לא יתכן שיש כזה לשםאקפוץ ואציין חידוש נורא שכ' הלשם שבנ"י לא היו במ"ט שערי טומאה ואם היו מגיעים לנ' לא היה תקומה, אלא היו במ"ט שערי קדושה, ואם היו מגיעין לנ' לא היו יוכלין לרדת מזה שוב.
הדברים ידועים, דרוש ציון קונקרטי למ"ש
'אילו היו ישראל נשארים במצרים אפי' שעה אחת, ח"ו לא היתה להם תקומה' וכו'.
בתודה מראש לכל העוזרים והמסייעים.
לא נכון.מפורש בזוהר בשלח מו, א
אפשר להעלות בבקשה ? או לצטט.בשפת אמת לפסח מהדורת בני בינה הע' 31 קיבצו מ"מ רבים
אכן זכורני שלפני שנים רבות ביום הולדתי הכ' ביררתי על טעם מנהג בחורי הישיבות להיות ניעורים בלילה זה.חסד לאברהם מעין ב נהר נו
אם הייתי צריך לערוך אלשיך זו באמת בעיה, כי הוא לא ראה את כתבי האריז"ל ותלמידיו, ואם הוא כותב שהמקור הוא בזוהר אז זה מוכרח להיות שם.נעשה כמי שאומר נחזור לענייננו.
שוב תודה מעומק הלב לכל המציינים והמפנים @אהד ל @סוגרים שידוך @לעבדיג יענקל @שרה מגן @טייפסעטער @טראכטער .
אבל....
חרשתם בעגלתי ולא פתרתם חידתי
סחור סחור אמריתון ל@חכימא לפואנטה לא תקרב.
וחוזר חלילה..
שמעו נא רבותי עורכים מומחים, שוו בעיניכם, תדמו בנפשיכם, לו הייתם אמורים לערוך את ספרו של האלשיך הק' (לדוגמה), שם מובאים דברים הנ"ל (שאילו היו ישראל נשארים במצרים אפי' שעה אחת, ח"ו לא היתה להם תקומה' וכו') בשם הזוהר, היאך הייתם מציינים אל נכון (ואף מצטטים מקור), בלא לסטות מן האמת הצרופה, וללא הטעיה, עם שמירת כבוד דבריו הק'.
בתודה מראש.
אם הייתי צריך לערוך אלשיך זו באמת בעיה, כי הוא לא ראה את כתבי האריז"ל ותלמידיו, ואם הוא כותב שהמקור הוא בזוהר אז זה מוכרח להיות שם.
אבל אילו מדובר על א' מרבותינו מאורי החסידות, הייתי מוסיף הערת שוליים, וכותב: ראה בסידור ר' שבתי וכו'.
זו תופעה מוכרת ונפוצה מאד בספרי חסידות, שציינו מ"מ מאד כלליים, ואם כתבו 'איתא בזוהר' הכוונה למ"מ מכתבי האריז"ל, או לדברי הזוהר כפי שהם הבינו את עומק המכוון, הגם שהוא לא כתוב בפירוש.
ברוב המקרים היו כותבים שכתבו מפי הרב, ובוודאי לא דקדקו בכגון דא. ואף במקום שהרב כתב את ספרו יש למצוא דוגמאות כאלו.
כנ"ל לגבי ספרים שכותבים איתא בכתבי האריז"ל, כשלמעשה המקור הוא בספרים אחרים העוסקים בפנימיות התורה, למן הרמ"ק ועד כתבי מהר"ש מאוסטרופולי.
למה לא?לא יתכן שיש כזה לשם
בבקשה.אפשר להעלות בבקשה ? או לצטט.
ותודה לכווולם.
עיין שם, ותראה האם יש איזו שהיא משמעות או נושא קרוב לנושא הזה, שאפשר לתלות שהאלשיך הק' הבין כך את הפשט. ואם כן, לכתוב עיין/ראה שם ושם.ואם המחבר כתב כלשון הזה: 'בזוהר כמה פעמים', האם בנותן טעם לציין לכה"פ את הזוהר פרשת בשלח הנזכר לעיל, שמא הוא ז"ל למד כן והבין כך פירוש דברי הזוהר ? , או שמא מיותר הוא זה וכל המוסיף גורע ?
לא זכיתי להבין.קשה להתייחס לדוגמא שלא נבראה.
אם ישנו. כאן מדובר על מקרה שקרוב לודאי אין מקור בזוהר לענין זה, למרות שהמחבר ציין לזוהר. והשאלה היא מה ואיך כן מציינים בכאלו מקרים.בכל מקרה,
תמיד. אבל תמיד עדיף להוסיף מקור מדוייק.
זה נכון בכל מקרה.וכמובן שעדיף המקור העתיק ביותר.
לוח לימודים
מסלולי לימוד שאפשר לההצטרף
אליהם ממש עכשיו:
8.05
ל' ניסן
פתיחת מסלול
אוטומציות עסקיות, בוטים והטמעת מערכות מידע
מלגות גבוהות!
9.05
א' אייר
הנחת ענק!
ירושלמי?
יש לנו מלגה מטורפת עבורך! קורס במימון כמעט מלא!!
ההרשמה בעיצומה
28.05
כ' אייר
פתיחת מסלול מורחב:
פיתוח ובניית אתרים
מלגות גבוהות!
2.06
כ"ה אייר
פתיחת מסלול
קורס עריכת וידאו
מלגות והנחות משמעותיות!
24.06
י"ח סיוון
פתיחת מסלול
מאסטר בשיווק דיגיטלי
מלגות גבוהות!
27.06
כ"א סיוון
פתיחת מסלול
עיצוב ואדריכלות פנים
מלגות גבוהות!
27.06
כ"א סיוון
השקה חגיגית!
עיצוב גרפי ודיגיטל - בסילבוס חדש ומטורף!
מלגות גבוהות!
7.05
כ"ט ניסן
#רקבפרוג
הרצאה מרתקת:
מלחמה מבעד לעדשה
עם אילן לורנצי
שיתוף מטלטל ומיוחד על צילומים בזמן מלחמה ותיעודים יותאי דופן זווית יוצאת דופן מתוך עזה והעוטף ועד הצפון
לתלמידים ובוגרים בלבד!
תהילים פרק קלג
א שִׁיר הַמַּעֲלוֹת לְדָוִד הִנֵּה מַה טּוֹב וּמַה נָּעִים שֶׁבֶת אַחִים גַּם יָחַד:ב כַּשֶּׁמֶן הַטּוֹב עַל הָרֹאשׁ יֹרֵד עַל הַזָּקָן זְקַן אַהֲרֹן שֶׁיֹּרֵד עַל פִּי מִדּוֹתָיו:ג כְּטַל חֶרְמוֹן שֶׁיֹּרֵד עַל הַרְרֵי צִיּוֹן כִּי שָׁם צִוָּה יְהוָה אֶת הַבְּרָכָה חַיִּים עַד הָעוֹלָם: