Natan Galant
כתיבה שדגה לך לקוחות, ובכמויות!
מנוי פרימיום
עיצוב גרפי
כתיבה ספרותית
מוזיקה ונגינה
עריכה תורנית
עיצוב ואדריכלות פנים
השאלה שאני רוצה להניח כאן איננה שאלה כלכלית טהורה, אלא גם פסיכולוגית.
יש לא מעט צדדים לכאן ולכאן, ובכל זאת - הבה נשמע את דעתכם.
בואו נדבר רק על השורה התחתונה.
נניח והפקדתם במסירות כל חודש 300 שקל, במשך 16 שנה.
סך הכל יש לכם ב"קופה" סכום נכבד של 57,600 ש"ח
תמורתו תקבלו הלוואה של 240,000 ש"ח
כאשר תצטרכו להחזיר רק 202,000 ש"ח
כלומר - בעצם שילמתם ריבית מראש בסכום של 19 אלף שקל, במשך 16 שנה, וזאת כדי שבנכם ייהנה מהלוואה דשנה וגדולה ללא ריבית.
למה זה טוב? כי אחרי שנתיים ושלוש של הפקדות, כאשר כבר שמתם סכום גדול יחסית ב"קופה" שלכם, לא תרצו להפסיד, אז גם יהיה לכם קשה - תמשיכו לשלם כל חודש את הקיצבה החודשית לגמ"ח, ובבוא היום תהנו מהלוואה יפה שתעזור לכם להיפטר מיוסל' התכשיט שלכם ולחתן אותו עם חדווהל'ה התמימה והפתייה שלא יודעת איזה חתול מחכה לה בשק.
ועוד נקודה אחת הראויה להילקח בחשבון, תרתי משמע.
בעוד כ- 16 שנה, ה 240,000 ש"ח לא יהיו שווים כמו היום. הם יהיו שווים פחות. נניח 200,000 פשוט בגלל ירידת הערך של הכסף.
זה אומר שאתם משלמים היום בכסף "יקר" יחסית כדי לקבל בעתיד כסף ששווה קצת פחות.
עד פה מעשה הגמ"ח, וכעת למעשה מקביל.
אני שואל את עצמי - ועכשיו גם אתכם, ידידיי.
האם כאשר אנחנו מביטים באוצרות הקטנטים שלנו, ויודעים שיום יבוא ונצטרך לחתן אותם עם הפרייארים התורנים, האם לא עדיף להתנהל בצורה כלכלית שונה?
אולי עדיף לעשות תחת זאת הוראת קבע של 300 שקל לאחת מחברות ההשקעה הגדולות במשק, ולקבל תמורת כספכם ריבית סולידית של 4% שנתית?
מצו"ב מחשבון מושקע (ותודה ליוכי שבנה את הטבלה והשקיע בה יזע, מאמץ וכישרון מפעים), הגורס כי אם תשקיעו מידי חודש 300 ש"ח, תהנו בבוא היום מסכום של 80,827 ש"ח? לא הלוואה. כסף שלכם, חי וקיים, איתו תוכלו לקנות לחדוול'ה שרשרת זהב כבדה ושעון יפהפה, שישכיח ממנה את הבור איתו היא מתחתנת.
מה דעתכם?
יש לא מעט צדדים לכאן ולכאן, ובכל זאת - הבה נשמע את דעתכם.
בואו נדבר רק על השורה התחתונה.
נניח והפקדתם במסירות כל חודש 300 שקל, במשך 16 שנה.
סך הכל יש לכם ב"קופה" סכום נכבד של 57,600 ש"ח
תמורתו תקבלו הלוואה של 240,000 ש"ח
כאשר תצטרכו להחזיר רק 202,000 ש"ח
כלומר - בעצם שילמתם ריבית מראש בסכום של 19 אלף שקל, במשך 16 שנה, וזאת כדי שבנכם ייהנה מהלוואה דשנה וגדולה ללא ריבית.
למה זה טוב? כי אחרי שנתיים ושלוש של הפקדות, כאשר כבר שמתם סכום גדול יחסית ב"קופה" שלכם, לא תרצו להפסיד, אז גם יהיה לכם קשה - תמשיכו לשלם כל חודש את הקיצבה החודשית לגמ"ח, ובבוא היום תהנו מהלוואה יפה שתעזור לכם להיפטר מיוסל' התכשיט שלכם ולחתן אותו עם חדווהל'ה התמימה והפתייה שלא יודעת איזה חתול מחכה לה בשק.
ועוד נקודה אחת הראויה להילקח בחשבון, תרתי משמע.
בעוד כ- 16 שנה, ה 240,000 ש"ח לא יהיו שווים כמו היום. הם יהיו שווים פחות. נניח 200,000 פשוט בגלל ירידת הערך של הכסף.
זה אומר שאתם משלמים היום בכסף "יקר" יחסית כדי לקבל בעתיד כסף ששווה קצת פחות.
עד פה מעשה הגמ"ח, וכעת למעשה מקביל.
אני שואל את עצמי - ועכשיו גם אתכם, ידידיי.
האם כאשר אנחנו מביטים באוצרות הקטנטים שלנו, ויודעים שיום יבוא ונצטרך לחתן אותם עם הפרייארים התורנים, האם לא עדיף להתנהל בצורה כלכלית שונה?
אולי עדיף לעשות תחת זאת הוראת קבע של 300 שקל לאחת מחברות ההשקעה הגדולות במשק, ולקבל תמורת כספכם ריבית סולידית של 4% שנתית?
מצו"ב מחשבון מושקע (ותודה ליוכי שבנה את הטבלה והשקיע בה יזע, מאמץ וכישרון מפעים), הגורס כי אם תשקיעו מידי חודש 300 ש"ח, תהנו בבוא היום מסכום של 80,827 ש"ח? לא הלוואה. כסף שלכם, חי וקיים, איתו תוכלו לקנות לחדוול'ה שרשרת זהב כבדה ושעון יפהפה, שישכיח ממנה את הבור איתו היא מתחתנת.
מה דעתכם?
קבצים מצורפים
נערך לאחרונה ב: