יצאתי לחו"ל, ולפני כן ביררתי באופן מקיף מה אפשר לאכול ואיך.
אבל גם את מציינת שצריך לשאול בכל מקום בנפרד, משמע שאין גוף כשרות מוסמך, אלא בעלי המקום.
זה נתון שחשוב לדעת, כי אני מחמירה ב-X, ואת מחמירה ב-Y. אפילו בארץ, לא כולם סומכים על עופות של בד"ץ הע"ח, ובכל נושא שחיטת הבקר לבני ספרד אלו הלכות שונות. לכן חשוב לחדד זאת.
את מקפידה, ואשרייך, אבל חשוב להדגיש שכל מקום נוהג אחרת. וכמו שלא אוכל בכל בית, גם אם הוא חרדי גלאט, הוא הדין גם כאן
ב"ה
תודה שהוספת את ההודעה הזו, היא משנה לחלוטין את זווית המבט.
אכן, זו נקודה שאשמח להבהיר:
חב"ד היא תנועה ולא ארגון, היא חסידות, ענקית,
ללא תנאי קבלה וללא ארגון גג.
גם בתי חב"ד בעולם הם יחידות נפרדות, עצמאיות לחלוטין, ומאוגדות בתחומים לוגיסטיים מסויימים מאוד (לדוגמא - הפקת עלונים לכל הבתי חב"ד בארץ יחד, וחומרי הסברה - יש 2-3 גופים מסחריים שמספקים את הצורך. ועוד ועוד)
כל מנהל בית חב"ד, כל שליח, הוא האחראי על מה שקורה אצלו מכל הבחינות -
כספית (כן, כן! "חב"ד העולמית" לא שולחת לו כסף כל חודש... הרי אף גוף לא יכול להתרים מיליארדים מידי חודש למימון 5,000 בתי חב"ד ברחבי העולם. רק כדי לשבר את האוזן, שכירות המבנה לבד עולה לנו 4,000 דולר *בחודש*.) הגב הכלכלי של בית חב"ד זה אך ורק התרומות שהשליח בעצמו הולך לגייס, וטיפה כסף שנכנס ממכירת אוכל (בחלק מהמקומות) - לא מגיע אפילו ל7% מההוצאות החודשיות.
רוחנית - כל בית חב"ד הוא בעצם זוג שפותח את הבית שלו לכולם, וכמו בכל ציבור יש רמות שונות. נכון שמי שמגיע לחוד החנית ויוצא לשליחות - בדר"כ הוא גם מהטופ של הרוחניות, אבל לא מחייב, ואף אחד חיצוני לא בודק רמת יראת שמים.
וזה משליך על הכשרות - הזוג הנמצא במקום הוא קובע את רמת הכשרות, ולא גוף פיקוח מוסמך.
לכן כתבתי לשאול כל מקום לגופו.
בשורות טובות ומשמחות, שבת שלום.