וואו, אני רואה שזרקתי גפרור....
אוקי, אז כשראיתי את השאלה מיד צפו לי מול העיניים כל הילדים בגיל הזה שצילמתי.
כמה חול אכלתי עד שראיתי מהם תמונה מושלמת מקומפזת מוארת וחייכנית! זה לא קל!.
וחלק מההתמחות שלי כצלמת לבד מהטכניקה של הצילום זה התמודדות עם סרבני צילום.
כל צלמות הילדים כאן מכירות את זה. כל אחת מפתחת שיטות משלה לעידוד תינוקות פעלתניים להציג את הפוזה המושלמת ברגע הנכון.
אז נחזור לטיפים. אם הייתי הראשונה הייתי אולי נותנת טיפ או שניים לצילום אבל כבר כתבו כמה עיצות והחלטתי להעלות בפני האמא גם את האופציה של צילום מקצועי. (זכותי להמליץ על זה לאנשים בתור צלמת?
)
ראיתי בפורומים רבים שיש הפניה לקבלת ייעוץ מקצועי. נתקלתי לאחרונה בשאלה ששאלתי בפורום דיני עבודה, המליצו לי בשביל הבעיה שלי לפנות לעורך דין באופן פרטי.
יכול להיות שגולשים אחרים היו נותנים לי כן טיפים. אבל, היי! בשביל זה זה פורום. יש הרבה דעות!
וזה שאני צלמת, זה לא אומר שזה לא עיצה טובה בשביל האמא לדעת את היתרונות שבצילום אצל בעלת נסיון בצילומי ילדים. אז נא לא לראות צל הרים כהרים.
סיפור קטן לשבת-
לפני כמה זמן צילמתי בסטודיו שלי ילד מיוחד. שלא מתקשר.
ניסיתי וניסיתי, כמעט את כל מה שאני מכירה ולא הצלחתי לגרום לו להסתכל על המצלמה.
בסוף פרשתי לחדר אחר, אמרתי פרק תהילים, וביקשתי מד' שלפחות בשביל האמא- שתראה קצת נחת מהילד שלה, שאני אצליח.
כשחזרתי- ב"ה הילד הסרבן נעץ בי זוג עיניים חינניות ומבט מקסים.
אז- אפשר לכתוב את הטיפ הזה? לא לשכוח מי גורם לילדים לחייך, ולנו לגמור את העבודה בכיף.