דרוש מידע איך מתמודדים עם אנשים שאי אפשר לא נאמנים אבל חייבים להימצא בסביבם

[חושב מחדש]

הגיס הגדול במשפחתינו הוא טיפוס שתלטן מאוד ועל פיו יישק כל דבר.
אף אחד בעולם לא יכול לרדת עליו. אף אחד!
חומות ההגנה שהוא בנה סביבו הן כ"כ גבוהות שזה עצוב ומקומם בו זמנית.
[כמובן שבתחילה אנחנו יזמנו תלות מסוימת ונתנו להם את הכבוד, זה קצת התבקש כי הם הגדולים והנשואים הראשונים במשפחה, וגם אהבנו תמיד להתייעץ איתם וכו' אבל הם כנראה לקחו את זה רחוק מידי]

במהלך השנים ולאט לאט האחים והאחיות הפסיקו לשים עליו, הפסיקו להתייחס אליו כאליל.
הקשר נהיה רדוד יותר וההתלהבות פחתה.

כיום [מהלך בן 18 שנה לפחות] הוא ממש לא אוהב את המשפחה מהצד שלנו ומעדיף את הצד שלו.
זה איכפת לנו ואנחנו סובלים מזה, הוא גם מזלזל בנו ולעיתים מתנהג בצורה ממש אגואיסטית ומכוערת, אבל עדיין יצאנו מרוויחים מכל הסיפור.

אז הנה דוגמא למי שביקשה....

אם יש מושג הרמה להנחתה... זאת הדוגמא..
אנצור את מילותי, אחרת הלילה יגמר לי..

אבל כתבת מאד נכון.

 

[מרגלית חן]

נקודה חשובה מאד לציון.
כי של הניתוק מהם מעורר אצלם המון כעס.
אחר כך בדיקה - בכל הצורות שיש שהמתנתק אכן רציני
השלב הסופי שמגיע קצת באיחור- הפוגע מפתח הערצה שקטה לנפגע המתנתק.

 

[חושב מחדש]

נקודה חשובה מאד לציון.
כי של הניתוק מהם מעורר אצלם המון כעס.
אחר כך בדיקה - בכל הצורות שיש שהמתנתק אכן רציני
השלב הסופי שמגיע קצת באיחור- הפוגע מפתח הערצה שקטה לנפגע המתנתק.

מתוך בדיקה -
לא רק בניתוק מוחלט..
אלא בכל סוג של שינוי קשר, אסרטיביות מצד הנפגע גורמת לתהליך הזה.

 

[מרגלית חן]

נכון

 

[Geula-Arc]

אולי צריך לרדת לרמה שלו כדי למשוך אותו למעלה .

הכי גרוע זה לרדת רמה
דוקא להמשיך ולהתמיד בשיח אינטלקטואלי ענייני ומכובד אולי יזיז להם משהו...

 

[נתל'ע]

הכי גרוע זה לרדת רמה
דוקא להמשיך ולהתמיד בשיח אינטלקטואלי ענייני ומכובד אולי יזיז להם משהו...

בהחלט ! כי ברמה שלו יש לו הרבה יותר ידע ומקצועיות...וד"ל.

 

[מרכז שטרן להורות קלה]

לא קראתי - לא הורדתי -
אבל סיפור אוכל לספר:

לפני עשרות שנים, הוציא פסיכולוג שאינו בן ברית ספר הדרכה לחינוך ילדים, זוג אמריקאי נהנו כל כך מהספר והחליטו שהם מחנכים על פיו..
לאחר 15 שנה הילד גדל 'בעייתי משהו' בלשון המעטה..
הם הגיעו אל אותו מחבר ספר, ואמרו לו - זו התוצאה...
'כן זה מה שתיארתי לעצמי' ענה להם.

בכל שיטה - בכל דעה - בכל עצה.. תמיד לזכור שאלו שנמצאים לידנו, הם הכי מיוחדים בשבילנו, השאלה האם אנחנו נותנים להם להוציא את זה החוצה, או חוסמים אותם...

רבותי, מי שיודע פרטים על הסיפור הנ"ל,
אני מאד אשמח שיכתוב אותם.

אודה מאד למידע, זה חשוב וקריטי בתחום בו אני מסייע להורים.

 

[חושב מחדש]

רבותי, מי שיודע פרטים על הסיפור הנ"ל,
אני מאד אשמח שיכתוב אותם.

אודה מאד למידע, זה חשוב וקריטי בתחום בו אני מסייע להורים.

את הסיפור שמעתי לפני כ15 שנה, לצערי לא זכור לי השם.
אנסה לברר ביום ראשון דרך אחד החברים שהיו איתי בהרצאה שם.

 

[Yerushalmit]

אני - כפותחת האשכול רוצה להודות ל-כ-ו-ל-ם
לא ידעתי עד כמה הנושא מצוי כ"כ
ונכון שחלק מדו-השיח פה לא היה קשור לנושא שפתחתי - מאוד החכים אותי
עוד לפני כן ראיתי שינוי כאשר אני שיניתי את התנהגותי
בדומה לשותף השקט בסיפור הנ"ל - נראה לי שהפוגע חשב שעשיתי כרצונו מתוך חולשה
ובעיני - האנשים האלו באמת מבינים כוח - לאו דוקא לעשות משהו או לדבר לא יפה - אלא להראות שאפשר ואפשר לחיות בלי ההערכה שלהם
"שינוי הריקוד" מצד אחד - תמיד משנה את התגובה מהצד השני - וזה לוקח זמן ואפילו יכול להביא להגברת ההצקות כדי לבחון אם אצה רציני

אשמח לקבל הצעות מעשיות נוספות
שבוע טוב!

 

[מוח]

"שינוי הריקוד" מצד אחד - תמיד משנה את התגובה מהצד השני - וזה לוקח זמן ואפילו יכול להביא להגברת ההצקות כדי לבחון אם אצה רציני

אחד מהכלים הכי חזקים של DBT נקרא "שינוי הריקוד", (מעבר להבנת הבעיה וכו' ודרכי תקשורת עם הבן אדם וכו') כי הכיוון העיקרי שהמשפחה יכול לפעול מעבר לטיפול הרגשי וכו' זה בכיוון הזה. (מעניין מאיפה שלפתם בדיוק המילה המדויקת שינוי הריקוד)
ברור שיש עוד טיפים וכלים אבל הכל סביב הנקודה הזו איך לפתח אותו ואיך לבצע אותו עם ביטחון ושלווה ורוגע פנימי.

 

[secret]

אחד מהכלים הכי חזקים של DBT נקרא "שינוי הריקוד", (מעבר להבנת הבעיה וכו' ודרכי תקשורת עם הבן אדם וכו') כי הכיוון העיקרי שהמשפחה יכול לפעול מעבר לטיפול הרגשי וכו' זה בכיוון הזה. (מעניין מאיפה שלפתם בדיוק המילה המדויקת שינוי הריקוד)
ברור שיש עוד טיפים וכלים אבל הכל סביב הנקודה הזו איך לפתח אותו ואיך לבצע אותו עם ביטחון ושלווה ורוגע פנימי.

מסתבר שבלי שלווה ושלמות פנימית, שינוי הריקוד לא יעבוד..

 

[Yerushalmit]

"שינוי ריקוד" שמעתי פעם לפני די הרבה שנים בייעוץ - בלי קשר ל-DBT

 

[מוח]

"שינוי ריקוד" שמעתי פעם לפני די הרבה שנים בייעוץ - בלי קשר ל-DBT

יפה!
DBT הוא שיטה עמוקה ורחבה מאד, עם המון רבדים.
ומהשיטות הכמעט יחידות שיכולת לעזור לאנשים עם הפרעת אשיות.
בפן של הבני משפחה יש להם גם כל מיני כלים, ולדעתי הנקודה הנ"ל מהכי חזקים.
ובאמת כמו שsecret כתב
מסתבר שבלי שלווה ושלמות פנימית, שינוי הריקוד לא יעבוד.

 

[מוח]

"שינוי ריקוד" שמעתי פעם לפני די הרבה שנים בייעוץ - בלי קשר ל-DBT

יפה!
DBT הוא שיטה עמוקה ורחבה מאד, עם המון רבדים.
ומהשיטות הכמעט יחידות שיכולת לעזור לאנשים עם הפרעת אשיות.
בפן של הבני משפחה יש להם גם כל מיני כלים, ולדעתי הנקודה הנ"ל מהכי חזקים.
ובאמת כמו שsecret כתב
מסתבר שבלי שלווה ושלמות פנימית, שינוי הריקוד לא יעבוד.

 

[סימי]

מה שברור- שלסבול זה לא פיתרון!
ולשמור על עצמינו מסבל- זה צורך קיומי ולא פינוק!
והיום לבעיות כאלה יש שמות- ואחרי שיש שם (קרי:אבחון) יש גם שיטות טיפול.
אז, עם האבחון ושיטת הטיפול ניתן להיוועץ לאן ממשיכים מכאן.
אבל ניק יקר. זכור: לסבול- זה -לא- פתרון!

בדרך כלל האנשים הנ"ל לא מעונינים לטפל בעצמם, כי- לדעתם- הם הנורמליים וכל הסובבים לא בסדר... אין כמעט אפשרות לשכנע אותם שהתנהגותם גרועה...
ולמי שיעץ לברוח מהם-
לא תמיד אפשר. אם זה אחד ההורים? או בן הזוג? או אחד הילדים הבוגרים? אח/אחות (אולי מהם אפשר לשמור מרחק...)

 

[תמיד בעליה]

כמ

בדרך כלל האנשים הנ"ל לא מעונינים לטפל בעצמם, כי- לדעתם- הם הנורמליים וכל הסובבים לא בסדר... אין כמעט אפשרות לשכנע אותם שהתנהגותם גרועה...
ולמי שיעץ לברוח מהם-
לא תמיד אפשר. אם זה אחד ההורים? או בן הזוג? או אחד הילדים הבוגרים? אח/אחות (אולי מהם אפשר לשמור מרחק...)

מובן שדובר כאן על טיפול לסביבה הסובלת,קודם כל,
יש הרבה מאד מה לעזור למי שמוכרח לחיות לצד אחדם כזה.
רשמו לפניכם: לא, לא מוכרחים לסבול!
אם פרידה היא לא אופציה- יש אחרת.
אלוקים נתן לנו את הכילים להתמודד עם כל קושי!
נכון, לא תמיד להתמודד לבד. לעיתים- עם אנשי מקצוע.
אבל לא ליפול!

 

[סימי]

כמ

מובן שדובר כאן על טיפול לסביבה הסובלת,קודם כל,
יש הרבה מאד מה לעזור למי שמוכרח לחיות לצד אחדם כזה.
רשמו לפניכם: לא, לא מוכרחים לסבול!
אם פרידה היא לא אופציה- יש אחרת.
אלוקים נתן לנו את הכילים להתמודד עם כל קושי!
נכון, לא תמיד להתמודד לבד. לעיתים- עם אנשי מקצוע.
אבל לא ליפול!

נכון מאד!
אבל לא תמיד אפשרי.
איש מקצוע עולה המון... לא בכל מקרה יש אפשרות לשלם. לפעמים- כי אין כסף. ולפעמים- כי האדם הוא כל כך קמצן ובטוח בעצמו, וברור לו שאין צורך בשום עזרה חיצונית ("כי זה לא יעזור..." "זה מיותר..." "אין לי כסף..." ועוד כיו"ב)
והמתמודד נאלץ להמשיך להתמודד לבד...

 

[מרכז שטרן להורות קלה]

רבותי, מי שיודע פרטים על הסיפור הנ"ל,
אני מאד אשמח שיכתוב אותם.

אודה מאד למידע, זה חשוב וקריטי בתחום בו אני מסייע להורים.

את הסיפור שמעתי לפני כ15 שנה, לצערי לא זכור לי השם.
אנסה לברר ביום ראשון דרך אחד החברים שהיו איתי בהרצאה שם.

תודה על הטירחה!
מי שעוד יודע פרטים, אשמח שישתף.

תודה.

 

[מריומה~]

הדיון כאן הוא ברמת הכלל ולא ברמת הפרט, כלומר - אף אחד לא בא לדון מישהו האם הוא נוהג כשורה או לא, אלא מה הדרך הנכונה לחיות לפי מה שהתורה רוצה.
האם אני אישית עובד על המידות? אין הנחתום מעיד על עיסתו.



שוב אומר - הדיון היה לגבי מה לעשות במקרה ונתקלנו בבעיה שכזו.
פעם שאלתי את הרב שטיינמן זצ"ל מה לעשות עם אדם שיש לו בעיה כזו, האם טיפול כדורים או פסיכולוגי.. והוא אמר לי - יש לו תאווה.. זה לא קשור לשום דבר.
ואכן עבודת האדם על עצמו חייבת להתחיל מהבייסיק... מעבודת המידות, מעבודה עצמית עיקשת ונכונה.

חג שמח לכולם.
החכמתי..

הענין הוא שאין לדיין מה שעיניו רואות
ומצד שני לעולם אי אפשר לשפוט ולדון או לתת עיצות והנחיות לפני שרואים 2 צדדים.

תשמעו ספור טרי ואמיתי-
זוג שכרו דירה ממישהו. 2 המשפחות נראות על כל פנים נורמטיביות לחלוטין
מיקום הדירה היה במקום שהיה מאד מתאים לזוג וגם הדירה מצוינת ובמחיר מצוין. והם נהנו שם מאד.
הם רצו לקנות את הדירה.
בעל הבית רצה למכור והתחילו משא ומתן.
באמצע הענין בעל הדירה החליט שלא רוצה למכור והחליט שהוא רוצה לבוא לגור בדירה הזו והוא נותן להם חודש בדיוק להתפנות.
נורמלי? הגיוני? כן. נעים? פחות.
הזוג שמאד אהב את הבית והיה בשלבי קניה התחיל להשקיע כספים בבית ובחצר
וניסה בכל דרך להניא את בעל הדירה לבוא לדירה שלו וכמעט לחייב אותו למכור. ובמחיר שהם רצו.
אבל בעל הבית התעקש
וככל שהוא התעקש הוא התעקש יותר.
עבר יום ועוד יום. הם הבינו שאין להן ברירה והתחילו לחפש באזור דירה אחרת.
ואז פתאום מצאו מוצא-
הם גילו שבעל הבית אמר איזה משהו באזור שגר אז משהו שלכאורה רוח המקום איפה שהבית לא יהיה מרוצה ממנו והשוכר הלך ושיכנע את כל מוסדות הלימוד באזור שלא יקבלו אותם כי הם משפחה בעייתית מבחינה רוחנית!
(שאגב זה שקרים והבלים. ביררתי את הענין.)
ודאג שיודיעו לו שאין לו מה לבוא למקום כי ממילא אין לו מוסדות לימוד וכו' וכו'.
עבר עוד קצת זמן והן מחפשים דירה כי בעל הבית לא ויתר. וכל יום הנוסח היחיד היה. עליכם לעזוב את הדירה בעוד חודש מתאריך זה וזה.
כיון שהזוג לא היו מרוצים ומאוכזבים קשות ולא הצליחו להשלים עם הענין. הם חיכו לאיזה נס שאולי הוא יתחרט ולא סגרו על שום דירה עד ליום העזיבה!
כמובן שהם הלכו לראות דירות אבל שום דירה לא מצאה חן בעיניהם כי זה לא היה בדיוק כמו שגרו בה.

הגיע התאריך - הם נאלצו להוציא את כל הרהיטים ואת עצמם לרחוב ונדדו עם מזוודות כמה ימים
(בסוף מצאו דירה איזה יום יומיים קודם אבל הצריכה שיפוץ ..)
ואז הם פירסמו לכולם שבעל הבית זרק אותם מהדירה שלהם...
כולם חשבו שזה ביום בהיר. כשהיה להם חודש לחפש בית...
ועל מה הוא זרק? כי הוא לא בסדר שלא מכר את הבית שלו.

כל מי ששמע אותם דבר סרות על בעל הבית. וכמה שהוא רשע וכו' וכמה הם מסכנים וכששמעו שני צדדים התמונה נראתה אחרת.

למה הבאתי את זה?
כי צריך לקחת אחריות גם באשכולות שנפתחים כאן.
מישהו פותח אשכול למצוקה שלו. ואני לא שוללת כלל שהוא חווה במצוקה אבל מכאן ועד להסכים איתו על המציאות שלו ולתת לו אבחונים מדויקים על הפרטנר שלו למריבה?

מה אנחנו יודעים מה באמת קורה? מכלול של מציאות.
חכמים היזהרו בדבריכם.
הייתי חושבת לנכון- לעודד, לתמוך. להכיל את הקושי ולנסות לכוון ללכת לקבל עיצה ממישהו שישמע את שני הצדדים.
כי ברגע שנתנו לגיטימציה בצורה כזו חד משמעית לצד אחד מבלי ששמענו צד שני,
למעשה היזקנו אותו יותר ממה שהועלנו.

 

[Tweenset]

הענין הוא שאין לדיין מה שעיניו רואות
ומצד שני לעולם אי אפשר לשפוט ולדון או לתת עיצות והנחיות לפני שרואים 2 צדדים.

תשמעו ספור טרי ואמיתי-
זוג שכרו דירה ממישהו. 2 המשפחות נראות על כל פנים נורמטיביות לחלוטין
מיקום הדירה היה במקום שהיה מאד מתאים לזוג וגם הדירה מצוינת ובמחיר מצוין. והם נהנו שם מאד.
הם רצו לקנות את הדירה.
בעל הבית רצה למכור והתחילו משא ומתן.
באמצע הענין בעל הדירה החליט שלא רוצה למכור והחליט שהוא רוצה לבוא לגור בדירה הזו והוא נותן להם חודש בדיוק להתפנות.
נורמלי? הגיוני? כן. נעים? פחות.
הזוג שמאד אהב את הבית והיה בשלבי קניה התחיל להשקיע כספים בבית ובחצר
וניסה בכל דרך להניא את בעל הדירה לבוא לדירה שלו וכמעט לחייב אותו למכור. ובמחיר שהם רצו.
אבל בעל הבית התעקש
וככל שהוא התעקש הוא התעקש יותר.
עבר יום ועוד יום. הם הבינו שאין להן ברירה והתחילו לחפש באזור דירה אחרת.
ואז פתאום מצאו מוצא-
הם גילו שבעל הבית אמר איזה משהו באזור שגר אז משהו שלכאורה רוח המקום איפה שהבית לא יהיה מרוצה ממנו והשוכר הלך ושיכנע את כל מוסדות הלימוד באזור שלא יקבלו אותם כי הם משפחה בעייתית מבחינה רוחנית!
(שאגב זה שקרים והבלים. ביררתי את הענין.)
ודאג שיודיעו לו שאין לו מה לבוא למקום כי ממילא אין לו מוסדות לימוד וכו' וכו'.
עבר עוד קצת זמן והן מחפשים דירה כי בעל הבית לא ויתר. וכל יום הנוסח היחיד היה. עליכם לעזוב את הדירה בעוד חודש מתאריך זה וזה.
כיון שהזוג לא היו מרוצים ומאוכזבים קשות ולא הצליחו להשלים עם הענין. הם חיכו לאיזה נס שאולי הוא יתחרט ולא סגרו על שום דירה עד ליום העזיבה!
כמובן שהם הלכו לראות דירות אבל שום דירה לא מצאה חן בעיניהם כי זה לא היה בדיוק כמו שגרו בה.

הגיע התאריך - הם נאלצו להוציא את כל הרהיטים ואת עצמם לרחוב ונדדו עם מזוודות כמה ימים
(בסוף מצאו דירה איזה יום יומיים קודם אבל הצריכה שיפוץ ..)
ואז הם פירסמו לכולם שבעל הבית זרק אותם מהדירה שלהם...
כולם חשבו שזה ביום בהיר. כשהיה להם חודש לחפש בית...
ועל מה הוא זרק? כי הוא לא בסדר שלא מכר את הבית שלו.

כל מי ששמע אותם דבר סרות על בעל הבית. וכמה שהוא רשע וכו' וכמה הם מסכנים וכששמעו שני צדדים התמונה נראתה אחרת.

למה הבאתי את זה?
כי צריך לקחת אחריות גם באשכולות שנפתחים כאן.
מישהו פותח אשכול למצוקה שלו. ואני לא שוללת כלל שהוא חווה במצוקה אבל מכאן ועד להסכים איתו על המציאות שלו ולתת לו אבחונים מדויקים על הפרטנר שלו למריבה?

מה אנחנו יודעים מה באמת קורה? מכלול של מציאות.
חכמים היזהרו בדבריכם.
הייתי חושבת לנכון- לעודד, לתמוך. להכיל את הקושי ולנסות לכוון ללכת לקבל עיצה ממישהו שישמע את שני הצדדים.
כי ברגע שנתנו לגיטימציה בצורה כזו חד משמעית לצד אחד מבלי ששמענו צד שני,
למעשה היזקנו אותו יותר ממה שהועלנו.

לא הבנתי.
היא לא כתבה פרטים, ולא סיפרה סיפור מזעזע ומחריד כלשהו.
בנאדם מתאר מציאות יומיומית, קשר מקרטע ופוגע. מה קשור לכאן?
הסיפור שלך מחכים באופן מדהים בנושא לדון לכף זכות, אבל לא על זה דיברנו...
אפשר להתעלם אמנם, אבל בנושא כזה רגיש דווקא צריך להזהר מ"יתר מידות טובות" נקרא לזה, כנסיונות הבלגה שעלולים לגרום לנזקים.
יש מקומות שצריך להיות בהם אסרטיביים ולעודד אסרטיביות.