קצת ארוך, אבל שווה קריאה.
שווה ממש.
קרדיט: אורי פרץ-שרון. (הדגשות שלי
)
כדי לרקום את הסיפור אל תוך סביבת רקע מסוימת, עלינו להכיר מצוין את הרקע שבתוכו מתרחש הסיפור. הרבה מהמחקר שאנו מבצעים לקראת הכתיבה קשור ללמידת הרקע. רמת ההיכרות שלנו עם הרקע צריכה להיות
הרבה מעבר למידע שנדרש לצורך הכתיבה. היכרות מעמיקה כזאת
היא הדרך היחידה להעניק לכתיבת הרקע והסביבה מימד של עומק.
את הרקע לפרטיו עלינו לחקור עוד לפני שאנו ניגשים לכתיבה. כאשר אנחנו מכירים לעומק את הרקע לסיפור שלנו, דבר מופלא קורה לכתיבה שלנו: היא מקבלת גוון של סמכות שמבדיל בינה לבין כל סיפור אחר. ההבדל ניכר בעושר הפרטים, בהשפעה של הרקע על השתלשלות העלילה ובטון של המספר – והקורא חש בו מיד. הוא קורא את הסיפור ואומר לעצמו: 'הסופר הזה יודע'.
רמת היכרות כזאת עם הרקע מעניקה לסיפור תחושה של אותנטיות. האותנטיות לא נובעת רק מדיוק ואמיתיות הפרטים (שכן הסיפור יכול להתרחש ברקע מומצא לחלוטין)
אלא מהלכידות הפנימית של עולם הסיפור, מעושר פרטיו ומהחוקיות העקבית שלו. עושר בפרטים אינו מתבטא בכמות. להפך, עודף פרטים פוגע בתחושת האמינות (כמו גם בעניין הכללי של הקורא). עושר מתבטא באיכות – בבחירה מדויקת בפרטים בודדים שיהיו ייחודיים ומרעננים ובו זמנית יחיו את עולם הסיפור.
כך, סיפור טוב מתרחש תמיד ברקע מסוים, ויכול להתרחש אך ורק במסגרת אותו הרקע. הרקע הופך את הסיפור לספציפי, מיוחד, חד-פעמי ועשיר בפרטים. סופרים מתחילים נוטים לפעמים להציב סיפור בתוך רקע עמום, כדי להימנע מהמגבלות שרקע מסוים כופה על הסיפור. הם אולי חוסכים בכך מאמץ, אבל מכשילים את הסיפור שלהם: ללא המגבלות האלה, ללא הסביבה המסוימת, הסיפור נותר כאוסף של הכללות שצפות בחלל ובזמן. לקורא אין רקע חי שמושך אותו אל החלום הבדיוני, והוא ממשיך לקרוא את הסיפור מנקודת מבט חיצונית, קוגניטיבית ומודעת, שמונעת ממנו להגשים את אחת ממטרותיו בקריאה.
יש יתרון נוסף בהיכרות מעמיקה עם הרקע: היא מסייעת לנו להימנע משימוש בקלישאות, שהן אחד האויבים הקשים של כתיבה טובה. סופר שמכיר לעומק את הרקע לסיפור שלו יפנה אל הידע הזה כשעליו להמציא פרט סיפורי חדש. הוא יבחר פרט מקורי ורענן מתוך אוצר הידע שלו. לעומתו, סופר שאינו מכיר לעומק את הרקע לסיפור יפנה בלית ברירה ליצירות אחרות בעלות רקע דומה: ספרים וסרטי קולנוע וטלוויזיה, וידלה משם פרטים, מאורעות, דמויות וקטעי דיאלוג מוכרים, משומשים ונדושים – קלישאות.
מבחינה זאת, יש יתרון להציב את הסיפור בתוך סביבה מגודרת היטב. ממבט ראשון זה עלול להיראות שסביבה כזאת מגבילה את אפשרויות העלילה שלנו ולכן את הסיפור כולו, אבל למעשה ההפך הוא הנכון: סביבה מגודרת היא סביבה אותה אנחנו יכולים להכיר היכרות מעמיקה, והיכרות כזאת תעשיר מאוד את הסיפור שלנו.
הרקע אמנם מגביל את הסיפור, אבל בכך הוא גם מעצב אותו.
האמינות המתמשכת של הרקע ושל הסיפור כולו גורמת לקורא להוריד הגנות, לתת אמון בספר ולהניח לעצמו להיסחף אל תוך החלום הבדיוני.
אבל ברגע שהוא נתקל בטעות, אפילו קטנה: בפרט שגוי, באנכרוניזם, בבלבול בתאריכים, מיד הקורא מאבד את האמון וההגנות שלו חוזרות ועולות.
הנושאים החמים
הנושאים החמים
