הנושאים החמים
הנושאים החמים
לפני כשנתיים וחצי הלך עמיר כהן, היום בן 39 ואב לארבעה, ברחוב שבו הוא גר, ולפתע הרגיש מעין "משיכה" חזקה בלב. כהן, אז במשקל שיא של 207 קילו, נעצר כדי להסדיר את נשימתו. "הבנתי באותו הרגע שאם אני רוצה לראות את הילדים שלי גדלים עוד הרבה שנים, ככה זה לא ילך", הוא מספר ל-ynet על תחושתו אז. כיום כהן שוקל 100 קילו, כאשר "13 קילו מתוכם הם עור עודף שיש עדיין להסיר בניתוח", לדבריו.
על ניתוח טבעת לקיצור קיבה שמע כהן מלקוח שהגיע אליו למשרד, שעבר את הניתוח בעצמו. "תמיד שמעתי רק על ניתוחים פולשניים, ולא רציתי לעשות אותו", הוא מסביר. "בזכות אותו חבר הבנתי שיש ניתוחים לפרוסקופיים, זעיר-פולשניים, והוא גם עזר לי למצוא רופא מתאים".
את רופא המשפחה שלו הוא לא היה צריך לשכנע, והוא מיד סיפק לו הפניה דחופה לניתוח.
"בהתחלה, כולם פחדו מהתהליך", אומר כהן, "אבל אני כבר הבנתי שא -אפשר לחיות בצורה כזאת". מצבו היה גבולי ואף מסוכן. "תפסתי את זה בזמן, ועכשיו חזר לי הביטחון העצמי", הוא אומר בחיוך.
כילד, העדיף כהן לשחק בהפסקה עם מילים יותר מאשר עם חבריו לכיתה. "בבית הייתי יושב המון מול הטלוויזיה ואוכל מכל הבא לפה, מתוקים, מלוחים וממתקים", הוא מספר. "לא רציתי לצאת מפתח הדלת, ביתי היה מבצרי. הייתי רובץ מול המסך, ממציא לעצמי משחקי מילים על שמות התוכניות ומחייך".
הישיבה בבית גרמה לכך שבגיל 13 נשק משקלו ל-80 קילוגרם.
את ההצלחה הראשונה בחייו חווה כהן כשהצליח לנצח את אלוף ישראל בג'ודו בהיותו נער. הוא היה חלק מנבחרת ישראל עד גיל 18, וזכה באליפויות עולמיות וארציות רבות, כולל בזמן שירותו הצבאי, כאשר צה"ל אפשר לו להגיע לאימונים. "בתקופת הג'ודו לא הייתי שמן כל כך", הוא משחזר, "אבל כשעסקתי פחות בג'ודו תחרותי, בזמן הצבא, חזרתי להשמין".
לאחר השחרור מהצבא מאס כהן בג'ודו בכלל, וחיפש לעצמו כיוונים אחרים. הוא חיפש תשובות על תכלית העולם, שאל שאלות רבות ולבסוף חזר בתשובה יחד עם שותפו לאימוני הג'ודו. בסופו של דבר, גם את הג'ודו זנח, לצער המשפחה, וקנה מחשב. לראשונה בחייו, המחשב הוא שהצליח לגרום לו ללמוד. "למדתי לבד והתחלתי מאפס לעסוק בעיצוב אתרים, תלת-ממד ועוד", הוא אומר, "אבל הישיבה הממושכת שוב מול מסך, בתוספת הרגלי האכילה שלי, גרמו לי להעלות עוד ועוד קילוגרמים מיותרים.
"בגיל 30 כבר עברתי את ה-180 קילו. כמובן שניסיתי במקביל המון סוגי דיאטות ו'תרופות פלא' ששימשתי עבורן כמעבדה חיה, ללא הועיל. אם השומן הוא מחלה, לי היתה 'שמנת'".
כל זה היה נכון עד אותו רגע מכונן, כאמור, שבו פנה כהן לניתוח טבעת, שהפך שכיח ביותר בשנים האחרונות. בניתוח מתקינים טבעת בחלק העליון של הקיבה, הניתנת להגדלה והקטנה. "בהתחלה בכלל לא מרגישים את הטבעת", נזכר כהן, "אז סגרתי אותה, אבל פחדתי מאוד שאגיע למצב שבו לא אוכל לאכול בכלל".
בשנה הראשונה שלאחר הניתוח השיל כהן ממשקלו 77 קילו. "כל מה שרציתי לאכול, בעצם שתיתי. אם רציתי סלט, עוף או אורז הייתי טוחן הכל בבלנדר ואוכל כדייסה נוזלית".
אבל התזונה לא הייתה הצד היחיד של המשוואה. הודות לשרירי הרגליים החזקים של כהן הוא יכול היה לצעוד המון. "לא ישבתי על הכיסא וחיכיתי לרזות, אלא יצאתי להליכות", הוא מתאר. "הגעתי להליכות של שעה ורבע, ובשלב מסוים החלטתי גם לחזור לג'ודו". עד היום מתאמן כהן עם אחיו. "הייתי חייב לקנות חליפות חדשות", הוא צוחק.
אחרי שנה הוא פתח מעט את הטבעת, והיום היא פתוחה לחלוטין. "בפועל הטבעת שימשה כמעין שוטר תנועה בפקק, אבל אחרי שפתחתי אותה הייתי צריך לעבוד על עצמי פסיכולוגית, בלי איש מקצוע", הוא מספר. "יצרתי לעצמי תהליך של דמיון מודרך ולימדתי את הגוף שלי להירתע ולהיגעל מכל אוכל שאני אוהב. עד היום אני משתמש בשיטה הזו, אסור להירדם באמצע המשמרת".
את התהליך עבר כהן בליווי צמוד של אשתו, שאותה הוא מכנה "היד התומכת בכל הדרך". הם נישאו כשכהן היה בן 22, ומאז הייתה חלק בלתי נפרד מההישגים בחייו. "היא תמיד עודדה אותי והאמינה שאצליח בכל דבר ובכל תחום בחיים, וכך גם בדיאטה".
היום כהן יכול לבחור למי לומר שלום, כיוון שרוב האנשים שחולפים על פניו כלל לא מזהים אותי. "פעם אפילו הצגתי רישיונות לשוטר בבדיקה שגרתית והוא לא האמין שזה אני בתמונה", הוא צוחק.
הטיפים של עמיר לירידה במשקל:
סבלנות. מי שחושב שדיאטה זה דבר שקורה ביום - טועה. כהן מציע להנמיך ציפיות ולא לחשוב שנוכל להיות רזים בתוך חודש. עדיף לחשוב לטווח ארוך, להתכונן לכך שהתהליך ייקח זמן ולהסתפק בצעדים קטנים ובירידות של 100 גרם. "גם כשעולים בבניין עולים מדרגה-מדרגה ולא קופצים מיד לקומה ארבע", הוא אומר.
לדלג על מתוק. כהן מעיד בעצמו על הקושי להתנתק מהמתוק, וטוען שדמיון מודרך עוזר במיוחד במקרה הזה. הוא מציע לחשוב על ממתקים אהובים בצורה מעוררת גועל, ולדמיין זאת ככל האפשר גם בלילה, בבוקר ובקניות בסופר, כדי שכשיתעורר החשק לחטוף משהו - גם הגועל יתעורר.
ללכת המון. זה שורף קלוריות, מאיץ את חילוף החומרים וגם לא קשה לעומת ריצה. אמנם מדובר בעבודה קשה שמצריכה המון סבלנות וכוח רצון, אבל כהן מזכיר שהיא תמיד משתלמת.
על ניתוח טבעת לקיצור קיבה שמע כהן מלקוח שהגיע אליו למשרד, שעבר את הניתוח בעצמו. "תמיד שמעתי רק על ניתוחים פולשניים, ולא רציתי לעשות אותו", הוא מסביר. "בזכות אותו חבר הבנתי שיש ניתוחים לפרוסקופיים, זעיר-פולשניים, והוא גם עזר לי למצוא רופא מתאים".
את רופא המשפחה שלו הוא לא היה צריך לשכנע, והוא מיד סיפק לו הפניה דחופה לניתוח.
"בהתחלה, כולם פחדו מהתהליך", אומר כהן, "אבל אני כבר הבנתי שא -אפשר לחיות בצורה כזאת". מצבו היה גבולי ואף מסוכן. "תפסתי את זה בזמן, ועכשיו חזר לי הביטחון העצמי", הוא אומר בחיוך.
כילד, העדיף כהן לשחק בהפסקה עם מילים יותר מאשר עם חבריו לכיתה. "בבית הייתי יושב המון מול הטלוויזיה ואוכל מכל הבא לפה, מתוקים, מלוחים וממתקים", הוא מספר. "לא רציתי לצאת מפתח הדלת, ביתי היה מבצרי. הייתי רובץ מול המסך, ממציא לעצמי משחקי מילים על שמות התוכניות ומחייך".
הישיבה בבית גרמה לכך שבגיל 13 נשק משקלו ל-80 קילוגרם.
את ההצלחה הראשונה בחייו חווה כהן כשהצליח לנצח את אלוף ישראל בג'ודו בהיותו נער. הוא היה חלק מנבחרת ישראל עד גיל 18, וזכה באליפויות עולמיות וארציות רבות, כולל בזמן שירותו הצבאי, כאשר צה"ל אפשר לו להגיע לאימונים. "בתקופת הג'ודו לא הייתי שמן כל כך", הוא משחזר, "אבל כשעסקתי פחות בג'ודו תחרותי, בזמן הצבא, חזרתי להשמין".
לאחר השחרור מהצבא מאס כהן בג'ודו בכלל, וחיפש לעצמו כיוונים אחרים. הוא חיפש תשובות על תכלית העולם, שאל שאלות רבות ולבסוף חזר בתשובה יחד עם שותפו לאימוני הג'ודו. בסופו של דבר, גם את הג'ודו זנח, לצער המשפחה, וקנה מחשב. לראשונה בחייו, המחשב הוא שהצליח לגרום לו ללמוד. "למדתי לבד והתחלתי מאפס לעסוק בעיצוב אתרים, תלת-ממד ועוד", הוא אומר, "אבל הישיבה הממושכת שוב מול מסך, בתוספת הרגלי האכילה שלי, גרמו לי להעלות עוד ועוד קילוגרמים מיותרים.
"בגיל 30 כבר עברתי את ה-180 קילו. כמובן שניסיתי במקביל המון סוגי דיאטות ו'תרופות פלא' ששימשתי עבורן כמעבדה חיה, ללא הועיל. אם השומן הוא מחלה, לי היתה 'שמנת'".
כל זה היה נכון עד אותו רגע מכונן, כאמור, שבו פנה כהן לניתוח טבעת, שהפך שכיח ביותר בשנים האחרונות. בניתוח מתקינים טבעת בחלק העליון של הקיבה, הניתנת להגדלה והקטנה. "בהתחלה בכלל לא מרגישים את הטבעת", נזכר כהן, "אז סגרתי אותה, אבל פחדתי מאוד שאגיע למצב שבו לא אוכל לאכול בכלל".
בשנה הראשונה שלאחר הניתוח השיל כהן ממשקלו 77 קילו. "כל מה שרציתי לאכול, בעצם שתיתי. אם רציתי סלט, עוף או אורז הייתי טוחן הכל בבלנדר ואוכל כדייסה נוזלית".
אבל התזונה לא הייתה הצד היחיד של המשוואה. הודות לשרירי הרגליים החזקים של כהן הוא יכול היה לצעוד המון. "לא ישבתי על הכיסא וחיכיתי לרזות, אלא יצאתי להליכות", הוא מתאר. "הגעתי להליכות של שעה ורבע, ובשלב מסוים החלטתי גם לחזור לג'ודו". עד היום מתאמן כהן עם אחיו. "הייתי חייב לקנות חליפות חדשות", הוא צוחק.
אחרי שנה הוא פתח מעט את הטבעת, והיום היא פתוחה לחלוטין. "בפועל הטבעת שימשה כמעין שוטר תנועה בפקק, אבל אחרי שפתחתי אותה הייתי צריך לעבוד על עצמי פסיכולוגית, בלי איש מקצוע", הוא מספר. "יצרתי לעצמי תהליך של דמיון מודרך ולימדתי את הגוף שלי להירתע ולהיגעל מכל אוכל שאני אוהב. עד היום אני משתמש בשיטה הזו, אסור להירדם באמצע המשמרת".
את התהליך עבר כהן בליווי צמוד של אשתו, שאותה הוא מכנה "היד התומכת בכל הדרך". הם נישאו כשכהן היה בן 22, ומאז הייתה חלק בלתי נפרד מההישגים בחייו. "היא תמיד עודדה אותי והאמינה שאצליח בכל דבר ובכל תחום בחיים, וכך גם בדיאטה".
היום כהן יכול לבחור למי לומר שלום, כיוון שרוב האנשים שחולפים על פניו כלל לא מזהים אותי. "פעם אפילו הצגתי רישיונות לשוטר בבדיקה שגרתית והוא לא האמין שזה אני בתמונה", הוא צוחק.
הטיפים של עמיר לירידה במשקל:
סבלנות. מי שחושב שדיאטה זה דבר שקורה ביום - טועה. כהן מציע להנמיך ציפיות ולא לחשוב שנוכל להיות רזים בתוך חודש. עדיף לחשוב לטווח ארוך, להתכונן לכך שהתהליך ייקח זמן ולהסתפק בצעדים קטנים ובירידות של 100 גרם. "גם כשעולים בבניין עולים מדרגה-מדרגה ולא קופצים מיד לקומה ארבע", הוא אומר.
לדלג על מתוק. כהן מעיד בעצמו על הקושי להתנתק מהמתוק, וטוען שדמיון מודרך עוזר במיוחד במקרה הזה. הוא מציע לחשוב על ממתקים אהובים בצורה מעוררת גועל, ולדמיין זאת ככל האפשר גם בלילה, בבוקר ובקניות בסופר, כדי שכשיתעורר החשק לחטוף משהו - גם הגועל יתעורר.
ללכת המון. זה שורף קלוריות, מאיץ את חילוף החומרים וגם לא קשה לעומת ריצה. אמנם מדובר בעבודה קשה שמצריכה המון סבלנות וכוח רצון, אבל כהן מזכיר שהיא תמיד משתלמת.
) 
