היו שנים שקניתי מקום אף שיכולתי לבוא רק לחלק מהתפילות, לפעמים רק לחלק קטן. ובאמת הרגשתי את הדילימה המוצגת באשכול הזה.
מצד אחד, רציתי שכן ישבו במקום שלי בתפילות שאני במילא לא בבית הכנסת. למה שנשים תעמודנה בזמן שהמקום שלי ריק, ואני בכלל לא מגיעה לתפילה הזו? הרגשה הרבה יותר טובה שמישהי יושבת ומתפללת שם.
מצד שני, בפירוש יש אי נעימות להקים נשים. וגם לא תמיד אפשר, כשהן כבר באמצע התפילה. ופרט כששלחתי בת במקומי, שלא תמיד זה הסתדר. ודאי שלבנות צעירות יותר קשה לבקש את המקום המגיע להן. ולא קל להימנע מקפידה במקרים כאלה... אף שמשתדלים לדון לכף זכות.
ובואו נהיה כנים. מידת אי הנעימות לבקש את המקום ששילמו עליו תלויה לא רק בתכונות של האשה שהמקום שלה, אלא הרבה מאוד בתופסת המקום.
אם היא מהסוג שמודעת היטב לכך שהמקום שייך למי ששלמה עליו, והיא רגישה לעניין ומשתדלת לשים לב וקמה מייד וברצון ונותנת הרגשה טובה, כפי שתארו כאן כמה וכמה נשים, הרי שהאי נעימות פחותה בהרבה. ובהחלט יש דרכים פשוטות לשדר לבעלת המקום שמובן מאליו שמגיע לה המקום.
ולא צריך אסרטיביות גדולה כדי לבקש או לרמוז או להיעמד קרוב לנשים מודעות ורגישות אלו. הן בעצמן עושות את עיקר העבודה.
הבעיה היא שיש אחדות, שלא מספיק מודעות ורגישות לעניין או לא מספיק מחודד להם הדבר שיש הבדל גדול בין מי שקנתה את המקום לבין מי שלא. יושבות בביטחון ולא מתאמצות מעבר. מהסוג של כל עוד לא בקשו ממני, אני שאננה לגמרי.
ואז באמת נדרשת אסרטיביות, וזה לא מצב טוב... ולא היה צריך להגיע לזה. האחריות לא לקחת מקום לאחרת אמורה להיות על התופסת מקום לא לה! ומרגישים מאוד מי חשה שהאחריות עליה שלא יקרה מצב שזו ששלמה תעמוד בעוד היא יושבת על מקומה, לבין מי שמרגישה שהאחריות היא חד וחלק על בעלת המקום.
אינני יודעת עד כמה רכישת מקום בבית הכנסת דומה לשכירות אחרת, עד שאסור להשתמש בה גם כשהשוכרים לא שם ולא צריכים את המקום. זו באמת שאלה לפוסקים.
אך אם זה בסדר לשבת כשהמקום ריק והמשלמת לא שם, חייבים לגשת לזה עם מודעות גבוהה, שהמקום שייך קודם כל למי שקנתה. ולא משנה אם מדובר בילדה ולא משנה מה מצב תופסת המקום ובאיזה גיל היא. ולשים לב מה קורה. ולקחת אחריות.
בטוח, שעם מודעות ורגישות כראוי, כל העניין יתקבל אחרת. ואם מי שהמקום שלה תקבל אותו תמיד בקלות ובנעימות ובצורה חלקה ומובנת מעליה, גם אם לא נדרשת ממנה אסרטיביות, רק להתקרב, ודאי שלא יהיה אכפת לה שישבו שם כשהיא לא נמצאת.