דרוש מידע הוריך גרושים!

[יהודית ק]

לגבי המוסדות חינוך, ילד של גרושות הרבה פעמים סובל והגרושות משחקות ראש קטן "אני גרושה".

מה זה קשור?
ילד צריך להתקבל למוסד גם עם הוריו גרושים, עם הוא עונה על שאר הקריטיונרים (תקנו אותי)
אך לא לקבל בגלל שאמא שלו אמרה לא לסבל! זאת אטימות מוחלטת שמקובלת במגזר מסוים
ונראה לי שאתה נמנה עליה.
חבל שככה אתה מצדיק את המוסדות בלי לבדוק את המקרה(היית מזדעזע)

 

[AtaraM]

ילדים זה עם אכזר- לא מכוונות רעות חלילה!

אני בטוחה הרבה מהילדים שמתעללים ופוגעים בילדים מוחלשים ההורים שלהם בכלל לא יודעים, ואם הם היו יודעים....הם לא היו נותנים לזה- לכן נראה לי שבבסיס הורים צריכים להפנות את לב ילדיהם לאחר ולמופחת (גם אם הוא לא באמת רק כך הסביבה מסתכלת עליו) ולהסביר להם שדווקא לילד כזה שאין לו X או קשה לו בY צריך לשמח אותו לחלק לו והכי חשוב להכניס אותו לחברה!

 

[yonatanr]

הדברים מן הסתם משתנים ברמה מסוימת בין מקום למקום,
ומהרבה פרמטרים שונים..
אבל מחוויות ששמעתי מנשים שהיו במקום הזה, יש הרבה התעלמות
הרבה ביקורת של 'יש לזה ריח לא טוב'
(בגישה, מראש. 'אין עשן בלי אש'. 'אי אפשר לדעת מי אשם'. 'לך תדע מה היה שם..'
'איך לא עושים הכל בשביל הילדים?!' 'אנשים כל כך בקלות על שטויות מפרקים בית' ועוד ועוד)
ובטח ובטח שהפער בתמיכה החברתית בין גרושה לאלמנה הוא שמים וארץ.

בדיוק השבוע הייתה על זה כתבה של דבורי רנד ב'בתוך המשפחה'.

 

[yonatanr]

ילדים זה עם אכזר- לא מכוונות רעות חלילה!

אני בטוחה הרבה מהילדים שמתעללים ופוגעים בילדים מוחלשים ההורים שלהם בכלל לא יודעים, ואם הם היו יודעים....הם לא היו נותנים לזה- לכן נראה לי שבבסיס הורים צריכים להפנות את לב ילדיהם לאחר ולמופחת (גם אם הוא לא באמת רק כך הסביבה מסתכלת עליו) ולהסביר להם שדווקא לילד כזה שאין לו X או קשה לו בY צריך לשמח אותו לחלק לו והכי חשוב להכניס אותו לחברה!

אני לא חושב שהילדים הללו היו רוצים שיכניסו אותם לחברה מתוך רחמים, אלא פשוט להתייחס אליהם כשווה בין שווים.

לדאבוננו, פעמים רבות התחושות הללו מחלחלות מן ההורים, שכל תחושת הכבוד העצמי שלהם נובעת מ'אנחנו מהאלה הנורמליים, השפויים, לא מה"יענע סארט"', וממילא מובן מאליו ש"הסוג האחר" לא ראוי ליחס / לכבוד / לקבלה.

 

[הודיה לוי.]

@הודיה לוי.קראתי ומאוד התחברתי,תמשיכי

וואוו @הודיה לוי.

סיפור מרתק, כתיבה מדהימה תמשיכי

@הודיה לוי מהמם הסיפור, תמשיכי

@הודיה לוי.
קראתי. מדהים!!

וואו תודה רבה על התגובות. מחמם את הלב.

אין לי הרשאה להגיב שם, אפשר רק לשאול?
זה הגיוני שהאמא לא אמרה כלום לילדים? לפחות לבוגרים ממש?

איפה הבנת שהיא לא סיפרה להם? האמת שלא ממש הזכרתי את העניין הזה אם היא סיפרה או לא.
(בהתחלה רק כתוב שהילדה הבינה שהמשפחה מפורקת. לא שהיא לא ידעה שההורים מתגרשים אלא הבינה את המשמעות וההשלכות של הגירושין...)

 

[הודיה 482]

לאפרת ברזל יש תוכנית מהממת על הנושא הזה של גרושות בחברה החרדית.

פתוח: אפרת ברזל בשיחה אישית על התמודדות עם גירושין

אפרת ברזל נפגשת לשיחה אישית עם נשים מיוחדות שישתפו אותנו ברגעים המעצימים והמרגשים בחייהן - הכי פתוח שיש, במסע אל עצמינו, מבפנים אל החוץ ובלי מסיכות. והפעם - אפרת בשיחה עם עדי זילברמן ומלכה ירום

www.hidabroot.org

 

[מריומה~]

לאפרת ברזל יש תוכנית מהממת על הנושא הזה של גרושות בחברה החרדית.

פתוח: אפרת ברזל בשיחה אישית על התמודדות עם גירושין

אפרת ברזל נפגשת לשיחה אישית עם נשים מיוחדות שישתפו אותנו ברגעים המעצימים והמרגשים בחייהן - הכי פתוח שיש, במסע אל עצמינו, מבפנים אל החוץ ובלי מסיכות. והפעם - אפרת בשיחה עם עדי זילברמן ומלכה ירום

www.hidabroot.org

אולי מישהי מעלה את זה לדרייב?

 

[הודיה 482]

אולי מישהי מעלה את זה לדרייב?

יש לי נטפרי. ראיתי את זה במחשב אחר.
אפשר אבל גם בנטפרי לשמוע בM3

 

[זושא כץ]

מה זה קשור?
ילד צריך להתקבל למוסד גם עם הוריו גרושים, עם הוא עונה על שאר הקריטיונרים (תקנו אותי)
אך לא לקבל בגלל שאמא שלו אמרה לא לסבל! זאת אטימות מוחלטת שמקובלת במגזר מסוים
ונראה לי שאתה נמנה עליה.
חבל שככה אתה מצדיק את המוסדות בלי לבדוק את המקרה(היית מזדעזע)

לא ברור לי איפה הבנתם את זה בדברים שלי.
אני כתבתי שהיחס לילדים להורים גרושים הוא מכבד מאד מצד מבוגרים, ככל שאני ראיתי.
כתבתי גם שיש בעיה אצל גרושות שילדים שגרים אצלם, לא מצליחים להתמודד בצורה טובה עם הדרישות הלימודיות והחברתיות, (במיוחד הבנים שגרים אצל אמא שלהם), וכשפונים אליהם התשובה היא "אני גרושה" .
מנהל מוסד מנסה לברוח מהבעיה הזו.
לעומת זאת אבא לבנים שהוא גרוש מצליח יותר לתפקד איתם ולכן הקבלה למוסדות קלה יותר.
אין לי משהו נגד גרושות.
רק כתבתי נתון לגבי מוסדות של בנים.

 

[זהביתוש הבני ברקית]

אהה קראתם?
חשבתי שהפרוגיסטים לא קוראים משפטים מחוקים בכל זאת צירפתי בשביל הסקרנים. יהיה המשך בעז"ה

את אלופה!! כשרונית..מכמה שורות שקראתי כבר ממש נהניתי, מחכה לפנות לעצמי זמן ולקרוא...
את סופרת?

 

[פנינה ריימונד]

בלת"ק
יש ל @dvory ספר בשם "בחצר האחורית"
לא קראתי את כולו אבל הוא פשוט חובה לכל ילד
לפתח רגישות כלפי הילדים הללו וכן כלפי עצמו במקרה שהוא המדובר...
הספר נוגע ממש בנקודה הזאת!

 

[יהלום-יצירות מלוטשות]

נושא עצוב וקורע את הלב בכל פעם מחדש.
ילדים שנידונו לחיים-לא-חיים. עצוב מאוד.

ספוילר: משהו בנושא שעלה בקהילת כתיבה מקצועית

בגדול אני ילד שנברא בטעות. כמו הבמבה האחת-עשרה שהגיעה במארז של העשר. השתרבבה בטעות.

האמת זה לא ממש דומה, בבמבה המפעל שימח איזה משפחה שקיבלה עוד חבילה. בסיפור שלי אף אחד לא התפנק מהתוספת המיותרת הזאת, זה רק מצער את כולם. הכי טוב היה אם לא הייתי נכנס בטעות לסיפור הזה.

איך אני יודע את זה?

מאוד פשוט: אני הרי לוקח אוכל, שכר לימוד לחיידר, הוצאות כספיות, ובעיקר – צריך איזה מישהו מבוגר שיהיה איתי. לפחות שעתיים ביום. בקיצור – נטל.

שלא תבינו לא נכון – אני לא אמור לדעת את כל זה. בכלל לא. אף אחד בעולם לא יודע שראיתי את הטפסים עם כל החתימות מהבית משפט, בשידה בחדר שינה של סבתא.

באמת ילדים קטנים בגילי לא צריכים לראות דברים כאלו, זה לא בריא. אבל אני ראיתי. אי אפשר להסתיר ממני דברים, אני יותר חכם ממה שכל הגדולים חושבים, ככה נראה לי. אז כשסבתא יצאה יום אחד לקניות, אני נכנסתי, חיטטתי ומצאתי. והבנתי.

הם רבו עליי, כל אחד רצה שאלך לגור אצל השני.

מאז היו תקופות שלא רציתי ללכת אליהם. לא כי נפגעתי מהם, בכלל לא, אני ילד שלא נפגע אף פעם משום דבר.

רק שריחמתי עליהם. מסכנים. מה הם צריכים לגדל אותי, לשלם עליי כספים. הם רוצים להמשיך כל אחד את החיים שלו, לשכוח מהעבר המעצבן הזה – ואז מגיע אליהם איזה ילד קטן ומשבש אותם. מחייב אותם להיות עדיין בקשר עקיף, דרך סבתא. אז מה אם אני בן שלהם?

האמת, אני מסכים איתם. הם צודקים.

מה שהכי כואב לי שגם סבתא, שאני גר אצלה כבר שנתיים, לא אשמה בכל הסיפור הזה. ולמה דווקא היא – שאני אפילו לא הבן שלה, צריכה לסבול אותי.

אבל זה לא יהיה חכם לעזוב אותה. כל ילד צריך איזשהו בית. אז בינתיים אני אצלה. אבל זה רק זמנית. כי מה יהיה אם יום אחד חס וחלילה, חס ושלום...



החלום שלי זה לחסוך הרבה כסף. ואחר כך לשכור איזה מחסן קטן, אפי' מאוד מאוד קטן, ולגור שם.

אני חולם על זה כל היום. כבר חסכתי קצת יותר ממאתיים שלושים שקל. אני כל הזמן מתפלל על זה ורוצה שעד הבר-מצווה שלי (עוד שלוש וחצי שנים וקצת) אני כבר יוכל לגור במחסן הזה. הלוואי.

אבל אל תספרו לאף אחד. אני לא רוצה שידעו שאני יודע מהכל. הם מנסים לעשות כאילו הם רוצים אותי, הם קונים לי לפעמים מתנות. אבל זה בכלל לא מעניין אותי, אני ילד שלא מרגש מכלום.



פעם כשהייתי אצל אמא שלי אז היא בכתה לסבתא-ירושלים בטלפון. היא דיברה בשקט, אבל שמעתי. היא אמרה שכבר אין לה כוח בכלל לכלום. ואין לה שום כוח לקום בבוקר מהמיטה.

אז הבנתי שהיא קמה רק בגללי. ואז אמרתי לה שאני רוצה לחזור. היא יצאה מהחדר עם עיניים נפוחות, קצת חייכה, נישקה אותי והלכתי.

כשהלכתי, אפי' שאני בדרך כלל לא בוכה, כי אני לא בת או ילד קטן – הפעם ירדו לי קצת דמעות, רק טיפה. אבל מיד ניגבתי אותם.

גם אבא לא בוכה אף פעם, אפי' שכשהגעתי אליו לא היה לו כלום כמעט מה להביא לי לאכול. המקרר היה ריק ולא מחובר בכלל לחשמל.

אבל ככה זה בנים לא בוכים. גם אם הם עצובים, הם שומרים את זה בלב שלהם.

גם אני, אפי' אם אני מאוד מאוד עצוב, (זה קרה לי כבר כמה פעמים), אני לא מראה את זה לאחרים. ואם אני לא מתאפק ממש, אז אני הולך לשירותים קצת בוכה ואחרי זה יוצא כאילו לא היה כלום.
/SPOILER]

 

[סטיל יאנג]

וואו.
הסיפור קשוח.
יש לציין שהבעיה בסיפור-
היא כבר מעבר לגירושין.
אבל זה קורה הרבה בעקבות...

 

[S.g]

במוסדות החינוך מפחדים, ואולי אפשר להבין אותם, כי לא יודעים איך זה השפיע על הילד, ואיך היה נראה התהליך

למה מוסדות החינוך לא חוששים מילד יתום איך השפיע על הילד?
ברור שכשזה מגיע ליתומים כולם מרחמים ומלטפים וכשזה ילדים להורים גרושים
מסתכלים עליהם כסוג ב' גם במוסדות לימוד וגם בשידוכים
בדרך כלל כשמתגרשים כשיש כבר ילדים זה לא מסיבות פשוטות אלא מחיים מורכבים ובעיות מסובכות
לא מפרקים סתם בית גם עם בעיננו זה נראה כסתם בלי סיבה מוצדקת חוסר חשק להתמודד לוותר וכדו'
אנחנו לא באמת יודעים עם מה כל אחד מתמודד!
אגב גם בנושא מחלות נפש ומחלות פיזיות או ילד חינוך מיוחד מול ילד שעזב את הדרך שימו לב לתגובות החברה
את זה שחולה פיזית מלטפים ודואגים וזה שחולה בנפש מתרחקים ןלעיתים משפילים וגם משפחות שיש להם ילד חינוך מיוחד מרחמים ועוטפים משפחות שילד שלהם ירד מהדרך מתרחקים מהם ולעיתים מזלזלים בשעה שכל זה זה גזירת שמים בדיוק אותו דבר בכל התחומים
אף אחד לא אשם במצב שה' סיבב לו בחייו זה שחולה בגופו וזה שחולה בנפשו שווים
זה שילדו הוא חיונך מיוחד וזה שילדו עזב את הדרך שווים
זה שהוא חחוה גרושים וזה שחווה אלמנות או יתמות שווים
ובכלל הגיע הזמן להפסיק עם הסטיגמות ולכבד כל אחד באשר הוא רק כי הילד של ה' בלי שום סיבה נוספת!

 

[אסתריקה הלר]

רק לאחרונה גיליתי כמה ניכור מרגישים הילדים האלה בחברה החרדית. זה מזעזע בעיני.

זה לא שבחברה החרדית יש יותר ניכור.
רק שבמגזרים אחרים אחוזי הגירושין כל כך גבוהים, שהילדים לא רואים בזה משהו בעייתי משום בחינה.
הבוסית שלי לפני כמה שנים (חילוניה) סיפרה לי שביתה בת ה12 ממש שיכנעה אותה להתגרש

ולא בכל מקום הילדים האלו חווים ניכור. ההורים שלי גרושים ואחיות שלי בכיתות נמוכות בבית הספר לא סיפרו על אף ניכור והעלבות בנושא. בנות מתייחסות אליהן בכבוד ולא מעלות את הנושא. המורות עוטפות במיוחד!
וגם לי היתה בכיתה חברה שהוריה התגרשו, ולא נראה לי שהבנות אפילו ידעו מזה (לי נודע רק בכיתה ח', וגם אז לא חלמתי שזה נושא לשיחה).
אני חלילה לא אומרת שזה לא קיים, אבל לא בכל קבוצה זה נושא.
ילדים יכולים להעליב על כל דבר, ועצוב ונוראי שדורכים לילדים על פצעים ועל בכלל.

ואגב על הסטיגמה שיש לילדים של גרושים, תוסיפו לכל מה שהם חוו חוסן נפשי, בגרות, יכולת התמודדות מיוחדת, כיבוד הורים נדיר- כל אחד ומה שבמקרה שלו. אבל לגמרי לא להסתכל רק על החסרונות!

 

[שרה בנ''י]

אסתריקה הלר
סליחה שאני שואלת, פשוט קצת התבלבלתי,
את מדברת עכשו כבר בתור בוגרת או עדיין תלמידה?

 

[rew3020]

גם נכון.
זה לא פוטר....


נשואים באושר? בלי שום סיפור?

במגזר הכללי כמעט כל ילד הוא בן להורים שלא נשואים זה לזה....

באמת לא מובן מה שכתבתי??

 

[סטיל יאנג]

באמת לא מובן מה שכתבתי??

היה ברור. היה מובן לחלוטין.

 

[קבל האמת ממי שאמרה]

ילדים זה ילדים...
רק שהגמ' כבר אומרת שותא דינוקא בשוקא או דאבוה או דאימא ובתרגום לאלו מכאן שאינם דוברי ארמית:מה שהתינוק מדבר בחוץ זה או מאביו או מאמו ואל תנסו להזכר מתי בפעם האחרונה אתם לא רציתם לשבת ליד בן לגרושים או אחות לתסמותק...
הרעיון הוא הרבה יותר רחב, אם לכולנו {המבוגרים} יהי' ברור העניין של להכיל את השונה מכל סוג שהוא ולא לטחון אותו לא בבית ולא בבית הכנסת ואפי' לא במקווה... וכמובן מיותר להוסיף שלא לפגוע באף אחד על שום שוני (הפיתרון: לאהוב כל יהודי באשר הוא כמובן מלבד מי שהתורה מצווה לשנואתו רק אחרי עיון הייטב בפרטי הלכה זו כחמורה שבחמורות) ילדינו יקלטו זאת ויפנימו כמעט מבלי שנצטרך לדבר על כך כעת הם קולטים בדיוק את ההפך ורק מרחיבים את מה שהם לומדים מההורים בין מבחינת סוג השונים ובין מבחינת צורת ההתייחסות
בדוק ומנוסה!!!
ואגב לילד הנפגע ניתן לומר כי אם זה כל מה שיש להגיד עליו סימן שהוא באמת ילד מיוחד!

 

[קבל האמת ממי שאמרה]

עוד משהו...
בעניין הדיון על גירושין במגזר אומרים (לא נבדק) שברוב המקרים ניתן לשמוע על חרטה בהמשך הדרך מכל סיבה שהיא וכמובן כדאי שהעניין ישאר בחוסר לגיטמציה בציבור חס ושלום לא על חשבון עזרה ואמפתיה לאומללים שהגיעו למצב זה מכל סיבה שהיא