טיפים ועצות לאמהות עם קנטנים

סטודיו פלאש · 6/6/18

אשריכם
נהניתי מאוד מהעצות
יש כאן נשים חרוצות ומדהימות שאני מקנאה (קנאת סופרים)

המקל והגזר · 6/6/18

איזה כיף לקרא אשכול ולראות שעוד המון המון נשים כמוני !
אז צרת רבים חצי נחמה,
וזה עובר מהר, הגדול שלי בן 9 (ענק!!!!)
ועוזר הרבה- בלסגור מיטות, קצת קניות של בוקר או ערב לחוצות ,

בדיוק אתמול ישבנו למטה אחה"צ והבאתי לו 100 ש"ח שיקנה כמה דברים במכולת ,
אז שכנה אמרה לי , את סומכת עליו????

עניתי לה: אם לא עליו, על מי אני יסמוך?

גיטרה · 6/6/18

תודה לכלום על העצות.
אלה שכתבו אחה"צ להיות רק עם הילדים - כך אצלי, אין שום אופציה אפ' לקלף ירקות לארוחת ערב, ב"ה 2+1 קטנטנים צפופים מאד (במשפחה קוראים להם "שלישיה"

). מצד שני, אין לי מתי לבשל, כלום. מתחילה להכין ארוחות ערב רק כשהילדים נרדמים - 7.30 - 8, והם מוכנות רק לקראת 10...., מה שגורם לי להעדיף מדי הרבה פעמים להוציא אוכל מוכן (קנוי - פיצות, בצק עלים, וכד') קפוא, ולחמם, לחילופין - לחם, סלט, וכדו', בקיצור - לא אוכל מבושל נורמלי

.
לא חושבת שיהיה למישהו איזה פתרון, אבל לפחות ניסיתי.

(עיקר הבעיה שאני גם לא מוצאת שום חור של זמן לבשל בכמות גדולה יותר ולהקפיא......)

SN · 6/6/18

נכתב ע"י גיטרה:
(עיקר הבעיה שאני גם לא מוצאת שום חור של זמן לבשל בכמות גדולה יותר ולהקפיא......)

מזדהה מאד
מה שאני מנסה לעשות לפחות שאני כבר מכינה משהו, לעשות אותו יותר ולהקפיא.
אני מתכוונת בדברים הפשוטים כמו בצל מטוגן אז תמיד מטגנת קצת יותר ומקפיאה בכוסיות, רוטב אדום לפסטה וכדו.

עוגיות · 6/6/18

מה עוזר לאשה שמאד אוהבת להתמרח ולדחות דברים ואז ,רגע לפני, נזכרת ומתחיל מרתון מטורף של הספקים שמותירים אותה סחוטה רגשית ופיזית. פעם אחר פעם ולא לומדת ממסקנות של פעם קודמת?????????

תזרים · 6/6/18

נכתב ע"י שוקולית:
יש לי סיפור מפעים שלי באופן אישי נתן המון כח.

השלישי שלי נולד כשהגדולה עוד לא היתה בת 3, והלילות כימים היו מלאי עבודה....

ספרה לי מכרה אחת ממקור מוסמך את הסיפור הבא-

הרבנית קנייבסקי ע"ה היתה מטופלת בקטנטנים צפופים ובעלה ר' חיים שליט"א היה יושב ולומד [בזמנים שעוד לא ידעו את ר' חיים של היום...] והיא היתה מכבדת ונותנת אבל בלילות היתה קורסת מחוסר שינה, מלקום מזה לזה.
היא הגיעה לאביה הגדול הרב אלישיב זצ"ל ושאלה אותו האם מותר לה להפריע למנוחת בעלה בלילות ולבקש ממנו עזרה כי היא קורסת לבד. חשב הרב אלישיב ואמר לה במלוא ההבנה והחמלה, "בת שבע, זה שאלה, בואי ונתיעץ עם ר' שלמה זלמן אוירבך בענין".
קם אביה הגדול וירד לביתו של ר' שלמה זלמן וסיפר לו את הדברים, ישבו שני הגדולים שעוסקים בעניני רומו של עולם ושמו ראשם איך בת שבע תסתדר עם הילדים... עד שפסק ר' שלמה זלמן את המשפט המפעים הבא: "את יכולה להעיר את בעלך אבל בואו נתפלל שיהיה לך כח לקום ולטפל בילדים" ישבו שני הגדולים ואמרו מספר פרקי תהילים שלבת שבע קנייבסקי יהיה כח לקום בלילה...

הסיפור הזה מדהים מכל כיוון שרק מסתכלים עליו ולי הוא נתן המון המון המון כח.

דבר ראשון, שימו לב לרב אלישיב, איך הוא התיחס אליה, הוא לא אמר לה 'ב"ה שיש לך ילדים ומסכן מי שאין לו..' ולא אמר לה 'תשמחי שיש לך בעל גדול בתורה וזה שכרך...', אלא הקשיב וירד למצוקה שלה.

והכי מה שאני לקחתי, שתתפללי, על הדברים הקטנים האלו, את הולכת לישון- תפני לרבש"ע ותגידי, 'אבא, אני עיפה אין לי כח לקום בללילה, תעזור לי'. את קמה בבוקר תזכרי להרים עיניים ולהגיד 'ה' תן לי כח להיות אמא היום'. לא לגמור לשאת עינים ולבקש על הדברים הקטנים. אם שני גדול"י שזמנם היה יקר להם מאד התפללו על כזה דבר, לכאורא פעוט, אז יש כאן מוסר השכל ענק- ק"ו שתתפללי את על כל חיי היום יום הקטנים והשוטפים.

נקודה נוספת, היא העובדה שעשתה לי טוב- גם לרבנית קנייבסקי היה קשה, אף אחד לא מלאך, גם היא התמודדה עם מה שאני ואת מתמודדות וצמחה משם....

אני בטוחה שכל אחת תמצא בו עוד נישה של גדלות וכח, כפי שמצאתי אני עם כל אחת שספרתי לה את זה.

בהצלחה לכולן!

חברה שלי כתבה לי בתגובה לסיפור:
אני יודעת ממקור ראשון שהרבנית קנייבסקי בשנים שהייתה מטופלת בקטנים וגם רצתה לאפשר לבעלה ללמוד.
לקחה אישה לעזרתה שהייתה באה כמה פעמים בשבוע.
האישה הזאת היא איכשהוא משפחה שלי.
בקיצור עזרה לעצמה לא לקרוס ולא להפריע ללימוד התורה.

אביטל טאביב · 6/6/18

ב"ה יש לי שלושה שהגדולה בת 2 ועשרה. וב"ה הרביעי בדרך.

כמה טיפים משלי לצפיפות נדירה שכזו

1. אני עם הילדים עד שהם הולכים לישון (בשעה 7:00), משתדלת לא לעשות כלום בבית, הבית מקבל טיפול מהשעה 20:00 ואילך...
2. אני מכינה כמויות של ארוחות מראש ומקפיאה, כגון: שניצלים, ירקות מוקפצים, קציצות. וכשאין ארוחה מוכנה, לא להלחץ, יש במקפיא...
3. בעלי ב"ה לומד בכולל רצוף, כך שהוא חוזר ב- 17:00 והוא איתי והילדים (הוא מקלח

) עד שהוא הולך לכולל ערב בשעה 20:30.
4. הכלים והכביסות מחכים לי יפה עד שיהיה לי כוח אליהם

צריך לדעת להתגמש בחיים. א"א לתפוס הכל...

בהצלחה!
אחת ששורדת ב"ה.

chayasl · 6/6/18

נכתב ע"י stars:
מקפיצה..
יש למישהי עוד רעיונות, איך מתמודדים עם קטנטנים? תעסוקה בשבילהם? לא מעניין אותם שום משחק... חוץ מלצרוח (שנתיים ושנה..) ואיזה כיף לשמוע שלא רק אצלי הולך צרחות בזמן המקלחות.... אבל תגידו מה עושים??

אצלי גם צפופים ככה ב"ה.
עכשיו כבר קצת יותר גדולים.
בכ"א, מה שעזר לי:
לא לעשות כלום, אבל כלום! בזמן שהם ערים.

כמובן להכין בגדים מהלילה.
להפנים שאת לא יכולה להספיק הכל.

ולהנות מהזמן הזה. זה עובר יותר מהר ממה שזה נראה. (את זה אני אומרת מהכרות קרובה מאד של חברה שיש לה גם שתיים צפופות, והיא היתה עסוקה רק בהשרדות, ופשוט סבלה כל התקופה הזאת. לא שופטת אותה, אבל אין לי ספק שהיא והבנות שלה הפסידו בגדול)

אלישבע וי · 7/6/18

קראתי מתחילת האשכול ועד סופו!
אשכול מרתק!
מחכים ונותן המון
אני לפעמים כן מצליחה להכניס עבודות בית קלות כמו הכנסת מכונה, שטיפת כלים תו"כ שהילד יושב ומצייר בשולחן במטבח ווכו, מותר ולפעמים אין ברירה וא"א לוותר על זה אבל צריך לעשות את זה בצורה חכמה ותו"כ לתת לילד תחושה שאת איתו (להתענין בציור ולהחמיא למשל, או פשוט לשתף אותם בהכנסת הכביסה למכונה, אני נותנת לילד לשים את האבקה וכו... עם כל זה שלפעמים יש נזילות החוצה...)
הצלחה לכולן!

22 · 7/6/18

גם אני קראתי הכל (וגם שמעתי את השיר) ממש מחכים ומרגש לראות את אמהות עם ישראל משקיעות בדור הבא בדבר האמתי ולא בשטויות חולפות.
בקיצור ההמלצות שלי הן:
1- להשקיע המון המון בתקופה שהם קטנים זה התקופה הכי יפה להקניית הרגלים (תמיד אפשר לתקן אבל יותר קשה), דווקא כשהילדים רוצים לעשות דברים הנטייה שלנו היא לא לתת וכשאנחנו רוצים שהם יעזרו כבר הם לא רוצים, אז לתת להם ולגייס את האנרגיות שלהם לעזור לנו ולקדם אותם גם אני הייתי מעדיפה לחכות שיירדמו ואז לעשות הכל אבל למדתי שזה פשוט מתנה לחיים וגם בסופו של דבר נחמד לי. כדאי לתת להם לעזור רק כשיש סבלנות וזמן.
2- אני ראיתי שמאוד עוזר לי הידיעה הברורה של הזמן שבו יהיה שקט וכולם ישנו, פשוט צורך נפשי שלי. וכך כל פעם שקצת קשה לי אני מסתכלת על השעון ואומרת לעצמי עוד קצת סבלנות.
3- לדעתי כל אמא חייבת לדאוג להטעין את עצמה ולהתמלא באופן קבוע, פעם בשבוע התעמלות/ ציור/ בריכה/ הרצאה/ הליכה.... כך היא יודעת שגם אם קשה לה כרגע, מחר היא תתאוורר.
4- לדעתי כן כדאי להשתדל לעבור כל יום על הבית ולא לחכות שייצטבר.
5- להרפות המון ולא להילחץ מהשכנים כל בית זה שונה לגמרי וצריך ללכת אחרי ההרגשה מה נכון לבית שלי.
6- ארוחות פשוטות בסיר אחד, או בתבנית אחת
7- בקשר לתינוקות, הם אכן לא צפויים. לדעתי כשיש תינוק ממש קטן הוא חסר ישע וצריך לגשת על כל דבר, בהמשך אם הוא אכל והוחלף יודעים בערך את הזמן שבו הוא יהיה רעב שוב ומותר לתת לבכות קצת. התינוק לומד מהר מאוד שניגש אליו בגלל פחדים שלנו שאולי בדיוק הוא לא מרגיש טוב והוא מנצל א"ז. וזה ממשיך בגילאים יותר גדולים שהילדים מפעילים אותנו בגלל החרדות שלנו.
8- פעם שמעתי משהי שאמרה שהקושי הוא עד שהילד הגדול נהיה בגיל שיכול לעזור, זה טס. כמו כן אני הגעתי למסקנה שלכל זמן ועת פתאום מבינים שצריך להרחיב את הבית ואז ה' שולח כסף לזה וכסף לריהוט, או שפתאום יש ילדה גדולה שחשוב לה הניקיון ודברים משתנים והחיים דינמים פתאום קולטים שהבית נהיה יותר נקי, מסודר ונעים וזה פשוט קרה, עוד לא הגעתי לשם, אבל אני מתרשמת מאחרים

תודה על הסיפור על הרבנית קנייבסקי מאוד אהבתי ולדעתי בתשובה של שני גדולי עולם אלו היה משהו יפה שמותר לך אבל תביני כמה זה יקר הלימוד תורה שנתפלל על זה שתסתדרי בלי.

gg · 7/6/18

נכתב ע"י גיטרה:
תודה לכלום על העצות.
, ב"ה 2+1 קטנטנים צפופים מאד (במשפחה קוראים להם "שלישיה" ).

תזהרי זה מה שהיה אצלי (הגדול היה בן שנה וחצי כשנולדו התאומים) בסוף הגיעה השלישיה להוכיח לי שזה ממש לא כך...

גיטרה · 10/6/18

נכתב ע"י gg:
תזהרי זה מה שהיה אצלי (הגדול היה בן שנה וחצי כשנולדו התאומים) בסוף הגיעה השלישיה להוכיח לי שזה ממש לא כך...

אל תרביצי לי, אבל זה החלום שלי... (לא של בעלי..........)

מירימ · 10/6/18

נכתב ע"י גיטרה:
תודה לכלום על העצות.
אלה שכתבו אחה"צ להיות רק עם הילדים - כך אצלי, אין שום אופציה אפ' לקלף ירקות לארוחת ערב, ב"ה 2+1 קטנטנים צפופים מאד (במשפחה קוראים להם "שלישיה" ). מצד שני, אין לי מתי לבשל, כלום. מתחילה להכין ארוחות ערב רק כשהילדים נרדמים - 7.30 - 8, והם מוכנות רק לקראת 10...., מה שגורם לי להעדיף מדי הרבה פעמים להוציא אוכל מוכן (קנוי - פיצות, בצק עלים, וכד') קפוא, ולחמם, לחילופין - לחם, סלט, וכדו', בקיצור - לא אוכל מבושל נורמלי .
לא חושבת שיהיה למישהו איזה פתרון, אבל לפחות ניסיתי.

(עיקר הבעיה שאני גם לא מוצאת שום חור של זמן לבשל בכמות גדולה יותר ולהקפיא......)

תבשלי כל יום ליום למחרת.
ככה ב8 כשהילדים ילכו לישון תאכלו מה שבישלת אתמול ואח"כ תעמידי ארוחה למחר.

טיפים ועצות לאמהות עם קנטנים

מהמשתמשים המובילים!

משתמש מקצוען

משתמש מקצוען

משתמש מקצוען

משתמש מקצוען

משתמש מקצוען

משתמש מקצוען

משתמש סופר מקצוען

משתמש מקצוען

משתמש פעיל

משתמש מקצוען

משתמש מקצוען

משתמש פעיל

פסח כשר ופרימיום!

תגיות נפוצות