דרוש מידע האם הפסקת תרפיה באומנות באמצע טיפול מזיקה כמו בטיפול רגשי

[מירי עוס]

תודה על התשובה המפרטת

תראי, חוסר במעורבות הורים זה לא תקין העייני בגיל צעיר.
מצד שני, לא נכון לתת המלצות ללא פרטים מלאים של הסיפור, ועל סמך ששמענו צד אחד.
ממליצה לקבוע פגישת הורים, לפני פגישה נוספת שלה עם הילד.
תעלו את הצד שלכם, תשמעו את שלה, ואז תחליטו כיצד לסיים.
פגישת סיכום איתה זה בכל מקרה חשוב בשביל המדך טיפול במקום אחר- שתבינו מה עלה/לא עלה.

 

[ככר השוק]

אנחנו חווינו התנהלות לא מקצועית של מרפאה באומנות (עם תואר ובמכון מסודר). גם האימפקט לא היה קיים כמעט.
אחרי כ12 פגישות הפסקנו את הטיפול בבת אחת (הפתאומיות היתה מצידה, בהודעה)
ולא נרשם שום נזק.

אחר כך עברנו לטיפול אצל עו"ס מומחה וראינו בעיניים את ההבדל בין משחק נחמד לטיפול עם השפעה.

 

[המאחד]

כמו שהמליצו התקיים אינטק עם המטפלת. לפני טיפול נוסף לילד.

המטפלת התמקדה בעיקר בהדרכת הורים, על טכניקות נוספות להכנסת הילד לחברה.

ההורים בררו אצל המטפלת, האם יש סיבה שמשתקפת בטיפול שבשלה הילד לא מספיק בחברה:

נענו כי זה אכן בעקבות הבעיה שלא שמע טוב תקופה ארוכה.

לשאלתם מה נעשה בטיפול? הצביעה על יצירות שהילד הכין.

לשאלתם מה נעשה מעבר? האם הילד משתף משהו, אולי להורים יש מה לשפר, אולי קורה מקרים עם חברים? לא קיבלו משהו ספציפי מעבר להמלצות תווך חברה נוספת לילד.

לשאלתם מדוע הילד חוזר שקט ומכונס, לא קיבלו תשובה, אך המטפלת מציינת שהוא מאד נהנה ליצור.

ההורים ניסו להבין בכל מיני וארציות יותר לעומק את מה שמתרחש בזמן הטפול ולא קיבלו תשובה.

אולי הספור פה מתאים לתיאור של @ככר השוק

 

[מירי עוס]

כמו שהמליצו התקיים אינטק עם המטפלת. לפני טיפול נוסף לילד.

איך התרשמת מאישיות המטפלת? ממקצועיותה?
איך הסבירה את ההתנהלות שלה עד כה?

את מתארת ומתייעצת לגבי משהו שהוא קצת טריקי(אגב, מההודעה נשמע שאת לא ההורים. אפשר לשאול, מה הקרבה שלך לסיפור/לילד?).
מצד אחד, חשוב להקשיב לאינסטינקטים הוריים, מצד שני, הרבה הורים רוצים לראות תוצאות בטיפול מהר.
ולעתים שינוי לוקח זמן, זה תלוי בהרבה גורמים כמו גיל הילד, המאפיינים האישיותיים שלו, הבעיה בשלה באו לטיפול, המהירות והמידה בה נותן אמון ויוצר קשר ועוד. כך שלפעמים תהליך לוקח זמן.
בנוסף, לפעמים השינוי בתוך החדר נראה בצורה מאוד עדינה.
דבר נוסף, השאלה מה הילד מספר לך, גם היא לא כ"כ מכווננת טיפול. כי בטיפול אנו לא בהכרח מצפים מהילד לספר לנו את קורות השבוע (על אף שהמון הורים אוהבים להתחיל את הטיפול ב: :תספר למירי לאן נסענו השבוע/ כל השבוע יוסי הרביץ לאחים שלו וכדומה). אלא בטיפול אנו משתדלים שלא להכניס תכנים מהעולם שבחוץ. מספקים סביבה בטוחה ונעימה, לצד אמצעים השלכתיים(אומנות, משחק וכו), ומאפשרים לילד להביע את עצמו. תוך כדי המשחק משקפים רגשות/מצבים, מעבדים חוויות טראומטיות, או מסייעים ביצירת שינוי באמצעות הקשר הטיפול/חיזוק הקשר הורה ילד בטיפול דיאדי.
אגב, בטיפול בטראומה בגיל הרך- CPP כן מכניסים יותר את העולם החיצוני, ומייצרים חיבור בין העולה בחדר, לבין החוויה הטראומטית. זאת כדי לייצר עיבוד מובנה ונכון.

כתבתי כאן קצת הסבר על מהות טיפול, מקווה שלא העמסתי במלל, הדגשתי את העיקר.

 

[בינה מלכותית]

וכן.. לצערנו נושא הטיפול הרגשי מאד פרוץ, וצריך לברר היטב לפני ששולחים ילד לטיפול...

לא רק לברר אלא להיות גם עם יד על הדופק,
יש מטפלות שלא מצוינות אבל הילד לא מסתדר עם הטיפוס הזה
כי היא מידי מתלהבת/ סטטית וכו'
יש לשים לב גם לכימיה בין הילד למטפלת, זה לא חייב להיות אור בעיניים
אבל כן רצון- חשק לבוא,

ניסית לשאול את הילד על הרעיון לעזוב אותה? בתור שאלה סתמית
אולי בגלל שמגיע החופש אז מעניין אותך לשמוע אם הוא מעדיף להמשיך עכשיו או מעדיף הפסקה

לשמוע האם לילד לא אכפת להפסיק, יש מצב שאין צורך אפילו במפגש סיום!!!!
הוא יוכל לתת לך גם את המידע הזה.

 

[המאחד]

איך התרשמת מאישיות המטפלת? ממקצועיותה?
איך הסבירה את ההתנהלות שלה עד כה?

את מתארת ומתייעצת לגבי משהו שהוא קצת טריקי(אגב, מההודעה נשמע שאת לא ההורים. אפשר לשאול, מה הקרבה שלך לסיפור/לילד?).
מצד אחד, חשוב להקשיב לאינסטינקטים הוריים, מצד שני, הרבה הורים רוצים לראות תוצאות בטיפול מהר.
ולעתים שינוי לוקח זמן, זה תלוי בהרבה גורמים כמו גיל הילד, המאפיינים האישיותיים שלו, הבעיה בשלה באו לטיפול, המהירות והמידה בה נותן אמון ויוצר קשר ועוד. כך שלפעמים תהליך לוקח זמן.
בנוסף, לפעמים השינוי בתוך החדר נראה בצורה מאוד עדינה.
דבר נוסף, השאלה מה הילד מספר לך, גם היא לא כ"כ מכווננת טיפול. כי בטיפול אנו לא בהכרח מצפים מהילד לספר לנו את קורות השבוע (על אף שהמון הורים אוהבים להתחיל את הטיפול ב: :תספר למירי לאן נסענו השבוע/ כל השבוע יוסי הרביץ לאחים שלו וכדומה). אלא בטיפול אנו משתדלים שלא להכניס תכנים מהעולם שבחוץ. מספקים סביבה בטוחה ונעימה, לצד אמצעים השלכתיים(אומנות, משחק וכו), ומאפשרים לילד להביע את עצמו. תוך כדי המשחק משקפים רגשות/מצבים, מעבדים חוויות טראומטיות, או מסייעים ביצירת שינוי באמצעות הקשר הטיפול/חיזוק הקשר הורה ילד בטיפול דיאדי.
אגב, בטיפול בטראומה בגיל הרך- CPP כן מכניסים יותר את העולם החיצוני, ומייצרים חיבור בין העולה בחדר, לבין החוויה הטראומטית. זאת כדי לייצר עיבוד מובנה ונכון.

כתבתי כאן קצת הסבר על מהות טיפול, מקווה שלא העמסתי במלל, הדגשתי את העיקר.

המטפלת עושה רושם בסדר. נראית אישה טובה ממש בבייסיק.
אופי נחמד.
אבל לא קבלתי הסבר מניח את הדעת למה שנעשה.

אני אימו של הילד החמוד הזה.
נח לי לכתוב לא בגוף אישי, כי אין לי מושג מי יהיה שותף או יענה באשכול.

מראש לא בניתי על שינוי מהיר. הלכתי לקראת זה שזה תהליך ארוך ואפילו ארוך מאד.

אממה שמשהו באינטואציה שלי ושל בעלי לא ממש שלם.

בגלל הסיבות שמניתי קודם.

הילד חוזר מכונס ושקט, לשאלתי אם רוצה להפסיק את הטיפול, אומר שלא.

משמע הוא לא סובל שם.

מצד שני, מוזר לי שאפילו לא משתף ברמת מינמום, יצרנו בתים, יצרנו פרחים וכן הלאה.

כי בתחומים אחרים הוא משתף, מעצמו.

אולי לא אלגנטי לכתוב את זה, אבל הגישה שלי שאם אנחנו מתאמצים לקחת ילד לטיפול, לא משנה מה.
עדיף שיקבל את הטופ, במקום לשרוף זמן...וכוחות... לילד ולנו.

 

[וכאשר אבדתי אבדתי]

המטפלת עושה רושם בסדר. נראית אישה טובה ממש בבייסיק.
אופי נחמד.
אבל לא קבלתי הסבר מניח את הדעת למה שנעשה.

אני אימו של הילד החמוד הזה.
נח לי לכתוב לא בגוף אישי, כי אין לי מושג מי יהיה שותף או יענה באשכול.

מראש לא בניתי על שינוי מהיר. הלכתי לקראת זה שזה תהליך ארוך ואפילו ארוך מאד.

אממה שמשהו באינטואציה שלי ושל בעלי לא ממש שלם.

בגלל הסיבות שמניתי קודם.

הילד חוזר מכונס ושקט, לשאלתי אם רוצה להפסיק את הטיפול, אומר שלא.

משמע הוא לא סובל שם.

מצד שני, מוזר לי שאפילו לא משתף ברמת מינמום, יצרנו בתים, יצרנו פרחים וכן הלאה.

כי בתחומים אחרים הוא משתף, מעצמו.

אולי לא אלגנטי לכתוב את זה, אבל הגישה שלי שאם אנחנו מתאמצים לקחת ילד לטיפול, לא משנה מה.
עדיף שיקבל את הטופ, במקום לשרוף זמן...וכוחות... לילד ולנו.

זה ממש נשמע שהטיפול לא פועל שום דבר על הילד....

 

[תותחינוס]

הילד עבר אבחון מסודר בהתפתחות הילד?

 

[גלבוע]

ולא נרשם שום נזק.

אני מתה על המשפט הזה.
בדרך כלל לא מדובר בנזקים שרואים ב'בום' בעיניים.

 

[גלבוע]

המטפלת עושה רושם בסדר. נראית אישה טובה ממש בבייסיק.
אופי נחמד.
אבל לא קבלתי הסבר מניח את הדעת למה שנעשה.

אני אימו של הילד החמוד הזה.
נח לי לכתוב לא בגוף אישי, כי אין לי מושג מי יהיה שותף או יענה באשכול.

מראש לא בניתי על שינוי מהיר. הלכתי לקראת זה שזה תהליך ארוך ואפילו ארוך מאד.

אממה שמשהו באינטואציה שלי ושל בעלי לא ממש שלם.

בגלל הסיבות שמניתי קודם.

הילד חוזר מכונס ושקט, לשאלתי אם רוצה להפסיק את הטיפול, אומר שלא.

משמע הוא לא סובל שם.

מצד שני, מוזר לי שאפילו לא משתף ברמת מינמום, יצרנו בתים, יצרנו פרחים וכן הלאה.

כי בתחומים אחרים הוא משתף, מעצמו.

אולי לא אלגנטי לכתוב את זה, אבל הגישה שלי שאם אנחנו מתאמצים לקחת ילד לטיפול, לא משנה מה.
עדיף שיקבל את הטופ, במקום לשרוף זמן...וכוחות... לילד ולנו.

אם הוא בן חמש, הרבה יותר עמוק ומועיל וקשה להורים זה הדרכת הורים במקום טיפול רגשי לילד.
הדרכת הורים הופכת אתכם לבעלי היכולת לתת לו את הכלים, במקום דרך מטפלת.
זה קשה לעשות את זה, אבל הכי משתלם.
איך מגיעים להדרכת הורים טובה?
ברוב הערים פועלת תוכנית 'דלת פתוחה' של השירות הפסיכולוגי החינוכי של העירייה, ואפשר לבקש לקבל כמה מפגשים.

 

[מירי עוס]

אולי לא אלגנטי לכתוב את זה, אבל הגישה שלי שאם אנחנו מתאמצים לקחת ילד לטיפול, לא משנה מה.
עדיף שיקבל את הטופ, במקום לשרוף זמן...וכוחות... לילד ולנו.

אני לגמרי מבינה אותך.
זה הון עתק, מאמצים נפשיים ופיזיים מרובים..

 

[מקופלת]

ברוב הערים פועלת תוכנית 'דלת פתוחה' של השירות הפסיכולוגי החינוכי של העירייה, ואפשר לבקש לקבל כמה מפגשים.

גם בבני ברק?
יש שם באמת פסיכולגיות מקצועיות?

 

[מירי עוס]

גם בבני ברק?
יש שם באמת פסיכולגיות מקצועיות?

בהחלט.
דרך הדלת הפתוחה אפשר לקבל מספר מוגבל של מפגשים. לרוב 5 מפגשים.
לא מספיק בשביל תהליך עומק, אבל בהחלט עשוי להספיק בשביל לתת כלים לבעיה ספציפית.

 

[המאחד]

הילד עבר אבחון מסודר בהתפתחות הילד?

בתהליכי אבחון.
עבר אבחון אחד, מצפים לשני. מעמיק יותר.
כי באחד על אחד התפקוד מושלם.
ואין מספיק שיקוף.

אם הוא בן חמש, הרבה יותר עמוק ומועיל וקשה להורים זה הדרכת הורים במקום טיפול רגשי לילד.
הדרכת הורים הופכת אתכם לבעלי היכולת לתת לו את הכלים, במקום דרך מטפלת.

תודה על ההמלצה, אנסה לבדוק אם קיים כזה דבר בעיר שלנו.

דרך הדלת הפתוחה אפשר לקבל מספר מוגבל של מפגשים. לרוב 5 מפגשים.

אני צריכה אישורים מיוחדים בשביל זה? הפניות?


גילוי נאות: זה יותר ממרגש הרצון לעזור של כולם!
זה מדהים לראות, איך אנשים שלא מכירים מוכנים לפנות מהזמן ולתת תשובות שמחכימות אותנו מאד.

 

[גלבוע]

אני צריכה אישורים מיוחדים בשביל זה? הפניות?

לא, את צריכה להיות אמא של ילד מתחת לגיל 6 (לרוב).

 

[ככר השוק]

אני מתה על המשפט הזה.
בדרך כלל לא מדובר בנזקים שרואים ב'בום' בעיניים.

בסדר, ברור שיכול להיות נזק גם משכן שצועק על הילד שלו במדרגות והילד שלי נחשף לזה.
אבל אם אין אימפקט לטיפול
ואין אימפקט להפסקה שלו
ויש אימפקט חיובי מאד בטיפול אחר, מקצועי.
אז אחרי כמה שנים אפשר לומר שלא נרשם שום נזק להפסקת טיפול לא משמעותי עבור הילד.

 

[מריומה~]

אגב מה ההכשרה של המטפלת? יודעת?

 

[המאחד]

אגב מה ההכשרה של המטפלת? יודעת?

ההכשרה בסדר. והיא מאושרת לטפל.

לא הייתי שולחת ללא הכשרה.

 

[מריומה~]

ההכשרה בסדר. והיא מאושרת לטפל.

לא הייתי שולחת ללא הכשרה.

מנסיון לא בקטע של ביקורת המוכשרת אותי לא מספק , גם תעודות של מטפלת באומנות דרך קורסים מרגיש למטפלות לפעמים הכשרה מספקת ובפועל זה לא.

 

[reish]

מנסיון לא בקטע של ביקורת המוכשרת אותי לא מספק , גם תעודות של מטפלת באומנות דרך קורסים מרגיש למטפלות לפעמים הכשרה מספקת ובפועל זה לא.

מסכימה ממש.
עבדו איתי בעבר "מטפלות" שקיבלו הכשרה ממכון מסוים. זו לא היתה הכשרה מקצועית. הן חשבו שכן.
חוסר המקצועיות בלט: בשמירה על הסטינג הטיפולי, על אתיקה, אפילו האינטראקציות הקצרות עם הילדים/הוריהם שראיתי בחדר המתנה היו לקויות.
ולכאורה הן מטפלות עם הכשרה, ואיכשהו אפילו קיבלו אישור מקופת חולים לטפל.