דרוש מידע החצר האחורית

אני456

משתמש מקצוען
הספר מדהים כמו שרק דבורי יכולה,
כשארגיש שהילדים שלי זקוקים להיחשף לכל נושא הגירושים ונספחו, ברור לי שזה יהיה ספר חובה עבורם, מצחיק, עצוב, שמח, ראלי ורגיש.

בהתחלה גם אני הייתי בהרגשה שההורים פרודים ושום דבר עוד לא סופי.
מצוין שהאבא עזב את הבית, אבל לגבי השיחה שהוא ערך איתם נראה לי מוזכר רק הרבה בהמשך, וגם זה בהקשר שהוא אוהב אותם ולא שהסיפור מנוי וחתום.

ולכן, עד שלב מאד מאוחר גם בליבי קיננה התקווה של ניני :oops:(אם כי שכלית הבנתי שהסופרת ממש לא יכולה להוביל את הסיפור לשם).

מאד יכול להיות שפיספסתי רמזים מקדימים.
 

BIZZARC- עשירה

משתמש סופר מקצוען
עיצוב גרפי
הדמיות בתלת מימד
עיצוב ואדריכלות פנים
הערה סתם בכללי ולא דווקא בהקשר לספר הזה,
מומלץ וכדאי באופן כללי לעורר בבית שיח על ספרים ומה קראו /הרגישו/חשבו
גם בשביל להשלים לילד את העיבוד הרגשי/חוויתי של הקריאה ומה הוא קיבל ממנה וגם לפתח איתם את הסנן ביקורת תוך כדי קריאה.
 

דיסי

משתמש מקצוען
הדמיות בתלת מימד
עיצוב ואדריכלות פנים
אודה ולא אבוש
כשקראתי את הפרקים בהמשכים
עלתה בי תמיהה איך ייתכן ששני הורים כ"כ גדושים במודעות עצמית ובאינטליגנציה רגשית בריאה (אולי קצת יותר מדי)
באמת-באמת לא יכלו בשום אופן למצוא מוצא אחר מאשר לפרק את החבילה ואת בית ילדיהם??
(בפרט שזה קורה כ"כ מאוחר...)

טוב, כנראה בסיפורים הכל יכול לקרות...:)
 

אסתי בראון

משתמש מקצוען
סליחה,
אבל התגובה הזאת ממש כאבה לי.
הילדים שלך יכולים לפגוש ילדים להורים גרושים בכל מקום.
בכיתה, בגינה, בגן ובאיפה לא.
זה נשמע כאילו גירושים=מחלה מסוכנת.

מה זה אומר "מושג כזה"
הרי לכם ההוכחה שזו התפיסה של חלק מציבורינו היקר, ילדי גרושים הם "חצר אחורית"???
גירושים הם לא עבירה!
הם כן חויה כואבת ומתישה ותלויה הרבה בהסתכלות של החברה הסובבת.
בספר הזה יש התיחסות בריאה ונבונה לכל החויה הלא פשוטה הזאת.

ואגב, כשילדים באים לשאול שאלה, הדבר הכי חכם הוא לענות להם תשובה תואמת גיל, לשאלה שלהם בלבד.
אני מנסה להעלות במוחי רעיונות של שאלות ותשובות שיגרמו להם לחששות ולא ממש מצליחה.
הילדה שלי בת ה4 וחצי שאלה למה לחברתה אין אבא שגר עימם בבית ומי עושה להם קידוש...
הסברתי לה בצורה תואמת גיל ויהי הדבר לפלא הבינה הבן היטב.
 

חוחית

משתמש סופר מקצוען
הילדה שלי בת ה4 וחצי שאלה למה לחברתה אין אבא שגר עימם בבית ומי עושה להם קידוש...
הסברתי לה בצורה תואמת גיל ויהי הדבר לפלא הבינה הבן היטב.
נכון.
כמבודרים-אנחנו נלחצים, ומתחילים לפרט ולהוסיף מידע מיותר.
הנכון מכל- הוא פשוט לענות על השאלה הספציפית.
 

חוחית

משתמש סופר מקצוען
זו גישה בעייתית שמסבכת ילדים רגילים. ומערער להם יציבות . מי להם ערב שאבא ואמא שלהם לא יתגרשו להם פתאום מחר?
באמת, יש להם ערב?
לא.
אבל בבית תקין שיש בין ההורים כבוד והערכה-ילד לא אמור לחשוש מכך.
אם ההורים רבים ומתוכחים לעיניו ואוזניו, יכול להיות שהוא יחשוש.
ויכול להיות שיחשוש בצדק.

אבל בכנות, ילדים לא מכירים את המושג "גירושים" מהאוויר?
 

אסתי בראון

משתמש מקצוען
מהספר עולה שהילדים לא היו מוכנים לגירושין בכלל, ובפרוש עולה הציפיה שהאבא יחזור כל הזמן.
לי זה הפריע מאד כאמא לילד להורים גרושים.
מסייגת, אני עונה ממקום מקצועי, מלווה משפחות בתהליכי גירושין מורכבים, קונפליקטים הקשורים למשמורות ופרידה ומקבלת לטיפול משפחות המופנות לטיפול כחובה מטעם בית משפט.
כל ילד שאני פגשתי
לא משנה מה עבר ומה ראה בביתו
כמה סבל וכמה סבל ראה
עדיין יש לו את הפנטזיה שההורים יחזרו להיות יחד
טיפלתי במקרה שילדים סירבו להיפגש עם אביהם בצורה שיטתית אבל ברגע ששמעו שהוא הולך להינשא מחדש הם נפגעו איומות וכן על זו הדרך כך שלא משנה ההפתעה או אי ההפתעה של הילדים הפנטזיה והכעס וההלם והאלם קיימים ברב המקרים ובקשת רחבה של גילאים.
לגבי הפחד של ילדינו שלנו כשהם נחשפים למקרים בסביבה הקרובה על גירושין, זו הזדמנות לחזק ולייצב את הזוגיות שלנו. להסביר שרק כשממש ממש ממש רע אז הולכים להתיעץ עם הרב/אדמור ומחלטים להתגרש וזה במקרי קצה ממש. גם ילדתי בת ה4 ומחצית הבינה זאת היטב ועוד יותר לחזק שלאבא ואמא טוב וגם אם יש לפעמים חילוקי דעות וכעסים זה חלק מינורי ממערכת יחסים והם תמיד ישארו יחד. בדיוק כמו שלפעמים אנחנו כועסים על הילדים ועדיין אוהבים אותם מאד
חשוב מאד לחדד את ההבדל בין מערכת יחסים הורית רגילה שלפעמים מלווה בחילוקי דיעות לבין מערכת יחסים שאינה כזו כדי שלא כל ויכוחון הילד/ה יחשוש מפירוד ההורים
חושבת שאם ילדים בגילאים צעירים מבינים זאת
בוגרים על אחת כמה וכמה
 

אסתי בראון

משתמש מקצוען
באמת, יש להם ערב?
לא.
אבל בבית תקין שיש בין ההורים כבוד והערכה-ילד לא אמור לחשוש מכך.
אם ההורים רבים ומתוכחים לעיניו ואוזניו, יכול להיות שהוא יחשוש.
ויכול להיות שיחשוש בצדק.

אבל בכנות, ילדים לא מכירים את המושג "גירושים" מהאוויר?
דווקא אני חושבת שלפעמים נכון לילד לראות התדיינות וחילוקי דיעות בצורה מכובדת ומכבדת אחרת כשיגדל או תגדל לא ידעו איך לנהל דיון ולדבר על צורך ויבהלו מאד מאי הסכמה
המשפט שאותו אני אומרת חזור ושנן לילדים בבית הוא שגם כשאנחנו ההורים כועסים עליהם אנחנו אוהבים אותם. הם מפנימים מורכבות של אהבה יחד עם חלקים מורכבים אחרים ומבינים שהם יכולים לדור יחד
כך כשילד חשוף לחילוקי דעות לגיטימיות ומכבדות, בדגש על הצורה והתוכן, הוא לא אמור ולא נבהל מפרידה עתידית של הוריו.
 

chani miller

משתמש צעיר
שמחה לומר:
אני מכירה ילדים רבים שנפגשו במציאות של גרושים,
ולרגע לא חשבו שאולי גם להורים שלהם זה יקרה...
זה סוג של ילדים, או סוג של אנשים.
ילדים עם אופי חלק בד"כ לא מעלים בדעתם רעיון כזה, [כמובן שהגרושין כאן הוא בתור דוגמא למציאות רחבה הרבה יותר]
וא"כ - אז הם כנראה סגנון שכל דבר יחשבו אולי גם להם זה יקרה, ואז אסור להם בכלל להיות בעולם כנראה, כי אף אחד לא יוכל להגן עליהם כל החיים...

ותמיד תהיה זאת שתגיד:
מי אמר שהילד לא מפחד מזה? בגלל שהוא לא סיפר לך?
 

משתמשת+

משתמש מקצוען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
D I G I T A L
רק שואלת-
כשילד קורא סיפור על ילד יתום הוא לא עלול לפתח פחדים?
לא תתני לו לקרוא סיפור שמוזכר בו ילד יתום?
תסבירי לו בשפה שיבין מה המקום של הפחד בעניין?
 

Sara 2000

משתמש פעיל
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
פרסום וקופי
אודה ולא אבוש
כשקראתי את הפרקים בהמשכים
עלתה בי תמיהה איך ייתכן ששני הורים כ"כ גדושים במודעות עצמית ובאינטליגנציה רגשית בריאה (אולי קצת יותר מדי)
באמת-באמת לא יכלו בשום אופן למצוא מוצא אחר מאשר לפרק את החבילה ואת בית ילדיהם??
(בפרט שזה קורה כ"כ מאוחר...)

טוב, כנראה בסיפורים הכל יכול לקרות...:)
נכון, זה לא ממש תואם את המציאות, כאחת שנפגשת עם ילדים שמתמודדים (במסגרת התנדבות), לרוב ילדים להורים גרושים לא ממש רואים בהוריהם כתובת לליבון רגשות, כי זה בד"כ יהיה טעון מאד ולא ממש בריא, אבל זה כנראה יכול להיות רעיון לספר למבוגרים יותר שבהחלט יכול לפרוץ דרך...
 

מרחבית

משתמש מקצוען
אבל בבית תקין שיש בין ההורים כבוד והערכה-ילד לא אמור לחשוש מכך.
אם ההורים רבים ומתוכחים לעיניו ואוזניו, יכול להיות שהוא יחשוש.
כך כשילד חשוף לחילוקי דעות לגיטימיות ומכבדות, בדגש על הצורה והתוכן, הוא לא אמור ולא נבהל מפרידה עתידית של הוריו.
היוצא מדבריכן, שאי אפשר לדלג - כשמדברים על גירושין - על העניין שהורים גרושים לא הסתדרו יחד, תהה הסיבה אשר תהיה, הכי צודקת ואובייקטיבית שבעולם.
אתן מדברות על שלב אחרי שילד כבר מבין שהורים נפרדים משום שהם לא מסתדרים יחד.

לא קראתי בינתיים את הספר הנידון של דבורי האלופה, ואני מאוד רוצה לקרוא אותו - מקווה שבקרוב - כך שבינתיים אינני מתייחסת לכתוב בו.
השאלה כללית יותר: האם אפשר שילד יקבל בטבעיות שהורה של חבר שלו עזב את הבית, בלי להבין לפחות באופן מאוד כללי - למה זה קורה? ואם רוצים להסביר דבר כזה לילד קטן - האין זה מסובך מידי ולא תואם גיל?

ואם מנסים ליצור מצב שילד לא יתהה על סיבות, אלא יקבל בפשטות ובטבעיות שיש לפעמים מצב כזה, שאבא ואמא לא גרים באותו בית - בלי לדעת סיבה, פשוט מציאות קיימת. האם יש סיבה שהוא לא יחשוב - אם הוא ילד חושב - שאולי גם ההורים שלו יום אחד לא יגורו באותו בית, כי הוא לא יודע למה לקשר את המציאות הזו?

אשמח לתובנות מחכימות בעניין. כי לגרושים/גרושות וילדיהם כל הזכות לחיות כמו כולם, בחברה מכבדת אוהבת מקבלת, וכו', כי הם לא 'פחות' משום כיוון. השאלה איך מסתדרים עם הסברה לחברים בגיל הממש צעיר.
 

ליליאן

משתמש מקצוען
כתיבה ספרותית
השאלה כללית יותר: האם אפשר שילד יקבל בטבעיות שהורה של חבר שלו עזב את הבית, בלי להבין לפחות באופן מאוד כללי - למה זה קורה? ואם רוצים להסביר דבר כזה לילד קטן - האין זה מסובך מידי ולא תואם גיל?

ואם מנסים ליצור מצב שילד לא יתהה על סיבות, אלא יקבל בפשטות ובטבעיות שיש לפעמים מצב כזה, שאבא ואמא לא גרים באותו בית - בלי לדעת סיבה, פשוט מציאות קיימת. האם יש סיבה שהוא לא יחשוב - אם הוא ילד חושב - שאולי גם ההורים שלו יום אחד לא יגורו באותו בית, כי הוא לא יודע למה לקשר את המציאות הזו?
שאלה יפה.
כשאני התחלתי להתארח אצל משפחות בלי הילדים,
הייתי אומרת לילדים של המארחים:

"אני פה, והילדים עם אבא שלהם בעיר כך וכך.
נכון של מוזר? (ואז כולם היו מהנהנים בראש וצוחקים)
נכון זה מאוד מוזר.
אבל זה קורה.
ובבית שלכם זה לא יקרה"

אחרי זה, גם הגדולים יותר הרגישו פתוח לבוא לשאול.
 

dvory

מהמשתמשים המובילים!
מנוי פרימיום
לרוב ילדים להורים גרושים לא ממש רואים בהוריהם כתובת לליבון רגשות, כי זה בד"כ יהיה טעון מאד ולא ממש בריא,
מעדיפה לא להתערב כרגע בדיון. מודה לכל מי שמגיב על הספר, לכל מי שאהב. אבל זה משפט שאני מוכרחה למחות עליו בקול. לא כסופרת של 'בחצר האחורית'. כאם חד הורית בעצמי. כחברה של אימהות מדהימות שעושות עבודת קודש כל יום, כל רגע, ולבד. כאחת שהתוודעה גם למציאות של אבות מיוחדים במינם שלא בורחים מאחריות גם כשהם נאלצים לעזוב את הבית.
ילדים להורים גרושים בהחלט יכולים לראות בהוריהם כתובת לליבון רגשות. רוב ההורים שמגדלים לבד ילדים לא יברחו משיח, קשה ככל שיהיה, על המציאות. וזה השיח הכי בריא והכי נכון, עם כל הערכתי לאנשי מקצוע ומתנדבים.
יש סכנה בדיונים על מציאות לא אופטימלית, עם כל החשיבות שבהם. הסכנה אינה בדיון עצמו, אלא באקסיומות שעלולות להופיע בו, קביעות חד משמעיות שגוזרות דין על קבוצה שלמה של מתמודדים.
המציאות היא שכל אחד מתמודד אחרת. וכולנו משתדלים להתמודד הכי טוב שאפשר. וזאת ההכללה היחידה שנראית לי מותרת :).
 

דדד

משתמש סופר מקצוען
צילום מקצועי
האם אפשר שילד יקבל בטבעיות שהורה של חבר שלו עזב את הבית, בלי להבין לפחות באופן מאוד כללי - למה זה קורה? ואם רוצים להסביר דבר כזה לילד קטן - האין זה מסובך מידי ולא תואם גיל?
אני חושבת שזה מאד תלוי בגיל הילד.
כל ילד, גם אם לא נתקל בגירושין (שזה אגב תמוה בעיניי. אני לא חושבת שקיים כיום ילד שלא ראה בבנין/במשפחה/בכיתה/בבית הספר ילדים להורים גרושים)- יתקל בכל מיני "סטיות מהנורמה", ואני מתנצלת על ההתבטאות הגסה:
אנשים חולים, זוגות שאין להם ילדים (את אמא כבר המון שנים! אז איך אין לך תינוק?), דודה שהיא כבר "בחורה ענקית" ועדיין לא התחתנה.
אני חושבת שנכון לתווך לילדים קטנים ממש, אזור גילאי 3-8 שיש בעולם נורמה קבועה, יציבה, שבה אנשים הם בריאים, שבה הורים חיים יחד בשלום, שבה אנשים מתחתנים בגיל צעיר וזוכים לילדים.
יחד עם זאת, יש אנשים שלא. וזה בסדר. זה העולם. כמו שיש ילד נמוך וילד גבוה, ילד חכם וילד שקצת פחות.
מהנסיון שלי, הם גם לא שואלים למה.
"במשפחה X אבא ואמא לא גרים ביחד. בדרך כלל הורים כן גרים ביחד. אצלם לא וזה באמת עצוב."
"לדודה Y נולד תינוק חולה. הוא גם קצת מגעיל כשמסתכלים עליו. זה לא אומר שיהיה לנו גם תינוק כזה. בדרך כלל תינוקות נולדים בריאים."

אחרי שעברנו את השלב הזה, של היציבות, העולם הבטוח- אפשר לעבור לשלב הבא.
למה ד' חושף את הילדים שלנו למקרים שונים, מבעיתים, אחרים?
למה ד' שולח להם בכיתה ילדה שמגרדת את הראש תמיד, ילד יתום או חבר עם כתם לידה גדול על הפנים?
ולמה, ד' גורם לדבורי רנד לכתוב ספר על ילדים להורים גרושים?
לילדים יש הרבה רעיונות יפים:
כדי שנתפלל עליהם: ד', תעשה שמישהו יקנה לחברה מהכיתה בגדים חדשים והיא תשמח.
כדי שנעזור להם: הוא מגיע לבית הכנסת לבד ואני מגיע עם אבא, אני יכול להזמין אותו לידי.
כדי שנגן עליהם אם מישהו יפגע בהם: אם מישהו יצחק על חבר שלי שיש לו פנים משונות, אני יגיד לו שלו יש לב רע.
כדי שנרחם עליהם, נהיה רגישים ויהיה לנו לב יותר טוב.
ועוד הרבה רעיונות.

השאלות יגיעו. אולי בעקבות ספר, אולי בעקבות החיים. ואנחנו נהיה מספיק חזקים בשביל לענות עליהם.
אבל תסכימו איתי, שלענות לילדה בת 9 ששואלת אם "יכול להיות שגם אתם תתגרשו?", קל יותר אחרי ההקדמה הנ"ל, מאשר בלעדיה.
הכנה טובה, הגיונית, ילדותית ורכה, לקושי- היא מצוינת.
אולי כמו דף חזרה לפני מבחן.
מבול של טרגדיות- הוא לא נכון.
אולי כמו מבחן בגרות בכיתה ח'.
 

dvory

מהמשתמשים המובילים!
מנוי פרימיום
אודה ולא אבוש
כשקראתי את הפרקים בהמשכים
עלתה בי תמיהה איך ייתכן ששני הורים כ"כ גדושים במודעות עצמית ובאינטליגנציה רגשית בריאה (אולי קצת יותר מדי)
באמת-באמת לא יכלו בשום אופן למצוא מוצא אחר מאשר לפרק את החבילה ואת בית ילדיהם??
(בפרט שזה קורה כ"כ מאוחר...)

טוב, כנראה בסיפורים הכל יכול לקרות...:)
לא רק בסיפורים.
אבל השאלה שלך היא דוגמה מעולה לשאלה שאין סיבה לשאול :).
זה לא באמת משנה, ולא באמת עניינו של אף אחד, מהצד, למה הבית התפרק.
זה לא הסיפור, אם הפירוק היה 'צודק' או לא.
הסיפור הוא שיש פה שני ילדים, שנכפה עליהם גט של ההורים, והם מנסים להתרגל למציאות החדשה הזאת.
וההתמודדות היא גם לעמוד חזיתית מול מציאות שבה אנשים שופטים אותם בגין בחירות של ההורים...
 

דיסי

משתמש מקצוען
הדמיות בתלת מימד
עיצוב ואדריכלות פנים
לא רק בסיפורים.
אבל השאלה שלך היא דוגמה מעולה לשאלה שאין סיבה לשאול .
זה לא באמת משנה, ולא באמת עניינו של אף אחד, מהצד, למה הבית התפרק.
זה לא הסיפור, אם הפירוק היה 'צודק' או לא.
הסיפור הוא שיש פה שני ילדים, שנכפה עליהם גט של ההורים, והם מנסים להתרגל למציאות החדשה הזאת.
וההתמודדות היא גם לעמוד חזיתית מול מציאות שבה אנשים שופטים אותם בגין בחירות של ההורים...

יפה.
את התיזה הזו, כסופרת, הדגשת היטב שאת באה לייצג. גם פה וגם בעיתון עצמו, פעמים רבות.
כקוראת, חשתי אי אמינות
תחושה של סתירה בין ההתמודדות הבוגרת והבריאה של ההורים עם המצב שאחרי, לבין ההתמודדות עם המצב שלפני,
שהובילה לפירוק.
 

Sara 2000

משתמש פעיל
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
פרסום וקופי
מעדיפה לא להתערב כרגע בדיון. מודה לכל מי שמגיב על הספר, לכל מי שאהב. אבל זה משפט שאני מוכרחה למחות עליו בקול. לא כסופרת של 'בחצר האחורית'. כאם חד הורית בעצמי. כחברה של אימהות מדהימות שעושות עבודת קודש כל יום, כל רגע, ולבד. כאחת שהתוודעה גם למציאות של אבות מיוחדים במינם שלא בורחים מאחריות גם כשהם נאלצים לעזוב את הבית.
ילדים להורים גרושים בהחלט יכולים לראות בהוריהם כתובת לליבון רגשות. רוב ההורים שמגדלים לבד ילדים לא יברחו משיח, קשה ככל שיהיה, על המציאות. וזה השיח הכי בריא והכי נכון, עם כל הערכתי לאנשי מקצוע ומתנדבים.
יש סכנה בדיונים על מציאות לא אופטימלית, עם כל החשיבות שבהם. הסכנה אינה בדיון עצמו, אלא באקסיומות שעלולות להופיע בו, קביעות חד משמעיות שגוזרות דין על קבוצה שלמה של מתמודדים.
המציאות היא שכל אחד מתמודד אחרת. וכולנו משתדלים להתמודד הכי טוב שאפשר. וזאת ההכללה היחידה שנראית לי מותרת :).
את צודקת, אני מתנצלת, לא התכוונתי להכליל ולא התנסחתי ראוי, (אגב זה לא נושא שעולה בהתנדבות שלי, זה מה שאני רואה מעבר בזמן שאני עם הילד).
התכוונתי לכתוב שבכדי להגיע לשיח מכבד ורגוע, שיח שאפשר לפתור בו משקעים, לאחר מה שילד ראה ושמע זהו תהליך ארוך בד"כ,
אני מכירה את המציאות הזו בחיים שלי מהצד השני לצערי, כנראה זו לא התמודדות שצריכה להגיע לספר שקהל יעד שלו מאד צעיר וזה בסדר, רק מציינת שכמו שיש הרבה שיודעים מהתחלה להתמודד מצוין, ולשים בצד את כל המחלוקות ולאפשר לילדים שלהם לגדול בצורה הכי בריאה שאפשר (וודאי שיש) יש מנגד כאלה שלא, אני לא שופטת אותם/ן, אין לי את הזכות, אני רק מציינת שזה קיים ומשפיע מאוד על השיח בבית.
 

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק טו

א מִזְמוֹר לְדָוִד יְהוָֹה מִי יָגוּר בְּאָהֳלֶךָ מִי יִשְׁכֹּן בְּהַר קָדְשֶׁךָ:ב הוֹלֵךְ תָּמִים וּפֹעֵל צֶדֶק וְדֹבֵר אֱמֶת בִּלְבָבוֹ:ג לֹא רָגַל עַל לְשֹׁנוֹ לֹא עָשָׂה לְרֵעֵהוּ רָעָה וְחֶרְפָּה לֹא נָשָׂא עַל קְרֹבוֹ:ד נִבְזֶה בְּעֵינָיו נִמְאָס וְאֶת יִרְאֵי יְהוָה יְכַבֵּד נִשְׁבַּע לְהָרַע וְלֹא יָמִר:ה כַּסְפּוֹ לֹא נָתַן בְּנֶשֶׁךְ וְשֹׁחַד עַל נָקִי לֹא לָקָח עֹשֵׂה אֵלֶּה לֹא יִמּוֹט לְעוֹלָם:
נקרא  21  פעמים

אתגר AI

האנשה • 2

לוח מודעות

למעלה