הנושאים החמים
הנושאים החמים
לפני שנה פורסם ע"י @בעילום שם.
ועכשיו עם תחילת זמן חורף נראה לי מתאים להעלות את זה שוב!
אני רוצה להעלות על הכתב קצת מהכאב שחווה כל בחור בשידוכים תקופה ממושכת:
אני בחור בן עשרים וכמה, לומד בישיבה חשובה, כבר כמה שנים בשידוכים, לא יותר מידי אבל מספיק.
התחלתי שידוכים כמו כולם בתחילת ועד שישי. בהתחלה כולם נפגשו, עוד בחור ועוד בחור וגם אני ביניהם. ואז התחילו גם להתארס. בהתחלה זה היה משמח, כל בחור שהתארס כולם שמחו בשמחתו ואני בתוכם. וזה המשיך עוד בחור ועוד בחור נפגשים ומתארסים, ואני בשונה מהם רק נפגש... בהתחלה זה היה עוד קל לשמוח בשמחת חבריי, אבל ככל שהלכו והתדלדלו החברים זה נהיה יותר ויותר קשה. ואז הגיע השלב שהועד מתחת מתחילים להתחתן, נהיה עוד הרבה יותר קשה לראות אותם מתחתנים ואני נשאר בישיבה. בנוסף לזה כולם מגיעים אליך ואומרים לך "בקרוב אצלך" וזה מאד מעצבן לשמוע. אפילו שהברכה מגיעה ממקום טוב, אבל לבחור מבוגר קשה מאד לשמוע את זה. וכל זה עוד בלי הסבל של לקבוע חדרים כל פעם מחדש. עם מי אני יהיה בחדר, אני כבר צריך להיות עם בחורים צעירים שלא היה לי איתם קשר בעבר, וצריך להתחיל להתרגל לשעות שינה אחרות, כי הם עוד בשלב שיש להם עוד מה לעשות בישיבה... וזה עוד בלי לדבר על כל חברותא שמתחתן לכמה צער זה גורם, להתחיל לחפש חברותא חדשה וכו...
לא נעים לי לכתוב את זה אבל ב"ה הגיע הקורונה וזה לא מזיק בשידוכים לא להיות בישיבה, אני בבית לא צריך לפגוש את הכאב הזה כל יום. לא צריך ללכת לישון בשעות לא שעות בגלל חברי החדר הצעירים. ב"ה לא פוגש את הבחורים המאורסים, לא צריך להחגיע לחתונות וממילא אף אחד לא מאחל לי "בקרוב אצלך" ו"מה איתך, למה אתה עדיין לא מתחתן... וכו.
וכל זה ממקצת הכאב שעובר על כל בחור ובחור מבוגר בישיבה ואפילו יותר צעירים ממני שבשידוכים תקופה ארוכה ומספיק גם להיות שנה בשידוכים בשביל שזה יהיה תקופה ארוכה.
לאור הדברים הנ"ל אני פונה בשמי ובשם עוד הרבה בחורים ואפילו לא כל כך מבוגרים לכל החברים מהישיבה שהתחתנו והמכרים כגון שכנים וכדו' שיגלו רגישות, לא צריך להיות שדכן בשביל לשדך. תסתכלו לצדדים לראות אם אתם מכירים רווקים או רווקות בשידוכים אל תחכו אפילו רגע, כל אחד שיש לו רעיון שמיד ינסה להציע. כל רגע ורגע שעובר זה סבל בל יתואר, ואם בזכות המכתב הנ"ל יבוא הצעה אפילו לרווק/ה אחד והיה זה שכרי.
www.prog.co.il
ועכשיו עם תחילת זמן חורף נראה לי מתאים להעלות את זה שוב!
אני רוצה להעלות על הכתב קצת מהכאב שחווה כל בחור בשידוכים תקופה ממושכת:
אני בחור בן עשרים וכמה, לומד בישיבה חשובה, כבר כמה שנים בשידוכים, לא יותר מידי אבל מספיק.
התחלתי שידוכים כמו כולם בתחילת ועד שישי. בהתחלה כולם נפגשו, עוד בחור ועוד בחור וגם אני ביניהם. ואז התחילו גם להתארס. בהתחלה זה היה משמח, כל בחור שהתארס כולם שמחו בשמחתו ואני בתוכם. וזה המשיך עוד בחור ועוד בחור נפגשים ומתארסים, ואני בשונה מהם רק נפגש... בהתחלה זה היה עוד קל לשמוח בשמחת חבריי, אבל ככל שהלכו והתדלדלו החברים זה נהיה יותר ויותר קשה. ואז הגיע השלב שהועד מתחת מתחילים להתחתן, נהיה עוד הרבה יותר קשה לראות אותם מתחתנים ואני נשאר בישיבה. בנוסף לזה כולם מגיעים אליך ואומרים לך "בקרוב אצלך" וזה מאד מעצבן לשמוע. אפילו שהברכה מגיעה ממקום טוב, אבל לבחור מבוגר קשה מאד לשמוע את זה. וכל זה עוד בלי הסבל של לקבוע חדרים כל פעם מחדש. עם מי אני יהיה בחדר, אני כבר צריך להיות עם בחורים צעירים שלא היה לי איתם קשר בעבר, וצריך להתחיל להתרגל לשעות שינה אחרות, כי הם עוד בשלב שיש להם עוד מה לעשות בישיבה... וזה עוד בלי לדבר על כל חברותא שמתחתן לכמה צער זה גורם, להתחיל לחפש חברותא חדשה וכו...
לא נעים לי לכתוב את זה אבל ב"ה הגיע הקורונה וזה לא מזיק בשידוכים לא להיות בישיבה, אני בבית לא צריך לפגוש את הכאב הזה כל יום. לא צריך ללכת לישון בשעות לא שעות בגלל חברי החדר הצעירים. ב"ה לא פוגש את הבחורים המאורסים, לא צריך להחגיע לחתונות וממילא אף אחד לא מאחל לי "בקרוב אצלך" ו"מה איתך, למה אתה עדיין לא מתחתן... וכו.
וכל זה ממקצת הכאב שעובר על כל בחור ובחור מבוגר בישיבה ואפילו יותר צעירים ממני שבשידוכים תקופה ארוכה ומספיק גם להיות שנה בשידוכים בשביל שזה יהיה תקופה ארוכה.
לאור הדברים הנ"ל אני פונה בשמי ובשם עוד הרבה בחורים ואפילו לא כל כך מבוגרים לכל החברים מהישיבה שהתחתנו והמכרים כגון שכנים וכדו' שיגלו רגישות, לא צריך להיות שדכן בשביל לשדך. תסתכלו לצדדים לראות אם אתם מכירים רווקים או רווקות בשידוכים אל תחכו אפילו רגע, כל אחד שיש לו רעיון שמיד ינסה להציע. כל רגע ורגע שעובר זה סבל בל יתואר, ואם בזכות המכתב הנ"ל יבוא הצעה אפילו לרווק/ה אחד והיה זה שכרי.
- שנתבשר בשורות טובות...
התייעצות - להישאר לבד-טור אישי נוקב מלב אל לב
אני רוצה להעלות על הכתב קצת מהכאב שחווה כל בחור בשידוכים תקופה ממושכת: אני בחור בן עשרים וכמה, לומד בישיבה חשובה, כבר כמה שנים בשידוכים, לא יותר מידי אבל מספיק. התחלתי שידוכים כמו כולם בתחילת ועד שישי. בהתחלה כולם נפגשו, עוד בחור ועוד בחור וגם אני ביניהם. ואז התחילו גם להתארס. בהתחלה זה היה...
www.prog.co.il
