אלול

[מלכיאל]

קטע על "אלול" מאתר הידברות:

במה אפשר להתחזק בחודש אלול? 6 רעיונות קלים לביצוע

בחודש אלול נפתחים שערי סיעתא דשמיא לכל מי שרוצה לתקן - בתנאי שהוא מתרגם את רצונו למעשה. לפניכם מספר רעיונות שראוי להתחזק בהם לקראת חודש אלול

אלול הוא ראשי תיבות של: "אני לדודי ודודי לי". אחד הפירושים לפסוק זה, המופיע בשיר השירים, הוא: אני - כל האנוכיות והעצמי שלי, הכל לכבוד ה' יתברך: הרצונות, ההרגלים, החשקים... - הכל מופנה לעשות רצון ה'. גם אם כעת אני רוצה לדבר לשון הרע, או אני רוצה לישון עוד ולא לקום לתפילה וכדומה, הרי שאני משעבד את כל האני הזה לדודי שהוא בורא עולם האוהב אותנו. וממילא אם כך יעשה האדם, התוצאה הישירה היא 'ודודי לי' - שהקב''ה ימלא כל משאלותיו ויעשה הכל למענו ולטובתו, ויחתום דינו לשנה טובה.

בחודש אלול נפתחים שערי סיעתא דשמיא לכל מי שרוצה לתקן - בתנאי שהוא מתרגם את רצונו למעשה. שערי שמים פתוחים לקבלת התפילות, מסלקים את כל שומרי הפתח והמקטרגים למיניהם - להכניס את תפילותיהם של ישראל, בתנאי שיצאו מלבם.

לפניכם שישה רעיונות להתחזקות בחודש אלול:

קבלת עול מלכות שמים לקראת ראש השנה

1. קריאת שמע בכוונה -
בספר "עלי שור" מובא כי כיוון שבראש השנה אנו מכתירים את ה' למלך, ראוי בחודש אלול להתחזק בקבלת עול מלכות שמים. קריאת שמע בכוונה משמעותה קבלת עול מלכות שמים.

2. הקפדה על "אמן יהא שמיה רבא"
– רבותינו זכרונם לברכה כותבים כי "כל העונה אמן יהא שמיה רבא בכל כוחו פותחין לו שערי גן עדן". רש"י מפרש כי 'בכל כוחו' הכוונה היא בכל כוונתו וגם בקול רם.

"אמן יהא שמיה רבא" זוהי תפילה שיהא שמו הגדול של ה' יתברך מבורך, כיוון שכל עוד עמלק קיים בעולם אין שמו של הקדוש ברוך הוא שלם ובעוד הרע נמצא בעולם אין מלכות שמים גלויה.

ה"עלי שור" מציע לקבל קבלה כזו: פעמיים ביום לכוון באמירת 'אמן יהא שמיה רבא' את הכוונה הנ"ל. הוא מציע את הקדיש שלפני ברכו בתפילת שחרית ובקדיש שלפני 'שמונה עשרה' בערבית ואולי גם בקדיש שלפני ה'שמונה-עשרה' במנחה

חז"ל מבארים כי "כל העונה אמן יהא שמיה רבא" בכל כוחו אפילו היה בו שמץ של מינות מוחלין לו". בזוהר הקדוש כתוב שיש לזעזע כל איבריו ולענות בקול תקיף, ומי שרגיל לעשות כן ההנה הוא מבושר שימחלו לו עוונותיו אם לא ישוב לכסלה.



3. חיזוק במצוות "ואהבת לרעך כמוך"
על דלת בית המדרש בקלם הייתה תלויה במשך כל חודש אלול הערה זו: "הנה מהידוע אמרו ז"ל: "אמרו לפני מלכויות כדי שתמליכוני עליכם", וכאשר נתבונן על תוקף קיום המלוכה של בשר ודם הוא רק כאשר עבדיו כולם כאיש אחד לעבודת המלך, וזהו קיום המלכות. על כן חובה עלינו קודם יום הדין לקבל על עצמנו לעסוק בכל השנה במצוות עשה של "ואהבת לרעך כמוך" ובזה יהיה אחדות בין עבדי ה' יתברך ויעלה יפה בידינו מלכויות ויבוא זכרוננו לפניו לטובה".

חיזוק במצוות "ואהבת לרעך כמוך" כולל מצוות רבות, ביניהן: חסד, ויתור, פרגון, הימנעות משנאת חינם,

4. זהירות בשמירת שבת

חכמינו זכרונם לברכה אומרים כי "כל הזהיר וזריז בשמירת שבת בכל תנאיו ובכל דקדוקיו, אפילו עבד עבודה זרה כדור אנוש מוחלין לו, שנאמר 'שומר שבת מחללו אל תקרי מחללו אלא מחול לו'"

הקפדה על שמירת השבת כוללת מספר אפשרויות קלות לביצוע, המזכות בשכר עצום:

· הקפדה על הדלקת נרות שבת בזמן המצוין בלוח.

· קבלת שבת מוקדם - הימנעות מעשיית מלאכה 10 דקות לפני הזמן המצוין בלוח.

· כיבוי האור במקרר בערב שבת ויום טוב.

· זהירות ממלאכת 'בורר' בעת סידור הבית, איסוף המשחקים, הכנת האוכל לסעודה.

· הימנעות מדיבורי חול ושיחה על עסקים בשבת.

5. חיזוק בשמירת הלשון

· ניתן לבחור אדם מסוים בזמן מסוים ולהחליט שעל אדם פלוני בזמן פלוני לא מדברים לשון הרע.

· ראוי ללמוד שתי הלכות בכל יום מהספר "חפץ חיים". בכך שאדם לומד את הלכות שמירת הלשון הוא יוצא מגדר "בעל לשון הרע".

6. הקפדה על גזל

מתוך כלל העבירות, גזל הוא העוון החמור ביותר. כתוב: "גזל קופץ בראש", כלומר בראש החטאים. עוד נאמר על דור המבול כי "לא נחתם גזר דינם אלא על הגזל". דוגמה לקבלה בנושא הגזל היא הקפדה על החזרת הלוואות בין שכנים, המצויות מאוד. לעיתים קרובות שוכחים המלווים להחזיר את מה שלוו. ראוי מאוד לרשום כל חפץ שנלקח מאחר ולהקפיד להחזירו.

בחרו אחד מהרעיונות המוצעים, או כל רעיון אחר שעולה על דעתכם, וצברו לעצמכם זכויות רבות לקראת יום הדין.

 

[מלכיאל]

עוד קטע יפה:

מספרים כי קודם תקיעת שופר בכה הרה"ק רבי
שלמה לייב ז"ל מלענטשנא בכיה רבה מתוך צעקת
הלב, וביקש שיהיו כולם באחדות, ואמר "עלה
אלוקים בתרועה" )תהלים טז, ז( שמדת הדין מתעלה
מהם ולא יחול ח"ו על ישראל כלל, ובמה? בתרועה,
בריעות וחבורה אחת יהיו הדינים נמחקים.
ועל זה הדרך כתב בספר תפארת שלמה להבין
הטעם מפני מה נקרא ראש השנה "יום הזיכרון", כי
ראש השנה הוא שני ימים, ביום א' דינא קשיא )דין
קשה( וביום ב' דינא רפיא )דין רפוי( כמובא בזוהר
הקדוש )פינחס דף רל"א(, ומפני כן ביום א' העיקר
להתפלל עבור כבוד הבורא, על צער גלות השכינה.
אך ביום ב' צריך כל אחד מבני ישראל לזכור כללות
ישראל לעורר רחמים עליהם, להשפיע להם כל טוב
וחסד, ומכל שכן מי שהוא זוכר את חברו בתפלתו,
בוודאי זה רצונו של הקב"ה, לכן ראש השנה נקרא יום
הזיכרון, שמחויב כל אחד ואחד להתפלל על חברו.
מנהג הספרדים לומר סליחות כבר בתחילת חודש
אלול ובני אשכנז נוהגים שבוע קודם לכן ואחד
המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכון לבו לשמיים.
א. כשכותב אדם אגרת לחברו בחודש אלול עד יום
הכיפורים נכון שירמז בו בתחילתו או בסופו שיזכה
בימים הבאים לכתיבה וחתימה טובה.
ב. אנשי מעשה נוהגים לבדוק בחודש הזה תפילין
ומזוזות, ויש לדעת שלפי ההלכה חובה על האדם
לבדוק את המזוזות שבביתו פעמיים בשבע שנים,
ובשו"ת אור לציון )ח"ד פרק א'( כתב שנכון וטוב לבדוק
את המזוזות פעם בשלש שנים בחודש אלול, ובכל
חודש אלול יציין לעצמו כמה שנים עברו מהבדיקה
הקודמת.
וחובה גדולה להודיע ולידע את הציבור ללכת
לבדוק את התפילין והמזוזות אצל אנשים מוסמכים
יראי שמיים, ולא ללכת שולל אחר אנשים בלתי
הגונים.
יש פעמים שאדם קונה לבנו שהגיע לגיל המצוות
תפילין ב'עסקת חבילה', כאשר תמורת תשלום נמוך
מקבלים תפילין, נרתיק, טלית וסידור... אבל כאן
עלולה להיות מלכודת לא נעימה, שלאחר כמה שנים
באים לבדוק את התפילין ומגלים שהן פסולות או
כשרות בשעת הדחק ובדיעבד, ואז מבינים מדוע
העסקה היתה זולה כל כך. לכן, החכם עיניו בראשו,
ויקנה לו ולבנו תפילין ומזוזות מהודרות מאנשים
יראי שמיים והגונים, וכל אחד יברר היטב אצל רבני
העיר היכן לקנות תפילין ומזוזות.
ג. בחודש אלול נכון לכוון היטב בברכת 'השיבנו'
שבתפלת שמונה עשרה להתפלל גם על אלה שנטו
מתורת ה', כי ימים אלה נזכרים ונעשים והם ימי
רצון ומסוגלים להחזירם בתשובה וימינו פשוטה אז
לקבל שבים .
ד. מרבים בצדקה בחודש אלול, ככתוב "תפילה,
תשובה וצדקה – מעבירין את רוע הגזירה".
ה. ראוי ללמוד בחודש אלול ספר 'תומר דבורה'
להרמ"ק המבאר את י"ג מידות הרחמים של הקב"ה.
ו. יש שכתבו שנכון בימים אלו ללמוד בספר הזוהר
ובתיקוני הזוהר, והחיד"א בסיפרו 'מורה באצבע' )אות
רמ"ח( כתב, שירבה בימים או בלימוד הזוהר הקדוש
ותיקונים ומשניות ותהלים.
ז. יש נוהגים ללמוד בימים אלו את כל הנביאים
והכתובים, והעיקר שיעורר האדם את עצמו בימים
אלו לשוב בתשובה בימים אלו, ואל יאמר האדם
'אשוב קודם ר"ה', כי כל יום בימים אלו שווה יותר
מכל הון שבעולם לקדם את האדם בדרכי התשובה.

הרב שי עמר, מורה צדק ורב ומרצה בהידברות​