במדינת ישראל, כאשר ילד שגילו פחות משנה נפטר במוות פתאומי, יש נטייה למערכת לקרוא למוות שכזה: " מוות עריסה". בעיניי העניין מקומם, אבחון של מוות בעריסה נעשה אך ורק לאחר שלילת כל גורם אחר לסיבת מוות וזה לא יכול להיעשות בלא בדיקה מקיפה.
ובכל זאת, מוות בעריסה הוא גורם קיים. אנחנו יודעים שתינוקות מתים ממוות בעריסה, אבל אנחנו גם יודעים שאחרי בדיקה יסודית 1 עד 5 אחוז מאותם מקרים שנקבעו מראש כמוות בעריסה היו בעצם מקרי רצח. אז מוות בעריסה עדיין נחשבת כסיבת המוות השכיחה ביותר בתינוקות עד גיל שנה. אולם ישנם סיבות אחרות למוות פתאומי אצל פעוטות
מרבית מקרי המוות בתינוקות לא נבדקים בצורה יסודית. אני מחלק את סיבת המוות, או את בדיקת סיבת המוות ל – מספר סיבות:
פיקוח נפש: התעללות והזנחה הם ללא ספק נושא של פיקוח נפש, כי מי שהתעלל עד מוות בתינוק אחד, סיכון סביר מאד שתינוקות אחרים, או ילדים אחרים באותה משפחה ואפילו האמא, או האבא, בן הזוג, יהיו בסכנה. לכן יש חשיבות מאד גדולה לזהות האם זה מה שקרה.
הזנחה – מי שהזניח ילד אחד ואנחנו לא מטפלים ולא מלמדים אותו איך לטפל נכון בילד, או איך לטפל נכון בילדים, כי הרבה פעמים הזנחה נובעת מחוסר ידע, מחוסר מוּדעות ולא תמיד מרשעות או חוסר רצון, אז ילדים אחרים עלולים למות.
דוגמה למקרה כזה זה תינוק שהגיע אלי מת, תינוק בן 3 חודשים, הגיע ללא רוח חיים, כאשר הוא הושאר במיטתו בקומה השנייה של הבית בשעה 11:00 בלילה, וכשהלכו לבדוק מה מצבו ב – 13:00 בצהרים, הוא נמצא ללא רוח חיים. הוא הגיע אלי באבחנה של מוות בעריסה.
זה לא מוות בעריסה. חד משמעית לא מוות בעריסה מקרה כזה. (ד"ר יורם בן יהודה)