התייעצות סיפורים אישיים לבנות הנעורים

מצב
הנושא נעול.

כוכב103

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
עיצוב ואדריכלות פנים
עימוד ספרים
לאחרונה נכנס מאוד לאופנה להביא סיפורים אישיים בתור תכנית לסמינרים וגם לכיתות גבוהות בבי"ס יסודי.
ואני עוקבת מן הצד אחר התופעה בשקט וקצת בפליאה

עד שהבת שלי חזרה מבועתת אחרי סיפור אישי ששמעה.
היא היתה ממש בטראומה.
זה היה אחד מסיפורי הזוועה ששמע כל עם ישראל בזמן האחרון.
שכולנו לא עצמנו עין כמה לילות, והסתובבנו בחרדה בימים.
ואת הסיפור הזה סיפרו לה.
היא חזרה הביתה ובמשך שעתיים סיפרה לי את הסיפור לפרטיו, היא בכתה את הטרגדיה ממש בבכי קורע ,
כשמול עיניה היא רואה את אחיה הקטנים החמודים שהיא כ"כ אוהבת.

ואני שואלת את עצמי:
למה?

למה נראה למישהו שהטרגדיות האלו עושות טוב למישהו?
מה יוצא לבנות עשרה צעירות ורגישות ששומעות נשים צדקניות שעברו מסע עקידה משלהן?
מה זה תורם להן?
אולי תחכימו אותי...
 
נערך לאחרונה ב:

שמרלינג

משתמש מקצוען
סיפור זוועה ממש כמו שאת מתארת,
צריך להיות בכנס ערב ר"ה \יום כיפור לבנות תיכון(!) שזה מאוד מעורר את הבנות.
 

D123

משתמש מקצוען
עיצוב גרפי
סיפור זוועה ממש כמו שאת מתארת,
צריך להיות בכנס ערב ר"ה \יום כיפור לבנות תיכון(!) שזה מאוד מעורר את הבנות.
גם בזמני התעוררות לא בטוח שזו הדרך. זה יכול להיות כבד וקשה להן ואז ההתעוררות מתפרשת כדבר קשה.
לא נראה לי שסיפורי זועה הם הדרך היחידה לקרב בנות צעירות לאביהן שבשמים... יש דרכים נעימות יותר שעוזרות לתפוס את תהליך התשובה וההתעוררות כדבר טוב ולא מכביד.
 

שמרלינג

משתמש מקצוען
גם בזמני התעוררות לא בטוח שזו הדרך. זה יכול להיות כבד וקשה להן ואז ההתעוררות מתפרשת כדבר קשה.
לא נראה לי שסיפורי זועה הם הדרך היחידה לקרב בנות צעירות לאביהן שבשמים... יש דרכים נעימות יותר שעוזרות לתפוס את תהליך התשובה וההתעוררות כדבר טוב ולא מכביד.
זה באמת תלוי מאוד באיזה סדר גודל של סיפור מדובר. ואם סיפורים כאלו אז בימי התעוררות.
 

תמר טל

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
לאחרונה נכנס מאוד לאופנה להביא סיפורים אישיים בתור תכנית לסמינרים וגם לכיתות גבוהות בבי"ס יסודי.
ואני עוקבת מן הצד אחר התופעה בשקט וקצת בפליאה

עד שהבת שלי חזרה מבועתת אחרי סיפור אישי ששמעה.
היא היתה ממש בטראומה.
זה היה אחד מסיפורי הזוועה ששמע כל עם ישראל בזמן האחרון.
שכולנו לא עצמנו עין כמה לילות, והסתובבנו בחרדה בימים.
ואת הסיפור הזה סיפרו לה.
היא חזרה הביתה ובמשך שעתיים סיפרה לי את הסיפור לפרטיו, היא בכתה את הטרגדיה ממש בבכי קורע ,
כשמול עיניה היא רואה את אחיה הקטנים החמודים שהיא כ"כ אוהבת.

ואני שואלת את עצמי:
למה?

למה נראה למישהו שהטרגדיות האלו עושות טוב למישהו?
מה יוצא לבנות עשרה צעירות ורגישות ששומעות נשים צדקניות שעברו מסע עקידה משלהן?
מה זה תורם להן?
אולי תחכימו אותי...
מסכימה לגמרי!
יש שני סוגי סיפורים אישיים: סיפור של חזרה בתשובה/ התגברות/ שיתוף במסע שעבר המספר עם תובנות שנותנות כח, יכול להיות מחזק מאוד ומעצים הרבה יותר מ"סתם" הרצאת חיזוק או שיעור יהדות,
ומנגד הסיפורים האישיים ה"טראגיים", באמת לא תורמים בעיניי מעבר לסוג של "ריגוש", התמוגגות בבכי משמיעת הסיפור הטראגי, הסבל והייסורים, שזה בעיניי לא דרך נכונה להתחזק.
 

כוכב103

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
עיצוב ואדריכלות פנים
עימוד ספרים
אני לא מתנגדת לכל סיפור אישי. בכלל לא
סיפורים אישיים של התגברות, על לקות שחיים איתה, על מאורע מכונן ומצמיח גם אם הוא כרוך בהתמודדות קשה- מבחינתי הוא באמת מקנה כלים חשובים לחיים.
אבל סיפור טראגי שהמסר שלו הוא לדעת שהכל מה' וכדו'
איך הוא קשור לקדמת הבמה אצלנו בתור תכנית פנאי?
 

פשוש

משתמש מקצוען
השאלה היא איך מספרים את הסיפור האישי.
גם סיפור טרדי במיוחד ניתן להעבירו כסיפור רצוף בהשגחה אלוקית ובהארות משמיים.
ספור שיוצאים ממנו בטראומה, כנראה לא סופר טוב, ולא עשה את העבודה נכונה.

הענין של הסיפורים האישיים הוא לחזק ולא להכאיב.
 

m a r g a l i t

משתמש סופר מקצוען
עיצוב גרפי
מוזיקה ונגינה
השאלה היא איך מספרים את הסיפור האישי.

הבעיה היא שהסיפורים האלו קרו לא רק למי שיודע איך לספר.
אני בטוחה שיש הרבה שנהנו לשמוע את זה ולא היו בטראומה, אבל תמיד יש את הרגישות יותר,
וכשמביאים מישהי לספר סיפור אישי צריך לדאוג שזה לא יהיה טראומתי...
 

כוכב103

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
עיצוב ואדריכלות פנים
עימוד ספרים
צריך התאמה לגיל ומצב
מה שאת יכולה לספר לאישה בת שלושים
בד"כ לא מתאים לספר לנערה בת 15
אין לה את כוחות הנפש, והיכולת להתמודד עם הכאב.

אין לה גם את הבגרות לקחת מזה כח וחיזוק. היא רק נכנסת לחרדות
 

פרות הדר

משתמש פעיל
אצלינו סיפרו סיפור אישי מזעזע ולא מתאים כלל לילדות
והילדות שלי בגילאי 10 ו12
לא מתאים בכללללללל
 

תמר ה.

משתמש מקצוען
מסכימה מאד. להבנתי, מעבר לתהיה בפרוג, חשוב וקריטי להביא את הדבר לפני המארגנות, אמא ואמא נוספת ועוד אחת יגרמו למנהלות ולרכזות לחשוב פעמיים ולשקול תוכניות.
הצורך לחשוף כל דבר במוחצנות רגשית על מנת לייצר ריגוש ו"תרומה" הוא בעייתי מאד לשני הצדדים, לתחושתי.
להבדיל מסיפורי השראה ומודליינג שמסופרים אחרי עיבוד ויצירת משמעות אמיתית, שאז אין כמותם יכולים לקרב.
 

Miriam schwartz

יוצרת באהבה חווית תמונה
מנוי פרימיום
צילום מקצועי
עריכה והפקת סרטים
למה טרגדיה כל אחת שחוזרת בתשובה זה סיפור אישי לבנות לא?;):cool:
אממ אמממ אמממ, יש גם טרגדיות וגם גיורות וגם חוזרות בתשובה.
באחד הכנסים שהייתי, מפחדת להגיד מידי פרטים לכי תדעי אם משהי מכירה אותה הביאו איזה משהי שדיברה על כך שהיא נגמלה מהאייפון שלה............... והיא ידעה לסחוט דמעות !
 

Miriam schwartz

יוצרת באהבה חווית תמונה
מנוי פרימיום
צילום מקצועי
עריכה והפקת סרטים
כן, לבנות מבינות עניין לא ט', קצת יותר גדולות, אבל תסלחי לי זה לא כ"כ מדבר לבנות (או שכן?)
את עברת את הניסיון בהצלחה רבה בגלל זה את הולכת עכשיו לספר על הניסיון שלך לכל עמ"י?
 

Miriam schwartz

יוצרת באהבה חווית תמונה
מנוי פרימיום
צילום מקצועי
עריכה והפקת סרטים
מצב
הנושא נעול.

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קכג

א שִׁיר הַמַּעֲלוֹת אֵלֶיךָ נָשָׂאתִי אֶת עֵינַי הַיֹּשְׁבִי בַּשָּׁמָיִם:ב הִנֵּה כְעֵינֵי עֲבָדִים אֶל יַד אֲדוֹנֵיהֶם כְּעֵינֵי שִׁפְחָה אֶל יַד גְּבִרְתָּהּ כֵּן עֵינֵינוּ אֶל יְהוָה אֱלֹהֵינוּ עַד שֶׁיְּחָנֵּנוּ:ג חָנֵּנוּ יְהוָה חָנֵּנוּ כִּי רַב שָׂבַעְנוּ בוּז:ד רַבַּת שָׂבְעָה לָּהּ נַפְשֵׁנוּ הַלַּעַג הַשַּׁאֲנַנִּים הַבּוּז לִגְאֵיוֹנִים:
נקרא  14  פעמים

לוח מודעות

למעלה