התייעצות האממ... סליחה, הבית שלכם מסודר או מבולגן?

[קופיUX]

וואלה תודה עשית לי טוב על הלב
אם כי... אני עצמאית

עובדת מהבית... (לפעמים יוצאת לפגישות וכדומה אבל רוב הזמן בבית)
ואת יודעת משהו? דווקא לכן זה עוד יותר מעצבן

כל הזמן עובר לי בראש כזה
מה למען ה' עושה אישה שעובדת בחוץ??
אני תמיד כל הבוקר מארגנת את הבית, מעמידה צהריים, מספיקה מכונה וגיהוץ ונקיונות
וככה כל יום! בלי ילדים! עם שעות של זמן פנוי...

כלל זהב שלמדתי במשך הזמן לעובדות מהבית
הבקרים ותחילת הצהרים- מתוחמים בשעות - לעבודה.

גם אם היום ספציפית את פנויה - תעבדי על השיווק, תצאי לטיול, תקיימי פגישות, נטוורקינג, תלמדי. משהו.
אחרת כל היום את סביב הבית וזה לא טוב.

 

[ווילי וונקה]

רשימת המסקנות שלי הולכת ומתמקדת:

כל התורה לבית המסודר:
1) מה פחות פריטים בבית
2)מקום מוגדר לכל פריט
3)לא לדחות שום פעולה יומיומית
4)לקבוע זמן קבוע לביצוע פעולות שגרה
5)לבדוק מה נקודות החולשה של בני הבית ולהתאים להם פתרונות

מה עוד?

זה בעיקר עניין של אופי לדעתי...
אמא שלי לא תרדם אם יש כלי בכיור, היא פשוט תעדיף לקום ולשטוף אותו, על הדרך להעביר סמרטוט ומטאטא ואז ללכת לישון רגועה

אני נרדמת גם עם כמה כלים בכיור ועוד כמה דברים בעוד כמה מקומות, לצערי.
או לא לצערי.
ככה אני. בלי קשר לחינוך.
מה שכן- אני בטוחה שאפשר להגיע לשגרת ניהול בית תקינה ולהתרגל לסדר ולנקות. אולי במועדים קבועים. גם אם אני לא שם לצערי.

 

[1שרה1]

לכל הנשים הצדקניות שרוצות להתייעל ולצמוח ולהנות מהתפקיד האמיתי שלהן-
תפילה.
זה נשמע כל כך בנאלי ונדוש
אבל במציאות - זה הכי עוזר,
לפעמים המושג תפילה מתקשר לנו לאיזה נס עלום ולכן קשה לנו להתחבר,
אם אמא אומרת בפשטות: ריבונו של עולם, אני רוצה בית מסודר, לדעת אלו אביזרים דרושים לי ואלו מיותרים, אני רוצה שנעבוד אותך מתוך נקיות הבית והמחשבה, להרגיש אמא מעולה בכל מצב(....) להיות המשפיעה על הבית ולא המושפעת.... וכן על זה הדרך- תפילה כזו נענית. כי ד' רוצה יותר מאיתנו שנצליח לגדל בטוב את הילדים שלו, צריך רק להתפלל
בהצלחה רבה!!!

 

[המושית]

תמיד כדאי לעשות ארון קטן שבו שמים דברים שצריכים לטפל בהם
וכן בחדר ארונות לעשות כמה מדפים לכל הבאלגן והדברים המשונים בהצלחה!!!!!!!!!!

 

[בואו נעצב את זה ביחד]

אני מרחמת על בעלי...
נפל עם אישה שלא סגורה על עצמה בענייני סדר ואירגון
כל יומיים אני מכריזה על כלל חדש (מקפלים שמיכות בבוקר! לא הולכים לישון עם כלים! מפרקים שקיות!)
ומשנה לו כל הזמן מקומות של דברים (את החוטי חשמל במגירה במקום בארון, את הטישו בקופסא במקום במדף וכו')

מסכן פעם הוא איחר בבוקר כיוון שהוא לא מצא את הנייר אפיה
(העברתי את זה למגירה של הלחם והוא לא העיז לחמם את הלחם בטוסטר בלי נייר חח)

אמרתי לו ששווה כל הדבר הזה כדי לגלות כמה מידות טובות יש לו

 

[סתם פוילישער]

ובסוף בסוף, גם כשמסדרים, תמיד אפשר לסדר את הסדר.
שומרים שקיות? קפלו ושימו בערימה במגירה\ארון\סלסילה...
ממלאים מקפיא? מקרר עמוס? סדרו ונקו מידי פעם בקלילות, שתראו מה יש כשתפתחו, שלא יסתירו ערימות...
לא צריכים את זה עכשיו? שימו מתחת למיטות בארגז...
וכן הלאה והלאה.
דברים קטנים שלכאו' לא תורמים לסדר הכללי של הבית.
וזה נכון, כי זה מסדר רק את הדבר הזה ספציפי (ארון\מקרר\מגירה)...
אבל התחושה בראש היא יותר נקיה ומסודרת בכל מה שקשור לבית.
נסו שבוע שבועיים. עובד.

 

[birds]

ומה את עושה אם את חוזרת מהעבודה ורואה שבעלך השאיר לך מברשת שיניים בחוץ + שמיכות לא מקופלות + פיג'מה על הרצפה + פירורי קרונפלקס על השיש + עוד כמה דברים....?

חחח דבר ראשון צריך להבין שאלו הם הגברים וזה תופעה מוכרת
אני בנ"א שלא אוהב בלאגן בלשון המעטה
והסברתי את זה בעדינות לבעלי
להגיד לך שזה עזר ב100 אחוז
ממש לא, אבל זה עוזר בסופו של דבר
היום בעלי מסדר כל יום את המיטה שלו ומחזיר כל דבר למקום
אבל זה עבודה של חודשים...
אבל קודם צריך להפנים שזה בעיה גברית ואז גם פחות מתעצבנים

 

[:)Rachel]

סליחה על התגובה,
אבל הנה גם את (ברור לי שבלי כוונה)
משווה בין השכנה החסידית המטופטפת, לבין השכנה האברכית - שכמובן הבית שלה לא סמסודר והאי בכלל לא מתמודדת....

לשכנה האברכית היה חסר מישהי/מישהו שיטפח לה על השכם...

כמובן שאני מפליגה ויש מצב שטועה- כי אין לי את כל הפרטים,
אבל לענין ההשוואה,
השכנהה חסידית ירושלמית המטופטפת,
בטח לא עבדה בכלל- כמו שמקובל אצל הירושלמים החסידיים- בטח בדור הקודם,
והיה לה זמן לטפטפ את הילדים עם סטים , וככל הנראה מרחב המחיה שלה היה קצת יותר רחב, יתכן והחזיקה עוזרת, וגם אם לא .. בית מסודר עם כסף לקנות סטים לכל הילדים , עם אמא רגועה שישנה לילות ולא קמה בעלות השחר ויתכן שגם קודם לכן....

ואילו האברכית ה"לא מסתדרת" גידלה בביתה גם היא ילדים לתפארת, אבל הם לא לבשו סטים, ויתכן וביתה היה מבולגן מידי פעם, יתכן שכשהבן שלה חזר מהחיידר היא לא היתה בבית ולכן לא ראתה שהילד יוצא ללימודי אחה"צ עם בגד מוכתם מארוחת הצהריים, אבל לשכנה החסדית זה לא יכל לקרות! היא הרי קיבלה את הילדים בצהריים, ואם היה לה כסף לקנות סטים לכל המשפחה יתכן מאד שהיה לה גם סט נוסף למקרה כזה... וכמובן כשמוישהלה שלה יצא מהבית ללימודי אחהצ (או סתם למשחק בגינה) היא יכלה לסקור אותו בעיניה ולומר לו להחליף את הבגד... (ואולי גם לכל השיירה בגלל שאח שלהם התלכלך....
) ואילו השכנה האברכית במקרה הטוב היתה באותו זמן באוטובוס בחזרה לביתה....

ובקיצור לאברכית ה"לא מסתדרת" היה פחות 8 שעות ביום (עבודה כמורה + נסיעות) שזה בעצם שליש יום פחות!!!לעומת שכנתה "המטופטפת"....
מעבר לכך שככל הנראה השכנה החסידית היתה משופעת ביותר כסף.... (דבר שתמיד עוזר- גם בתחום הסדר והניקיון ובעיקר באורך רוח)


אבל לשכנה הליטאית היה קשה עם ההשוואה ... נכון היא בן אדם, גם לה שיש איפות ורצונות לבית מתוקתק וילדים לבושים בטופ.... (הטעם הטוב והסדר הם לא נחלתם של חסידים ירושלמיים , או כל קבוצה אחרת) אבל היא בחרה בדרך חיים אחרת (ומוערכת מאד!)
ושכנה נוספת שהיתה טופחת על שכמה ואומרת לה : את אלופה!! אין כמוך!! מתחזקת בית, עובדת ככ קשה.... משתדלת להסתפק במועט (גם אם לפעמים יוצא לך העיניים, ואת רואה בדלת ממול כמה החיים יכולים להיות קלים....) מאמינה שזה היה זוקף לה את הגב...
ומעלה לה את הערך העצמי.... ובכלל ההשוואה בין דירה אחת לאחרת, כשנתוני החיים ככ שונים , היא החוטאת לאמת, ולא הוגנת...
כמעט כמו לומר למישהו בעל יד אחת, איך אתה לא מצליח להתארגן כמו מי שיש לו 2 ידיים.....


ושוב ממש סליחה יתכן שבמקרה דנן זה היה הפוך, ואולי האברכית לא עבדה, והחסידית עבדה במשרה מלאה +.... והאברכית אכן באמת לא הסתדרה... והחידית היתה אשת חיל יוצאת מן הכלל.. אבל שוואה היא לא טובה אף פעם, במיוחד כשנתוני החיים שונים מהותית.....

ייתכן שאת צודקת
אבל לא במקרה הזה

השכנה שלי האברכית היתה אישה מתוקה מתוקה
שעבדה רק בערבים ואז ההיתי עולה אליה לעשות לה ביביסיטר וגם לסדר מעט את הבית
היא אישה רגועה ושמחה
היה לה טוב במצב שלה והיא ממש לא קינתה בשכנה ממול... רק שלראות את זה כל הזמן מול העינים יוצר לפעמים השוואות

 

[rivkar]

הנושא הזה זה ענין של אופי והרגלים
כל השאר (עבודה מספר ילדים..) זה רק תירוצים..
(ברור שיש הבדל ברמת הסדר לפי האלוצים, אבל המצב הכללי)
(נאום אישה שהבית שלה לא מטופטפ אבל אם להיות כנה הילדים ומשרה מלאה זה בעיקר תירוץ - בחלד הבית לא היה מושלם, קצת יותר טוב)

 

[ברבור1]

הנושא הזה זה ענין של אופי והרגלים
כל השאר (עבודה מספר ילדים..) זה רק תירוצים..
(ברור שיש הבדל ברמת הסדר לפי האלוצים, אבל המצב הכללי)
(נאום אישה שהבית שלה לא מטופטפ אבל אם להיות כנה הילדים ומשרה מלאה זה בעיקר תירוץ - בחלד הבית לא היה מושלם, קצת יותר טוב)

זה גם וגם וגם...
ברור שבית מסודר (שזה אומר משחקים במקום, צלחות במקום, שיש מאורגן , ארון מסודר+-.. - בזה את צודקת)
בענין של בית מטופטפ, חלונות כל הבית - כל שבוע, שפשוף פאנלים, דלתות נוצצות מעבר של כל שבוע על ארון תורן בשביל לסדר אותו מההתחלה....
ועוד - זה כבר בהחלט ענין של כמה זמן יש לך ביום.. (וגם כשאת חוזרת מותשת מהעבודה - אז כן, יש לך פחות כוחות לרוץ אחרי כל כוס שנשארה על השיש... ונכון שזה ענין של שניות, אבל זה בהחלט משפיע - לפחות לעניות דעתי.....(למרות שאני עובדת במשרה מלאה ועדיין שיש נקי ומאורגן ואמבטיות מסודרות זה א, ב, אצלי.. אבל מודה ומתוודה שלסדר כל יום את החדרים שלא ישאר פרור על הריצפה לזה לא תמיד יש כח, ואני כן רואה אצלי הבדלים במצב הבית במצבים של לפני או מיד אחרי לידה, לעומת שגרה....

 

[חישוקים]

אם היינו חיים בחברה בריאה שמפרידה בין עיקר וטפל, בין השקעה בחומריות לבין השקעה בחיי רוח, אף אחד לא היה מעריך מי שמשקיעה בסטים לילדים ומפיות בארונות. זה בכלל לא פרמטר למוצלחות.
זה קריטריון שמודדים בו נשים כפריות מהעיירות שלא יודעות קרוא וכתוב. לפחות שהילדים שלהן יהיו לבושים יפה ושהארון יהיה חיילים. הרי אין להן שום דבר אחר לעסוק בו.

אם היינו חברה נורמלית, כשהיינו רואים ילדים מטופטפים עם סטים משפחתיים ותחפושות שמושקעים בהן מאות שקלים ופנלים שמנקים אותם פעמיים בשבוע היינו מצקצקים ברחמנות על אישה שאין בעולמה אלא חומר וכסף ובגדים. לפחות שתשחה באקונומיקה ותכין פוטיפרים, מה כבר יש למסכנה לתרום לעולם.

במקום זה, קידשנו את החומר, אימצנו סטנדרטים של נשים כפריות שבעליהן סוחרים, וזה נחשב יותר מנשים משכילות, צדיקות, שמשקיעות את הראש והשכל והכשרונות ומחזיקות בית ובעל שהוגה בתורה וילדים מחונכים שיחזיקו את הדור הבא של עולם התורה. והנשים האלה מתביישות שאין סטים והבית לא דומה לבית של הכפריה מהדלת ממול.

מרגישה חובה להגיב,
על אף שאני לא מייצגת את ציבור הכפריות שמטפטפות ילדים עם סטים ומנקות פנלים פעמיים בשבוע,
וכן, ב"ה זוכה לעבוד סביב השעון במטרה להחזיק בית ובעל שהוגה בתורה.
אבל אני חושבת שאסור לשכוח מה המקום האמיתי שלנו,
עם כל הבלבול והערפל שמאפיין את הדור שלנו.
אנחנו קודם כל נשים ואמהות,
קודם כל מנהלות בית ומגדלות ילדים.
האקונומיקה והשוקולד לפטיפורים הם כלי הקודש שלנו במקדש הפרטי שלנו,
הם לא סמל לפחיתות כבוד ובטח לא מייצגים את 'קידוש החומר'.
אני לא מעודדת את השקעת הראש בסטים ובתחפושות במאות שקלים,
אני כן מתנגדת לתארים שבהם 'זכו' כאן נשים שבחרו להשקיע את כשרונותיהן ומרצן בבית, בילדים, בפנלים או בארונות.
הן ראויות בעיניי לכבוד לא פחות מנשים שמשקיעות בחוץ, למען המטרה הנעלה של בעל לומד.
כל עוד לא שוכחים מה עיקר ומה טפל- לא באמת משנה מה עושים, השאלה איך עושים ואיפה הראש נמצא.

 

[SHILATI]

אני כן מתנגדת לתארים שבהם 'זכו' כאן נשים שבחרו להשקיע את כשרונותיהן ומרצן בבית, בילדים, בפנלים או בארונות.

הנשים שעושות את זה באמת מהרצון להשקיע בילדים, הן מעטות היום לצערינו
אלו שמשקיעות את כוחן בזה היום, לרוב באות מאינטרסים קצת שונים ממה שצריך להיות
וזה לא בא ממקום לא טוב, זה בא מסוג מסוים של אישיות
אני יכולה לכתוב כאן מגילה ארוכה על התובנות שלי בנושא אחרי ששנים בחנתי את זה
יש כאלה שזה מה שחשוב להם ויש להם את כל הזמן שבעולם לזה וגם לפעמים את הכסף
לפעמים להניח את הסמרטוט בצד ואת האקונומיקה ולתת לילד חוויה בבית רגוע, שווה הרבה יותר.

 

[SHILATI]

איך שומרים עם ילדים על בית כזה שכל הפינות ככה מאורגנות?????

עם הרבה עצבים
ויכולים לכעוס עלי, זה בסדר
זה בא עם משטר ועצבים
אף אחד לא יכול להיות רובוט מתוכנת, שהכל יעמוד ישר, יש חיים בבית והם דינאמים ומורכבים מכמה סוגי נפשות

 

[בואו נעצב את זה ביחד]

עם הרבה עצבים
ויכולים לכעוס עלי, זה בסדר
זה בא עם משטר ועצבים
אף אחד לא יכול להיות רובוט מתוכנת, שהכל יעמוד ישר, יש חיים בבית והם דינאמים ומורכבים מכמה סוגי נפשות

אני לא מדברת על הכל ישר, בכלל לא
אני מדברת על מרפסת נקיה ומסודרת, ארונות מאורגנים, תרבות שבה ילד שפותח חטיף זורק את העטיפה לפח
ומציאות שבה לא יעלה על הדעת לזרוק בגדים על הרצפה

יש?

 

[:)Rachel]

אני לא מדברת על הכל ישר, בכלל לא
אני מדברת על מרפסת נקיה ומסודרת, ארונות מאורגנים, תרבות שבה ילד שפותח חטיף זורק את העטיפה לפח
ומציאות שבה לא יעלה על הדעת לזרוק בגדים על הרצפה

יש?

מדובר בחינוך
כמו כל דבר...

 

[חנש]

יש לי חברה שאומרת שאם את מסודרת בסוף תתחתני עם בעל בלגניסט,
וכן להיפך.
יש לבעלי חבר שאשתו גם מבולגנת וגם לא מנקה ברמות הזויות,
הוא לא יכול להיכנס למטבח עם ה"גויה" לא באה לנקות לפני,
אבל יש לו מידות מאוד טובות והוא לא אומר כלום, וה' שלח לו הצלחה גדולה בעסקים,
אז הוא יכול לממן הרבה עזרה.
הרבה יותר קל לאישה שהיא מסודרת ובעלה בלגניסט
מאשר לבעל מסודר ואישה בלגניסטית כי היא אחראית על הבית.
האחריות על הסדר והניקיון בבית תלויה באישה, אם אישה לוקחת אחריות אז הבית יתפקד
כפי מידת האחריות שהיא לקחה על עצמה, אבל חשוב שהיא תדע שזה הכל תלוי בה.
אבל כל העניין הזה זה תלוי במידות - במידה, כמו כל דבר, לא לבלגן מידי הרבה,
לא לכעוס מידי הרבה, לא להזניח יותר מידי, לא להעיר יותר מידי, כן לתת הרגלים טובים,
כל אחד מוצא לעצמו את הדרך שתגרום לו להרגיש בנוח.

 

[חישוקים]

הנשים שעושות את זה באמת מהרצון להשקיע בילדים, הן מעטות היום לצערינו
אלו שמשקיעות את כוחן בזה היום, לרוב באות מאינטרסים קצת שונים ממה שצריך להיות
וזה לא בא ממקום לא טוב, זה בא מסוג מסוים של אישיות
אני יכולה לכתוב כאן מגילה ארוכה על התובנות שלי בנושא אחרי ששנים בחנתי את זה
יש כאלה שזה מה שחשוב להם ויש להם את כל הזמן שבעולם לזה וגם לפעמים את הכסף
לפעמים להניח את הסמרטוט בצד ואת האקונומיקה ולתת לילד חוויה בבית רגוע, שווה הרבה יותר.

אין לי מושג מה האינטרסים של נשים סביבי,
והאמת- זה גם לא מעסיק אותי.
אולי הן מצליחות יחד עם האקונומיקה גם לתת לילד את מירב היחס והאהבה, אולי לא.
אני יודעת דבר אחד:
ה' יראה ללבב, ורק הוא.
מאמינה שהתפקיד שלנו, של כל אחת במקום בו שם אותה ה', בבית או בחוץ-
הוא לעשות את המקסימום כדי למלא את תפקידיה.
אצל אחת המשמעות היא לצאת עם הזריחה לעבודה של 8 שעות,
אצל אחרת שהנתונים שלה אחרים- לאבזר את הארונות במפיות.
לחלוטין לא רואה מקום לזלזול בזו האחרונה,
בטח לא עם תארים מסוג כפריה מסכנה שמה כבר יש לה לתרום לעולם.
לא חושבת שלהשפיל את השני יעזור לנו להרגיש טוב יותר עם עצמנו.

 

[SHILATI]

בטח לא עם תארים מסוג כפריה מסכנה שמה כבר יש לה לתרום לעולם.

ברור!
חלילה היה מלהשתמש בתארים שכאלה
כוונתי הייתה ברורה הבנתי גם את כוונתך
אעיר או האיר בנוסף, שגם בארצנו הקטנטונת יש מקומות בהם הניקיון מעסיק יותר ומקומות שפחות, יש מנטליות של עוזרת ויש מנטליות של אני עוזרת על מלא בביתי
בכל מקרה, אין לי שום זלזול באף אחד! חלילה
רק תובנה שעלתה לי באמצע המלחמות על בית מבריק ומסודר

 

[SHILATI]

יש?

אחרי הרבה מאוד אמירות ומשפטים ששוב ושוב חוזרים על עצמם
קצת כמו לחנך
ראיתי הורים כאלה, זה משפטים קבועים, אני לא מצליחה לחנך את בנותיי לשים כל דבר במקום בכל רגע נתון
כי לי זה מציק, אני כן אוהבת סדר וארגון ונקי בעין, ברור, בד בבד עם זה התחלתי לקלוט שזה משגע אותי לעבור עם הסמרטוט מאה פעם על אותו משטח, ולהחזיר את כל הדברים שוב ושוב למקומם
זו הרגשתי

 

[איזדרכת]

גם אני הזדעזעתי מהתגובה המדברת כ"כ בזלזול מזעזע על אישה יהודיה, יראת שמים שמגדלת ילדים לתורה ומצוות לומר על אמא יהודיה- מה כבר יש למסכנה לתרום לעולם????!!!!! כי לגדל ולחנך ילדים זה לא שווה כלום הרי, רק להיות מתכנתת...
ועוד אנשים סימנו לייק על הדברים האלו!!
ואם האבא לא לומד- אז הבית היהודי הקדוש הזה לא שווה כלום, מעבר לזה שבעלי בכולל ליטאי ויש לו כמה וכמה חברים ירושלמים מהזן הזה, תתפלאי לשמוע, לא חסר שם נשות אברכים ששולחות את בעליהן ללמוד ומצליחות לתקתק את הבית והילדים גם. לא ירושלמית ולא קרובה לזה משום כוון, כן מכירה כמה בסביבתי. אפשר לתת תירוצים מכאן עד אמריקה הם לא עובדות (רק מטפלות במעון 8 שעות, אבל לא "משכילות" אז זה בכלל לא שווה ) לדעתי, נשים ירושלמיות הם ג'דות וחרוצות מאוד, ומעריכה אותן הרבה על זה, וגם אם אני לא אעבוד ויהיה לי מלא כסף, כנראה לא אגיע לרמה שלהם. ואני אהיה שלמה עם זה לחלוטין זה בהחלט גם עניין של חריצות.
הבית שלי והילדים שלי לא נראים כמו הבתים שלהם, ולא מתרצת את זה רק ב" אני אברכית מתכנתת" אלא מבינה שהם משקיעות וג'דות יותר ואין לי שום בעיה עם זה. ממש לא מצליחה להבין למה צריך להוריד את השני כדי להרגיש טוב עם עצמך, תהיי שלימה עם עצמך ועם הבית שלך בלי לזלזל כ"כ במישהו אחר.