האם הייתם קונים ספר מתח (ספר נקי, שנכתב על ידי סופר חרדי) כאשר הגיבור אינו חרדי?
סקירת הבעיה- כל סופר שכותב מתח (צריך שיהיו עוד כמה שעושים את זה) עומד בפני השאלה הזו. מצד אחד, ספר חרדי אמור לתאר גיבור חרדי. ההזדהות, הערכים שהוא מביא.
מצד שני- כידוע, אין בישיבות לימודי ביון, אף אברך חרדי רגיל לא יקבל רישיון להחזקת נשק, ובין סוכני השב"כ והמוסד אין אחוז השמה גבוה של חרדים. במלים אחרות- ספר מתח עוסק בזירות שרובן מחוץ לעולם הרגיל שלנו.
מה עושים עם זה?
ישנם ספרים בהם הגיבור הוא חוזר בתשובה. זה יפה, לטעמי, כאשר סוגיית החזרה בתשובה מהווה חלק מהעלילה (למשל, עמרם- עומרי מהספר מסומן מאת מ. קינן) ומעורר רחמים כאשר כל היותו של הגיבור חוזר בתשובה על מנת להצדיק את קיומו, או גרוע יותר כאשר מחזירים אותו בתשובה בתהליך גיור מזורז, באמצע הספר.
אפשרות דומה- גיבור שנולד במשפחה חרדית וחזר בשאלה. (מקווה שלא טועה בשם הספר- יונתן מתמרות עשן, פ. חריף)
עוד אופציה- הגיבור חרדי ונעזר/ לחילופין נאבק בגיבור נוסף שאיננו חרדי שנושא בתפקיד מחזיק הנשק בעלילה. (איציק פלד מהצוואה, חיים גרינבוים)
ואפשרות אחרונה, גיבור דתי. (אייל!) פתרון מסוים לעניין הערכים, פתרון מלא לבעיית השירות בצבא או במוסד.
איזו אפשרות עדיפה בעיניכם? מה אתם אוהבים לקרוא? מה אתם לא אוהבים לקרוא? ומה יעשה סופר, שלא רוצה לעסוק בענייני החזרה בתשובה, אבל הגיבור שלו חייב להיות דתי, או אפילו חילוני, על פי תנאי העלילה?
סקירת הבעיה- כל סופר שכותב מתח (צריך שיהיו עוד כמה שעושים את זה) עומד בפני השאלה הזו. מצד אחד, ספר חרדי אמור לתאר גיבור חרדי. ההזדהות, הערכים שהוא מביא.
מצד שני- כידוע, אין בישיבות לימודי ביון, אף אברך חרדי רגיל לא יקבל רישיון להחזקת נשק, ובין סוכני השב"כ והמוסד אין אחוז השמה גבוה של חרדים. במלים אחרות- ספר מתח עוסק בזירות שרובן מחוץ לעולם הרגיל שלנו.
מה עושים עם זה?
ישנם ספרים בהם הגיבור הוא חוזר בתשובה. זה יפה, לטעמי, כאשר סוגיית החזרה בתשובה מהווה חלק מהעלילה (למשל, עמרם- עומרי מהספר מסומן מאת מ. קינן) ומעורר רחמים כאשר כל היותו של הגיבור חוזר בתשובה על מנת להצדיק את קיומו, או גרוע יותר כאשר מחזירים אותו בתשובה בתהליך גיור מזורז, באמצע הספר.
אפשרות דומה- גיבור שנולד במשפחה חרדית וחזר בשאלה. (מקווה שלא טועה בשם הספר- יונתן מתמרות עשן, פ. חריף)
עוד אופציה- הגיבור חרדי ונעזר/ לחילופין נאבק בגיבור נוסף שאיננו חרדי שנושא בתפקיד מחזיק הנשק בעלילה. (איציק פלד מהצוואה, חיים גרינבוים)
ואפשרות אחרונה, גיבור דתי. (אייל!) פתרון מסוים לעניין הערכים, פתרון מלא לבעיית השירות בצבא או במוסד.
איזו אפשרות עדיפה בעיניכם? מה אתם אוהבים לקרוא? מה אתם לא אוהבים לקרוא? ומה יעשה סופר, שלא רוצה לעסוק בענייני החזרה בתשובה, אבל הגיבור שלו חייב להיות דתי, או אפילו חילוני, על פי תנאי העלילה?