אל תתייאש כי ה' יעזור. יש תקווה...תכלס בסופו של יום כולם ככה מתחילים ובסוף זה מסתדר זאת המציאות
אל תתייאש כי ה' יעזור. יש תקווה...תכלס בסופו של יום כולם ככה מתחילים ובסוף זה מסתדר זאת המציאות
יש משהו שלהשתלט על פורום כמו פה, זה מצריך כישורים של מורה...תודה לכל המטפטפים.
זה כל כך נכון.אני מתנצל אבל עד שאדם לא בשטח הוא לא מבין מה קורה לרבה ממ מול כיתה של 30 ילדים.
חבל על האנרגיות והכוחות
יישר כח ענקזה כל כך נכון.
אז ככה:
שנה ראשונה בהוראה וק"ו כמ"מ, זה גישוש.
הרבה מאוד שאלות מתעוררות:
1. מיהם התלמידים שעומדים מולי?
2. מה הצרכים שלהם?
3. איך אוכל לספק להם את צרכיהם בצורה הטובה ביותר?
4. איך אטיל משמעת בכיתה מתוך מכובדות והבנה?
5. מה מתאים להגיב בכל סיטואציה?
ועוד.
להיכנס לכיתה זה לגלות אכן, 30 תלמידים, שבכל אחד מהם פועם לב ולכל אחד מהם רצונות, רגשות, יכולות למודיות שונות,
וצרכים אחרים.
אשמח לחלוק את נסיוני בתחום ההוראה ממש ממש על קצה המזלג.
יש עצות למכביר וספרים טובים שאפשר לקרוא בהם הרבה על משמעת בכיתה:
1. כניסה לכיתה-
יש להיכנס בביטחון.
אין הזמנות שניה לרושם ראשוני... (יש, אבל קשה מאוד לשנות אחר כך את התדמית).
התחלה טובה היא התחלה עם סמכות, את החיוכים, הכיף והחיבור- יש להשאיר לאחר כך.
הילדים בודקים עם מי יש להם עסק.
ומה שהם מחפשים, זהו רב'ה אכפתי, אבל רב'ה שיודע להציב להם גבולות ברורים.
מהם גבולות?
בשביל זה צריך להתייעץ עם הרב'ה המחנך בכיתה ולשאול- מה מקובל ומה לא. מה לאפשר ומה לא.
ומעבר לכך לעשות מאינטואיציה. (ובמשך הזמן ללמוד מה עשינו לא נכון ומה כן ולשפר התנהלות).
2.ללמד נכון:
על המלמד להיות בקיא בנלמד ישר והפוך. לבוא מוכן לשיעור היטב.
התלמידים מצפים לשמוע רהיטות, בהירות.
לבוא עם סיפור יפה בהתחלה. ליצור ענין, סקרנות. ואחר כך לגרום לילדים לרצות להקשיב.
כמובן, ככל שהשיעור ברור יותר- תוך שימוש בלוח, תנועות ידיים ודרמה- כך התלמידים מחוברים יותר.
- סדר וארגון בכיתה- כדאי מאוד (לא יודעת אם אפשרי במ"מ, אבל אם כן) לדאוג לכיתה נקיה ומאורגנת.
שולחנות מבולגנים גורמים להסחת דעת.
פשוט, לבקש מהתלמידים לפנות את השולחן. ליישר את השולחנות, ולקנות לכלוכים בולטים לעין.
ואחר כך להגיד: "כמה נעים כאן, עכשיו אפשר להתחיל ללמוד, היום רציתי לספר לכם סיפור על....."
3. טיפול בבעיות.
כמו שכתבתי לעיל- לברר מה נורמאלי ומה לא בכיתה. מה מצופה מהתלמידים בכיתה הספציפית.
לבוא מוכן עם תשובות לשאלות כמו: האם אפשר לשתות / לצאת לשירותים. וכדו'...
(הצעה שלי, כשילד רוצה לצאת לשירותים לומר כך: אנחנו באמצע שיעור, לא רוצה להפסיד אותך כאן, אני סומך עליך,
אם זה ממש דחוף ונחוץ, אתה יכול לצאת, אם לא , כדאי שתמתין להפסקה)
מנסיון- זה תמיד עובד.
דיבור בלי אצבע: "אני כל כך רוצה לשמוע כל אחד מכם. אם כולם ידברו יחד- לא אוכל להתייחס לנאמר, לכן, אני מבקש
לדבר רק עם אצבע ובבקשת רשות. ככה כולנו נוכל להינות ממה שאתם אומרים..."
4. קשר עם התלמידים.
אחרי שהגבולות ברורים, והרב'ה מודע לכך שעליו להטיל משמעת,
הוא יכול להיות פנוי ליצירת קשר עם התלמידים.
יצירת קשר נעשית רגע רגע, עם כל תגובה שלך לשאלה של תלמיד.
עם כל מענה באכפתיות וברגישות.
יש להסתכל על התלמידים בגובה העיניים, לנסות להיכנס לנעליים שלהם ולהבין באמת מה הם צריכים.
הכל קורה ונוצר עם הניסיון.
נכון שצריך תכונות בסיסיות בשביל להיות איש חינוך, אבל זה גם נרכש.
שוב, כדאי ממש לא להתבייש ולשאול בתוך החיידר את המלמדים הוותיקים, (כאלה שרוצים לסייע ולעזור)
אם מתעוררות שאלות ספציפיות.
אם מתעורר קושי, כבר ביום הראשון- לא לסחוב את זה,
פשוט לנסות להתייעץ באופן מיידי ולהגיע ליום שלמחרת מוכן יותר ומקצועי יותר.
הרבה סיעתא דישמיא!
תודה ענקית על הפירוט, הודעה יקרה מפז!זה כל כך נכון.
אז ככה:
שנה ראשונה בהוראה וק"ו כמ"מ, זה גישוש.
הרבה מאוד שאלות מתעוררות:
1. מיהם התלמידים שעומדים מולי?
2. מה הצרכים שלהם?
3. איך אוכל לספק להם את צרכיהם בצורה הטובה ביותר?
4. איך אטיל משמעת בכיתה מתוך מכובדות והבנה?
5. מה מתאים להגיב בכל סיטואציה?
ועוד.
להיכנס לכיתה זה לגלות אכן, 30 תלמידים, שבכל אחד מהם פועם לב ולכל אחד מהם רצונות, רגשות, יכולות למודיות שונות,
וצרכים אחרים.
אשמח לחלוק את נסיוני בתחום ההוראה ממש ממש על קצה המזלג.
יש עצות למכביר וספרים טובים שאפשר לקרוא בהם הרבה על משמעת בכיתה:
1. כניסה לכיתה-
יש להיכנס בביטחון.
אין הזמנות שניה לרושם ראשוני... (יש, אבל קשה מאוד לשנות אחר כך את התדמית).
התחלה טובה היא התחלה עם סמכות, את החיוכים, הכיף והחיבור- יש להשאיר לאחר כך.
הילדים בודקים עם מי יש להם עסק.
ומה שהם מחפשים, זהו רב'ה אכפתי, אבל רב'ה שיודע להציב להם גבולות ברורים.
מהם גבולות?
בשביל זה צריך להתייעץ עם הרב'ה המחנך בכיתה ולשאול- מה מקובל ומה לא. מה לאפשר ומה לא.
ומעבר לכך לעשות מאינטואיציה. (ובמשך הזמן ללמוד מה עשינו לא נכון ומה כן ולשפר התנהלות).
2.ללמד נכון:
על המלמד להיות בקיא בנלמד ישר והפוך. לבוא מוכן לשיעור היטב.
התלמידים מצפים לשמוע רהיטות, בהירות.
לבוא עם סיפור יפה בהתחלה. ליצור ענין, סקרנות. ואחר כך לגרום לילדים לרצות להקשיב.
כמובן, ככל שהשיעור ברור יותר- תוך שימוש בלוח, תנועות ידיים ודרמה- כך התלמידים מחוברים יותר.
- סדר וארגון בכיתה- כדאי מאוד (לא יודעת אם אפשרי במ"מ, אבל אם כן) לדאוג לכיתה נקיה ומאורגנת.
שולחנות מבולגנים גורמים להסחת דעת.
פשוט, לבקש מהתלמידים לפנות את השולחן. ליישר את השולחנות, ולקנות לכלוכים בולטים לעין.
ואחר כך להגיד: "כמה נעים כאן, עכשיו אפשר להתחיל ללמוד, היום רציתי לספר לכם סיפור על....."
3. טיפול בבעיות.
כמו שכתבתי לעיל- לברר מה נורמאלי ומה לא בכיתה. מה מצופה מהתלמידים בכיתה הספציפית.
לבוא מוכן עם תשובות לשאלות כמו: האם אפשר לשתות / לצאת לשירותים. וכדו'...
(הצעה שלי, כשילד רוצה לצאת לשירותים לומר כך: אנחנו באמצע שיעור, לא רוצה להפסיד אותך כאן, אני סומך עליך,
אם זה ממש דחוף ונחוץ, אתה יכול לצאת, אם לא , כדאי שתמתין להפסקה)
מנסיון- זה תמיד עובד.
דיבור בלי אצבע: "אני כל כך רוצה לשמוע כל אחד מכם. אם כולם ידברו יחד- לא אוכל להתייחס לנאמר, לכן, אני מבקש
לדבר רק עם אצבע ובבקשת רשות. ככה כולנו נוכל להינות ממה שאתם אומרים..."
4. קשר עם התלמידים.
אחרי שהגבולות ברורים, והרב'ה מודע לכך שעליו להטיל משמעת,
הוא יכול להיות פנוי ליצירת קשר עם התלמידים.
יצירת קשר נעשית רגע רגע, עם כל תגובה שלך לשאלה של תלמיד.
עם כל מענה באכפתיות וברגישות.
יש להסתכל על התלמידים בגובה העיניים, לנסות להיכנס לנעליים שלהם ולהבין באמת מה הם צריכים.
הכל קורה ונוצר עם הניסיון.
נכון שצריך תכונות בסיסיות בשביל להיות איש חינוך, אבל זה גם נרכש.
שוב, כדאי ממש לא להתבייש ולשאול בתוך החיידר את המלמדים הוותיקים, (כאלה שרוצים לסייע ולעזור)
אם מתעוררות שאלות ספציפיות.
אם מתעורר קושי, כבר ביום הראשון- לא לסחוב את זה,
פשוט לנסות להתייעץ באופן מיידי ולהגיע ליום שלמחרת מוכן יותר ומקצועי יותר.
הרבה סיעתא דישמיא!
יש המלצות ספציפיות?וספרים טובים שאפשר לקרוא בהם הרבה על משמעת בכיתה:
סמכות(יש תכונות שאפשר להגיד שהם בסיס ותנאי סף למי שמנסה ללכת על הוראה בחיידר?)
בשמחה. זה ההובי שלי................תודה ענקית על הפירוט, הודעה יקרה מפז!
האמת, שקראתי פה ושם כמה, ויש ממש טובים.יש המלצות ספציפיות?
יש תכונות שאפשר להגיד שהם בסיס ותנאי סף למי שמנסה ללכת על הוראה בחיידר?
והאם מי שהוא עדין בד"כ ולא משפריץ בטחון יכול להשתנות?
טעות זה לגבי משהו אחר
אין עליכם שפתיים ישק משיב דברים נכוחיםבשמחה. זה ההובי שלי................
האמת, שקראתי פה ושם כמה, ויש ממש טובים.
אין לי כרגע שמות של ספרים ספציים...
אני מסוג האנשים שקוראים וממשיכים הלאה... לא זוכרת שם ספר ולא מחבר.
אז ראיתי שערכת את השאלה, ובדיוק בנקודה הזו רציתי לגעת:
יש קשר בין הצלחה בכיתה לבין ביטחון עצמי. ודאי.
יש גם אנשים עדינים שיודעים לעבוד עם ילדים. שהילדים מרגישים שיש להם על מי לסמוך.
יש אנשים נעימים שגם אם במבט ראשון נראים חסרי ביטחון, באמת, ילדים מקבלים את סמכותם
וממושמעים להם.
אבל כמובן, אם יש חוסר ביטחון משמעותי, וכל דרישה נאמרת בהססנות- זו בעיה.
אם הרב'ה יביע חשש בעיני הילדים, הילדים לא יוכלו לקבל את סמכותו.
אדרבא, זה המקום לפתח ביטחון עצמי, להתחשל, להתחזק בענין.
בטחון בעבודה בכל תחום, מגיע עם הניסיון.
אם אני עובדת ומצליחה, ויש פידבק טוב, ויש סיפוק, ויש התייעלות כל הזמן (בקיצור, חווית הצלחה)
זה מגביר את הביטחון העצמי. זה כמו גלגל כזה.
מעל הכל, מי שרוצה באמת להצליח בהוראה, צריך לעשות זאת ממקום של שליחות, הנאה וסיפוק,
ולא ממקום של מקור פרנסה נטו.
בשביל להתפרנס אפשר לעבוד בעבודות שונות, אבל עבודה עם ילדים- זו נשמה, זה אחריות, וזה גם סיפוק גדול.
דחוף להיות מנחה הורים ורבנים!!!זה כל כך נכון.
אז ככה:
שנה ראשונה בהוראה וק"ו כמ"מ, זה גישוש.
הרבה מאוד שאלות מתעוררות:
1. מיהם התלמידים שעומדים מולי?
2. מה הצרכים שלהם?
3. איך אוכל לספק להם את צרכיהם בצורה הטובה ביותר?
4. איך אטיל משמעת בכיתה מתוך מכובדות והבנה?
5. מה מתאים להגיב בכל סיטואציה?
ועוד.
להיכנס לכיתה זה לגלות אכן, 30 תלמידים, שבכל אחד מהם פועם לב ולכל אחד מהם רצונות, רגשות, יכולות למודיות שונות,
וצרכים אחרים.
אשמח לחלוק את נסיוני בתחום ההוראה ממש ממש על קצה המזלג.
יש עצות למכביר וספרים טובים שאפשר לקרוא בהם הרבה על משמעת בכיתה:
1. כניסה לכיתה-
יש להיכנס בביטחון.
אין הזמנות שניה לרושם ראשוני... (יש, אבל קשה מאוד לשנות אחר כך את התדמית).
התחלה טובה היא התחלה עם סמכות, את החיוכים, הכיף והחיבור- יש להשאיר לאחר כך.
הילדים בודקים עם מי יש להם עסק.
ומה שהם מחפשים, זהו רב'ה אכפתי, אבל רב'ה שיודע להציב להם גבולות ברורים.
מהם גבולות?
בשביל זה צריך להתייעץ עם הרב'ה המחנך בכיתה ולשאול- מה מקובל ומה לא. מה לאפשר ומה לא.
ומעבר לכך לעשות מאינטואיציה. (ובמשך הזמן ללמוד מה עשינו לא נכון ומה כן ולשפר התנהלות).
2.ללמד נכון:
על המלמד להיות בקיא בנלמד ישר והפוך. לבוא מוכן לשיעור היטב.
התלמידים מצפים לשמוע רהיטות, בהירות.
לבוא עם סיפור יפה בהתחלה. ליצור ענין, סקרנות. ואחר כך לגרום לילדים לרצות להקשיב.
כמובן, ככל שהשיעור ברור יותר- תוך שימוש בלוח, תנועות ידיים ודרמה- כך התלמידים מחוברים יותר.
- סדר וארגון בכיתה- כדאי מאוד (לא יודעת אם אפשרי במ"מ, אבל אם כן) לדאוג לכיתה נקיה ומאורגנת.
שולחנות מבולגנים גורמים להסחת דעת.
פשוט, לבקש מהתלמידים לפנות את השולחן. ליישר את השולחנות, ולקנות לכלוכים בולטים לעין.
ואחר כך להגיד: "כמה נעים כאן, עכשיו אפשר להתחיל ללמוד, היום רציתי לספר לכם סיפור על....."
3. טיפול בבעיות.
כמו שכתבתי לעיל- לברר מה נורמאלי ומה לא בכיתה. מה מצופה מהתלמידים בכיתה הספציפית.
לבוא מוכן עם תשובות לשאלות כמו: האם אפשר לשתות / לצאת לשירותים. וכדו'...
(הצעה שלי, כשילד רוצה לצאת לשירותים לומר כך: אנחנו באמצע שיעור, לא רוצה להפסיד אותך כאן, אני סומך עליך,
אם זה ממש דחוף ונחוץ, אתה יכול לצאת, אם לא , כדאי שתמתין להפסקה)
מנסיון- זה תמיד עובד.
דיבור בלי אצבע: "אני כל כך רוצה לשמוע כל אחד מכם. אם כולם ידברו יחד- לא אוכל להתייחס לנאמר, לכן, אני מבקש
לדבר רק עם אצבע ובבקשת רשות. ככה כולנו נוכל להינות ממה שאתם אומרים..."
4. קשר עם התלמידים.
אחרי שהגבולות ברורים, והרב'ה מודע לכך שעליו להטיל משמעת,
הוא יכול להיות פנוי ליצירת קשר עם התלמידים.
יצירת קשר נעשית רגע רגע, עם כל תגובה שלך לשאלה של תלמיד.
עם כל מענה באכפתיות וברגישות.
יש להסתכל על התלמידים בגובה העיניים, לנסות להיכנס לנעליים שלהם ולהבין באמת מה הם צריכים.
הכל קורה ונוצר עם הניסיון.
נכון שצריך תכונות בסיסיות בשביל להיות איש חינוך, אבל זה גם נרכש.
שוב, כדאי ממש לא להתבייש ולשאול בתוך החיידר את המלמדים הוותיקים, (כאלה שרוצים לסייע ולעזור)
אם מתעוררות שאלות ספציפיות.
אם מתעורר קושי, כבר ביום הראשון- לא לסחוב את זה,
פשוט לנסות להתייעץ באופן מיידי ולהגיע ליום שלמחרת מוכן יותר ומקצועי יותר.
הרבה סיעתא דישמיא!
חמוד@אפרת אחת מה נסגר יש לי מילוי מקום לראשון או שאני יחפש מישו אחר.?
אני בלחץ למצוא מ"מ וזה מה שאני מקבלחמוד
עדיף גם כתה ח' אחה"צ אחרי המבחנים לישיבות.....לתת למ"מ להתחיל בפעם הראשונה ביום ראשון, נראה לי שזה יהיה גם הפעם האחרונה שלו...
לוח לימודים
מסלולי לימוד שאפשר לההצטרף
אליהם ממש עכשיו:
4.06
כ"ז אייר
סילבוס חדש ל-2024!
קורס פיתוח ובניית אתרים
קריירה מתקדמת, ביקוש עצום, וממוצע משכורות גבוה במיוחד!
מלגות גבוהות ומשתלמות!
2.06
כ"ה אייר
פתיחת מסלול
קורס עריכת וידאו
מלגות והנחות משמעותיות!
27.06
כ"א סיוון
פתיחת מסלול
עיצוב ואדריכלות פנים
מלגות גבוהות!
27.06
כ"א סיוון
השקה חגיגית!
עיצוב גרפי ודיגיטל - בסילבוס חדש ומטורף!
מלגות גבוהות!
21.05
י"ג אייר
#רקבפרוג
הרצאה מרתקת:
דיגיטל בגובה העיניים
עם מנדי נאבול
כל האפשרויות הטמונות בעולם הדיגיטל שיגרמו לך להרוויח יותר!
לתלמידים ובוגרים בלבד!
תהילים פרק קמד
א לְדָוִד בָּרוּךְ יְהוָה צוּרִי הַמְלַמֵּד יָדַי לַקְרָב אֶצְבְּעוֹתַי לַמִּלְחָמָה:ב חַסְדִּי וּמְצוּדָתִי מִשְׂגַּבִּי וּמְפַלְטִי לִי מָגִנִּי וּבוֹ חָסִיתִי הָרוֹדֵד עַמִּי תַחְתָּי:ג יְהוָה מָה אָדָם וַתֵּדָעֵהוּ בֶּן אֱנוֹשׁ וַתְּחַשְּׁבֵהוּ:ד אָדָם לַהֶבֶל דָּמָה יָמָיו כְּצֵל עוֹבֵר:ה יְהוָה הַט שָׁמֶיךָ וְתֵרֵד גַּע בֶּהָרִים וְיֶעֱשָׁנוּ:ו בְּרוֹק בָּרָק וּתְפִיצֵם שְׁלַח חִצֶּיךָ וּתְהֻמֵּם:ז שְׁלַח יָדֶיךָ מִמָּרוֹם פְּצֵנִי וְהַצִּילֵנִי מִמַּיִם רַבִּים מִיַּד בְּנֵי נֵכָר:ח אֲשֶׁר פִּיהֶם דִּבֶּר שָׁוְא וִימִינָם יְמִין שָׁקֶר:ט אֱלֹהִים שִׁיר חָדָשׁ אָשִׁירָה לָּךְ בְּנֵבֶל עָשׂוֹר אֲזַמְּרָה לָּךְ:י הַנּוֹתֵן תְּשׁוּעָה לַמְּלָכִים הַפּוֹצֶה אֶת דָּוִד עַבְדּוֹ מֵחֶרֶב רָעָה:יא פְּצֵנִי וְהַצִּילֵנִי מִיַּד בְּנֵי נֵכָר אֲשֶׁר פִּיהֶם דִּבֶּר שָׁוְא וִימִינָם יְמִין שָׁקֶר:יב אֲשֶׁר בָּנֵינוּ כִּנְטִעִים מְגֻדָּלִים בִּנְעוּרֵיהֶם בְּנוֹתֵינוּ כְזָוִיֹּת מְחֻטָּבוֹת תַּבְנִית הֵיכָל:יג מְזָוֵינוּ מְלֵאִים מְפִיקִים מִזַּן אֶל זַן צֹאונֵנוּ מַאֲלִיפוֹת מְרֻבָּבוֹת בְּחוּצוֹתֵינוּ:יד אַלּוּפֵינוּ מְסֻבָּלִים אֵין פֶּרֶץ וְאֵין יוֹצֵאת וְאֵין צְוָחָה בִּרְחֹבֹתֵינוּ:טו אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּכָה לּוֹ אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁיֲהוָה אֱלֹהָיו: