דיון דיון ישיר בסוגיית הפרסום העקיף בעיתונות החרדית

Natan Galant

כתיבה שדגה לך לקוחות, ובכמויות!
מנוי פרימיום
עיצוב גרפי
כתיבה ספרותית
מוזיקה ונגינה
עריכה תורנית
עיצוב ואדריכלות פנים
אתמול עברתי על 'יתד'. זה בלתי אפשרי.
חלק עצום מהכתבות שם מלאות בפרסומות סמויות, הכי דביקיות שיש, כמויות של אינטרסים כספיים. באמת שלא מבין איך הציבור הליטאי מסכים להיות מנוי לדבר הזה. עדיף בהרבה לקבל עיתון פרסומי טהור עם פרסומות מאשר כל ההתחכמויות שם, כל הכותרות התמימות האלו, כאשר רק בגוף הכתבה (בד"כ בשליש האחרון) מופיע 'בטעות' אזכור לאגודה/חברה/עסקן כזה או אחר. איכס.

ואח"כ חוזרים לעמודי החדשות הראשוניים, שם יש הודעות מאת מרנן ורבנן שליט"א.
מודה שבשלב מסויים אני מתחיל לתהות כמה שילם כל רב על אזכור שמו. כי אם כל הכתבות שם ממומנות, אז למה שעמודי העדכונים על מרנן ורבנן לא הועלו בתשלום?

***
נא לא לפנות באישי בנוגע לדיון, רק באשכול... בבקשה...
 

אשר שרבר

משתמש סופר מקצוען
אתמול עברתי על 'יתד'. זה בלתי אפשרי.
חלק עצום מהכתבות שם מלאות בפרסומות סמויות, הכי דביקיות שיש, כמויות של אינטרסים כספיים. באמת שלא מבין איך הציבור הליטאי מסכים להיות מנוי לדבר הזה. עדיף בהרבה לקבל עיתון פרסומי טהור עם פרסומות מאשר כל ההתחכמויות שם, כל הכותרות התמימות האלו, כאשר רק בגוף הכתבה (בד"כ בשליש האחרון) מופיע 'בטעות' אזכור לאגודה/חברה/עסקן כזה או אחר. איכס.

ואח"כ חוזרים לעמודי החדשות הראשוניים, שם יש הודעות מאת מרנן ורבנן שליט"א.
מודה שבשלב מסויים אני מתחיל לתהות כמה שילם כל רב על אזכור שמו. כי אם כל הכתבות שם ממומנות, אז למה שעמודי העדכונים על מרנן ורבנן לא הועלו בתשלום?
לפני שהמנהל יחנוק אותנו..
זה עיתון פירסומי, יום ג'. אף אחד לא מנוי אליו.
 

מ"ם

משתמש סופר
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
איור וציור מקצועי
לפני שהמנהל יחנוק אותנו..

להיפך, חושב שהנושא הזה קשור לפורום כתיבה לפחות כמו סיפורים קצרים, ובטח הרבה יותר מבדיחות עתיקות המוגשות בקנקן חדש.

מה מקומה ולאן פניה של הכתיבה בעיתונות החרדית כיום, כאשר רובה היא כתבות ממומנות ואינטרסנטיות? כמובן בלי להכליל את כל העיתונים וכל הכותבים, אבל חלק הארי בכולם כך הוא.
האם יש עדיין מקום לכתיבה עצמאית ואמיצה או שבעל המאה ובעל הדעה, הלא הם המפרסמים והמממנים למיניהם, מנווט את הכל לפי חלילי חמת הנפש הבוערת שלו?

שווה אשכול.
 

מוישה

צוות הנהלה
מנהל
מנוי פרימיום
כתיבה ספרותית
עריכה תורנית
אתמול עברתי על 'יתד'. זה בלתי אפשרי.
חלק עצום מהכתבות שם מלאות בפרסומות סמויות, הכי דביקיות שיש, כמויות של אינטרסים כספיים. באמת שלא מבין איך הציבור הליטאי מסכים להיות מנוי לדבר הזה. עדיף בהרבה לקבל עיתון פרסומי טהור עם פרסומות מאשר כל ההתחכמויות שם, כל הכותרות התמימות האלו, כאשר רק בגוף הכתבה (בד"כ בשליש האחרון) מופיע 'בטעות' אזכור לאגודה/חברה/עסקן כזה או אחר. איכס.

ואח"כ חוזרים לעמודי החדשות הראשוניים, שם יש הודעות מאת מרנן ורבנן שליט"א.
מודה שבשלב מסויים אני מתחיל לתהות כמה שילם כל רב על אזכור שמו. כי אם כל הכתבות שם ממומנות, אז למה שעמודי העדכונים על מרנן ורבנן לא הועלו בתשלום?
רק שאלה. האם אתה יודע איך מבחינים בין כתבה שיווקית לכתבה מכל סוג אחר? האם שמת לב שהתחלת את העיתון מהסוף ושם הכתבות מופיעות בפונט ובצורה אחרת כדי להבליט שמדובר בכתבות שיווקיות? ואיך זה בעיתונים אחרים?
 

RACHELIZ

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
כתיבה ספרותית
פרסום וקופי
רק שאלה. האם אתה יודע איך מבחינים בין כתבה שיווקית לכתבה מכל סוג אחר? האם שמת לב שהתחלת את העיתון מהסוף ושם הכתבות מופיעות בפונט ובצורה אחרת כדי להבליט שמדובר בכתבות שיווקיות? ואיך זה בעיתונים אחרים?
יש שיווק רשמי ויש שיווק שאינו רשמי...
 

מ"ם

משתמש סופר
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
איור וציור מקצועי
הנה מאמר שעורר סערה לאחרונה, ומתכתב היטב עם הנושא.
איני מסכים עם כל דבריו (וגם ערכתי קצת לתועלת הבמה), אך הנקודה שגם כתבות שמוצגות כלא-פרסומיות הן ממומנות, ידועה ונכונה וגם עונה לדברי @מוישה דלעיל.

***

אין כזה מושג עיתונות חרדית וכמעט שלא קיים כזה דבר עיתונאי חרדי
מייקל דה סנטה

בחרתי לכתוב הפעם על נושא שלא מוכר לחלק מחברי הפורום ודווקא משום כך אני מקווה שהוא יגרור דיון פורה. בחרתי בתחום שלא מוכר להמון העם והוא המושג המתקרא "עיתונות חרדית", על אף שאין באמת דבר כזה. המושג הזה הוא דוגמה מצוינת לקונפליקט הפנים חרדי שמביאה הקדמה ועל הניצול המדהים שאותם מערכות "עיתונות" במגזר עושים לשלל צרכיהם - שהם הכל חוץ מעיתונות.
בשנים האחרונות נכנסו כל מיני אנשים חרדים לתחום התקשורת והרשתות החברתיות. כל מיני אנשים שכתבו רק בפשקווילים חרדיים המתקראים "עיתון" פילסו את דרכם לכלי התקשורת הגדולים ומחזיקים חשבונות טוויטר פעילים ושם הם משמשים כמייצגים לאוכלוסיה החרדית, הכל מכוח הכתיבה שלהם באותם "עיתונים חרדים" או אתרי חדשות חרדים. אותם אנשים משווקים את עצמם כעיתונאים לכל דבר ועניין רק שחשוב שהציבור ידע שבעיתונות אמיתית הם לא בדיוק עוסקים. והגיע הזמן שכולם ידעו עם איזה אנשים יש לנו עסק.

יש את העיתונאים שמעבירים את התוכן החדשותי הבסיסי ועליהם כמובן שאיני מדבר, אני מדבר על "עיתונאים" ומערכות עיתונות שתפקידם לחשוף שחיתויות שקיימות בכל פינה במגזר ולדווח אודות שחיתויות שכבר פורסמו בשלל כלי תקשורת כלליים וזוכים להתעלמות הזויה באותם מערכות ומאותם "עיתונאים". על אף שמדובר בחומרים שהיו צריכים לפתוח מהדורות דווקא באותן מערכות ודווקא אצל אותם הוגי דעות בטוויטר תראו התעלמות מוחלטת. עוולות נוראיות שנעשות בתוך המגזר פעם אחר פעם ולא מדווחות.
הגדילו לעשות באותן מערכות שקוראות לעצמן "כלי תקשורת" ובשנים האחרונות עמודים שלמים בחלק מאותם "עיתונים" הם כתבות שכולם בתשלום, קרי - כתבות שנרכשו ע"י גורמים בעלי עניין. בקיצר, להון-שלטון-עיתון במגזר אין שום גבול כמו גם השחיתות והחטא לתפקיד.

בכדי לא לזרוק סתם דברים לחלל האוויר, ניקח דוגמאות:

1. אם שר כזה או אחר נחקר במשטרה בנושא מסוים, הנושא כמעט ולא יקבל אזכור באף "עיתון". חשוד בפלילים? הס מלהזכיר. עקב הסיכון העצום שלוקחת על עצמה מערכת שתדווח על כך לא תראו באף מערכת חרדית מאמר על כך שמערכת הבריאות בקריסה - המוצא המאושר של ידיעה כזו יזכה בפרס. הרי כיצד אפשר לכתוב דברים שליליים על השר ביד אחת כשהיד השניה מקבלת בכל שבוע פרסומות ענק מקופות חולים וממשרד הבריאות?. קריאה לאותם חשודים בפלילים לפנות את תפקידם? השם ירחם, לא תהיה כזו דעה באף "עיתון" ומאף "עיתונאי".

2. בציבור החרדי ישנן שחיתויות ענקיות שידועות להמון העם, החל מעוולות בנושא אפליה על בסיס מוצא וכלה בזריקת ילדים ממוסדות כי אביהם לומד במסגרת תורנית שמשתייכת לצד השני. דיווחים בסיסיים על חרמות המוניות וקולקטיביות על קהילות שלמות מצד קהילות אחרות לא מקבלות במה באף מערכת. כך למשל גם על מאבקי חצרות הליטאים לא תמצאו שום אזכור. גם על פילוגים פנים חסידיים שעוברים לאחרונה כל גבול ואף על איסורי תורה חמורים נשמרת דממת אלחוט. חשוב לי להדגיש, איני מדבר על נושאים שחרדים אינם רוצים שיופיע בעיתון אלא על דברים מרכזיים שכל אדם ברחוב החרדי מדבר ומכיר וכל ילד יודע על קיומם.

3. פוליטיקאים חרדים רבים שדואגים אך ורק לעצמם ולא מקדמים דבר ממה שהציבור שלח אותם לא יזכו לאף מילת ביקורת. חברי הכנסת החרדיים חסינים מכל טור דעה שלילי בעיתון ולא קיימת שום מערכת שתעז למתוח ביקורת או חלילה לעשות תחקיר על אחד מהם. בטח ובטח לא על נציגי מפלגת יהדות התורה שנתפסים כאנשים שלא כדאי להתעסק עמם ומחזיקים בכוח השפעה גדול מאוד, אף אחד מאותם מערכות או עיתונאים לא רוצה חלילה שנציג הציבור יגייס את מנהיגו הרוחני כנגד העיתון או העיתונאי. מערכות תקשורת מקומיות מאתרגות את ראשי העיר החרדיים ולא מבצעות אף תחקיר, לא כותבות אף ביקורות וכדומה. כמעט כולן ללא יוצא מן הכלל משמשות ככלי שרת ולא נותנות שום שירות אמיתי שעיתון או עיתונאי אמור לתת.

לא רק שהמערכות הללו לא מדווחות לציבור ולא עושות שום עבודה עיתונאית, הם הפכו למערכת כל כך משומנת שבשנים האחרונות הם עצמם משמשים כשופר של הממסד הפוליטי ומסננים ידיעות שיאירו בצורה שלילית את הפוליטיקאים של המגזר, יעלימו מהציבור כל ידיעה על כשלון של ח"כ זה או אחר ומן הצד השני יפארו אותם. יעניקו להם תמונות וכתבות ענק על כל הישג זוטר וחסר משמעות, ימרחו בשער כל הגיג וכל פגישה עם מנהל מחלקת קשרי לקוחות באיזה חינדק תורן כשפעמים רבות אותן כתבות אף ממומנות ע"י גורמים עסקיים לכל דבר - בעלי עניין. בקיצור - פשקוויל.

מדובר במערכות של כותבי פשקוולים ומדבררי הממסד הפוליטי במקרה הטוב ופושעים לכל דבר ועניין במקרה הרע. אנשים שמכסים על פשעים ומחדלים פנימיים משלל סוגים שבאים לידם וכולם מועלמים במזיד מעיני הציבור. פושעים משום שהם לקחו את אחד הכלים הכי חשובים בשירות האזרח הקטן והגנתו והפכו אותו לכלי שרת ביד אינטרסים, פוליטיקאים, אנשי עסקים והגנה על שחיתויות.

בפעם הבאה שאתם רואים, קוראים, שומעים כל מיני אנשים שקוראים לעצמם "עיתונאים חרדיים" תדעו שהמושג הזה כמעט ולא קיים, עיתונות חרדית כמערכת בוודאי שלא קיימת. כל אדם שעובד באחת מהמערכות החרדיות בוודאי שאינו "עיתונאי" משום שאינו יכול טכנית להיות כזה ויש חומר רב שהוא כלל לא יכול לכתוב עליו - אין לו את הדבר הכי בסיסי שמצריך אדם בכדי להיות עיתונאי - חופש כתיבה.

אז בפעם הבאה שאתם רואים כל מיני אנשים שקוראים לעצמם "עיתונאים חרדיים" שבבוקר מסננים חומר על עוולות חמורות ביותר שנעשות כנגד אנשים תמימים ובערב מקוננים על עוולות שנעשות ע"י אנשים שאינם שייכים למגזר כלפי המגזר - תזכרו ותזכירו להם שהם פשוט וחלק צבועים.
 

Natan Galant

כתיבה שדגה לך לקוחות, ובכמויות!
מנוי פרימיום
עיצוב גרפי
כתיבה ספרותית
מוזיקה ונגינה
עריכה תורנית
עיצוב ואדריכלות פנים
להיפך, חושב שהנושא הזה קשור לפורום כתיבה לפחות כמו סיפורים קצרים, ובטח הרבה יותר מבדיחות עתיקות המוגשות בקנקן חדש.

מה מקומה ולאן פניה של הכתיבה בעיתונות החרדית כיום, כאשר רובה היא כתבות ממומנות ואינטרסנטיות? כמובן בלי להכליל את כל העיתונים וכל הכותבים, אבל חלק הארי בכולם כך הוא.
האם יש עדיין מקום לכתיבה עצמאית ואמיצה או שבעל המאה ובעל הדעה, הלא הם המפרסמים והמממנים למיניהם, מנווט את הכל לפי חלילי חמת הנפש הבוערת שלו?

שווה אשכול.
הכסף תמיד הוא הבוס שקובע את השורה התחתונה. אז התחזית פסימית.
רק שאלה. האם אתה יודע איך מבחינים בין כתבה שיווקית לכתבה מכל סוג אחר? האם שמת לב שהתחלת את העיתון מהסוף ושם הכתבות מופיעות בפונט ובצורה אחרת כדי להבליט שמדובר בכתבות שיווקיות? ואיך זה בעיתונים אחרים?
בכנות?
אז לא, ממש לא. אני לא מצליח להבדיל בין כתבה פרסומית לרגילה.
שמעתי שתבעו אותם ושהם התחייבו או משהו שישנו את הנוהג הנפסד (של כתבות שיווקיות ב מ ס ו ו ה של חדשות), אבל לא, אינני רואה שום הבדל.
בכל קריאת כתבה ביתד אני במתח מסויים, האם מדובר בכתה חדשותית גרידא או איזה טריק ייחצנ"י מבאס שייחשף רק בשליש האחרון של הכתבה.
 

Natan Galant

כתיבה שדגה לך לקוחות, ובכמויות!
מנוי פרימיום
עיצוב גרפי
כתיבה ספרותית
מוזיקה ונגינה
עריכה תורנית
עיצוב ואדריכלות פנים
הנה מאמר שעורר סערה לאחרונה, ומתכתב היטב עם הנושא.
איני מסכים עם כל דבריו, אך הנקודה שגם כתבות שמוצגות כלא-פרסומיות הן ממומנות, ידועה ונכונה וגם עונה לדברי @מוישה דלעיל.

***

אין כזה מושג עיתונות חרדית וכמעט שלא קיים כזה דבר עיתונאי חרדי. מדובר בכותבי פשקווילים במקרה הטוב ופושעים במקרה הרע


בחרתי לכתוב הפעם על נושא שלא מוכר לחלק מחברי הפורום ודווקא משום כך אני מקווה שהוא יגרור דיון פורה. בחרתי בתחום שלא מוכר להמון העם והוא המושג המתקרא "עיתונות חרדית", על אף שאין באמת דבר כזה. המושג הזה הוא דוגמה מצוינת לקונפליקט הפנים חרדי שמביאה הקדמה ועל הניצול המדהים שאותם מערכות "עיתונות" במגזר עושים לשלל צרכיהם - שהם הכל חוץ מעיתונות.
בשנים האחרונות נכנסו כל מיני אנשים חרדים לתחום התקשורת והרשתות החברתיות. כל מיני אנשים שכתבו רק בפשקווילים חרדיים המתקראים "עיתון" פילסו את דרכם לכלי התקשורת הגדולים ומחזיקים חשבונות טוויטר פעילים ושם הם משמשים כמייצגים לאוכלוסיה החרדית, הכל מכוח הכתיבה שלהם באותם "עיתונים חרדים" או אתרי חדשות חרדים. אותם אנשים משווקים את עצמם כעיתונאים לכל דבר ועניין רק שחשוב שהציבור ידע שבעיתונות אמיתית הם לא בדיוק עוסקים. והגיע הזמן שכולם ידעו עם איזה אנשים יש לנו עסק.

יש את העיתונאים שמעבירים את התוכן החדשותי הבסיסי ועליהם כמובן שאיני מדבר, אני מדבר על "עיתונאים" ומערכות עיתונות שתפקידם לחשוף שחיתויות שקיימות בכל פינה במגזר ולדווח אודות שחיתויות שכבר פורסמו בשלל כלי תקשורת כלליים וזוכים להתעלמות הזויה באותם מערכות ומאותם "עיתונאים". על אף שמדובר בחומרים שהיו צריכים לפתוח מהדורות דווקא באותן מערכות ודווקא אצל אותם הוגי דעות בטוויטר תראו התעלמות מוחלטת. עוולות נוראיות שנעשות בתוך המגזר פעם אחר פעם ולא מדווחות.
הגדילו לעשות באותן מערכות שקוראות לעצמן "כלי תקשורת" ובשנים האחרונות עמודים שלמים בחלק מאותם "עיתונים" הם כתבות שכולם בתשלום, קרי - כתבות שנרכשו ע"י גורמים בעלי עניין. בקיצר, להון-שלטון-עיתון במגזר אין שום גבול כמו גם השחיתות והחטא לתפקיד.

בכדי לא לזרוק סתם דברים לחלל האוויר, ניקח דוגמאות:

1. אם שר כזה או אחר נחקר במשטרה בנושא מסוים, הנושא כמעט ולא יקבל אזכור באף "עיתון". חשוד בפלילים? הס מלהזכיר. עקב הסיכון העצום שלוקחת על עצמה מערכת שתדווח על כך לא תראו באף מערכת חרדית מאמר על כך שמערכת הבריאות בקריסה - המוצא המאושר של ידיעה כזו יזכה בפרס. הרי כיצד אפשר לכתוב דברים שליליים על השר ביד אחת כשהיד השניה מקבלת בכל שבוע פרסומות ענק מקופות חולים וממשרד הבריאות?. קריאה לאותם חשודים בפלילים לפנות את תפקידם? השם ירחם, לא תהיה כזו דעה באף "עיתון" ומאף "עיתונאי".

2. בציבור החרדי ישנן שחיתויות ענקיות שידועות להמון העם, החל מעוולות בנושא אפליה על בסיס מוצא וכלה בזריקת ילדים ממוסדות כי אביהם לומד במסגרת תורנית שמשתייכת לצד השני. דיווחים בסיסיים על חרמות המוניות וקולקטיביות על קהילות שלמות מצד קהילות אחרות לא מקבלות במה באף מערכת. כך למשל גם על מאבקי חצרות הליטאים לא תמצאו שום אזכור. גם על פילוגים פנים חסידיים שעוברים לאחרונה כל גבול ואף על איסורי תורה חמורים נשמרת דממת אלחוט. חשוב לי להדגיש, איני מדבר על נושאים שחרדים אינם רוצים שיופיע בעיתון אלא על דברים מרכזיים שכל אדם ברחוב החרדי מדבר ומכיר וכל ילד יודע על קיומם.

3. פוליטיקאים חרדים רבים שדואגים אך ורק לעצמם ולא מקדמים דבר ממה שהציבור שלח אותם לא יזכו לאף מילת ביקורת. חברי הכנסת החרדיים חסינים מכל טור דעה שלילי בעיתון ולא קיימת שום מערכת שתעז למתוח ביקורת או חלילה לעשות תחקיר על אחד מהם. בטח ובטח לא על נציגי מפלגת יהדות התורה שנתפסים כאנשים שלא כדאי להתעסק עמם ומחזיקים בכוח השפעה גדול מאוד, אף אחד מאותם מערכות או עיתונאים לא רוצה חלילה שנציג הציבור יגייס את מנהיגו הרוחני כנגד העיתון או העיתונאי. מערכות תקשורת מקומיות מאתרגות את ראשי העיר החרדיים ולא מבצעות אף תחקיר, לא כותבות אף ביקורות וכדומה. כמעט כולן ללא יוצא מן הכלל משמשות ככלי שרת ולא נותנות שום שירות אמיתי שעיתון או עיתונאי אמור לתת.

לא רק שהמערכות הללו לא מדווחות לציבור ולא עושות שום עבודה עיתונאית, הם הפכו למערכת כל כך משומנת שבשנים האחרונות הם עצמם משמשים כשופר של הממסד הפוליטי ומסננים ידיעות שיאירו בצורה שלילית את הפוליטיקאים של המגזר, יעלימו מהציבור כל ידיעה על כשלון של ח"כ זה או אחר ומן הצד השני יפארו אותם. יעניקו להם תמונות וכתבות ענק על כל הישג זוטר וחסר משמעות, ימרחו בשער כל הגיג וכל פגישה עם מנהל מחלקת קשרי לקוחות באיזה חינדק תורן כשפעמים רבות אותן כתבות אף ממומנות ע"י גורמים עסקיים לכל דבר - בעלי עניין. בקיצור - פשקוויל.

מדובר במערכות של כותבי פשקוולים ומדבררי הממסד הפוליטי במקרה הטוב ופושעים לכל דבר ועניין במקרה הרע. אנשים שמכסים על פשעים ומחדלים פנימיים משלל סוגים שבאים לידם וכולם מועלמים במזיד מעיני הציבור. פושעים משום שהם לקחו את אחד הכלים הכי חשובים בשירות האזרח הקטן והגנתו והפכו אותו לכלי שרת ביד אינטרסים, פוליטקאים, אנשי עסקים והגנה על שחיתויות.

בפעם הבאה שאתם רואים, קוראים, שומעים כל מיני אנשים שקוראים לעצמם "עיתונאים חרדיים" תדעו שהמושג הזה כמעט ולא קיים, עיתונות חרדית כמערכת בוודאי שלא קיימת. כל אדם שעובד באחת מהמערכות החרדיות בוודאי שאינו "עיתונאי" משום שאינו יכול טכנית להיות כזה ויש חומר רב שהוא כלל לא יכול לכתוב עליו - אין לו את הדבר הכי בסיסי שמצריך אדם בכדי להיות עיתונאי - חופש כתיבה.

אז בפעם הבאה שאתם רואים כל מיני אנשים שקוראים לעצמם "עיתונאים חרדיים" שבבוקר מסננים חומר על עוולות חמורות ביותר שנעשות כנגד אנשים תמימים ובערב מקוננים על עוולות שנעשות ע"י אנשים שאינם שייכים למגזר כלפי המגזר - תזכרו ותזכירו להם שהם פשוט וחלק צבועים.
כואב.
כואב.
מעניין לשמוע ממי שעובדים עם המערכות האלו אם שם זה אכן כך. לנו כקוראים אין דרך לדעת.
אולי הניקים הבאים ידעו
@מלפפון
@זלמן כהנא
 

מוישה

צוות הנהלה
מנהל
מנוי פרימיום
כתיבה ספרותית
עריכה תורנית
הנה מאמר שעורר סערה לאחרונה, ומתכתב היטב עם הנושא.
איני מסכים עם כל דבריו, אך הנקודה שגם כתבות שמוצגות כלא-פרסומיות הן ממומנות, ידועה ונכונה וגם עונה לדברי @מוישה דלעיל.

***

אין כזה מושג עיתונות חרדית וכמעט שלא קיים כזה דבר עיתונאי חרדי. מדובר בכותבי פשקווילים במקרה הטוב ופושעים במקרה הרע


בחרתי לכתוב הפעם על נושא שלא מוכר לחלק מחברי הפורום ודווקא משום כך אני מקווה שהוא יגרור דיון פורה. בחרתי בתחום שלא מוכר להמון העם והוא המושג המתקרא "עיתונות חרדית", על אף שאין באמת דבר כזה. המושג הזה הוא דוגמה מצוינת לקונפליקט הפנים חרדי שמביאה הקדמה ועל הניצול המדהים שאותם מערכות "עיתונות" במגזר עושים לשלל צרכיהם - שהם הכל חוץ מעיתונות.
בשנים האחרונות נכנסו כל מיני אנשים חרדים לתחום התקשורת והרשתות החברתיות. כל מיני אנשים שכתבו רק בפשקווילים חרדיים המתקראים "עיתון" פילסו את דרכם לכלי התקשורת הגדולים ומחזיקים חשבונות טוויטר פעילים ושם הם משמשים כמייצגים לאוכלוסיה החרדית, הכל מכוח הכתיבה שלהם באותם "עיתונים חרדים" או אתרי חדשות חרדים. אותם אנשים משווקים את עצמם כעיתונאים לכל דבר ועניין רק שחשוב שהציבור ידע שבעיתונות אמיתית הם לא בדיוק עוסקים. והגיע הזמן שכולם ידעו עם איזה אנשים יש לנו עסק.

יש את העיתונאים שמעבירים את התוכן החדשותי הבסיסי ועליהם כמובן שאיני מדבר, אני מדבר על "עיתונאים" ומערכות עיתונות שתפקידם לחשוף שחיתויות שקיימות בכל פינה במגזר ולדווח אודות שחיתויות שכבר פורסמו בשלל כלי תקשורת כלליים וזוכים להתעלמות הזויה באותם מערכות ומאותם "עיתונאים". על אף שמדובר בחומרים שהיו צריכים לפתוח מהדורות דווקא באותן מערכות ודווקא אצל אותם הוגי דעות בטוויטר תראו התעלמות מוחלטת. עוולות נוראיות שנעשות בתוך המגזר פעם אחר פעם ולא מדווחות.
הגדילו לעשות באותן מערכות שקוראות לעצמן "כלי תקשורת" ובשנים האחרונות עמודים שלמים בחלק מאותם "עיתונים" הם כתבות שכולם בתשלום, קרי - כתבות שנרכשו ע"י גורמים בעלי עניין. בקיצר, להון-שלטון-עיתון במגזר אין שום גבול כמו גם השחיתות והחטא לתפקיד.

בכדי לא לזרוק סתם דברים לחלל האוויר, ניקח דוגמאות:

1. אם שר כזה או אחר נחקר במשטרה בנושא מסוים, הנושא כמעט ולא יקבל אזכור באף "עיתון". חשוד בפלילים? הס מלהזכיר. עקב הסיכון העצום שלוקחת על עצמה מערכת שתדווח על כך לא תראו באף מערכת חרדית מאמר על כך שמערכת הבריאות בקריסה - המוצא המאושר של ידיעה כזו יזכה בפרס. הרי כיצד אפשר לכתוב דברים שליליים על השר ביד אחת כשהיד השניה מקבלת בכל שבוע פרסומות ענק מקופות חולים וממשרד הבריאות?. קריאה לאותם חשודים בפלילים לפנות את תפקידם? השם ירחם, לא תהיה כזו דעה באף "עיתון" ומאף "עיתונאי".

2. בציבור החרדי ישנן שחיתויות ענקיות שידועות להמון העם, החל מעוולות בנושא אפליה על בסיס מוצא וכלה בזריקת ילדים ממוסדות כי אביהם לומד במסגרת תורנית שמשתייכת לצד השני. דיווחים בסיסיים על חרמות המוניות וקולקטיביות על קהילות שלמות מצד קהילות אחרות לא מקבלות במה באף מערכת. כך למשל גם על מאבקי חצרות הליטאים לא תמצאו שום אזכור. גם על פילוגים פנים חסידיים שעוברים לאחרונה כל גבול ואף על איסורי תורה חמורים נשמרת דממת אלחוט. חשוב לי להדגיש, איני מדבר על נושאים שחרדים אינם רוצים שיופיע בעיתון אלא על דברים מרכזיים שכל אדם ברחוב החרדי מדבר ומכיר וכל ילד יודע על קיומם.

3. פוליטיקאים חרדים רבים שדואגים אך ורק לעצמם ולא מקדמים דבר ממה שהציבור שלח אותם לא יזכו לאף מילת ביקורת. חברי הכנסת החרדיים חסינים מכל טור דעה שלילי בעיתון ולא קיימת שום מערכת שתעז למתוח ביקורת או חלילה לעשות תחקיר על אחד מהם. בטח ובטח לא על נציגי מפלגת יהדות התורה שנתפסים כאנשים שלא כדאי להתעסק עמם ומחזיקים בכוח השפעה גדול מאוד, אף אחד מאותם מערכות או עיתונאים לא רוצה חלילה שנציג הציבור יגייס את מנהיגו הרוחני כנגד העיתון או העיתונאי. מערכות תקשורת מקומיות מאתרגות את ראשי העיר החרדיים ולא מבצעות אף תחקיר, לא כותבות אף ביקורות וכדומה. כמעט כולן ללא יוצא מן הכלל משמשות ככלי שרת ולא נותנות שום שירות אמיתי שעיתון או עיתונאי אמור לתת.

לא רק שהמערכות הללו לא מדווחות לציבור ולא עושות שום עבודה עיתונאית, הם הפכו למערכת כל כך משומנת שבשנים האחרונות הם עצמם משמשים כשופר של הממסד הפוליטי ומסננים ידיעות שיאירו בצורה שלילית את הפוליטיקאים של המגזר, יעלימו מהציבור כל ידיעה על כשלון של ח"כ זה או אחר ומן הצד השני יפארו אותם. יעניקו להם תמונות וכתבות ענק על כל הישג זוטר וחסר משמעות, ימרחו בשער כל הגיג וכל פגישה עם מנהל מחלקת קשרי לקוחות באיזה חינדק תורן כשפעמים רבות אותן כתבות אף ממומנות ע"י גורמים עסקיים לכל דבר - בעלי עניין. בקיצור - פשקוויל.

מדובר במערכות של כותבי פשקוולים ומדבררי הממסד הפוליטי במקרה הטוב ופושעים לכל דבר ועניין במקרה הרע. אנשים שמכסים על פשעים ומחדלים פנימיים משלל סוגים שבאים לידם וכולם מועלמים במזיד מעיני הציבור. פושעים משום שהם לקחו את אחד הכלים הכי חשובים בשירות האזרח הקטן והגנתו והפכו אותו לכלי שרת ביד אינטרסים, פוליטקאים, אנשי עסקים והגנה על שחיתויות.

בפעם הבאה שאתם רואים, קוראים, שומעים כל מיני אנשים שקוראים לעצמם "עיתונאים חרדיים" תדעו שהמושג הזה כמעט ולא קיים, עיתונות חרדית כמערכת בוודאי שלא קיימת. כל אדם שעובד באחת מהמערכות החרדיות בוודאי שאינו "עיתונאי" משום שאינו יכול טכנית להיות כזה ויש חומר רב שהוא כלל לא יכול לכתוב עליו - אין לו את הדבר הכי בסיסי שמצריך אדם בכדי להיות עיתונאי - חופש כתיבה.

אז בפעם הבאה שאתם רואים כל מיני אנשים שקוראים לעצמם "עיתונאים חרדיים" שבבוקר מסננים חומר על עוולות חמורות ביותר שנעשות כנגד אנשים תמימים ובערב מקוננים על עוולות שנעשות ע"י אנשים שאינם שייכים למגזר כלפי המגזר - תזכרו ותזכירו להם שהם פשוט וחלק צבועים.
מכיוון שהזכרת את שמי, אולי ראוי שאגיב. אבל מאחר והנושא נטחן גם כאן וגם במקומות אחרים עד אין דק, וראשי כבד עליי, אסתפק במלים בודדות. לפני הכל אקדים שבוודאי אני לא ידוע לכם כמי שחולה על המערכת החרדית, ובכל זאת חשוב לדייק.
[אגב, לא ראוי לתת קרדיט לניק מרוטר שממנו העתקת?]
יש כאן קונפליקט בין שני מושגים: 'עיתונות' ו'הציבור החרדי'. ראשית חשוב לפרק לגורמים, כמה מרכיבים יש בכל חלק מהם, ולדון בכל פרט לגופו, האם יש התנגשות, האם העיתונים החרדים מספקים את החלק הזה וכו'. צריך גם לבדוק האם אפשר להפריד את המושג 'עיתונות חרדית' מ'הציבור החרדי', כלומר אולי הצדקת המערכת הינה בכלל תפיסה חרדית שאנחנו חפים מביקורת או לפחות לא מוציאים כביסה מלוכלכת שרק באה לידי ביטוי בעיתונות. זה במיקרו.
ברמת המאקרו תמיד צריך להסתכל על התמונה הרחבה. אסביר במשל, ברוב תקופות המחקר היו ההיסטוריונים מתעסקים בתקופה/אזור/מדינה/דת שלהם בלי להשוות כלל לאחרים, והם הסיקו מסקנות שונות. בעשרות השנים האחרונות למדו החוקרים שלא ככה חוקרים היסטוריה, ויש לחקור את האזור או את העם בהשוואה למקבילות אחרות. בעקבות כך נודעו מהפכות רבות בחקר ההיסטוריה, ולעתים המסקנות היו שונות לחלוטין. במה שנוגע לענייננו, תמיד כדאי לבדוק מה קורה במקומות אחרים, אבל עם שכל. למשל אצל החרדים יכסו על הפוליטיקאי שלהם, ובעיתונות הכללית 'יאתרגו' את הפוליטיקאי הימני/השמאלני שמתאים להם. כמובן שבתור מס שפתיים ולהסיר לעז כל עיתון מכובד מחזיק היום גם כותבים אופוזיציונים, אבל הרוח לא משתנה. וכן בעוד אינספור פרמטרים שפשוט צריך לחפש את היישום הלא-חרדי שלהם גם בעיתונות הכללית.
יש לדון גם במגמות. מה נחשבת בעולם למגמה עיקרית בכתיבת עיתון ומה בציבור החרדי. עיתונאי אמור לחשוף את כל האמת, לעתים גם על חשבון הביטחון או הפרט. עיתונאי אחראי ומרוסן יותר ישקול טוב יותר מה הוא עלול לחולל. אכן העיתונות החרדית מגזימה עם ההגנה העצמית שלה (וכל הפוליטיקאים החרדים מגובשים יחדיו ולכן כל העיתונים החרדים שומרים אחד על השני, וקצת גם העיתונים שאינם מפלגתיים), אבל לפעמים ישנה אסטרטגיה פוליטית חרדית איך להרוויח משהו חשוב מאוד ולהרפות קצת מנושא מסוים, אבל אז מגיע איזה נחשוני ותופס את המערכת בזקן בלי לוותר עד שימחו על חילולי השבת במקום פלוני או אלמוני, בלי לקחת אחריות.
[מציע לעיין גם במספר מאמרים בנושא העיתונות החרדית באתר 'צריך עיון' בקישור זה.]
 

מ"ם

משתמש סופר
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
איור וציור מקצועי
וראשי כבד עליי,
רפואה שלמה! עם ישראל זקוק לך בריא ושלם.
[אגב, לא ראוי לתת קרדיט לניק מרוטר שממנו העתקת?]
אכן ראוי מאוד ואף חובה.
אני קיבלתי את זה בלי שם הכותב, וכעת לאור התזכורת בהודעות הקודמות הלכתי לחפשו בגוגל והשבתיו על כנו.

עכשיו אקרא את השאר...
 

מוישה

צוות הנהלה
מנהל
מנוי פרימיום
כתיבה ספרותית
עריכה תורנית
בכנות?
אז לא, ממש לא. אני לא מצליח להבדיל בין כתבה פרסומית לרגילה.
שמעתי שתבעו אותם ושהם התחייבו או משהו שישנו את הנוהג הנפסד (של כתבות שיווקיות ב מ ס ו ו ה של חדשות), אבל לא, אינני רואה שום הבדל.
בכל קריאת כתבה ביתד אני במתח מסויים, האם מדובר בכתה חדשותית גרידא או איזה טריק ייחצנ"י מבאס שייחשף רק בשליש האחרון של הכתבה.
אוקיי. מקדיש לך כמה דקות כמתנת וכו'. אני פותח כעת את העיתון של יום שלישי ומחפש בכתבות. פרסומות מעוצבות כמובן לא בחשבון. מדובר על כתבות, נכון? אז ככה, בכל העיתון לא מצאתי כתבות שיווקיות למעט מעט על 'דרשו' וכדומה ועל עוד איזו סגולה הזויה. עכשיו, ראה, סיום הש"ס או מפעלי צדקה מזווית המבט החרדית הם חדשות גדולות ביותר, ואין סיבה שלא יקבלו כותרת. 'דרשו' עם כל הקושי לקבל את הרעש שלו, הוא לא ארגון רווחי, והוא בעיקר תרם המון לציבור. כך גם כל הכתבות על סיום הש"ס, על דרשות של רבנים, על חיזוקים שונים וכו'.
כעת לגבי שאלתך, שים לב שהכתבות הרגילות כתובות בפונט פרנקריהל, והכתבות השיווקיות בפונט דוד (למשל כתבה על מחלקת אורתופדיה במעיני הישועה). חמשת העמודים שלפני הלוח בסוף העיתון כולם מלאים בכתבות שיווקיות שכל אחת מהן בפונט דוד ובתוך מסגרת. אני חושב שלא צריך הרבה שכל כדי להבין את זה, במחילה.
 

Natan Galant

כתיבה שדגה לך לקוחות, ובכמויות!
מנוי פרימיום
עיצוב גרפי
כתיבה ספרותית
מוזיקה ונגינה
עריכה תורנית
עיצוב ואדריכלות פנים
הנה מאמר שעורר סערה לאחרונה, ומתכתב היטב עם הנושא.
איני מסכים עם כל דבריו, אך הנקודה שגם כתבות שמוצגות כלא-פרסומיות הן ממומנות, ידועה ונכונה וגם עונה לדברי @מוישה דלעיל.

***

אין כזה מושג עיתונות חרדית וכמעט שלא קיים כזה דבר עיתונאי חרדי. מדובר בכותבי פשקווילים במקרה הטוב ופושעים במקרה הרע
מייקל דה סנטה

בחרתי לכתוב הפעם על נושא שלא מוכר לחלק מחברי הפורום ודווקא משום כך אני מקווה שהוא יגרור דיון פורה. בחרתי בתחום שלא מוכר להמון העם והוא המושג המתקרא "עיתונות חרדית", על אף שאין באמת דבר כזה. המושג הזה הוא דוגמה מצוינת לקונפליקט הפנים חרדי שמביאה הקדמה ועל הניצול המדהים שאותם מערכות "עיתונות" במגזר עושים לשלל צרכיהם - שהם הכל חוץ מעיתונות.
בשנים האחרונות נכנסו כל מיני אנשים חרדים לתחום התקשורת והרשתות החברתיות. כל מיני אנשים שכתבו רק בפשקווילים חרדיים המתקראים "עיתון" פילסו את דרכם לכלי התקשורת הגדולים ומחזיקים חשבונות טוויטר פעילים ושם הם משמשים כמייצגים לאוכלוסיה החרדית, הכל מכוח הכתיבה שלהם באותם "עיתונים חרדים" או אתרי חדשות חרדים. אותם אנשים משווקים את עצמם כעיתונאים לכל דבר ועניין רק שחשוב שהציבור ידע שבעיתונות אמיתית הם לא בדיוק עוסקים. והגיע הזמן שכולם ידעו עם איזה אנשים יש לנו עסק.

יש את העיתונאים שמעבירים את התוכן החדשותי הבסיסי ועליהם כמובן שאיני מדבר, אני מדבר על "עיתונאים" ומערכות עיתונות שתפקידם לחשוף שחיתויות שקיימות בכל פינה במגזר ולדווח אודות שחיתויות שכבר פורסמו בשלל כלי תקשורת כלליים וזוכים להתעלמות הזויה באותם מערכות ומאותם "עיתונאים". על אף שמדובר בחומרים שהיו צריכים לפתוח מהדורות דווקא באותן מערכות ודווקא אצל אותם הוגי דעות בטוויטר תראו התעלמות מוחלטת. עוולות נוראיות שנעשות בתוך המגזר פעם אחר פעם ולא מדווחות.
הגדילו לעשות באותן מערכות שקוראות לעצמן "כלי תקשורת" ובשנים האחרונות עמודים שלמים בחלק מאותם "עיתונים" הם כתבות שכולם בתשלום, קרי - כתבות שנרכשו ע"י גורמים בעלי עניין. בקיצר, להון-שלטון-עיתון במגזר אין שום גבול כמו גם השחיתות והחטא לתפקיד.

בכדי לא לזרוק סתם דברים לחלל האוויר, ניקח דוגמאות:

1. אם שר כזה או אחר נחקר במשטרה בנושא מסוים, הנושא כמעט ולא יקבל אזכור באף "עיתון". חשוד בפלילים? הס מלהזכיר. עקב הסיכון העצום שלוקחת על עצמה מערכת שתדווח על כך לא תראו באף מערכת חרדית מאמר על כך שמערכת הבריאות בקריסה - המוצא המאושר של ידיעה כזו יזכה בפרס. הרי כיצד אפשר לכתוב דברים שליליים על השר ביד אחת כשהיד השניה מקבלת בכל שבוע פרסומות ענק מקופות חולים וממשרד הבריאות?. קריאה לאותם חשודים בפלילים לפנות את תפקידם? השם ירחם, לא תהיה כזו דעה באף "עיתון" ומאף "עיתונאי".

2. בציבור החרדי ישנן שחיתויות ענקיות שידועות להמון העם, החל מעוולות בנושא אפליה על בסיס מוצא וכלה בזריקת ילדים ממוסדות כי אביהם לומד במסגרת תורנית שמשתייכת לצד השני. דיווחים בסיסיים על חרמות המוניות וקולקטיביות על קהילות שלמות מצד קהילות אחרות לא מקבלות במה באף מערכת. כך למשל גם על מאבקי חצרות הליטאים לא תמצאו שום אזכור. גם על פילוגים פנים חסידיים שעוברים לאחרונה כל גבול ואף על איסורי תורה חמורים נשמרת דממת אלחוט. חשוב לי להדגיש, איני מדבר על נושאים שחרדים אינם רוצים שיופיע בעיתון אלא על דברים מרכזיים שכל אדם ברחוב החרדי מדבר ומכיר וכל ילד יודע על קיומם.

3. פוליטיקאים חרדים רבים שדואגים אך ורק לעצמם ולא מקדמים דבר ממה שהציבור שלח אותם לא יזכו לאף מילת ביקורת. חברי הכנסת החרדיים חסינים מכל טור דעה שלילי בעיתון ולא קיימת שום מערכת שתעז למתוח ביקורת או חלילה לעשות תחקיר על אחד מהם. בטח ובטח לא על נציגי מפלגת יהדות התורה שנתפסים כאנשים שלא כדאי להתעסק עמם ומחזיקים בכוח השפעה גדול מאוד, אף אחד מאותם מערכות או עיתונאים לא רוצה חלילה שנציג הציבור יגייס את מנהיגו הרוחני כנגד העיתון או העיתונאי. מערכות תקשורת מקומיות מאתרגות את ראשי העיר החרדיים ולא מבצעות אף תחקיר, לא כותבות אף ביקורות וכדומה. כמעט כולן ללא יוצא מן הכלל משמשות ככלי שרת ולא נותנות שום שירות אמיתי שעיתון או עיתונאי אמור לתת.

לא רק שהמערכות הללו לא מדווחות לציבור ולא עושות שום עבודה עיתונאית, הם הפכו למערכת כל כך משומנת שבשנים האחרונות הם עצמם משמשים כשופר של הממסד הפוליטי ומסננים ידיעות שיאירו בצורה שלילית את הפוליטיקאים של המגזר, יעלימו מהציבור כל ידיעה על כשלון של ח"כ זה או אחר ומן הצד השני יפארו אותם. יעניקו להם תמונות וכתבות ענק על כל הישג זוטר וחסר משמעות, ימרחו בשער כל הגיג וכל פגישה עם מנהל מחלקת קשרי לקוחות באיזה חינדק תורן כשפעמים רבות אותן כתבות אף ממומנות ע"י גורמים עסקיים לכל דבר - בעלי עניין. בקיצור - פשקוויל.

מדובר במערכות של כותבי פשקוולים ומדבררי הממסד הפוליטי במקרה הטוב ופושעים לכל דבר ועניין במקרה הרע. אנשים שמכסים על פשעים ומחדלים פנימיים משלל סוגים שבאים לידם וכולם מועלמים במזיד מעיני הציבור. פושעים משום שהם לקחו את אחד הכלים הכי חשובים בשירות האזרח הקטן והגנתו והפכו אותו לכלי שרת ביד אינטרסים, פוליטקאים, אנשי עסקים והגנה על שחיתויות.

בפעם הבאה שאתם רואים, קוראים, שומעים כל מיני אנשים שקוראים לעצמם "עיתונאים חרדיים" תדעו שהמושג הזה כמעט ולא קיים, עיתונות חרדית כמערכת בוודאי שלא קיימת. כל אדם שעובד באחת מהמערכות החרדיות בוודאי שאינו "עיתונאי" משום שאינו יכול טכנית להיות כזה ויש חומר רב שהוא כלל לא יכול לכתוב עליו - אין לו את הדבר הכי בסיסי שמצריך אדם בכדי להיות עיתונאי - חופש כתיבה.

אז בפעם הבאה שאתם רואים כל מיני אנשים שקוראים לעצמם "עיתונאים חרדיים" שבבוקר מסננים חומר על עוולות חמורות ביותר שנעשות כנגד אנשים תמימים ובערב מקוננים על עוולות שנעשות ע"י אנשים שאינם שייכים למגזר כלפי המגזר - תזכרו ותזכירו להם שהם פשוט וחלק צבועים.
דווקא סעיף 3 מעלה את הפיוז יותר משאר הסעיפים.
יעקב ריבלין כותב הרה פעמים שהח"כים שלנו אמנם משרתים 'אתנו' - הציבור הפשוט, אבל רק בעדיפות אחרונה.
ראשית את מנהלי המוסדות, שנית את העסקנים / גבאי רבנים, ובאחרונה, אותנו. האזרחים הקטנים.
ומה אגיד, תעלו על קו אוטובוס לכותל (זה שאנשי האצולה לא ראו מבפנים כבר שלושים שנה), או קו 64 בשעות הערב, או כל חרדי אחר - ותבינו על מה התחושה...

לגבי סעיפים 2 ו-1, אולי יש מקום לתרץ איכשהו.
כך או כך, עיתונות - זה לא:)
 

מ"ם

משתמש סופר
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
איור וציור מקצועי
מכיוון שהזכרת את שמי, אולי ראוי שאגיב.

יש כאן קונפליקט בין שני מושגים: 'עיתונות' ו'הציבור החרדי'. ראשית חשוב לפרק לגורמים, כמה מרכיבים יש בכל חלק מהם, ולדון בכל פרט לגופו, האם יש התנגשות, האם העיתונים החרדים מספקים את החלק הזה וכו'. צריך גם לבדוק האם אפשר להפריד את המושג 'עיתונות חרדית' מ'הציבור החרדי', כלומר אולי הצדקת המערכת הינה בכלל תפיסה חרדית שאנחנו חפים מביקורת או לפחות לא מוציאים כביסה מלוכלכת שרק באה לידי ביטוי בעיתונות. זה במיקרו.
ברמת המאקרו תמיד צריך להסתכל על התמונה הרחבה. אסביר במשל, ברוב תקופות המחקר היו ההיסטוריונים מתעסקים בתקופה/אזור/מדינה/דת שלהם בלי להשוות כלל לאחרים, והם הסיקו מסקנות שונות. בעשרות השנים האחרונות למדו החוקרים שלא ככה חוקרים היסטוריה, ויש לחקור את האזור או את העם בהשוואה למקבילות אחרות. בעקבות כך נודעו מהפכות רבות בחקר ההיסטוריה, ולעתים המסקנות היו שונות לחלוטין. במה שנוגע לענייננו, תמיד כדאי לבדוק מה קורה במקומות אחרים, אבל עם שכל. למשל אצל החרדים יכסו על הפוליטיקאי שלהם, ובעיתונות הכללית 'יאתרגו' את הפוליטיקאי הימני/השמאלני שמתאים להם. כמובן שבתור מס שפתיים ולהסיר לעז כל עיתון מכובד מחזיק היום גם כותבים אופוזיציונים, אבל הרוח לא משתנה. וכן בעוד אינספור פרמטרים שפשוט צריך לחפש את היישום הלא-חרדי שלהם גם בעיתונות הכללית.
יש לדון גם במגמות. מה נחשבת בעולם למגמה עיקרית בכתיבת עיתון ומה בציבור החרדי. עיתונאי אמור לחשוף את כל האמת, לעתים גם על חשבון הביטחון או הפרט. עיתונאי אחראי ומרוסן יותר ישקול טוב יותר מה הוא עלול לחולל. אכן העיתונות החרדית מגזימה עם ההגנה העצמית שלה (וכל הפוליטיקאים החרדים מגובשים יחדיו ולכן כל העיתונים החרדים שומרים אחד על השני, וקצת גם העיתונים שאינם מפלגתיים), אבל לפעמים ישנה אסטרטגיה פוליטית חרדית איך להרוויח משהו חשוב מאוד ולהרפות קצת מנושא מסוים, אבל אז מגיע איזה נחשוני ותופס את המערכת בזקן בלי לוותר עד שימחו על חילולי השבת במקום פלוני או אלמוני, בלי לקחת אחריות.
[מציע לעיין גם במספר מאמרים בנושא העיתונות החרדית באתר 'צריך עיון' בקישור זה.]

כל מה שאתה אומר נכון מאוד.
אבל את שמך ציטטתי רק בקשר לסוגיית המאמרים הממומנים, כפי שהוא הזכיר שם "פעמים רבות אותן כתבות אף ממומנות ע"י גורמים עסקיים לכל דבר - בעלי עניין".
יש בעיתונות (גם ואולי בעיקר הבלתי מפלגתית) כתבות שלמות על רבנים ואדמו"רים המשולמות היטב על ידי אותה חצר/ישיבה. כתבות נדל"ן "אובייקטיביות" המשולמות מראש ואינן מסומנות, וכן הלאה. האם לא מגיעה לקוראים חובת גילוי נאות?
 

Natan Galant

כתיבה שדגה לך לקוחות, ובכמויות!
מנוי פרימיום
עיצוב גרפי
כתיבה ספרותית
מוזיקה ונגינה
עריכה תורנית
עיצוב ואדריכלות פנים
אוקיי. מקדיש לך כמה דקות כמתנת וכו'. אני פותח כעת את העיתון של יום שלישי ומחפש בכתבות. פרסומות מעוצבות כמובן לא בחשבון. מדובר על כתבות, נכון? אז ככה, בכל העיתון לא מצאתי כתבות שיווקיות למעט מעט על 'דרשו' וכדומה ועל עוד איזו סגולה הזויה. עכשיו, ראה, סיום הש"ס או מפעלי צדקה מזווית המבט החרדית הם חדשות גדולות ביותר, ואין סיבה שלא יקבלו כותרת. 'דרשו' עם כל הקושי לקבל את הרעש שלו, הוא לא ארגון רווחי, והוא בעיקר תרם המון לציבור. כך גם כל הכתבות על סיום הש"ס, על דרשות של רבנים, על חיזוקים שונים וכו'.
כעת לגבי שאלתך, שים לב שהכתבות הרגילות כתובות בפונט פרנקריהל, והכתבות השיווקיות בפונט דוד (למשל כתבה על מחלקת אורתופדיה במעיני הישועה). חמשת העמודים שלפני הלוח בסוף העיתון כולם מלאים בכתבות שיווקיות שכל אחת מהן בפונט דוד ובתוך מסגרת. אני חושב שלא צריך הרבה שכל כדי להבין את זה, במחילה.
אז אתה אומר שאין לי הרבה שכל?
קודם כל - מעליב ברמות קשות. אותך לדודה נחמה.;);););)

ולגוף העניין...
ונניח ואין לי שכל. אבל בדיוק כמוני יש עוד אלפי קוראים.
אולי רובם!
זה עיתון, לא ריטב"א. לא מחפשים שם רמזים מתחת השטיח. כשקוראים עיתון לא מפעילים מגננות נגד פרסומות סמויות, לכן גם הסיפור ההוא של הראל כל כך עצבן. כי הוא היה מכה לבטן הרכה.

וסתם שאלה לקוראים מהצד.
אתם קוראים ביחד/ משפחה / בקהילה / יום ליום / משהו, ולא מתעצבנים על כמות הפרסומות והאינטרסים הבלתי אפשרית?
 

מוישה

צוות הנהלה
מנהל
מנוי פרימיום
כתיבה ספרותית
עריכה תורנית
כל מה שאתה אומר נכון מאוד.
אבל את שמך ציטטתי רק בקשר לסוגיית המאמרים הממומנים, כפי שהוא הזכיר שם "פעמים רבות אותן כתבות אף ממומנות ע"י גורמים עסקיים לכל דבר - בעלי עניין".
יש בעיתונות (גם ואולי בעיקר הבלתי מפלגתית) כתבות שלמות על רבנים ואדמו"רים המשולמות היטב על ידי אותה חצר/ישיבה. כתבות נדל"ן "אובייקטיביות" המשולמות מראש ואינן מסומנות, וכן הלאה. האם לא מגיעה לקוראים חובת גילוי נאות?
בהחלט מגיע. אבל תמיד צריך לאזן בין צורך הציבור לבין רצון המפרסם. כלומר, אם כותבים על רפורמת טלפונים של כחלון אז לא מעניין אותנו שזה מחמיא לו. כך גם על פעילויות כלכליות של גפני. ואם ר' גרשון אדלשטיין דיבר בישיבה כמה דברים פשוטים שכבר כתובים בחז"ל, אז לא חשוב לי שהתלמידים שלו הכניסו את זה, כי הציבור החרדי משתוקק לכל מילה שלו. וכן הלאה בנוגע לכל אדמו"ר וחצר. ויודע מה, הציבור רוצה גם לקרוא על הגמ"ח המרכזי ועל מיסטר *****. בסדר, לא הכל נקי כאן. בכל אופן יש אנשים (כך אומרים) שזה מעסיק אותם מאוד, אז הקהל מבקש את זה. כפי שאמרתי, תשווה את זה לכותרות הפפראצ'י המבחילות שגודשות כל עיתון חילוני.
 

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קלב

א שִׁיר הַמַּעֲלוֹת זְכוֹר יְהוָה לְדָוִד אֵת כָּל עֻנּוֹתוֹ:ב אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַיהוָה נָדַר לַאֲבִיר יַעֲקֹב:ג אִם אָבֹא בְּאֹהֶל בֵּיתִי אִם אֶעֱלֶה עַל עֶרֶשׂ יְצוּעָי:ד אִם אֶתֵּן שְׁנַת לְעֵינָי לְעַפְעַפַּי תְּנוּמָה:ה עַד אֶמְצָא מָקוֹם לַיהוָה מִשְׁכָּנוֹת לַאֲבִיר יַעֲקֹב:ו הִנֵּה שְׁמַעֲנוּהָ בְאֶפְרָתָה מְצָאנוּהָ בִּשְׂדֵי יָעַר:ז נָבוֹאָה לְמִשְׁכְּנוֹתָיו נִשְׁתַּחֲוֶה לַהֲדֹם רַגְלָיו:ח קוּמָה יְהוָה לִמְנוּחָתֶךָ אַתָּה וַאֲרוֹן עֻזֶּךָ:ט כֹּהֲנֶיךָ יִלְבְּשׁוּ צֶדֶק וַחֲסִידֶיךָ יְרַנֵּנוּ:י בַּעֲבוּר דָּוִד עַבְדֶּךָ אַל תָּשֵׁב פְּנֵי מְשִׁיחֶךָ:יא נִשְׁבַּע יְהוָה לְדָוִד אֱמֶת לֹא יָשׁוּב מִמֶּנָּה מִפְּרִי בִטְנְךָ אָשִׁית לְכִסֵּא לָךְ:יב אִם יִשְׁמְרוּ בָנֶיךָ בְּרִיתִי וְעֵדֹתִי זוֹ אֲלַמְּדֵם גַּם בְּנֵיהֶם עֲדֵי עַד יֵשְׁבוּ לְכִסֵּא לָךְ:יג כִּי בָחַר יְהוָה בְּצִיּוֹן אִוָּהּ לְמוֹשָׁב לוֹ:יד זֹאת מְנוּחָתִי עֲדֵי עַד פֹּה אֵשֵׁב כִּי אִוִּתִיהָ:טו צֵידָהּ בָּרֵךְ אֲבָרֵךְ אֶבְיוֹנֶיהָ אַשְׂבִּיעַ לָחֶם:טז וְכֹהֲנֶיהָ אַלְבִּישׁ יֶשַׁע וַחֲסִידֶיהָ רַנֵּן יְרַנֵּנוּ:יז שָׁם אַצְמִיחַ קֶרֶן לְדָוִד עָרַכְתִּי נֵר לִמְשִׁיחִי:יח אוֹיְבָיו אַלְבִּישׁ בֹּשֶׁת וְעָלָיו יָצִיץ נִזְרוֹ:
נקרא  19  פעמים

אתגר AI

תקווה לעתיד טוב יותר • אתגר 17

לוח מודעות

למעלה