איך מקובל בשוק

[רבקה.]

רבקה יקרה להטות את לשון החק מאוד קל אבל כשיש את המילה או בין רכיבי המשפט פירושות שכל אחד מהנזכרים במשפט נכלל בנפרד בלי התניה.
צילום דיוקן הוא פרטי לחלוטין, הוא שייך למזמין, ומי שוויתר על זכותו בחתימה על חוזה דרקוני שהמצאת לך זו בעיה שלו.


אבל, ממתי אנחנו הולכים לפי לשון החק?
מה עם דין תורה? (החק הוא לא מנהג המדינה אא"כ מנהג כולם לנהוג לפי החק כמו בחוקי עבודה, וברור לפי תגובות כמה מהצלמים כאן שאין זה מנהג המדינה...)

המצחיק הוא שמה שנראה לכם כ"כ הזוי הוא מה שמקובל בארצות הנאורות בעולם שלנו. ככל הידוע לי, מדינת ישראל די חריגה בכך שבחלק מהמקרים היא נותנת את זכויות היוצרים ללקוח. בחו"ל המקובל הוא שהלקוח מקבל רק הדפסות, או קונה קבצים דיגיטליים בודדים במחיר יקר מאוד לכל קובץ. בכל המקרים מפורט שהזכויות נשארות בידי הצלם, והלקוח יכול להשתמש בתמונות רק לצרכים פרטיים. לא נתקלתי בצלמת ילדים אחת בחו"ל שעובדת אחרת. (כנ"ל על צלמי אירועים.) ויצא לי לגלוש בפורומי צילום בחו"ל.

בכל מקרה - אני ממש לא המצאתי את הקטע של שמירת הזכויות אצל הצלם (הלוואי שהייתי חכמה כ"כ), אלא זה דבר מקובל מעין כמוהו אצל צלמים שעובדים בצורה מסודרת. (קרי: לא חאפרים.)

ולגבי דין תורה: הרב שלך והרב שלי בוודאות יגידו דברים שונים זה מזה, אז בואי לא נתחיל...

 

[E&A]

רבקה צודקת בכל מילה. הייתי גרה בטורונטו וצלמת שעשתה לי תמונות פרוטרט לא נתנה דיסק בשום אופן. כל הגדלה נוספת מזמינים ממנה.
אותו דבר עם אחותי שגרה בפילדלפיה. היא צלמה את ילדיה צילומי סטודיו וקיבלה רק הדפסה.
אותו דבר בכל צלמי המחזורים בבתי ספר.
נפגשתי עם צלמת מזון מאד ידועה בארץ שהביע בפני את מורת רוחה שאין היא מקבלת תוספת בכל פעם שתמונותיה מתפרסמות באופנים שונים.
בחו"ל יש מודעות יותר גבוהה לזכויות יוצרים מה שפה בארץ אין, וזה חבל.
חוזה שבו את לפחות יוצרת לעצמך את זכויות היוצרים, זהו דבר בסיסי ומחייב המציאות.
זהו זכותו של היוצר.

 

[מתלמדת]

לא לתת ללקוח להפיץ תמונה של הצלם שלא באישורו, נשמע אחרת לגמרי מלהניח לצלם להשתמש בצילומי ילדים או אירועים פרטיים לצרכיו שלו. ועוד בלי אישור הלקוח. הפרצוף של הלקוח צריך להיות מוגן בזכויות יוצרים לפחות כמו הידע של הצלם בקומפוזיציה ותאורה. עם כל הכבוד למקצוע.

 

[מרגלית ויסברג]

מי הזכיר פה בכלל אפשרות כזו של שימוש תמונות פנים של לקוח בלי אישורו?

 

[שולי]

רבקה צודקת בכל מילה. הייתי גרה בטורונטו וצלמת שעשתה לי תמונות פרוטרט לא נתנה דיסק בשום אופן. כל הגדלה נוספת מזמינים ממנה.
אותו דבר עם אחותי שגרה בפילדלפיה. היא צלמה את ילדיה צילומי סטודיו וקיבלה רק הדפסה.
אותו דבר בכל צלמי המחזורים בבתי ספר.
נפגשתי עם צלמת מזון מאד ידועה בארץ שהביע בפני את מורת רוחה שאין היא מקבלת תוספת בכל פעם שתמונותיה מתפרסמות באופנים שונים.
בחו"ל יש מודעות יותר גבוהה לזכויות יוצרים מה שפה בארץ אין, וזה חבל.
חוזה שבו את לפחות יוצרת לעצמך את זכויות היוצרים, זהו דבר בסיסי ומחייב המציאות.
זהו זכותו של היוצר.

כשתגורי בחול אז תתנהגי כמו שמקובל שם אא לרקוד על החתונות

 

[E&A]

כשתגורי בחול אז תתנהגי כמו שמקובל שם אא לרקוד על החתונות

מה הקשר? טענו שזה דבר הזוי אז כתבתי שזה לא כזה הזוי אלא מקובל בעולם.
וזכותי להתנהל בעסק שלי בצורה שנראית לי הוגנת לא משנה איפה אני גרה.

 

[רבקה.]

לא לתת ללקוח להפיץ תמונה של הצלם שלא באישורו, נשמע אחרת לגמרי מלהניח לצלם להשתמש בצילומי ילדים או אירועים פרטיים לצרכיו שלו. ועוד בלי אישור הלקוח. הפרצוף של הלקוח צריך להיות מוגן בזכויות יוצרים לפחות כמו הידע של הצלם בקומפוזיציה ותאורה. עם כל הכבוד למקצוע.

תגידי, את רצינית? קראת בכלל את השרשור?
בואי צטטי בבקשה את ההודעה מהשרשור הזה שגרמה לך לכתוב את מה שכתבת פה (מה שציטטתי פה^ ).
אני מקווה שתוך כדי ניסיון תביני מה מוזר בהודעה שלך, אבל אם לא - אשמח להסביר לך אחרי שאקרא את הציטוט שתביאי.

 

[dahan]

תדברי איתה ותשאלי רב.. בעיניני ממונות לא סומכים על פורומים, את רק יכולה לומר לו מה מקובל ממה שביררת והוא יכריע.

 

[sarigold5]

לא קראתי את כל התגובות, אבל למה היא לא יכולה להשתמש בתמונות ולכתוב בפינה, ליד החתימה שלה שהתמונות צולמו ע"י פלונית? ככה הצלמת גם תרוויח מזה פרסום. לא?