דיון דיון פתוח: האם תם עידן התג?

[hamefoar]

בדידי הוי עובדא:
בדיוק שבוע העבר, הגיע אלי מישהו עם קובץ PDF [סידור] שעומד בתג עם 1248 עמודים, שאכניס עיטורים וכו׳, וכשפתחתי הקובץ נהיה חושך בעיניים... גודל העמוד [דהיינו גודל הנייר] היה פי שלוש מהעמוד עצמו, וגם לא היה באמצע.
הוצרכתי לחתוך למדה המדוייקת באקרובט, ואח״ז למקם באינדיזיין...
נדהמתי איך קובץ כזה יוצא מידי מעמד...
[ולא נדבר על בקשות הלקוח להוסיף עוד רווח בין הכותרות כדי שהעיטורים יכנסו במקומות הצרים, אחרי שגמרתי הכל... אמרתי לו לבקש מהמעמד בתג, כי אצלי זה קובץ סגור... בסוף הצלחתי לעשות הכל באינדיזיין... ע״י חתיכת החצי העליון ע״י תיבת ה-crop שכל אובייקט מקבל באינדיזיין, ולהעתיק לחצי התחתון, ואז אפשר להוסיף רווח... ואם הכל היה נעשה באינדיזיין...]

חבל שעבדת קשה. מסתבר שבמקום להדפיס ל-PDF אל גודל העמוד האמיתי, הוא הדפיס לגודל דף A4 שזה גודל העמוד שבא כברירת מחדל במדפסות ה-PDF. פשוט היה צריך לבקש מהמעמד להדפיס שוב אל PDF כאשר בהגדרות העמוד יכתוב את הנתונים האמיתיים של העמוד.
ובנוגע לשליטה על הכותרות, אם כוונתך על כותרת עליונה של העמוד, זה יתרון בתג שניתן לשנות את המרווח בין הכותרת לטקסט ללא שישפיע על הטקסט. גם באינדיזיין תאורטית זה שייך, שכשאשר מזיזים השוליים (מגדילים למעלה ומקטינים למטה), אז זה אמור להשפיע על כל המסמך, ובכך ליצור יותר רווח בין הכותרות לטקסט. אבל טכנית זה לא תמיד מגיב נכון.

 

[hamefoar]

1. לשלב תמונות בנוחות רבה יותר עם תמיכה בצבעי דפוס.
2. פריסת השורות באינדי טובה יותר, אםילו בעברית, מפריסת השורות של תג (וכאן מגיע הסקריפט ליינבריק, וכאן מגיע ניוגראף שיטען בצדק שלא צריך עוד סקריפט...).
3. תמיכה ב-OT, שזה חוסך בניית קרנינג (בתנאי שיותר הפונט עושה את זה כמו שצריך...).
4. תצוגה נוחה יותר של גודל עמוד וייצוא נוח יותר לדפוס (ונא לא לבלבל אותי עם זה שאפשר גם בתג, 99% מאלו שמעמדים בתג שולחים קבצים עם מיקום לא נכון. 99% מאלו שמעמדים באינדי שולחים עם מיקום נכון).
5. תמיכה טובה יותר במיקוף ביותר שפות...



בשורות רחבות, זה לא נורא. בשורות צרות, או שאתה מפעיל סקריפט או שזה לא יפה.

לדעתי הנקודה האמיתית היחידה היא מה שכתבת בנקודה 1, אבל מעמדי תג כבר רגילים בדרכים עוקפות בשביל להתמודד עם זה, וגם אם תגיע תוכנה שתיתן בזה מענה זה עדיין לא יחפה על יתר הסיבות שהובאו כאן באשכול, שיגרמו שעדיין יהיה יותר משתלם לעמד בתג.
בפרט לא הבנתי מה כתבת במס' 3. כהיום בתג אני משתמש בכל פונט שקניתי לדברים הכי מורכבים מבחינת ניקוד/טעמים, הכל בזכות הקרנינג שאתה רוצה לחסוך. וזה בזמן שאם הייתי רוצה לעשות כאלו עבודות באינדיזיין, הייתי צריך לשלם על הפונטים האלו פי מאות אחוזים.

 

[יידישע קאפ]

פשוט היה צריך לבקש מהמעמד להדפיס שוב אל PDF כאשר בהגדרות העמוד יכתוב את הנתונים האמיתיים של העמוד.

ביקשתי, ובפעם השני הגיע עוד פעם ככה...

ובנוגע לשליטה על הכותרות, אם כוונתך על כותרת עליונה של העמוד, זה יתרון בתג שניתן לשנות את המרווח בין הכותרת לטקסט ללא שישפיע על הטקסט. גם באינדיזיין תאורטית זה שייך, שכשאשר מזיזים השוליים (מגדילים למעלה ומקטינים למטה), אז זה אמור להשפיע על כל המסמך, ובכך ליצור יותר רווח בין הכותרות לטקסט. אבל טכנית זה לא תמיד מגיב נכון.

אני מיקמתי pdf סגור, אז אין שום בעיה באינדיזיין להגדיל [וגם אם לא סגור וד״ל].
היו שמה עיטורים בכותרת העליונה, וגם מסגרות בכותרות באמצע העמוד.

 

[hamefoar]

אני ישאל שאלה רלוונטית:
בתג יש אפשרות (שמגיעה עם התוכנה) לעדכן את מספרי תוכן הענינים באופן אוטומטי.
כעת יש לי ספר כזה, שפתאום הוחלט להכליל עוד פרק בהתחלה, וכל מספרי תוכן הענינים אמורים להשתנות. אם זה היה בתג, בהוראה פשוטה אני נותן הוראה שכל האותיות שבצמוד לקוד פלוני יגדלו ב-X עמודים.
דא עקא שהתוכן עומד באינדיזיין. אשמח לשמוע פתרון שלא יעלה לי כסף, איך אני מעדכן את התוכן.
העדכון של אינדיזיין של תוכן הענינים לא רלוונטי, כי זה עבר שינויים עיצובים בשביל להתאים לפריסה עמוד וכדו', ועוד דברים, שדרך שם זה יצריך אותי לעמד את התוכן מחדש, והושקע בזה הרבה עבודה.
אני צריך משהו שרק יגדיל את המספרים של אותיות העמודים של התוכן.

 

[אברהם]

אני ישאל שאלה רלוונטית:
בתג יש אפשרות (שמגיעה עם התוכנה) לעדכן את מספרי תוכן הענינים באופן אוטומטי.
כעת יש לי ספר כזה, שפתאום הוחלט להכליל עוד פרק בהתחלה, וכל מספרי תוכן הענינים אמורים להשתנות. אם זה היה בתג, בהוראה פשוטה אני נותן הוראה שכל האותיות שבצמוד לקוד פלוני יגדלו ב-X עמודים.
דא עקא שהתוכן עומד באינדיזיין. אשמח לשמוע פתרון שלא יעלה לי כסף, איך אני מעדכן את התוכן.
העדכון של אינדיזיין של תוכן הענינים לא רלוונטי, כי זה עבר שינויים עיצובים בשביל להתאים לפריסה עמוד וכדו', ועוד דברים, שדרך שם זה יצריך אותי לעמד את התוכן מחדש, והושקע בזה הרבה עבודה.
אני צריך משהו שרק יגדיל את המספרים של אותיות העמודים של התוכן.

ברוב המקרים אם מדובר בשינויי עיצוב והתוכן נבנה בצורה נכונה מבחינת הסגנונות זה לא בעיה לעדכן שוב
אם זה מהמקרים שלא עוזר (ולמרות שזה לא רוב המקרים, זה עלול לקרות לא מעט) - אני לא מכיר פתרון חינמי, אך יש סקריפט של אריאל ולדן שנקרא LiveTOC בדיוק בשביל זה (הוא הופך את מספרי העמודים להפניות מקושרות). אצלי זה סקריפט שימושי מאד.

 

[hamefoar]

ברוב המקרים אם מדובר בשינויי עיצוב והתוכן נבנה בצורה נכונה מבחינת הסגנונות זה לא בעיה לעדכן שוב
אם זה מהמקרים שלא עוזר (ולמרות שזה לא רוב המקרים, זה עלול לקרות לא מעט) - אני לא מכיר פתרון חינמי, אך יש סקריפט של אריאל ולדן שנקרא LiveTOC בדיוק בשביל זה (הוא הופך את מספרי העמודים להפניות מקושרות). אצלי זה סקריפט שימושי מאד.

ברוב המקרים - בספרי קודש - זה כן בעיה. כי המחברים מוסיפים או משנים דברים במפתחות, באופן שזה כבר לא הציטוט/שליפה המדויקת מהספר. או שינויים אחרים שהם מבקשים על זו הדרך.

בנוגע לסקריפט של ולדן, כבר שווה יותר לעבור בכ-50 שורות התוכן ולעדכן ידני, מאשר לשלם על סקריפט. (בפרט שתיקונים זה על חשבון המחבר שהחליט בכזה שלב לשנות ולהוסיף פרק). הכנסתי את השאלה כאן בהקשר של תג, ששם זה פעולה של שניה שמגיעה עם התוכנה.

 

[אברהם]

ברוב המקרים - בספרי קודש - זה כן בעיה. כי המחברים מוסיפים או משנים דברים במפתחות, באופן שזה כבר לא הציטוט/שליפה המדויקת מהספר. או שינויים אחרים שהם מבקשים על זו הדרך.

בנוגע לסקריפט של ולדן, כבר שווה יותר לעבור בכ-50 שורות התוכן ולעדכן ידני, מאשר לשלם על סקריפט. (בפרט שתיקונים זה על חשבון המחבר שהחליט בכזה שלב לשנות ולהוסיף פרק). הכנסתי את השאלה כאן בהקשר של תג, ששם זה פעולה של שניה שמגיעה עם התוכנה.

תלוי. אם זה בשביל שימוש חד פעמי אתה צודק, ועדיף לעבור גם על 100 שורות ולא לקנות סקריפט.
אבל במקרה שלי יש סדרה של ספרים ששם אני צריך לעשות התאמות עיצוביות בתוכן ובחלקם גם שינויי מלל כולל קיצור חלק מהכותרות כדי שיצומצם לשורה אחת או שתיים, וזה חוזר על עצמו כבר ב-5 כרכים, ואין לי מושג כמה כרכים הם עוד מתכננים.
כך שלי זה יצא משתלם מאד

 

[5127109]

עקרונית אפשר לעשות כן על ידי המרה לוורד ולעשות את המספור מחדש בשדה אישי הנמצא כאן
http://www.extra-word.com/apps/personField
אבל אני מתפלא - וכי זה הקסם היחידי שאפשר לעשות עם קישורים?
כל רשימה וכל דבר שהוא רץ אפשר לשחק איתו עם קישורים החל מהפניות, וכלה במספרי סעיפים למכביר. וכמובן יכול להיות כמה וכמה כאלה באותו קובץ, כי יש דבר שנקרא יחוס.
למשל ספר שכתוב בסעיפים ומפנה לטבלאות בסוף הספר ולכל טבלה יש מספר.
ויהיה היום, והחליט המחבר להוסיף ג סעיפים ועוד ט טבלאות, כולם בתחילת הספר.
ההפניות לטבלאות משוקעות בספר.
על ידי יחוס, אין שום בעיה. (וכבר אמר משהו שהיום יחוס פותר הרבה בעיות ופותח הרבה דלתות)

 

[יידישע קאפ]

כל רשימה וכל דבר שהוא רץ אפשר לשחק איתו עם קישורים החל מהפניות, וכלה במספרי סעיפים למכביר.

ואותו דבר באינדיזיין עם הסקריפט הזה [שעובד לפי סגנון תו בטקסט הנבחרת [דהיינו ה-story הנבחרת, ככה אפשר להשתמש עם סגנון אחד לכמה stories] (הרי ממילא עושים סגנון תו לעיצוב אות ההפניה, אז כבר נשתמש בזה גופא...)]:

יש לציין שגם אם המחבר מוסיף כמה סעיפים בתחילת הספר, בקליק אחד כל המיספור מתעדכן!
זה כולל אופציה למיספור בלשון נקיה, חוצץ אחרי המספר [שהכל אפשר לשנות בכל שלב בקליק אחד].

 

[hamefoar]

זה קשור לשאלה ששאלתי? (זה עולה כסף?) אפשר לעדכן איתו מספרים בתוכן? או שזה תענוג ששמור רק למשתמשי תג?
אם זה עושה רק מספור, אז זה פרט מיני רבים שניתן לעשות עם הפניות וקישורים שאודותיהם דיבר @5127109 על תג.

 

[גיוון]

5. אני לא קורא הודעות פרטיות כעיקרון!

6. אם בכל זאת למישהו יש הערה שעומדת לו על המקלדת ולא מניחה לו, הוא מוזמן לשלוח בפרטי, ואשתדל להשיב בהקדם בעז"ה.

תרתי דסתרי? לא?

 

[גיוון]

אני חושב שכולם נהנו מהדיון הזה [גם חסידי תג, וגם חסידי אינדיזיין]...
דיון מרתק!
@עוד אחד תודה!

היה מאוד מרתק!
רק מעניין מכל אלו שהגיבו כאן שיכתבו האם הם עובדים רק על תג או רק על אינדי' או על שתיהם!
לא מוסיף לי שום דבר אם הם מכירים ויודעים את התוכנה, רק אם הם באמת עובדים על זה....

 

[5127109]

תרתי דסתרי? לא?

דווקא מאוד מקובל היום.

 

[ניסים פנירי]

;

אולי תג יכול יכול לקחת השראה מאינדיזיין בנקודה הזה .

תרתי דסתרי? לא?

מה קורה לכם חברי הפורום הנכבדים? אתם כבר לא מבינים בדיחות אם לא מוסיפים להם סמיילי בסוף????

 

[עוד אחד]

היה מאוד מרתק!
רק מעניין מכל אלו שהגיבו כאן שיכתבו האם הם עובדים רק על תג או רק על אינדי' או על שתיהם!
לא מוסיף לי שום דבר אם הם מכירים ויודעים את התוכנה, רק אם הם באמת עובדים על זה....

אני בכלל לא עובד בעימוד, לא בתג ולא באינדיזיין, גם לא בוורד...

חשבתי שזה יוכל להביא תועלת למפתחי התוכנות כשיראו חוו"ד ממעמדים ותיקים וחדשים על נראות והפשטת הממשק וכו'

 

[גיוון]

אני בכלל לא עובד בעימוד, לא בתג ולא באינדיזיין, גם לא בוורד...

חשבתי שזה יוכל להביא תועלת למפתחי התוכנות כשיראו חוו"ד ממעמדים ותיקים וחדשים על נראות והפשטת הממשק וכו'

אבל היו כאן וויכוחים סוערים!
מעניין לדעת על אלו שצידדו בכל צד שהוא באיזה תוכנות הם עובדים האם נגעו פעם בתג? או רק שמעו מחברים?
אפי' שאני יכול לנחש לבד על כל אחד מעט לפי התגובה שלו.... אם הוא מכיר את תג משימוש יומיומי או את אינדי' או שתיהם....

 

[עוד אחד]

אבל היו כאן וויכוחים סוערים!

זהו טבעו של דיון..

אפי' שאני יכול לנחש לבד על כל אחד מעט לפי התגובה שלו.... אם הוא מכיר את תג משימוש יומיומי או את אינדי' או שתיהם....

זו באמת מסקנה מעניינת העולה מהדברים שנכתבו. מסתבר שרוב המעמדים הותיקים בתג לא מוצאים מקום לשיפור הנראות והממשק, תובנה מעניינת שדווקא מסתדרת עם העובדה המרתקת שתחום העימוד במהותו יותר נושק לתחום התכנות (והא ראיה כל הסקריפטים שכתבו משתמשי תג) מאשר לתחום העיצוב.
הנקודה שביקשתי להציג היא יותר בכיוון של 'הארת פנים והלבנת שיניים' למשתמשים חדשים ואפשרות התנסות בתוכנה, שזו המגמה השלטת היום בעולם התוכנות.

 

[5127109]

שתחום העימוד במהותו יותר נושק לתחום התכנות

אכן. לא בגלל הסקירפטוגרפיה, אלא באמת בגלל התוכן של מלאכת העימוד.

'הארת פנים והלבנת שיניים' למשתמשים חדשים

עזוב, הם יסתדרו לבד, כמו כולנו.

 

[BRAYNDY]

עזוב, הם יסתדרו לבד, כמו כולנו.

הבעיה המרכזית שעומדת לרועץ לתג - היא חוסר הגמישות לערכת ניסיון ולמידה לתקופה מוגבלת.
קיימים המון מעמדים 'מקצועיים' שלא מתאימים לתחום.
הם נמצאים בתחום רק משום ש'נסחפו' לתחום.
אילו היו מתנסים ומעמדים חודש בתשלום סמלי, הם היו תופסים את מקומם, ובורחים מתחום שאינו שייך להם. אבל, הכסף שהם שלמו על התוכנה והלימודים - ריתק אותם למקצוע, וחבל.

יש גם מקרים דומים בכיוון ההפוך. אנשים שהיו יכולים להיות מעמדים מקצועיים,
רק הספק שכרסם בלבם - אם הם יתפסו את רזי התוכנה, ואם הם מתאימים למקצוע, ספק זה מנע מהם להיכנס למקצוע (ולרכוש את התוכנה), עקב חוסר בגרסת ניסיון.
ההפסד כולו של הרב וייסמן. וכמובן שלנו - הלומדים/קוראים, שהפסידו מעמדים מקצועיים.

 

[תא חזי]

דיברתי עם מכר אמריקאי,
הוא מספר שאביו עובד עם תוכנה בשם "דווקא"
האם מישהו מכיר ?
מעולם לא ראיתי מישהו בארץ שעובד עם התוכנה,
האם יש סיבה ?

זה מעבד תמלילים שהיה נפוץ בזמנו בארה"ב לצורך כתיבה בעברית, בעוד שמעבדי התמלילים דאז לא תמכו באופן מובנה והגיוני בעברית. והוא בא עם קצת פיצ'רים שעושים טוב לספרי קודש, לא משהו מיוחד. עבדתי עליו פעם בשביל חבר. נחמד בסה"כ
יעויין שם