הנושאים החמים
הנושאים החמים
מ. י. פרצמן
סופרת ועורכת, מנהלת קהילת כתיבה
מנהל
מנוי פרימיום
עיצוב גרפי
כתיבה ספרותית
D I G I T A L
לסבתא שלי היה חלום שיום אחד אפתח בית ספר. היה לה גם שם לאותו בית ספר חלומי, "בנות צלופחד" (מבטיחה לכם שזה היה השם! עד היום אין לי מושג על שום מה), והיא אפילו טרחה ללהק בשבילי מזכירה, שתי מורות ומנקה.
וכל כך למה? לא כדי שאחזור לבית הספר, ולא כדי שאברח ממנו, אלא כי היא תמיד חלמה לראות אותי מנהלת.
היום התגשם חלומה.
מה אתם מסתכלים עליי ככה? אני נראית לכם מנהלת?!
פשוט היום פתחתי בית ספר.
ועכשיו ברצינות:
לאחרונה נוספה לי חגורה לבנבנה, כדי שאוכל לעזור לרב מ"ם הנכבד עם ניהול בית הספרים הזה שהולך וגדל משנה לשנה ואחד לשנה הבאה. אני לא מנהלת רשמית, עדיין לא לפחות, אלא נמצאת כאן לעת עתה בשביל תגבור ועזרה.
אם וכאשר אהיה – בלי נדר תקבלו על כך הודעה השניים בתור.
הראשונה תקבל סבתא שלי.
בינתיים, להלן שני עדכונונים:
1. עדכון בעניין קבלת משתמשים:
כמו שהובטח לכולנו לפני זמן לא רב על ידי הרב מ"ם, זהות המשתמשים שנשלחה לכתובת המייל הזכורה לטוב נשארת בלעדית בידי מ"ם ורפפורט. עד שאצליח לפרוץ את הסיסמה לג'ימייל ההוא – אני לא אדע שאתם השכנה ממול / המורה הנוראית / המשגיח השובב – אפילו אם תרצו בכך מאוד.
אבל,
(תמיד הם המנהלים האלו ככה. ידעתי. קודם שמים מלא הבטחות באוויר ואחר כך אומרים אבל. אין אמונה בגויים, מה אני אגיד לכם),
תמו הימים הטובים.
מהיום התהליך משתנה.
בין שאר השדרוגים הטכניים שמתחדשים באתר, בתקופה האחרונה נוספה האפשרות לשלוח בקשות הצטרפות מלאות גם דרך האתר עצמו, ללא צורך במעבר בג'ימייל הנשגב, דרך כפתור הפלאים הזה:
האפשרות הנ"ל מקצרת את הסרבול של שליחת מייל פלוס שליחת בקשת הצטרפות דרך האתר, ומבצעת את כל אופן הבקשה דרך טופס אחד קצר. קליק וגמרנו.
אי לכך ובהתאם לזאת:
מהיום יש לשלוח בקשות הצטרפות דרך הכפתור המדובר בלבד.
יש לקחת בחשבון שהזהות שלכם, מצטרפים חדשים, תהיה גלויה באתר עצמו לעיני מנהלי פורום הכתיבה, מנהלי האתר וטכנאיו – במשך מאה ועשרים השנים הקרובות, וסיכוי קטן שאף יותר מכך.
זהות המשתמשים הישנים עוברת בזאת נוגות לצבור אבק בג'ימייל המסתורי עד סוף כל הימים.
הבהרנו את זה? הבהרנו.
רגע, לאן אתם רצים? השיעור עדיין לא נגמר.
2. עדכון למנהלי אתגרים:
אתגרים זה טוב, כן? אתגרים זה יופי, כלי נהדר לפיתוח האמביציה העצמית והיצירה הספונטנית. רק מה? שבתוך האתגרים יש לנעוץ נעצים, כי אם לא הם, אבוי, האתגרים לא יחזיקו מעמד.
אי לכך ובהתאם להקדמה החגיגית-מעורפלת-משהו הלזו, הריני בזאת לשלוח את בקשתי הצנועה לכל מנהלי האתגרים בעם:
אנא, תייגוני באשכולכם הנהדר, על מנת שאוכל להיחפז אליו ולנעוץ נעצי באתגר.
תודה!
זהו. לא היה כזה נורא, נכון?
אפשר לצאת להפסקה.
וכל כך למה? לא כדי שאחזור לבית הספר, ולא כדי שאברח ממנו, אלא כי היא תמיד חלמה לראות אותי מנהלת.
היום התגשם חלומה.
מה אתם מסתכלים עליי ככה? אני נראית לכם מנהלת?!
פשוט היום פתחתי בית ספר.
ועכשיו ברצינות:
לאחרונה נוספה לי חגורה לבנבנה, כדי שאוכל לעזור לרב מ"ם הנכבד עם ניהול בית הספרים הזה שהולך וגדל משנה לשנה ואחד לשנה הבאה. אני לא מנהלת רשמית, עדיין לא לפחות, אלא נמצאת כאן לעת עתה בשביל תגבור ועזרה.
אם וכאשר אהיה – בלי נדר תקבלו על כך הודעה השניים בתור.
הראשונה תקבל סבתא שלי.
בינתיים, להלן שני עדכונונים:
1. עדכון בעניין קבלת משתמשים:
כמו שהובטח לכולנו לפני זמן לא רב על ידי הרב מ"ם, זהות המשתמשים שנשלחה לכתובת המייל הזכורה לטוב נשארת בלעדית בידי מ"ם ורפפורט. עד שאצליח לפרוץ את הסיסמה לג'ימייל ההוא – אני לא אדע שאתם השכנה ממול / המורה הנוראית / המשגיח השובב – אפילו אם תרצו בכך מאוד.
אבל,
(תמיד הם המנהלים האלו ככה. ידעתי. קודם שמים מלא הבטחות באוויר ואחר כך אומרים אבל. אין אמונה בגויים, מה אני אגיד לכם),
תמו הימים הטובים.
מהיום התהליך משתנה.
בין שאר השדרוגים הטכניים שמתחדשים באתר, בתקופה האחרונה נוספה האפשרות לשלוח בקשות הצטרפות מלאות גם דרך האתר עצמו, ללא צורך במעבר בג'ימייל הנשגב, דרך כפתור הפלאים הזה:
האפשרות הנ"ל מקצרת את הסרבול של שליחת מייל פלוס שליחת בקשת הצטרפות דרך האתר, ומבצעת את כל אופן הבקשה דרך טופס אחד קצר. קליק וגמרנו.
אי לכך ובהתאם לזאת:
מהיום יש לשלוח בקשות הצטרפות דרך הכפתור המדובר בלבד.
יש לקחת בחשבון שהזהות שלכם, מצטרפים חדשים, תהיה גלויה באתר עצמו לעיני מנהלי פורום הכתיבה, מנהלי האתר וטכנאיו – במשך מאה ועשרים השנים הקרובות, וסיכוי קטן שאף יותר מכך.
זהות המשתמשים הישנים עוברת בזאת נוגות לצבור אבק בג'ימייל המסתורי עד סוף כל הימים.
הבהרנו את זה? הבהרנו.
רגע, לאן אתם רצים? השיעור עדיין לא נגמר.
2. עדכון למנהלי אתגרים:
אתגרים זה טוב, כן? אתגרים זה יופי, כלי נהדר לפיתוח האמביציה העצמית והיצירה הספונטנית. רק מה? שבתוך האתגרים יש לנעוץ נעצים, כי אם לא הם, אבוי, האתגרים לא יחזיקו מעמד.
אי לכך ובהתאם להקדמה החגיגית-מעורפלת-משהו הלזו, הריני בזאת לשלוח את בקשתי הצנועה לכל מנהלי האתגרים בעם:
אנא, תייגוני באשכולכם הנהדר, על מנת שאוכל להיחפז אליו ולנעוץ נעצי באתגר.
תודה!
זהו. לא היה כזה נורא, נכון?
אפשר לצאת להפסקה.
בהצלחה רבה!
