שיתוף - לביקורת היעד נמצא לשמאלך!- מעשיה בכמה פרקים

נ. גל

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
בעניין ההמשך - משום מה היה ברור לי שעניין הספסל הוא שבמעמקי העץ מסתתרים מטילי זהב ששויים זהה לסכום עליו התחייב ר' שעייה, ובעת שחזר הספסל - חזר אליו גם ר' שעייה.
 

נודד

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
בעניין ההמשך - משום מה היה ברור לי שעניין הספסל הוא שבמעמקי העץ מסתתרים מטילי זהב ששויים זהה לסכום עליו התחייב ר' שעייה, ובעת שחזר הספסל - חזר אליו גם ר' שעייה.
אני הלכתי לכיוון של עשיר שאוהב להגיר מממונו על חפצים שמרגשים אותו. כדוגמת הספסל הקדוש.
ור' שייע צריך לבחור בין הספסל לציווי רבו.
 

הנף מקלדת

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
ממה הוא חי?

כל היום הוא לא אוכל כלום?

את לא דואגת לו? הגארטעל לא עולה עליו.

מרים אשת חבר מזמזמת את הניגון החדש שהולחן עבור המייצ'ינג, ובעודה מלטפת עם סמרטוט את השיש המבריק ממילא, נזכרת בשכנותיה.
השכנות אוהבות את מרים רק מנסות להבין איך זה להיות הוא.
רצתה לספר להם על סנדוויצ'ים מושקעים, על קופסאות עם שאריות של טשולנט שהוא נוטל איתו לפני הלפנות בוקר.

בסוף נפלט לה: "הוא אוכל את הזקן"
אחח כמה צחקו, הצליחה גם להעלות חיוך על מצחו החרוש, כשסיפרה לו על בשאלות והתשובה

בת שחוק נמתחה על פניה כשזכרה בזה וידיה החלו ללטף את הידית החומה של המקרר.
קול דלת נפתחת, מחקה את הבת שחוק.
צעדים מוכרים נכנסו הביתה, מוכרים. אבל לא בשעה הזו. בת בהלה ננסכה עליה.

"שייע?!
מה אתה עושה כאן?!"

שייע שותק. תמיד העדיף לשתוק עכשיו העמיק בשתיקה.
"תגיד משהו, מה קרה? זה בגלל המייצ'ינג? אולי תוותר כל זה. אסור לך להספיק ללמוד, תראה איך נהיית חיוור."

שותק.

"שייע תסביר לי!"

ר' שייע צונח על הספה זורק באשתו מבט עייף וקוצר בהסברו:
"לקחו לי את השולחן. אני לא יכול ללמוד בלי השולחן, וגם אם אגיע ליעד זה לא יחזור."
שולף עיתון של יום שישי, נועץ בו מבט מפולבל.

מרוב בלבול, היא התחילה לדבר. הרבה.

"צריך להתקשר לנחמי, לא נחמי זה לא טוב בעלה מוישי הוא מרובע כזה. ומיכאל ונפתולי יש להם יעד משלהם, אז מי נשאר חיימק'ה אולי עם האייפון שלו הוא יעזור משהו"

למראה גבותיו של בעלה המתכווצות אל הזקן, הסתבכה עוד יותר.

"איוש לשון הרע. גברת זוסמן אמרה שגם לבעל אסור לספר, אבל אף פעם לא יצא לי . אוי זה מרגיש לי ממש מוזר שאתה פה. אולי תשתה משהו... יצא לי כזה רשמי מידי, כאילו אתה אורח ולא בן בית.
התכוונתי בעל הבית. מה אתה מסתכל עלי? אמרתי בהתחלה בן בית. אז אתה בעצם בעל הבית! לא? אז תרגיש בבית.

אתה זוכר את מנדי של רבקי הנכד שלך? אז אתמול היה לו חלאקה פגשתי שם את חלי בינקה המודרנית, הכלה של לוברבוים אז היא סיפרה לי שלקחת יעד גדול במייצ'ינג.
כל החסידים מאמינים, שבזכות שתגיע ליעד, יהיה כזה סייעתא דשמיא, שיצליחו לגמור את הבית מדרש החדש."

לקחה נשימה ארוכה עד שקלטה מה אמרה זה עתה.
"למה לא סיפרת לי?"

רצה ר' שייע' להגיד הרבה דברים.
לשאול למה תמיד היא שואלת אותו, "למה"?
לספר לה על הרגשות החדשים שמפעמים בו לחפצים דוממים?
על הפחד שחווה לראשונה, מהאי וודאות?

לא אמר כלום. רק פלט. "משנה אבות פרק א משנה ה"
"מה?!" חשבה שרוצה לשיר לה שיר של ריבו.

-"אל תרבה שיחה עם האישה באשתו אמרו." לא נתן לה לעכל, כבר נטל פיקוד.

"תתקשרי לדוד שלוימה! הוא עדיין בחיים נכון?"
"נכון" חזרה מרים לעולם המעשה, מופתעת נמרצותו של האיש שהיה לה לבעל. "מה יש לך ממנו?"
"אני צריך שהוא ייסע למאה שערים. בשבילי לבקר באיזה חנות. ויפה שעה אחת קודם."
"למה דווקא הוא ולמה לא אתה?" לא התאפקה מלשאול.

גם הוא לא התאפק.
"למה תמיד את שואלת אותי 'למה'?"
-"אתה לא רוצה עזרה לא צריך." ניגבה עם המטלית דמעה שמעולם לא ניגבה."
גם הוא שלא הורגל מימיו בכגון זה, מה שאמרו חז"ל 'היזהרו בנשים שדמעתן מצויה', הרגיש צורך לדבר קצת יותר. לפייס.

"השולחן שלי נמצא אצל רויזנברג. בחנות ענתיקות. אני לא יכול להיכנס לשם כי רויזנברג בטוח שאני עוד אתחתן עם אחותו הצדקת.

-מי? בילא רויזנברג מהבית מרקחת? רצו לשדך לך אותה בזמנו? למה לא סיפרת לי? כאילו מפני מה הסתרת את זה ממני?
מסכנה רווקה זקנה. נס שלא התחתנה איתך, יותר נכון שאתה לא איתה, ומה דוד שלוימה יכול לעזור? מזרוחניק זקן מתלפיות"

ר' שייע' ממתין בסבלנות לאשד המלל הפורץ שוב מפי רעייתו.

"את יודעת שרויזנברג מתעסק בענתיקות. אז כבר ממזמן שכנעתי את דוד שלוימה שיעשה עסקה עם רויזנברג.
ועכשיו זה הזמן. 'ענתיקה תמורת ענתיקה'."

"מה העיסקה?" הסתקרנה מרים, שייע שלה מתגלה כסויחר לעת מצוא.
-עיסקה פשוטה מאד. רויזנברג יחזיר לי את השולחן.
-"וממה תיתן לו בתמורה?" העמיקה בסקרנות.
-"את דוד שלוימה" ענה בתרועה למדנית.
-"מה הוא יעשה איתו?!" לא הצליחה להבין.

"לא הוא יעשה." הסביר כמו שמסבירים לחסיד קטן. "בילא תעשה.
אנחנו נשכנע אותה להתחתן עם דוד שלוימה"
 

נ. גל

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
בשאלות והתשובה
צ"ל השאלות, וכן צ"ל נקודה בסיומה של שורה.
"משנה אבות פרק א משנה ה"
"מה?!" חשבה שרוצה לשיר לה שיר של ריבו.
גדול!
-"אתה לא רוצה עזרה לא צריך." ניגבה עם המטלית דמעה שמעולם לא ניגבה."
משפט נהדר, רק שהגרשיים בסוף, והמקף בהתחלה, לא אמורים להיות שם.
"לא הוא יעשה." הסביר כמו שמסבירים לחסיד קטן. "בילא תעשה.
אנחנו נשכנע אותה להתחתן עם דוד שלוימה"
אוי וי! נס שאף אחד לא התעורר מהצחוק שלי...
 

אינספריישן

משתמש מקצוען
עיצוב גרפי
כמה תיקונים. בקטנה.

בשאלות והתשובה
השאלות
בת-השחוק, ואם נשמע מוזר - צליל בת-שחוקה... אההממ... זה נשמע מוזר יותר...
אולי תוותר כל זה.
על כל זה
להספיק ללמוד
להפסיק...
לא אמר כלום. רק פלט. "משנה אבות פרק א משנה ה"
"מה?!" חשבה שרוצה לשיר לה שיר של ריבו.
חחח ענקק
"לא הוא יעשה." הסביר כמו שמסבירים לחסיד קטן. "בילא תעשה.
אנחנו נשכנע אותה להתחתן עם דוד שלוימה"
ההברקות הולכות וגדלות, ממש כמו מחסן המזון שבזקנו של ר' שייע.
 

הנף מקלדת

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
צ"ל השאלות, וכן צ"ל נקודה בסיומה של שורה.

גדול!

משפט נהדר, רק שהגרשיים בסוף, והמקף בהתחלה, לא אמורים להיות שם.

אוי וי! נס שאף אחד לא התעורר מהצחוק שלי...
כמה תיקונים. בקטנה.


השאלות

בת-השחוק, ואם נשמע מוזר - צליל בת-שחוקה... אההממ... זה נשמע מוזר יותר...

על כל זה

להפסיק...

חחח ענקק

ההברקות הולכות וגדלות, ממש כמו מחסן המזון שבזקנו של ר' שייע.

תודה על כל התיקונים. והפירגונים.
ככה זה שהעורך לוחץ לעוד פרק.
חבל שאי אפשר לתקן.
 

אולי מעניין אותך גם...

אשכולות דומים

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קכח

א שִׁיר הַמַּעֲלוֹת אַשְׁרֵי כָּל יְרֵא יְהוָה הַהֹלֵךְ בִּדְרָכָיו:ב יְגִיעַ כַּפֶּיךָ כִּי תֹאכֵל אַשְׁרֶיךָ וְטוֹב לָךְ:ג אֶשְׁתְּךָ כְּגֶפֶן פֹּרִיָּה בְּיַרְכְּתֵי בֵיתֶךָ בָּנֶיךָ כִּשְׁתִלֵי זֵיתִים סָבִיב לְשֻׁלְחָנֶךָ:ד הִנֵּה כִי כֵן יְבֹרַךְ גָּבֶר יְרֵא יְהוָה:ה יְבָרֶכְךָ יְהוָה מִצִּיּוֹן וּרְאֵה בְּטוּב יְרוּשָׁלִָם כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ:ו וּרְאֵה בָנִים לְבָנֶיךָ שָׁלוֹם עַל יִשְׂרָאֵל:
נקרא  20  פעמים

לוח מודעות

למעלה