מידע שימושי ההבדלים בין העדות בבתי כנסת

[אברום 613]

ולשיטת האשכנזים, הברה ספרדית זה לא עיוות??
אם ההברה התימנית היא הנכונה, אז ההברה האשכנזית דומה יותר לתימנית.

ההברה הספרדית היא לכל הדעות "שפה" כי כולם משתמשים בה ביומיום, זה היתרון.
ואת זה שמעתי מאברך ת"ח בן של אחד מראשי הישיבות שליט"א

 

[אלישבע רבקה]

אבל אם את מחפשת השראה להיכל התורה נהדר יש בסאטמאר ברח' יואל - אולי יש תמונות משם למאן דהו

תודה
אשמח אם מישהו יעלה
ידוע לכם אם זה פתוח ביום חול? גם לנשים?

אכן הלימוד בבית הכנסת, אבל תמיד יתכנו חדרי לימוד נוספים, כמו שיש בשטיבלאך חדרי תפילה, אבל זה לא מצוי כמעט אולי בבלעזא שיש הרבה חדרים,
אבל אם את מחפשת השראה להיכל התורה נהדר יש בסאטמאר ברח' יואל - אולי יש תמונות משם למאן דהו

הלואי רק אל תשכחי לשתף אותנו בתוצאה....
בעז''ה
ןאם כבר ריבוי פרטים את יכולה לעשות קמפוס של בתי כנסיות שמכיל את כל העדות או כמה מהם לפחות.....

זה רעיון יפה וחשבתי עליו כבר
אבל הבעיה היא שיש לי הגבלת שטח ואם אני עושה כזה דבר אני רוצה שהוא יהיה מרשים וגדול אז אני חוששת שזה לא יקרה....
וחוץ מזה שאחד החלקים הכי מורכבים בלעשות בית כנסת זה הדרישה שלהם לעשות הפרדה מוחלטת בין לובי וכניסות נשים וגברים וכבר יש לי את זה 3 פעמים פה בפרויקט הזה....אני לא רוצה שכל המבנה יהיה מורכב מכניסות ויציאות...

 

[אלישבע רבקה]

נראה לי שלא רשמו כאן על הלבוש של המתפללים.

הליטאים הולכים בכובע קנייטש עם חליפה קצרה. ובשבת מוסיפים עניבה. הפאות מאחורי האוזניים (גודל הפאות משתנה לפי איזורים, יש כאלו שלא מגדלים כלל).
בקהילות תלמידי החזו"א הולכים עם חליפה ארוכה וכובע עגול/קנייטש, בלי עניבה בשבת, הפאות לפני האוזניים (מה שנקרא "בחוץ"). יש כאלו שהולכים עם ציצית (כותנה או צמר?) מעל החולצה.

לחסידים יש המון וריאציות שמשתנות לפי חסידות ולפי מנהגי בית אבא וכו', ואני לא הצלחתי עדיין לקלוט את הכל.
אנסה לכתוב חלק:

הירושלמים עם יארמולקע לבנה וקאפטן פסים (בתולדות אהרן ואברהם יצחק גם ביום חול, וברוב הקהילות רק בשבת, ומעליהם מעיל חום) מגבעת סופר ביום חול (ושטריימל בשבת אצל כל החסידים הנשואים ובתולדות אהרן ואברהם יצחק לובשים שטריימל בשבת כל הבחורים מגיל בר מצוה).

ציציות צמר מעל החולצה
פערטל שיך עם שווארצע אדער ווייסע זאקן, עם מכנסיים קצרות.

חסידי גור עם פיאות מתחת לכיפה (כיפת גור גדולה), ספודיק בשבת, משקפי פלסטיק עם מסגרת עבה. הויזען אין די זאקען.

סקווירא עם מגפיים.

חסידי פולין וליטא (וברסלב) עם קאפלוטש/המבורג עשוי לבד, חסידי הונגריה רומניה גליציה עם סמט מקטיפה, ירושלמים עם סופר שטוח.

בכמה חסידויות הילדים לובשים כובע גבוה מרובע "דאטשע".

אופן עטיפת הטלית בהרבה חסידויות היא שהטלית מכסה את הידיים (ולא רק על הכתפיים) ושתי הכנפות האחוריות תחובות בגארטל.
בשבת חסידים רבים עוטפים טלית עם עטרת כסף.

חבדניקים עם קנייטש (מעוך מלמעלה בצורה מיוחדת) וחליפה קצרה (גארטל על החליפה בשעת התפילה) לא מכניסים את החולצה מתחת למכנסיים (ובד"כ עובר את החליפה). בשבת הנשואים לובשים פראק ארוך (סירטוק) עם גארטל.
פיאות קצרות לפני האוזניים.

קהילת "בית משיח" לובשים כיפה שכתוב עליה יחי אדוננו. דגל של משיח בדש החליפה.


נחנחים עם כיפות פונפון עם כיתוב נח נח,


אצל הספרדים: קהילות בני התורה/חניכי הישיבות לבושים כמו ליטאים רגילים.
רק שיש שנוהגים להכניס את חוטי הציציות בתוך הבגדים שלא יראו. וכן הטליתות גם לבחורים, וגם רבים לובשים טלית עם פסים לבנים. הבחורים (והילדים) לובשים טלית (חלקם גם מעל הראש).

קהילות רגילות יש פחות הקפדה על הלבוש וניתן לראות באותו בית כנסת כל הסוגים: החל מלבוש ליטאי מלא של כובע וחליפה, (או לבוש ברסלבי ספרדי, לבוש חבדי אינו נפוץ כי הספרדים שנהיים חבדיים עוזבים בד"כ את בתי הכנסיות הספרדים ועוברים לבתי כנסת חב"ד).
וכן באותו בית כנסת ניתן לראות חלק שהולכים עם חליפה בלי כובע (כיפות שונות ותסרוקות שונות),
חלקם בלי חליפה, חלקם עם כיפה שחורה חלקם עם כיפה בצבע אחר וחלקם סרוגה (וחשוב להדגיש שאין כל הבדל אידיאולוגי בין כל אלו כלל, שלא כאשכנזים שמי שמשנה פריט לבוש קטן זה מראה שהוא התרחק ת"ק פרסה מההשקפה הקודמת שלו)
גם צבעי החולצות והמכנסיים וצורתם מאוד מגוונים. וכן צבעי פסי הטליתות.
חלקם עם פיאות קצרות וחלקם ארוכות לפני האוזניים או מאחורי האוזניים,

אצל התימנים הטלית מונחת כמו צעיף מסביב הגוף (כולל הראש) ומשתלשלת בין הידים.
וכמובן הפאות המסולסלות אצל חלק מהמתפללים. כולם לובשים טלית גם במנחה נראה לי.


כל זה דיברנו על החרדים, אצל קהילות המזרחי יש עוד המון ניואנסים ואין כאן מקום להאריך.

וואוו זה פשוט מרתק!
תודה על ההסבר הארוך והמפורט!

אצל קהילות המזרחי יש עוד המון ניואנסים ואין כאן מקום להאריך

למה לא? דווקא מעניין....

 

[ליטאי פשוט]

ויש חדר לרב

אצל האשכנזים זה "בית הוראה"...

 

[אלישבע רבקה]

אצל האשכנזים זה "בית הוראה"...

מה יש בעצם? מה אמור להיות גודל החדר? הרב מקבל שם אנשים?
איך זה עובד?

 

[ליטאי פשוט]

מה יש בעצם? מה אמור להיות גודל החדר? הרב מקבל שם אנשים?
איך זה עובד?

חדר קטן (כמו משרד) עם שולחן +מדף/ארון קטן לספרים, (לפעמים גם כיור)
והרב (או המו"ץ) עונה שם לשאלות כחצי שעה ביום (בדר"כ בערב)

 

[אלישבע רבקה]

חדר קטן (כמו משרד) עם שולחן +מדף/ארון קטן לספרים, (לפעמים גם כיור)
והרב (או המו"ץ) עונה שם לשאלות כחצי שעה ביום (בדר"כ בערב)

תודה רבה!

 

[ליטאי פשוט]

חדר קטן (כמו משרד) עם שולחן +מדף/ארון קטן לספרים, (לפעמים גם כיור)
והרב (או המו"ץ) עונה שם לשאלות כחצי שעה ביום (בדר"כ בערב)

ושכחתי עוד משהו...
לפעמים יש כניסה נוספת

 

[112123]

אצל התימנים הטלית מונחת כמו צעיף מסביב הגוף (כולל הראש) ומשתלשלת בין הידים.
וכמובן הפאות המסולסלות אצל חלק מהמתפללים. כולם לובשים טלית גם במנחה נראה לי.

לא בדיוק כמו צעיף, זה מכסה גם את כל הגב
הרבה לובשים את הטלית גם במנחה של ערב שבת (וכמובן גם בערבית של שבת) ובמנחה של שבת היום לא הרבה לובשים
לגבי הפאות, היום בודדים מסלסלים

 

[ש.ב.א]

לא בדיוק כמו צעיף, זה מכסה גם את כל הגב
הרבה לובשים את הטלית גם במנחה של ערב שבת (וכמובן גם בערבית של שבת) ובמנחה של שבת היום לא הרבה לובשים
לגבי הפאות, היום בודדים מסלסלים

וגם ילדים הולכים עם טלית
(כמו שראיתי ברחוב)

 

[מצליחנות]

מה יש בעצם? מה אמור להיות גודל החדר? הרב מקבל שם אנשים?
איך זה עובד?

לפעמים זה עם ספריה עמדת נט"י יתכן אפי' מטבחון קטן
יש לי הדמיות נהדרות של בית הכנסת אחד (עם כיפה, עז"נ, אולם, וחדר לרב, וקפה שטיבל)

 

[אלישבע רבקה]

יש לי הדמיות נהדרות של בית הכנסת אחד

יש מצב להעלות לפה?

 

[מצליחנות]

יש מצב להעלות לפה?

פחות
באישי כן

 

[שארפער]

ולשיטת האשכנזים, הברה ספרדית זה לא עיוות??
אם ההברה התימנית היא הנכונה, אז ההברה האשכנזית דומה יותר לתימנית.

למה לחשוב שההברה התימנית היא הנכונה?
ויותר, איזו הברה תימנית? ידוע לך שיש לפחות שלוש שיטות אצל התימנים בנוגע להברה?
הם שמרו על אוטנטיות, אבל אין שום הוכחה בקשר למידת נכונותה או אי נכונותה של ההברה שלהם.
בקשר להברה, יש בית אב גדול להברה האשכנזית והספרדית, שזה רוב רובו של עם ישראל, יש שטוענים שההברה הייקית יותר מדוקדקת, אולי, אבל זה לא העניין כאן, לא נכתב בהלכה על ענייני הברה, כי ההברה היא כשפה.
וברור לי שכשהיו מעלים אשכנזי לפני 300 שנה בבית הכנסת הספרדי פורטוגזי בהמבורג שבגרמניה, (הוא היה ביהכנ"ס גדול, ור' יעקב ששפורטש התפלל בו) העולה היה מברך בהברתו האשכנזית, והבעל קורא, קורא כמנהג הספרדים. (כנראה ללא ח' וע', סביר להניח. אחרי הכל תושבי גרמניה מאה שנה ולפני זה בספרד כמה מאות. ומהעידן המוסלמי בספרד עבר כבר הרבה זמן....) ואין פוצה פה ומצפצף.
ואם זה לא נכתב, סימן שאין בזה משמעות הלכתית כל כך. (והיו גם היו הרבה קהילות ספרדיות באירופה, היו הרבה מאוד ערים מרכזיות עם קהילות ספרדיות, והיה חיכוך גדול, בניגוד למה שחושבים שלא הכירו וכו' ורק לכן לא נכתב בשו"תים.)
הסיבה האמיתית היא ככל הנראה שהמתפללים הספרדיים המבוגרים, לא מבינים הברה אשכנזית. מה לעשות?
(ראיתי פעם באחד מהקבצים התורניים שאלה שנשאל החת"ס מעיר שהייתה בימי קדם ספרדית, ורבתה הקהילה האשכנזית שם מאוד מאוד, עד שהקהילה הספרדית כמעט נכחדה. ושאלו את החת"ס בהיות שיש להם רק ט' אנשים, האם להתמזג בקהל אשכנז בעיר או לא. וציינו שהילדים כיוון שלומדים אצל מלמדים אשכנזים, כי היה שם רק חיידר אחד, אינם מבינים ההברה הספרדית כלל ורוצים להתפלל אצל האשכנזים. וענה להם החת"ס, שבינתיים אין שום איסור להצטרף אל האשכנזים, אבל בעזרת ה' כשירחיב ה' להם ויהיה להם מניין בני ספרד, יקימו מיד את ביהכנ"ס שלהם מחדש ויחזירו הקהילה לתפארתה. למעשה לפי הידוע כיום, הם התערבבו בקהילה האשכנזית לחלוטין, ואיש אינו מאמין שפעם גרו ספרדים שמה. הסיפור הזה הולך על העיר תימיסוור, שהייתה בשליטת טורקיה, וכל יהודיה היו ספרדים, אך אחר שבאו לשם הרבה אשכנזים התהפך המצב, ובפרט לאחר שרומניה כבשה את האיזור, שם העיר הוחלף לטעמעשוואר ועד היום ידוע שם על רבנים מסויימים שהם בן אחר בן להב"י. נצר להקהילה הספרדית שם.) מה שבאתי להגיד בזה, שאם יתכן שילדים ספרדים לא מבינים הברה ספרדית כי גדלו אצל אשכנזים, על אחת כמה וכמה להפך, שיקשה לספרדי שלא הורגל בכך להבין הברה אשכנזית.

 

[112123]

למה לחשוב שההברה התימנית היא הנכונה?

תזכיר לי איך אתה מאריך ב-ד' של אחד?

 

[שארפער]

תזכיר לי איך אתה באריך ב-ד' של אחד?

לא רלוונטי.
בכל ההברות היה ד' רפויה ונשתכח.
זה שאצלם זה לא נשכח, לא אומר שכל ההברה שלהם נכונה יותר, אלא שהיא נשמרה באוטנטיות שלה יותר. ללא קשר למידת נכונות. (את הטעמים למשל, התימנים כן שכחו, ושאר העדות לא. כך שכל עדה עם מעלותיה ומגרעותיה.)
אה, שאלת איך אני מאריך בד'? בד' רפויה כמובן. כמו התימנים, אבל בהברתי, לא בהברתם. אגב, כן ענה הגרי"ח זוננפלד לאחד ששאל אותו על הארכה בד' בשימוש בד' רפויה רק שם, והורה לו שיעשה כן.
אגב, לא למדתי ד' רפויה מהתימנים, אלא מדוברי השפות הספרדיות כמקסיקנים וברזילאים, שעושים את זה יותר טוב לדעתי. (כך שאין לתימנים בלעדיות על הד' הרפויה.)

 

[מרובע]

מה הספרים שמופיעים בספרייה של כל בית כנסת.
חוץ מההבדל בין הסידורים (כלילת יופי לליטאים והכלל חסידיים, סידורי הספרדים איני זוכר מה הכי רווח, (כבר הזכירו לעיל שהסידורים שלהם יותר צבעוניים ופחות שמרניים במראם מסידורי האשכנזים) חסידויות מסויימות הדפיסו סידור לעצמן כמו קרלין וסלונים וחבד ובעלזא (אני כבר לא זוכר מה השם של כל אחד מהם).

יש גם הבדלים בשאר הספרים:
הליטאים יחזיקו מדף ספרי מוסר, (שערי תשובה ארחות צדיקים חובות הלבבות מסילת ישרים דרך ה', מכתב מאליהו, עלי שור, לב אליהו, אור יחזקאל, מכתבים ומאמרים ועוד) החסידים מדף ספרי חסידות, (לא זוכר את הרשימה), הספרדים מדף ספרי הרב עובדיה (ילקוט יוסף חזון עובדיה יביע אומר יחווה דעת).

שאר הספרים פחות או יותר שווים אצל כולם, (תלמוד בבלי וירושלמי, שולחן ערוך וארבעה טורים, משנה ברורה, חומשים משנה ונ"ך. אלו ספרי היסוד, אלו שיש להם ספריות גדולות יותר יוסיפו עוד כהנה וכהנה ואכמ"ל, מי שרוצה רשימות ספרים יש בנדרים פלוס קטלוגים של אוצרי ספרים בבתי כנסיות)
רק יש עוד ספרים אופייניים כמו זוהר לספרדים ולחסידים ולא לליטאים (רק ספריות ענקיות) אור החיים הרבה אצל החסידים,

 

[112123]

זה שאצלם זה לא נשכח, לא אומר שכל ההברה שלהם נכונה יותר, אלא שהיא נשמרה באוטנטיות שלא יותר. ללא קשר למידת נכונות. (את הטעמים למשל, התימנים כן שכחו, ושאר העדות לא. כך שכל עדה עם מעלותיה ומגרעותיה.)

אני לא מהמתמצאים בתחום
אבל בתור ילד שגדל בת"ת אשכנזי כשהייתי מגיע לביה"כ המבוגרים היו נותנים לי לראות/לקרא קטע כזה או אחר ומוכיחים לי עד כמה הצדק איתנו (ח"ו לא בקטע גזעני...).
אני לא זוכר את כל הראיות וכד' אם תרצה אפנה אותך לגורמים המתמצאים בתחום
לגבי הטעמים, לא יודע למה החלטת ששכחנו אותם.
וצר לי שאתה מעדיף ללמוד על היהדות ממקסיקנים ולא מיהודים... (בצחוק)

 

[112123]

אגב, כן ענה הגרי"ח זוננפלד לאחד ששאל אותו על הארכה בד' בשימוש בד' רפויה רק שם, והורה לו שיעשה כן.

צ"ע אם זה הד' הנכונה מדוע רק שם ואם לאו לא יצאת יד"ח קריאת שמע

 

[שארפער]

אבל בתור ילד שגדל בת"ת אשכנזי כשהייתי מגיע לביה"כ המבוגרים היו נותנים לי לראות/לקרא קטע כזה או אחר ומוכיחים לי עד כמה הצדק איתנו (ח"ו לא בקטע גזעני...).

מכיר את התופעה....
היו לי כמה חברים תימניים.
לא השתכנעתי, וכפי שכתבתי למעלה.

לגבי הטעמים, לא יודע למה החלטת ששכחנו אותם.

כך אמר לי בנו של אחד מגדולי תימן בדורנו כששאלתיו על טעמי תימן. הכל נשכח פרט לטעמים בודדים מרכזיים.

וצר לי שאתה מעדיף ללמוד על היהדות ממקסיקנים ולא מיהודים... (בצחוק)

העדפתי ללמוד מיהודי מקסיקני! מה רע בכך? (צחוק חוזר)