אשכול הסנגוריה הגדול

[עיטורים פלוס]

לאחותי המקסימה שלא משתעממת בחופש, היא מושיטה יד לעזרה בחוץ וגם בבית,
היא לוקחת ילדה נכה פעמיים בשבוע לטייל, היא מתנדבת בקיטנה לילדים מסכנים, ועוזרת למשפחה מעוטת יכולת ומעוטת עזרה...
וכן לכל הניקים בפורם שנחלצים לעזרה תמיד בכל שאלה!!!
ללקוחות שתמיד יודעים לומר תודה... ונותנים הרגשה כ"כ טובה וכח להמשיך הלאה....
ולכל המפרגנים למיניהם בכל התחומים...
לכל השכנות שרק רואות אותי נסחבת עם שקיות ועגלה ומייד נרתמות לעזרה.
לפעמים שאני נתקלת בבעיה, מחפשת פתרון כלשהו ומקבלת עצה ועזרה, אני חושבת איפה ראינו עוד דבר כזה שאנשים נרתמים לעזרה כך ללא תשלום וללא כל רווח.
בנערותי היתה לנו שכנה חילונית, היא גרה בבנין שלנו בקומה ראשונה בניין של 18 דיירים מתוכם היו שני שכנים חילוניים שהיה להם מאוד קשה לעזוב את הבניין, היא שנים חשבה למכור את הדירה שלה, ולעבור לגור ליד הילדים ברמת גן, אך היא אמרה לנו תמיד: "אני לא מסוגלת לעזוב את הבנין פה, אני רק חושבת על זה שאני אגיע לאזור אחר, אף אחד לא יסתכל עלי, כאן השכנות תמיד מאירות לי פנים, שואלות אותי מה נשמע, דופקות לומר בוקר טוב, ומסייעות בכל עניין דרוש, אני בטוחה שכשאעבור לאזור אחר לא יהיה מי שיסתכל עלי כך, מי שיפרגן לי כך, אפילו הילדים שלכם תמיד יודעים לומר שלום יפה עם חיוך, לעזור לי כשאני עם סלים"
אשריכם ישראל.......

 

[Art Studio]

בבניין מעורב העומד בתהליכי קידום לתמ"א 38 גר יהודי חילוני.
היזם רצה לתת את המינימום, וזה היה מגוחך מסיבות שונות. הוא התקשר ליזם, ואמר לו מפורשות, כי הוא אינו מסכים לכך, ואם הדיירים לא יקבלו את מה שהם יכולים לקבל - הם יפנו ליזם אחר.
אמר לו היזם: "עזוב, אני מבין שאתה בעל השפעה שם - אנחנו כבר נסתדר. אל תדאג".
הלה הגיב בכעס: "איזה נסתדר? אם אתה אומר כך - סימן שאתה לא ישר!!! מה, יש לי בעיה לסדר עניינים בשקט, להשיג לעצמי הטבות ושהדיירים האחרים יסתדרו עם מה שנותנים להם??? אבל אני רוצה שכולם ירוויחו! מחסן אני לא צריך, אני יכול לשכור במקום אחר, אבל מה עם כל השכנים???"

 

[נוי]

בת השבע וחצי שלי, הביאה אותי לידי כעס היום.
גערתי בה נמרצות (יותר מהנורמה) היא פרשה לחדרה ונשכבה על מיטתה בבכי. אחרי דקתיים שבה ובידה דף מקופל ועליו "סליחה" באותיות ענקיות.
הלוואי עלי להגיב ככה אחרי תוכחה.

 

[park]

בת השבע וחצי שלי, הביאה אותי לידי כעס היום.
גערתי בה נמרצות (יותר מהנורמה) היא פרשה לחדרה ונשכבה על מיטתה בבכי. אחרי דקתיים שבה ובידה דף מקופל ועליו "סליחה" באותיות ענקיות.
הלוואי עלי להגיב ככה אחרי תוכחה.

תפרגני לה על כך בפה מלא!

 

[יוסניו]

בת השבע וחצי שלי, הביאה אותי לידי כעס היום.
גערתי בה נמרצות (יותר מהנורמה) היא פרשה לחדרה ונשכבה על מיטתה בבכי. אחרי דקתיים שבה ובידה דף מקופל ועליו "סליחה" באותיות ענקיות.
הלוואי עלי להגיב ככה אחרי תוכחה.

חוץ מנקודת הסנוגריה,
יש כאן נקודה חזקה נוספת
ילדים גם אוהבים גבולות, וכשהם רואים שזה בא מההורים באהבה,
הם אוהבים את זה

 

[מילה בסלע]

הקופאי הכי קשוח שראיתי אי פעם....... הסכים לקבל אותי! למרות שהיה כתוב "קופה מהירה עד עשרה מוצרים" ואני ברחפנותי לא שמתי לב לשלט הזה...

 

[יוסניו]

אני קוראת לו "גדול"- כי אני בטוחה שתצטרפו אלי.



מתחילה:

ציטוט מפתיחת האשכול

זה הקטן גדול נהיה
מי כעמך ישראל

 

[רִפְקִי.]

http://www.prog.co.il/showpost.php?p=1333435&postcount=6

 

[אושרart]

האשכול של תמנתי-אוסף של תמונות,רקעים ומה לא-והכל בנדיבות ובלי הרגשה של תחרותיות....
שם האשכול:לרגל המצב...

 

[imagine]

מדהים ומרגש! עצוב וכואב!
מתוך טורו של ידידיה מאיר באתר הידברות:

5. ולסיום, הקוראת ליאת שי, ברסלבית תל אביבית, שלחה אליי את הסיפור הבא, שמחבר בין כל החזיתות ברחבי הארץ ומלמד עוד קצת על הרוח של הימים האלה:

"לפני שבועיים עזבה טליה חברתי יחד עם ששת ילדיה את ביתה האהוב, המסודר, הנקי והנעים. טליה היא גרושה, ועצמאית מאוד. ביתה הוא דוגמה לסדר ולאווירה טובה. היא עזבה את ביתה שבמושב שובה אחרי שהצבע האדום הכריע אותה.

שובה הוא מושב קטן ליד נתיבות שאליו הצטרפה לפני כחמש שנים קבוצת משפחות צעירות בעלות חזון יהודי, חברתי ואקולוגי. מקימי גרעין שובה הם אנשי עשייה מדהימים מלאי מעוף. הגרעין קיבל עם הגעתו לשובה קראוונים למגורים ולאט לאט התחילו חיים חדשים במושב הוותיק. הם פתחו גנים, ייסדו עסקים והקימו קהילה, אבל המצב הלך ונעשה בלתי אפשרי. גן העדן הקטן שכולו מרחבים וחורשות הופך לגהינום כשצריך למצוא ממ"ד. בכל רגע נשמע רעש של טילים ברקע והקראוון הוא מרחב ממש לא מוגן. אז במאמץ רב, המשפחה ארזה קצת כלי מטבח, אוכל ומצעים, רק לכמה ימים. בדקה האחרונה הצלחתי לשכנע את טליה להכניס לתיק גם סט בגדי שבת לכל אחד. לכי תדעי מתי זה ייגמר. וכך יצא לדרך רכב שלם עמוס עד אפס מקום, שבע נפשות שיוצאות מהבית לזמן בלתי מוגדר.

חברי גרעין שובה קיבלו הזמנות לאירוח בכמה מקומות בארץ. טליה החליטה לנסוע למושב ניר עציון, שם התמקמו כבר כמה שכנים שלה. לקח לי זמן לשכנע אותה שהיא עשתה את הדבר הנכון, שלילדים יהיה עכשיו קצת שקט נפשי ופיזי. אז נכון שהיא לא תעבוד כמה ימים, ושהילדים לא הולכים לקייטנה שתוכננה, ושקשה לא להיות בבית, אבל שתסתכל על זה כמו חופשה בחוף הכרמל. היא השתכנעה.

הבית שאליו הגיעה היה ריק אבל שכנים טובים מהמושב דאגו להכניס לשם מזרנים, שולחן, כסאות, מקרר קטן וכירת גז. היא סיפרה לי שאיך שהגיעו, השכנה ממול נכנסה ובידיה סיר עם תירס שהכינה לילדים. יום אחר כך, תבנית עם תפוחי אדמה ובטטה, חם מהתנור. כשהיה חסר לה משהו תמיד דפקה בדלת של אותה שכנה כדי לקבל קולפן או סיר. בערב שבת ילדיה של טליה אפילו ציירו ציורים ונתנו אותם לשכנה היקרה כאות תודה.

הילדים התרגלו לקצב הנעים בניר עציון. ים, בריכה, ארוחת צהריים, מנוחה, גינה. איזה שקט נדיר. המצב בדרום הלך והחריף, וטליה הבינה שאין לה כרגע לאן לחזור. בינתיים התחיל השלב הקרקעי של מבצע 'צוק איתן', ובחדשות החלו להופיע עוד ועוד שמות של חיילים הרוגים. הלב נשבר מול הורים שכולים, אלמנות ויתומים עם שמות ופנים. ובכל אותה תקופה, אני משתדלת לשלוח לטליה לפחות אסמס אחד מחזק ביום: 'טליה, יהיה טוב, למרות שהלב נקרע'. יום אחד היא מעדכנת שהקהילה קיבלה הזמנה לעבור לחדרי אירוח באלון שבות שבגוש עציון. היא מתכננת לעבור לשם.

למחרת היא מצלצלת שוב. מזועזעת. בערב, בדרך חזרה מהבריכה במושב, רואים פנים נפולות, משהו קרה. היא מתסכלת מהחלון ורואה שבית ממול, אצל השכנה, התקהלות. הרבה חברי מושב, קצין העיר... הרגע הם קיבלו את הבשורה הקשה מכול. עודד בן סירא. זצ"ל. הי"ד. הבן של מירי השכנה המקסימה. אותה שכנה שהביאה לה כל השבוע סירים עם אוכל והשאילה לה דברים, שקיבלה ציורים מהילדים, שעודדה ותמכה. עודד, הבן של השכנה המופלאה הזאת, שילם בחייו למען עם ישראל וארץ ישראל, למען גן העדן של טליה וילדיה במושב שובה, למען כל מקום בארץ.

ביישוב התחילו להתארגן לקראת השבעה. טליה מיהרה לפנות את הבית הריק, כדי שהמשפחה האבלה המורחבת תוכל להשתמש בו. לפני הנסיעה, היא החליטה להיכנס לרגע לבית המשפחה האבלה כדי להודות על היחס החם, לנסות לנחם. היא חיבקה את מירי, האימא, חיבוק ארוך וביקשה לצאת, אבל דוד, בעלה, עצר אותה. באותם רגעים, עוד לפני ההלוויה של בנו, עניין אותו דבר אחד: בטוח יש לך לאן ללכת? את לא עוזבת בגללנו, נכון? התכוונת לעבור לאלון שבות בלי קשר למה שקרה?".

 

[hafakot]

הגיעו לטפל רפואית בקשיש ושיפצו את ביתו


צוות מד"א שהוזנק לטפל בקשיש בשכונת קריית יובל בירושלים גילה לחרדתו כי במקום מתגוררים זוג מבוגרים בתנאים מחפירים ראש הצוות ליאור לוי, חובש בכיר במד"א, גייס עשרות מחבריו לסייע לבני הזוג, אשר ניקו וצבעו את הבית, החליפו את הריהוט, מילאו את הבית במוצרי חשמל ודאגו לצייד את בני הזוג במזון "לא יכולתי להזניח ולעזוב אותם, אני יודע שזו לכאורה לא בעיה שלי, אבל המקרה נגע ללבי והייתי פשוט חייב לסייע למשפחה הזו" אומר לוי

▪ ▪ ▪
אנשי מגן דוד אדום רגילים להיחשף בשגרה למראות ומחזות קשים על בסיס יום-יומי, אולם המחזה שנגלה ביום שבת (10.5) בשכונת קריית יובל בירושלים לנגד עיניהם של צוות מד"א בראשותו של חובש בכיר ליאור לוי ושני מתנדבי מד"א היה קשה ומטלטל במיוחד.

"קיבלנו מהמוקד קריאה על אדם מבוגר עם חולשה וקשיי נשימה והוזנקנו למקום", משחזר לוי, "כשאיתרנו את הכתובת פשוט הזדעזענו ממה שראינו. המחזה היה נורא: מצאנו במקום זוג מבוגרים שהתגוררו בלכלוך וזוהמה, קירות שרופים ושחורים מפיח, לכלוך בכל פינה ועל הרצפה, שאריות אוכל מפוזרות ברחבי הבית, ספות קרועות ובלויות וריח נורא. ואם לא די בכך, הגבר סובל מבעיה אורטופדית ונכות המקשה על תפקודו. מקום כזה לא יכול להותיר אותך אדיש".

לוי וצוותו שיצאו נסערים מהבית החליטו לעשות מעשה בכדי לשפר את תנאי המגורים של בני הזוג ואת חייהם. למחרת, יום א' (11.5) פרסם לוי ברשת את הפוסט הבא:

"חברים יקרים בוקר טוב,

אתמול הוזנקנו למקרה בקריית יובל וכשנכנסתי לבית הזדעזעתי מהלכלוך שיש שם, גרים שם בני זוג בתנאים מטורפים שכוללים לכלוך שנדבק על הרצפה, ואוכל מפוזר בכל הבית, ריח נורא, קירות מתקלפים, ספות קרועות בקיצור לא מקום שיכול להשאיר בני אדם שפויים. במקום גרים בני זוג שהגבר סובל מפריצות דיסק חוזרות וכל פעם שהוא מתכופף זה יכול לקרות שוב, הוא גם לא יציב מבחינת הליכה. ממש כאב לי אתמול לראות את זה...

"כל מי שמעוניין לבוא ולעזור לי לשפר להם את איכות החיים, שזה אומר לנקות להם את הבית, להביא רהיטים במידה ויש לכם, מאוד חשוב גם אם יש לכם מוצרי חשמל מכל סוג שהם, כי יש הרבה עובש על המקרר והכיריים ובמיקרו, ולמי שיש צבע לצבוע להם את הקירות המתקלפים והשחורים יבורך

... חברים זאת מצווה ענקית לאנשים שבאמת זקוקים לה, וכמה שיותר אנשים ככה יהיה לנו יותר קל וזה יסתיים מהר יותר".

ההתגייסות לסייע לבני הזוג הייתה מדהימה. עשרות מתנדבי מד"א, נוער ובוגרים הגיעו לדירתם של הזוג, ובסיוע מתנדבים נוספים מארגון 'אחרי' וחבריו של ליאור ניקו את הדירה שנשרפה בעבר אך לא שופצה, צבעו את הקירות והחליפו את הריהוט השבור בריהוט משומש במצב טוב שהתרימו.

אנשים מדהימים

בהמשך העלה לוי פוסט נוסף בו הודה למתנדבים הרבים:

"בס"ד,

אנשים יקרים... לפני יומיים העליתי לכאן פוסט... ואתם... אנשים מדהימים שכמותכם, פתחתם את הלב ואת הכיס, ותוך שנייה האינבוקס והפלאפון שלי החלו להתמלא במיליון הודעות וטלפונים של אנשים מדהימים שרוצים לעזור. אין לכם מושג איזה כיף לדעת שיש כל כך הרבה אנשים טובים כאן, אנשים שאני מכיר ואנשים שהכרתי רק באותו רגע. כל כך הרבה הצעות לעזרה, כל כך הרבה רעיונות, כל כך הרבה טוב לב. אנשים פשוט תרמו ותרמו, צבע לקירות, סכו"ם חדש, סירים, שמיכת פוך חדשה, כריות חדשות, ציפות וסדינים, מכשירי חשמל, ועוד ועוד ועוד. איזה כיף שיש אנשים כמותכם בעולם הזה.

הייתה מישהי שהלכה במיוחד לסופרמרקט לקנות לכל החבר'ה שעבדו בדירה לחמניות והיא הכינה לנו חביתות וקנתה לנו ממתקים ושתייה... ידעתי שיש לי חברים שאפשר לסמוך עליהם, אבל פשוט לא ידעתי לאיזה רמות זה יכול להגיע, היו אנשים שבאו לשעתיים והלכו, באו במיוחד, היו כאלה שעשו משמרות עם חברים שלהם והתחלפו איתם. היינו שם משעה 16:00 עד 3 בלילה. השכנים ברחוב לא הבינו מאיפה זה נפל עליהם, הם אמרו שהם מנסים לעזור לזוג הזה כבר כמה שנים טובות.

הזוג היקר שהיינו אצלו לא מבין מאיפה נפלו עליו כל כך הרבה אנשים טובים... גל של אנשים שבאים לעזור... אנשי מד"א ירושלים היקרים לי מכל, שאני יודע שמתי שאני אצטרך אותם הם שם, ולא משנה מה השעה המקום או מזג האוויר. יש לנו פשוט אנשים מדהימים בארגון הזה. אני גאה להיות עובד מד"א. יש כאן פשוט אנשים שההגדרה היותר מדויקת להם היא "מלאכים".

לאחר מכן גם הגיעה קבוצת מתנדבי "אחריי" של ירושלים מרכז העיר... וללא ספק עזרו המון, ותרמו כל כך הרבה להצלחה האדירה של הפרויקט הזה, ואם לא הם - אני בספק אם היינו מסיימים את העבודה הקשה עוד אתמול בלילה".

בנוסף לשיפוצים בבית, התרימו מתנדבי מד"א ומתנדבים נוספים מוצרי מזון על-מנת למלא את המקרר והארונות. כעבור מספר ימים (ה' 15.5) התייצב ליאור לוי בביתם של בני הזוג והפתיע אותם עם מכשיר מיקרוגל חדש לשימושם. "את הטיפול שהענקנו לבני הזוג לא לומדים בשום קורס בעולם. לא יכולתי להזניח ולעזוב אותם, אני יודע שזו לא בעיה שלי, אבל המקרה נגע לי ללב והייתי חייב לסייע למשפחה הזו" - מסכם לוי.

מנכ"ל מד"א, רמ"ג אלי בין: "אנשים דוגמת ליאור מהווים את התגלמות ערכי מד"א ורוח הארגון. כארגון ההצלה הלאומי של ישראל, מוטלת עלינו האחריות לא רק להגיש סיוע רפואי, אלא גם להעניק סיוע הומניטרי במקרים קשים שאנו נתקלים בהם. עובדי ומתנדבי מד"א הם אנשים מיוחדים ורגישים הפועלים בכל רחבי הארץ ומסייעים להקל על חייהם של אזרחים רבים. הם רואים לכל שבח ואני מעריך ומוקיר את מעשיהם למען הקהילה".

 

[אייטש די]

חדש מעכשיו ממש:
אנחנו רגילים לערוך קניות ולשלוח עם משלוח הביתה.
עיקובים שונים הביאו את בעלי לערוך קניה היום בשעה בה כבר אין משלוחים.
הוא נאלץ להשאיר את הדברים ליד החנות ולהמשיך בסידורים ע"מ לחזור לקחת באוטובוס.
פגש אותו יהודי טוב, שמע ממנו שהדברים שלו ליד החנות,
הוא נסע עם בנו לחנות להביא את הדברים, גילו שהחלב נזל, ארגן את הכל עם שקיות ועיתונים שירפדו את השקיות האחרות שמא גם הן פתוחות, לקח את בעלי הביתה, שלח את בנו לעזור לו להוריד הכל עד הבית, והחזיר את בעלי להמשך סידורים של יום שישי.

כמה ששומעים על סיפורים של אנשים טובים, כשמרגישים שזה בא אליך 'עד הבית'....
זה מרגש פי אלף. אינמילים מלבד 'מי כעמך ישראל'!

שזכות זו תעמוד לו ולכל עמ"י ותהיה לישועת החייל הדר בן חדוה לאה שיחזור הביתה בריא ושלם!

 

[מילה בסלע]

דברים שבכל יום...

 

[רִפְקִי.]

לא הוגן. הם צריכים לראות את כל האשכול, לשים לב כמה זמן עבר בין השאלה לתשובה...

 

[חנון]

מי לא מכיר את 2 הסנדלרים ברח' זונפלד - בית ישראל ר' משה ז"ל ולהבחל"ח ר' נפתלי לאוי"ט יהודים פשוטים של פעם, שהיו אחד מול השני ופירגנו אחד לשני בצורה יוצא מהכלל ותמיד כשאחד לא יכל היה מורה לעבור לסנדלר ממול
זכור לי שכשלמדנו על כל אומן שונא בן אומנתו מורתנו אמרה לנו חוץ מ-2 הסנדלרים הנ"ל
גם היום כשר' נפתלי כבר בלע"ה בגיל הגבורות הוא עומד ומתקן את הנעל וכמו יוחנן הסנדלר, מדבר דברי תורה ועניני השעה לבחורים / אברכים שמתקבצים סביבו ושומעים בצמא את דבריו המרתקים
גם בחורים ירודים מבחינה רוחנית מוצאים אצלו אוזן קשבת ופינה חמה
הזדמן לי לראות את זה ונפעמתי מהמחזה!!!
באופן קבוע כשהזדמן לי להכנס לאחד מהם היה מיד מזהה אותי את הבת של X נכון? אז בשבילך כך וכך [איך זיהו אותי בהיותי נשואה? לה' פתרונים!]
שה' יעזור שיוכל להמשיך את עבודתו עד 120 בבריאות ויזכה עם כולנו לביאת גוא"צ בב"א השנה!!!

 

[YAELJ]

סיפור טרי---
הגעתי ביום ו' לקחת את ביתי מהמעון, הגננת הצעירה והחמודה באה אלי בשקט: תודה רבה על הדאגה למתנת סוף השנה (אני אוספת...) אבל, האם הכללתם גם את הגננת המשלימה? פשוט, לא נעים שהיא לא תקבל כלום, היא כזו חמודה ומשתדלת, תורידי מהסכום של כל אחת מאיתנו ותקני גם לה... כולן מסכימות...
כ"כ התרגשתי!!!

 

[אסטרטגיה כובשת]

תודה לבוסית המדהימה!
שנותנת פידבקים בלי סוף.
מידי חודש
פתק חמוד עם המון הערכה ולב חם!

 

[חנון]

הבוקר שוב ראיתי איך אדם בשנות החמישים שחולה על טרשת נפוצה ולא מוותר על תפילות בציבור כשכל פסיעה עולה לו במאמץ רב
ולהבחל"ח ר' צבי יעקב בריזל ז"ל חסיד קרלין שרוף שהיה הולך מביתו ברח' הושע לביכ"נ קרלין ברח' אבינועם ילין עם הליכון והדרך לקח לו שעה וחצי!!!
גם כשהיה בכסא גלגלים היו מובילים אותו תמיד
למי שמכיר את האזור זה 2-3 דקות הליכה

 

[מנחם מלוין]

אתמול דיבר איתי יהודי כבן שיבעים שהתיעץ איתי כיצד לעזור לנפגעי צה"ל
(לא שאני בתחום אך נקלעתי להיות קצת מעורב)
הוא בעל נסיון רב שנים בעזרה לכל מיני נזקקים ומשפחות אברכים.
הוא ליווה פצועי מלחמת ים כיפור במשך כעשר שנים!!!
ההתמדה והרצון לעזור באמת ולא רק לשלוח מרחוק זר פרחים הרשימו אותי!!

 

[מילה בסלע]

היינו ב"חוות אתגרים" וחזרנו 'גמורים' - תודה לזוג המקסים באוטובוס חזור - האישה האיצה בבעלה: "קום, בא נתן לה לשבת.... עוד תחנה ממילא יורדים..."

תודה לך! זה היה חסד שאין כמותו!!