לענין הרפואי - אם זה אכן גרם לסיבוך, אפילו אם זה נדיר ולא ממש באשמתו הלבעדית וכו', יש ענין ברור לגשת לרב ולשאול אותו כיצד לנהוג, כיון שאם אותו אדם לא התנצל ולא מעונין לדבר איתך, עלול להיות מצב שהוא לא מתחרט ואוחז שצדק במעשהו לגמרי, וא"כ ימשיך במעשה הזה שהוא ברור לא מעשה ישר והגון לחלוטין
![Smile :) :)]()
, ולכן יש להתייעץ בדחיפות עם רב האם לתבוע אותו או להסגיר אותו וכדו', כיון שהוא עלול להוות סכנה.
לענין הריגשי - מומלץ מאוד להבין ולהפנים שהמעשה הזה כבר נעשה, ואם ההוא לא מוכן להתנצל, (והרב יכריע לא להסגירו וכדו') אין לך כעת מה להמשיך לבוסס בכעס עליו, זה היזק ברור וישיר!, ולכן מומלץ למצוא את השיטה הנכונה להפסיק לכעוס, לא להבין אותו, אבל גם לא לכעוס, או ע"י לימוד זכות כלשהיא, או ע"י חיזוק באמונה, או משהו מהסגנון הזה, אבל העיקר לעזור לעצמך לצאת מהכאב הנפשי, זה לא פחות אם לא יותר חשוב מהענין הרפואי.
וכמובן לזכור, אתה לא צריך להבין אותו או להצדיק אותו, ממש לא, אבל לא מומלץ להמשיך לכאוב ולכעוס, למרות שזה מובן מאוד.