• פרוג למען העצמאים!

    כפורום העצמאים והעסקים הקטנים המוביל בציבור החרדי, אתר פרוג נרתם לעזרתכם. בעקבות התפשטות נגיף הקורונה והשפעתו על המשק, נגרמים נזקים כלכליים לעצמאים רבים אשר מתמודדים עם מחסור בלקוחות. לכן החלטנו להושיט לכם יד ואנו מעניקים לכם, חברי האתר היקרים, את מערכת הפרסום העצמאית שלנו ב30% הנחה!!!

    למימוש ההטבה, אין צורך בהקלדת קוד קופון, פשוט פרסמו!

    לתשומת לב! המבצע עד חג הפסח

    למעבר ליצירת קמפיין >>>
     
    להתייעצות ועזרה בין חברי הפורום >>>
     
    לחבילת פוש לעסקים לחץ כאן >>>
     

דרוש מקור !

חכימא

משתמש רשום
עריכה תורנית
הדברים ידועים, דרוש ציון קונקרטי למ"ש
'אילו היו ישראל נשארים במצרים אפי' שעה אחת, ח"ו לא היתה להם תקומה' וכו'.

בתודה מראש לכל העוזרים והמסייעים.
 

א. נוסבוים

משתמש מקצוען
פרסום וקופירייטינג
עריכה תורנית
כתיבה ספרותית
אקפוץ ואציין חידוש נורא שכ' הלשם שבנ"י לא היו במ"ט שערי טומאה ואם היו מגיעים לנ' לא היה תקומה, אלא היו במ"ט שערי קדושה, ואם היו מגיעין לנ' לא היו יוכלין לרדת מזה שוב.
 

סוגרים שידוך

משתמש מקצוען
עריכה תורנית
מוזיקה ונגינה
אקפוץ ואציין חידוש נורא שכ' הלשם שבנ"י לא היו במ"ט שערי טומאה ואם היו מגיעים לנ' לא היה תקומה, אלא היו במ"ט שערי קדושה, ואם היו מגיעין לנ' לא היו יוכלין לרדת מזה שוב.
לא יתכן שיש כזה לשם
 

שרה מגן

משתמש סופר מקצוען
עימוד ספרים
עריכה תורנית
כתיבה ספרותית
הדברים ידועים, דרוש ציון קונקרטי למ"ש
'אילו היו ישראל נשארים במצרים אפי' שעה אחת, ח"ו לא היתה להם תקומה' וכו'.

בתודה מראש לכל העוזרים והמסייעים.
אור החיים שמות ג. ז.

עוד ירצה לומר ראה הצער שישנם בו ועוד ראיתי עוני עמי שהם חלק ה' עמו והעוני הוא אשר הם במצרים כי אם ישראל מתעכבים עוד הם נאבדים ב''מ על דרך אומרם ז''ל (הגדה) ואלו לא הוציא הקב''ה את אבותינו ממצרים עדיין וגו' כי אם היו מתעכבים שם עוד היו נכנסים בנ' שערי טומאה ולא היתה תקומה לזה גאלם מיד ולא שהו אפי' שיעור שיספיק בצקם להחמיץ הגם שכבר בטלה עבודה מהם והיו שרי צוען המקום הוא גורם עינוי, והוא טעם אומרו (לקמן יג לט) ולא יכלו להתמהמה, והוא שרמז פי חכם ברוך הוא אשר במצרים.
 

אהד ל

משתמש פעיל
עימוד ספרים
עריכה תורנית
של"ה מסכת פסחים מצה שמורה אות קנח
'ואילו לא הוציא הקדוש ברוך הוא' כו'. כבר מבואר בזהר (ח"ג דף רנ"ב ע"א), והביא הענין באריכות והוסיף נופך בעל צרור המור, פרשת בא (שמות יב, מ), ענין שהיו ישראל כמעט נאבדים בקליפה, ונכנסו למ"ט פנים טמא שהוא סוד החמץ, ואילו נכנסו רגע ביותר חלילה נאבדו. וזהו 'והצלתי אתכם מעבודתם', שהיא עבודת מצרים, ולא הספיק בציקם להחמיץ, ונגאלו בסוד חמשים שערי בינה, על כן בין מצה לחמץ אינו רק נקודה אחת, עיין שם. וזהו 'ואילו לא הוציא הקדוש ברוך הוא' כו'. וזהו תשובה על שאלת 'הלילה הזה כולו מצה'.

של"ה מסכת פסחים מצה עשירה - דרוש ראשון אות רפג
והנה, במשה כתיב (תהלים ח, ו) 'ותחסרהו מעט מאלהים', ואמרו רבותינו ז"ל (ראש השנה כא, ב) חמשים שערי בינה יש, ונמסרו למשה חוץ מאחד, ויציאת מצרים נזכר חמשים פעמים נגד חמשים שערי בינה (זהר ח"א דף רס"א ע"ב; ובזהר חדש ריש פ' יתרו), ומ"ט השיג משה, והם מ"ט פנים טהור, ונגדם הקליפה מ"ט פנים טמא, והיו שקועים שם ישראל, ואילו הגיעו חס ושלום לשער החמשים של טומאה, לא היה באפשרות לצפצף ולעלות על ידי הקדושה, כי אף למשה רבינו ע"ה לא היתה השגה בשער החמשים של קדושה, ממילא היו ישראל חס ושלום משוקעים בקליפה עדי עד. זהו ביאור ההגדה 'ואילו לא הוציא הקדוש ברוך הוא את אבותינו' כו', עיין במצה שמורה בביאור ההגדה (סוף אות קנח)
 

אהד ל

משתמש פעיל
עימוד ספרים
עריכה תורנית
ז"ל צרור המור (פרשת בא יב מ) שצוין בשל"ה:
וכן אלו ישראל נשתהו במצרים אחר זה הזמן כמלוא נימא שיש בין חמץ למצה בענין שתחמיץ העיסה. לעד לעולם היו אסורים וסגורים במצרים. וזהו מצה זו שאנו אוכלים על שום וכו'. להחמיץ בשיעור בלתי נרגש. עד שנגלה עליהם הקדוש ברוך הוא וגאלם מיד. שנאמר ויאפו את הבצק וגו'. לפי שלא הספיק להחמיץ. שאם החמיץ. לעד לעולם לא היו נגאלים. ובזה תבין מה שאמרו ואלו לא הוציא הקדוש ברוך הוא את אבותינו. הרי אנו ובנינו עד סוף כל הדורות היינו משועבדים לפרעה במצרים. ומה טעם לזה כי אף על פי שלא יוציא אותה עתה. היה יכול להוציאם לדור אחר. אבל הענין כמו שכתבתי כי אלו החמיצה העיסה להיות חמץ כהרף עין. היו לעד לעולם שם. לפי שכבר שלט בהם יצה"ר שהוא שאור שבעיסה
 

טראכטער

משתמש מקצוען
עריכה תורנית
מפורש בזוהר בשלח מו, א
לא נכון.

המקור הקדום ביותר הוא לכאורה צרור המור הנ"ל. כמו כן כך כתב בסידור האריז"ל [לר' שבתי] בפירוש הגדש"פ, בפיסקא 'מצה זו', וז"ל:
כי יש נ' שערי טומאה, ואם היו ישראל מעוכבים רגע אחד לא יצאו לעולם, והיו נשקעים בשער הנ', וזהו שלא הספיק בצקם של אבותינו להחמיץ.
לא בדקתי, אבל בדר"כ מקור הדברים המופיעים בסידורים הללו [שאינם לפנינו בכתבי האריז"ל] הוא בספר 'משנת חסידים'. תנסה לבדוק שם.
 

אהד ל

משתמש פעיל
עימוד ספרים
עריכה תורנית
בשפת אמת לפסח מהדורת בני בינה הע' 31 קיבצו מ"מ רבים
 

חושב! כותב

משתמש חדש
עריכה תורנית
חסד לאברהם מעין ב נהר נו
אכן זכורני שלפני שנים רבות ביום הולדתי הכ' ביררתי על טעם מנהג בחורי הישיבות להיות ניעורים בלילה זה.
ות"ח א' הפנה אותי לעיין בחסד לאברהם הנ"ל, שכותב שמהגיע האדם לגיל כ' הריהו עולה ויורד ע"פ מעשיו בתוך ק' [נ+נ] שערי הטהרה והטומאה וכו', וזה ענין החיפזון שהיה ביצי"מ וכו', והזמן שבו 'מתבצע' המעבר בין השערים הוא בזמן שהאדם ישן.
וכמובן אין בזה מקור אמיתי למנהג הנ"ל מכמה טעמים, ואדרבה אולי זה פתח לבטל המנהג בטענה שהשתרבב בטעות ע"פ החס"ל הנ"ל.
 

לוח דרושים

למעלה