כ"כ הרבה אשכולות בנושא ואני עדיין לא הבנתי מה זה הפרעת אישיות, אז לכל מי שמנסה כמוני להבין, מצאתי מאמר של ולדר בנושא:
הפרעת אישיות גבולית / חיים ולדר
תחילה יש לומר אינני מתיימר להיות בר סמכא בנושאים פסיכיאטרים, אלא לתרגם נושאים כאלה מלשונם הגבוהה של ברי הסמכא לשפה פשוטה ומובנת של בני האדם.
ייתכן ויהיו בעלי מקצוע שיסברו כי "התרגום" הזה אינו מדויק וכי הם היו מנסחים זאת אחרת, ובכל זאת, כותב השורות מאמין כי הדברים יובנו כהלכה.
בני אדם, כך מסתבר, יודעים לקטלג את זולתם על פי קריטריונים מאד ברורים: טוב או רע, קשוח או מתפשר, נדבן או קמצן, מפרגן או קנאי, לחוץ או רגוע.
מלבד הקיטלוג, בני אדם יודעים גם להיזהר מפני הרע, לא להתחבר אליו, לא לתת לו לפגוע בהם. הם מגנים על עצמם בכך שכלל לא מתקרבים לרע, ואם במקרה פגשו אותו הם מצליחים לפתח הגנות שלא יצליח לפגוע בהם.
ישנו מיעוט של בני אדם (2 אחוז מכלל האוכלוסייה) שיש בו את שתי התכונות יחד. הוא מסוגל להיות גם טוב לב, מתחשב, מבין, עדין נפש, קשוב, מעניק, מפרגן, נדיב וותרן, ועם זאת להיות פוגען, קשוח, קשה לב, מעליב, מתקשה לסלוח, מניפולטור ומרושע.
איך זה יכול להיות?
באמת משהו נדיר, אבל זה קורה במיעוט שבמיעוט. אנשים אלה אינם מספיק חולים בשביל להיות מאובחנים כחולי נפש וע זאת אינם מספיק בריאים בשביל לקיים חיים תקינים. זו הסיבה שלבעיה שלהם קוראים "הפרעת אישיות גבולית" למרבה הצער אין כמעט תרופה לבעיה הזו.
אנשים אלה סובלים בעצמם, אך הסבל שהם גורמים לזולתם הוא לאין שיעור.
כי כפעי שכתבנו לעיל, מאדם רע אתה מתרחק או חוסם את ליבך, אבל אדם שהוא טוב אליך בצורה בלתי רגילה, שפתאום מתהפך ומתנהג אליך ברעות שאין למעלה ממנה – זה כובל אותך הרבה יותר מאשר אתה נקשר לאדם טוב.
ההסבר לזה מורכב אך ניתן להבינו:
לרוע יש כוח רב. לרוע "חכם" יש כוח בלתי מוגבל. אנשים רעים שיודעים לזהות חולשה בזולתם יכולים לערער את נפשם לגמרי.
אלא מאי? רוב רובם של בני האדם מתרחק מבני אדם מרושעים ואינו נותן להם את ההזדמנות לפגוע בהם.
אבל אם לרוע הזה נוסף טוב מוחלט, הקשבה, אנושיות, התחשבות רכות והבנה, הלב נמשך לתכונות אלה, וברגע שהוא לכוד –האדם מתהפך ופוגע ברמות שלא ניתן לתאר, בזכות אותה הבנה ורגישות שמנוצלת לרעה, ואז האדם הנפגע נעשה חלש, מנסה לברוח ושוב מגיע הצד הטוב ומנחם ומפייס ומסביר שהוא טעה או אתה טעית והלב, החלש רוצה להאמין וגם רואה מולו טוב כזה איכפתית כזו, חרטה כנה כזו והוא שוב מאמין ומתפייס, ואז שוב מגיע הצד הרע.
נסו לתאר ילדים שגדלים בצל כזה, ותבינו כמה נזק יכול לגרום אדם בעל הפרעת אישיות גבולית.
מה באמת קורה שם?
צריך להבין שהאיש אינו משחק. הוא באמת נושא את התכונות הטובות המוחלטות הללו ואת התכונות הרעות מוחלטות הללו.ץ הרי הוא כאדם מפוצל אישיות (והפרעת אישיות גבולית יש בה פיצול אישיות) והוא מבלבל כל העת את הסביבה , מי שמזהה את התכונות הללו, תופס את העניין ונמלט ממנו, אבל רוב בניט האדם אינן מזהים, וחלקם הם בני משפחתו או כאלה הכפופים אליו שאין להם שום דרך להימלט על נפשם.
גורמים המטפלים בילדים ובני נוער יודעים שהבעיות הקשות ביותר של ילדים הרוסים קרועים ומפורקים נפשית באים מכאלה הנמצאים במחיצת מישהו עם הפרעת אישיות גבולית.
בעל ההפרעה הוא כזה שלא יתמיד במקומות עבודה, יסתכסך עם שכנים וחברים ולעיתים קרובות תראה אותו מחפש עבודה חדשה, יחליף כל העת מקומות מגורים, יהיה מסוכסך עם אחדים מבני משפחתו ולעיתים עם כולם. אין לו לבעל הפרעת האישיות חבר קבוע למעלה ממספר שנים. כי תמיד יבוא המהפך הזה ויהרוס הכל.
אך הסובלים הגדולים ביותר מבעלי ההפרעה הנ"ל הם הקרובים להם, בד"כ במעגל המשפחתי.
בעל הפרעת האישיות הגבולית תמיד יתחבר לחלק ממקורביו וישנא את החלק האחר. בשל יכולתו המניפולטיבית הבלתי מוגבלת, הוא יצליח לשכנע באמת ובתמים שמי שסימן לו כאוייב (בדרך כלל מי שנתפש אצלו כקורא עליו תגר, ודי בהערה צינית או שרשרת של דעות עצמאיות), והופ הוא הופך ל"אוייב", עד לרגע בו ייכנע או לחילופין, האינטרס של בעל הפרעת האישיות יהיה לחבור אליו. בשנייה אחת הוא יתהפך, יתנצל, יקרב, יתחנף וזה יעבוד כי מול כמות הרוע שהופגן עד כה, האינטרס של "האוייב" זה להצטרף לחזק השולט.
וכך נוצתר מצב שיש מנהיג דיקטטור שמסביבו אנשים שרוצים רק לשרוד וכדי לשרוד הם יעשו כל מה שהוא דורש כולל להתאגד נגד אחד האחים או בן משפחה אחר ולפעול כנגדו בצורה שכלל לא מתאימה לאופי ולמידות. נוצר מצב של חוסר בחירה. האדם פועל כמכונה ויודע שאם יעז לגלות סימני רחמים יהיה הוא מול התורן המותקף והתורן עלול להיות מאלה שפוגעים בו.
זאת כבר לא משפחה. זהו ג'ונגל של חיות שרק רוצות לשרוד
יש חשיבות לדעת את מציאותם של בני אדם שכאלה (שכאמור לא מודעים לבעייתם וזו הבעיה המרכזית שלהם הגורמת לכך שהסיכויים להחלמה פחותים הרבה יותר ממחלות נפש גרועות ונוראות. כי הפרעת האישיות הגבולית אינה ניכרת לעין רגילה ואינה פוגמת בתפקוד היומיומי של האדם. הוא יכול להיות מוכשר וחכם ומצליח, ולעיתים אף משגשג, זאת בתנאי שהוא לא תלוי בבני אדם שמעליו
כי אם כן, הוא חיש מהר עלול להסתכסך, לא ידע את מקומו ויעוף ממקום עבודתו –יהא מוכשר אשר יהא.
יצויין כי ישנם בעלי הפרעת אישיות שמצליחים להסתיר לגמרי את בעייתם מעיני הציבור והיא מתרכזת בתוך הבית פנימה. לאלה יש סיכוי להירפא מפני שהם מודעים גם אם באופן לא מודע לבעייתם. הפיתרון יהיה ע"י איום בחשיפה כלפי חוץ שיגרום לבעל ההפרעה להסכים לטיפול.
איך נזהה בעל הפרעה?
הפרעת אישיות גבולית מחייבת ביטוי של לפחות חמישה מתשעת הקריטריונים
הבאים:
1. ניסיונות נואשים למנוע נטישה
2. קיום קשרי חברות ומשפחה לא יציבים, אך בעלי עוצמה המאופיינות בדרך כלל בהתלהבות והיקשרות מוגזמת ולאחר מכן בחוסר הערכה מוחלט עד לשנאה.
3. גילוי חוסר יציבות כרוני בהערכה עצמית
4. פעילות אימפולסיבית באופן העלול לגרום לנזק עצמי כמו בזבזנות, אכילת יתר, או התמכרות.
5. איום תכוף בפגיעה עצמית
6. הפגנת מצבי רוח לא יציבים כגון דיכאון חרדה ורגזנות הנמשכים זמן קצר.
7. תחושת ריקנות כרונית
8. נטייה להגיב למצבים בכעס או בהתפרצויות זעם
9. ביטוי תחושות רדיפה או פרנויה
10. ניתוק קשר המתאפיין בשתיקות ממושכות, של שבוע/חודש ויותר, גם עם בן משפחה קרוב.
לסובלים מהתופעה, אם מצד עצמם ובעיקר מצד זולתם מומלץ לקרא את ספרה של ד"ר מרים אדהאן "מילים כקוצים וברקנים שיצא לאור בהוצאת "פלדהיים". הספר מאפיין באופן מעשי ביותר "איך זה נראה" ואיך זה מרגיש" ומעניק פתרונות ואפשרויות להתמודד מול התופעה
הפרעת אישיות גבולית / חיים ולדר
תחילה יש לומר אינני מתיימר להיות בר סמכא בנושאים פסיכיאטרים, אלא לתרגם נושאים כאלה מלשונם הגבוהה של ברי הסמכא לשפה פשוטה ומובנת של בני האדם.
ייתכן ויהיו בעלי מקצוע שיסברו כי "התרגום" הזה אינו מדויק וכי הם היו מנסחים זאת אחרת, ובכל זאת, כותב השורות מאמין כי הדברים יובנו כהלכה.
בני אדם, כך מסתבר, יודעים לקטלג את זולתם על פי קריטריונים מאד ברורים: טוב או רע, קשוח או מתפשר, נדבן או קמצן, מפרגן או קנאי, לחוץ או רגוע.
מלבד הקיטלוג, בני אדם יודעים גם להיזהר מפני הרע, לא להתחבר אליו, לא לתת לו לפגוע בהם. הם מגנים על עצמם בכך שכלל לא מתקרבים לרע, ואם במקרה פגשו אותו הם מצליחים לפתח הגנות שלא יצליח לפגוע בהם.
ישנו מיעוט של בני אדם (2 אחוז מכלל האוכלוסייה) שיש בו את שתי התכונות יחד. הוא מסוגל להיות גם טוב לב, מתחשב, מבין, עדין נפש, קשוב, מעניק, מפרגן, נדיב וותרן, ועם זאת להיות פוגען, קשוח, קשה לב, מעליב, מתקשה לסלוח, מניפולטור ומרושע.
איך זה יכול להיות?
באמת משהו נדיר, אבל זה קורה במיעוט שבמיעוט. אנשים אלה אינם מספיק חולים בשביל להיות מאובחנים כחולי נפש וע זאת אינם מספיק בריאים בשביל לקיים חיים תקינים. זו הסיבה שלבעיה שלהם קוראים "הפרעת אישיות גבולית" למרבה הצער אין כמעט תרופה לבעיה הזו.
אנשים אלה סובלים בעצמם, אך הסבל שהם גורמים לזולתם הוא לאין שיעור.
כי כפעי שכתבנו לעיל, מאדם רע אתה מתרחק או חוסם את ליבך, אבל אדם שהוא טוב אליך בצורה בלתי רגילה, שפתאום מתהפך ומתנהג אליך ברעות שאין למעלה ממנה – זה כובל אותך הרבה יותר מאשר אתה נקשר לאדם טוב.
ההסבר לזה מורכב אך ניתן להבינו:
לרוע יש כוח רב. לרוע "חכם" יש כוח בלתי מוגבל. אנשים רעים שיודעים לזהות חולשה בזולתם יכולים לערער את נפשם לגמרי.
אלא מאי? רוב רובם של בני האדם מתרחק מבני אדם מרושעים ואינו נותן להם את ההזדמנות לפגוע בהם.
אבל אם לרוע הזה נוסף טוב מוחלט, הקשבה, אנושיות, התחשבות רכות והבנה, הלב נמשך לתכונות אלה, וברגע שהוא לכוד –האדם מתהפך ופוגע ברמות שלא ניתן לתאר, בזכות אותה הבנה ורגישות שמנוצלת לרעה, ואז האדם הנפגע נעשה חלש, מנסה לברוח ושוב מגיע הצד הטוב ומנחם ומפייס ומסביר שהוא טעה או אתה טעית והלב, החלש רוצה להאמין וגם רואה מולו טוב כזה איכפתית כזו, חרטה כנה כזו והוא שוב מאמין ומתפייס, ואז שוב מגיע הצד הרע.
נסו לתאר ילדים שגדלים בצל כזה, ותבינו כמה נזק יכול לגרום אדם בעל הפרעת אישיות גבולית.
מה באמת קורה שם?
צריך להבין שהאיש אינו משחק. הוא באמת נושא את התכונות הטובות המוחלטות הללו ואת התכונות הרעות מוחלטות הללו.ץ הרי הוא כאדם מפוצל אישיות (והפרעת אישיות גבולית יש בה פיצול אישיות) והוא מבלבל כל העת את הסביבה , מי שמזהה את התכונות הללו, תופס את העניין ונמלט ממנו, אבל רוב בניט האדם אינן מזהים, וחלקם הם בני משפחתו או כאלה הכפופים אליו שאין להם שום דרך להימלט על נפשם.
גורמים המטפלים בילדים ובני נוער יודעים שהבעיות הקשות ביותר של ילדים הרוסים קרועים ומפורקים נפשית באים מכאלה הנמצאים במחיצת מישהו עם הפרעת אישיות גבולית.
בעל ההפרעה הוא כזה שלא יתמיד במקומות עבודה, יסתכסך עם שכנים וחברים ולעיתים קרובות תראה אותו מחפש עבודה חדשה, יחליף כל העת מקומות מגורים, יהיה מסוכסך עם אחדים מבני משפחתו ולעיתים עם כולם. אין לו לבעל הפרעת האישיות חבר קבוע למעלה ממספר שנים. כי תמיד יבוא המהפך הזה ויהרוס הכל.
אך הסובלים הגדולים ביותר מבעלי ההפרעה הנ"ל הם הקרובים להם, בד"כ במעגל המשפחתי.
בעל הפרעת האישיות הגבולית תמיד יתחבר לחלק ממקורביו וישנא את החלק האחר. בשל יכולתו המניפולטיבית הבלתי מוגבלת, הוא יצליח לשכנע באמת ובתמים שמי שסימן לו כאוייב (בדרך כלל מי שנתפש אצלו כקורא עליו תגר, ודי בהערה צינית או שרשרת של דעות עצמאיות), והופ הוא הופך ל"אוייב", עד לרגע בו ייכנע או לחילופין, האינטרס של בעל הפרעת האישיות יהיה לחבור אליו. בשנייה אחת הוא יתהפך, יתנצל, יקרב, יתחנף וזה יעבוד כי מול כמות הרוע שהופגן עד כה, האינטרס של "האוייב" זה להצטרף לחזק השולט.
וכך נוצתר מצב שיש מנהיג דיקטטור שמסביבו אנשים שרוצים רק לשרוד וכדי לשרוד הם יעשו כל מה שהוא דורש כולל להתאגד נגד אחד האחים או בן משפחה אחר ולפעול כנגדו בצורה שכלל לא מתאימה לאופי ולמידות. נוצר מצב של חוסר בחירה. האדם פועל כמכונה ויודע שאם יעז לגלות סימני רחמים יהיה הוא מול התורן המותקף והתורן עלול להיות מאלה שפוגעים בו.
זאת כבר לא משפחה. זהו ג'ונגל של חיות שרק רוצות לשרוד
יש חשיבות לדעת את מציאותם של בני אדם שכאלה (שכאמור לא מודעים לבעייתם וזו הבעיה המרכזית שלהם הגורמת לכך שהסיכויים להחלמה פחותים הרבה יותר ממחלות נפש גרועות ונוראות. כי הפרעת האישיות הגבולית אינה ניכרת לעין רגילה ואינה פוגמת בתפקוד היומיומי של האדם. הוא יכול להיות מוכשר וחכם ומצליח, ולעיתים אף משגשג, זאת בתנאי שהוא לא תלוי בבני אדם שמעליו
כי אם כן, הוא חיש מהר עלול להסתכסך, לא ידע את מקומו ויעוף ממקום עבודתו –יהא מוכשר אשר יהא.
יצויין כי ישנם בעלי הפרעת אישיות שמצליחים להסתיר לגמרי את בעייתם מעיני הציבור והיא מתרכזת בתוך הבית פנימה. לאלה יש סיכוי להירפא מפני שהם מודעים גם אם באופן לא מודע לבעייתם. הפיתרון יהיה ע"י איום בחשיפה כלפי חוץ שיגרום לבעל ההפרעה להסכים לטיפול.
איך נזהה בעל הפרעה?
הפרעת אישיות גבולית מחייבת ביטוי של לפחות חמישה מתשעת הקריטריונים
הבאים:
1. ניסיונות נואשים למנוע נטישה
2. קיום קשרי חברות ומשפחה לא יציבים, אך בעלי עוצמה המאופיינות בדרך כלל בהתלהבות והיקשרות מוגזמת ולאחר מכן בחוסר הערכה מוחלט עד לשנאה.
3. גילוי חוסר יציבות כרוני בהערכה עצמית
4. פעילות אימפולסיבית באופן העלול לגרום לנזק עצמי כמו בזבזנות, אכילת יתר, או התמכרות.
5. איום תכוף בפגיעה עצמית
6. הפגנת מצבי רוח לא יציבים כגון דיכאון חרדה ורגזנות הנמשכים זמן קצר.
7. תחושת ריקנות כרונית
8. נטייה להגיב למצבים בכעס או בהתפרצויות זעם
9. ביטוי תחושות רדיפה או פרנויה
10. ניתוק קשר המתאפיין בשתיקות ממושכות, של שבוע/חודש ויותר, גם עם בן משפחה קרוב.
לסובלים מהתופעה, אם מצד עצמם ובעיקר מצד זולתם מומלץ לקרא את ספרה של ד"ר מרים אדהאן "מילים כקוצים וברקנים שיצא לאור בהוצאת "פלדהיים". הספר מאפיין באופן מעשי ביותר "איך זה נראה" ואיך זה מרגיש" ומעניק פתרונות ואפשרויות להתמודד מול התופעה