יום רביעי, 10 לפברואר 2024.
זה היה- - - גדול. ענק. עצום.
מוחמד דף נתפס במנהרת טרור ברצועה, בגבול רפיח העזתית ורפיח המצרית.
לאחר חקירה קצרה ותכליתית הוציא ממנו הקצין החוקר מילה אחת. "حمر الشعر". וזהו.
יותר אי אפשר היה להוציא ממנו מילה ולו בגלל שמתים, לרוב, אינם מסוגלים לדבר או לגלות סודות.
הישראלים הקפיצו את כל המודיעין על הרגליים, לעלות על הקוד. "حمر الشعر". מה בדיוק זה אומר? ואיפה לחפש?
בסוף הבונקר התגלה דווקא בטעות, כשחייל זוטר חיפש מקום להניח את ראשו וגילה את הכניסה לבונקר.
החיילים נכנסו בחשש מה, מי יודע אלו הפתעות מחכות להם שם
נכנסו ושפשפו עיניהם בתדהמה---
פעוט קטן. מכוסה אבק ולכלוך. שיער כתום מוכר. עיניים טהורות.
פעוט, שפעם היה תינוק. פעם. כשנחטף מביתו עם כל משפחתו. והיום הוא כבר בן שנה ורבע.
אין לו חיוך על הפנים, ונראה שהוא שכח מה זה לחייך בכלל. אבל הוא בריא ושלם, וכשהמ"פ מרים את כפיר בזרועותיו, הקטנצ'יק לא מגיב בכלל. התרגל למציאות הזאת של תזוזות, אבק שריפה ואנשים זרים.
המ"פ הנוקשה והתקיף, שבחיים לא מתרכך, ניגב דמעה. הג'ינג'י הקטן שוב בידיים ישראליות.
בקצה השני עומד ילד בן 5 ובוהה בעיניים קמות באנשים המפחידים, המלוכלכים, המיוזעים עם הבגדים הירוקים שלוקחים את אחיו הקטן וחומדים אותו לעצמם
רק אחרי שהוא מתקרב לכיוונם שני צעדים הם שמים ליבם אליו, ומרימים גם אותו בזרועותיהם. לא מאמינים שהם זוכים לחזות בפלא שנקרא "ילדי משפחת ביבס" במו עיניהם.
החיילים מסתובבים במקום, שנראה שננטש ממש בימים האחרונים
קצת אוכל יבש, ברז שמטפטף בפינת החדר, וציוד מחשבים קרוע ושרוף בחלקו.
אין זכר לירדן או לשירי.
הציוד הועבר מיידית למומחי המחשבים ביחידה הצבאית, שהצליחו להוציא מידע רב מהציוד שננטש בחופזה.
למרות שבישראל הרבו להלל את היחידות המבצעיות והמודיעיניות, ומומחיות הסייבר שלהם- האמת שאך נס גרם לכך שהציוד ננטש בחופזה והטרוריסטים לא הספיקו להשמיד את כל החומר בצורה שהיתה מונעת מהם לשחזר אותו.
בחומר התגלה מידע רב על החזית הצפונית, דווקא.
מסתבר שבניגוד למה שחשבו במודיעין הישראלי, חיזבאללה היה בקשר הדוק עם מנהיגי חמאס ברצועה ובעולם עד כדי כך שהעבירו להם את מיקומי הבסיסים הצבאיים שלהם בדרום לבנון.
תוך דקות הועלה חיל האוויר האמריקאי לאוויר, ולפתע בשעה 14:00 (שעות עגולות, כמו שחמאס אוהב), הופצצו בו זמנית בסיסי חיזבאללה לאורך הגבול ועמוק בשטחי לבנון.
ההפצצה שיתקה את המערך הצבאי של חיזבאללה.
לבנון חדלה מלהוות איום על ישראל.
הנחש האיראני לא שקט על שמריו. אך הפעם, בניגוד לאיומים קודמים על ישראל- הם לא אמרו דבר.
התגובה האיראנית בוששה מלבוא.
ואז, בשעה חמש, זה קרה.
אזעקות בכל הארץ. ממטולה ועד אילת כל הצופרים ייללו
אלפי רחפנים איראניים חדרו לישראל מגבול סוריה, אליהם מחוברים מטעני נפץ ואמצעי חבלה
כלי התקשורת התריעו לכל אזרחי מדינת ישראל, מהצפון ועד הדרום לסגור חלונות ודלתות ולהינעל בממ"דים.
מד"א הזניקו תוך דקות חפ"ק לטיפול באלפי פצועים.
הפוליטיקאים, לשם שינוי, שתקו.
עוברת דקה ועוד דקה, ולא קורה כלום.
כלי הטיס הזעירים מסתובבים בשמי הארץ, וכל המדינה מתבוננת בנשימה עצורה.
עשר דקות של בהלה וחרדה עברו, אזרחים ראשונים החלו לצאת מהבתים ונדהמו לגלות את כלי הטיס עומדים במקומם ללא תזוזה, מרחפים בגובה מטר על פני האדמה.
האיראנים שאגו והשתוללו. כמה וכמה ראשים עוד יערפו על המחדל הזה
התקשורת הישראלית שידרה לעולם את המחזה עוצר הנשימה - הרחפנים עומדים על מקומם ללא נוע.
הכתובת הייתה על הקיר. ידיים ישראליות טיפלו בחמודים האלו, לפני שיצאו למשימת ההתאבדות.
ארה"ב ניצלה את המומנטום ונכנסה לאיראן בכל הכח. עשרות אלפי חיילים אמריקאים חצו את גבול אזרבייג'ן- איראן, השמידו את כורי הגרעין, חיסלו את בכירי הממשל ושחררו את העם האיראני לנפשו.
בישראל צפו האזרחים בתדהמה בפלא הגדול. איראן נמחקה מהמפה.
ילדי ביבס הובאו לבדיקות בבית החולים תל השומר, ושוחררו כעבור יומיים לאחר שעברו סדרת בדיקות כמו שרק בתי החולים בישראל יודעים לעשות. מכף רגל ועד קצה השערה; בריאים ושלמים במאה אחוז.
סינוואר ברח לקטאר, שם נתפס כשהגיע יחף לבקש מאחיינו, הנספח הצבאי, מכונת גילוח
והלה התברר כמשת"ף ישראלי.
חמאס נכנע. כל החטופים חזרו לידיים ישראליות.
###
יום ראשון, 14 לפברואר 2024.
נתיבי איילון עמוסים בהמון אדם.
פה ושם עוד נראים כמה שלטים עם תמונות החטופים; דגלי ישראל בכל מקום.
נראה שאין יום רגוע במדינה הקטנטנה במזרח התיכון.
כרוזים ושלטים מונפים בידי קשישים, פנסיונרים והייטקיסטים. ילדי בית ספר לצד נערים
המכנה המשותף לכולם הוא הרגש שמלהיט אותם.
שלט ענק מונף מעל ראשי המפגינים החוגגים.
בחירות עכשיו.