בקשו ממני גם כשאני הייתי נה"חבקשר לג'- גם להם אין ביטוח, לא?
בקשו ממני גם כשאני הייתי נה"חבקשר לג'- גם להם אין ביטוח, לא?
נכון ,תלוי איפו התחנכת ולאיזה ערכים הורגלת ,אם אצלכם נתנו ונותנים גם אתה תיתן.הוא קשור לתפיסת עולם חברתית שלא חייבת להיות מורכבת.
כל מילה פנינה. פשוט כךלנו יש אוטו, ואנו מעלים טרמפיסטים בכיף, ונותנים את האוטו לכל השכנים, בכיף.
ומתי שלא מסתדר לנו אנו מסרבים בהכי כיף בעולם.
אחד השכנים, התקשר השבוע 6 פעמים (!) בזמנים שונים "האם יש מצב לקחת את האוטו" ובדיוק באותם פעמים לא יכולנו. הוא שאל אותנו: "נעים לכם שאני מנדנד לכם?"
התגובה שלנו: "כל עוד אתה זורם עם הסירוב שלנו, אין לנו שום בעיה, באם לא יהיה נעים לנו לסרב, גם לא יהיה לנו נעים לתת לך"
זו בערך אותה התגובה שאנו (כמדיניות) מגיבים לכל הסובבים אותנו סביב עניין הרכב.
אנחנו מסרבים באותה אדיבות ובאותה מידה כמו שאנו נותנים!
האשכול כאן בכלל לא קשור לרכבים,
הוא קשור לתפיסת עולם חברתית שלא חייבת להיות מורכבת.
יש סיפור מדהים על ר אברהם גינחובסקי זצ"ל,פעם עליתי לטרמפ עם עוד כמה, הטרמפיסט שליד הנהג התחיל 'לדבר בלימוד' עם הטרמפיסט הנוסף שישב מאחורי הנהג....
פשוט לא הייתי מסוגל לראות את זה, עד שהערתי להם בצורה די חדה.
ה'חכם' שישב מקדימה פונה לנהג ושואל 'זה מפריע לך?'.....
למה אתה שלילי כלפי עצמך?לסיכום כנראה שאין לי מידות כמו של אברהם אבינו או של הלל הזקן...
איפה אתם גריםלנו יש אוטו, ואנו מעלים טרמפיסטים בכיף, ונותנים את האוטו לכל השכנים, בכיף.
ומתי שלא מסתדר לנו אנו מסרבים בהכי כיף בעולם.
אחד השכנים, התקשר השבוע 6 פעמים (!) בזמנים שונים "האם יש מצב לקחת את האוטו" ובדיוק באותם פעמים לא יכולנו. הוא שאל אותנו: "נעים לכם שאני מנדנד לכם?"
התגובה שלנו: "כל עוד אתה זורם עם הסירוב שלנו, אין לנו שום בעיה, באם לא יהיה נעים לנו לסרב, גם לא יהיה לנו נעים לתת לך"
זו בערך אותה התגובה שאנו (כמדיניות) מגיבים לכל הסובבים אותנו סביב עניין הרכב.
אנחנו מסרבים באותה אדיבות ובאותה מידה כמו שאנו נותנים!
האשכול כאן בכלל לא קשור לרכבים,
הוא קשור לתפיסת עולם חברתית שלא חייבת להיות מורכבת.
נראה לי שזו הסיבה העיקרית שאנשים לא עוצרים טרמפים גם לצדיקים ומנומסים, בגלל ה"חלאות" האלו (כמו שמישהו כתב כמה עמודים קודם).אין לי סבלנות לקרוא אשכול ארוך כל כך למרות שהוא מרתק.
אבל אני מנצל במה זו לשתף צד נוסף כנהג.
כבעל רכב וגם כבעל רכב ממונע דו גלגלי (אופניים חשמליות...) אני משתמש ברכב רק כשאני באמת צריך כי הוא רעב מאד לדלק ובפרט בתוך העיר וגם הבלאי שלו בעיר מואץ וכל תקלה שלו מגיעה לאלפי שקלים, הרכב הזה הוא כבד יחסית וטוב בעיקר לנסיעות בין עירוניות שם הוא נוח וחסכוני וכו'
מאז ומתמיד אהבתי לעזור ולהעלות טרמפים כשאני גם כך נוסע עם הרכב, וכשהוצע לי תשלום ע"י טרמפיסט עם דרך ארץ ברוב מוחץ של הנסיעות סירבתי לקבל, חוץ מאם זה היה נסיעה מתוכננת מראש שמתחלקים בדלק וכו'
את הכל הייתי עושה בשמחה בתנאי שאני לבד ברכב, אם אשתי ברכב הייתי שואל לרצונה כאילו היא בעלת הרכב ונוהג כפי רצונה.
הכל היה טוב ויפה עד המקרה הבא
בתקופה מסוימת לא היו לי אופניים ונסעתי לכולל ברכב יום יום, הפקקים לא נסבלים, והרמזורים קצרים, והטרמפסיטים מחכים לך בכל פינה, אתה עוצר והרכב מתמלא בשניה, לאחר רחוב וחצי, אחד שואל אפשר לרדת כאן?.. (הוא נכה? לא יכול ללכת ברגל רחוב וחצי? בשביל זה עוצרים טרמפ?) הוא יורד, עוד 200 מטר והשני שואל ואפשר כאן? ושוב אני עוצר בצד מוריד אותו וכעת מחכה לאופציה להשתלב בתנועה ובקק שנוצר, כשאני מגיע לרמזור עוד אחד מבקש לרדת, ואני מסביר לו שאני מפסיד את הרמזור...
בקיצור נסיעה של 15 דקות כשהיא רציפה בלי לפספס רמזורים ועצירות שוב ושוב לוקחת לי כ25 דקות (על חשבון איחור לכולל כמובן), וזה באופן יום יומי!
ובגלל זה הפסדתי כמה פעמים מלגה של שמירת סדרים למי שמגיע עד שעה מסוימת בדיוק כל החודש.
כשראיתי שזה המצב וגם הדלק נגמר מהר מידי בכל זאת רכב מלא בנוסעים עם כמה עצירות נוספות וכפול זמן נסיעה..
החלטתי לקבוע כללים, אני עושה תחנה אחת רק ברחוב פלוני בסופו, מי שצריך לרדת לפני שילך ברגל, אני לא מונית.
אלא שזה לא בדיוק עבד, למרות שאמרתי מפורש אני היכן אני עוצר, אברכים עולים ומבקשים לרדת לפני, ושואלים אותי מה אכפת לך? אתה גם כך עובר כאן... אם כבר חסד אז עד הסוף...
החשק שלי להעלות טרמפים החל לרדת פלאים והיצר הרע התחיל לפעפע בי להפסיק עם החסד הזה, ובפרט בסוף חודש כשאני רואה כמה דלק שילמתי החודש שזה חצי משכורת של הכולל בוקר... למרות זאת המשכתי להעלות אברכים רק התאמצתי לא לכעוס ולהעמידם על מקומם.
ויום אחד זה קרה אברך שפניו מוכרות בשכונה שם אצבע, עצרתי לו, הוא שאל באיזה דרך אני נוסע אמרתי לו שאני עוצר או בסוף רחוב פלוני או ברחוב בו אני חונה ליד הכולל, הנ"ל במקום לעלות מעכב אותי ומנסה להבין למה אני עושה תחנה רק שם, למה אני כזה אדם רע.. באותה תקופה הייתי נוסע עם חלונות פתוחים ללא מזגן מכמה טעמים, בגלל חיסכון בדלק וגם בגלל כי המזג אויר עדין מתחלף ואני מצטנן מהר בתקופה זו ממזגן, ובחוץ היה רוחות נעימים מאד בפרט בנסיעה.
אחרי כמה דקות מורטות עצבים כשאני ממהר לכולל האברך הנ"ל עולה וסוגר את החלון שלו ומבקש ממני אם אני יכול להדליק מזגן... אמרתי לו שכעת אני מעדיף לא להדליק, הנ"ל ממשיך בחוף המטורף הזה איך אתה מסוגל? מה שווה נסיעה ברכב במצב כזה? עניתי לו שאני רוצה לחסוך בדלק.. הנ"ל עונה לי אני ברכב תמיד מדליק מזגן וזה לא הגיוני לנסוע ברכב בלי מזגן (תודה על המוסר) שאלתי אותו ומה קרה כעת? הרכב שלך מקולקל? הוא עונה לי, לא אני אף פעם לא נוסע לכולל עם רכב, למה אני מליונר לשלם דלק? הרכב חונה מתחת לבית.. אהה הבנתי בשביל זה יש טרמפים כדי לחסוך לך כסף? לגלגל את ההוצאות שלך על אדם אחר?
וזה לא נגמר, הוא ביקש לרדת לפני התחנה המדוברת, הסברתי לו שלא מתאים לי לעצור שם ולצאת משורת הרכבים הנוסעים ואחרי זה להשתלב שוב וכבר מראש אמרתי לו היכן אני עוצר, ולמרות זאת עצרתי לפני התחנה כ 50 מטר אחרי היכן שביקש.. הנ"ל התחיל לסנן משפטים שאם כבר עושים חסד אז צריך לעשות עד הסוף וזהו וחבל שלא אמרתי לו מראש שאני לא מדליק מזגן וכו
באותו יום הרגשתי שזהו, נמאס לי מהנצלנות הזו של הטרמפסטים, ולא הייתי רגוע כל היום מההתנהגות הזו של אברך שנראה כבן תורה ירא שמים, ומאז קשה לי להעלות טרמפים ובפרט כשאני נוסע לכולל ובדרך הנ"ל הכל צף לי בראש,
וכל זה עומד לזכות אותם נצלנים חיים בהרגשה שכולם צריכים לעשות להם חסדים...
היום על פי רוב אני נוסע באופניים לכולל וכשאני רואה את הנצלן הזה מחכה לטרמפ לפעמים כחצי שעה וכבר יכל להגיע לכולל שלו ברגל אני חושב לעצמי כל כך קשה לו נסיעה של 15 דקות בלי מזגן ולמרות זאת בגלל הקמצנות שלו הוא מתבשל בהמתנה לטרמפ בשמש קופחת חצי שעה ויותר?
ותופעה מוכרת נוספת שהוסיפה אש למדורה, זה אותם אברכים בכולל שלי שמידי פעם מתלהבים כמה כסף הם חוסכים בכך שלא מחזיקים רכב ובפרט כשנודע להם שהרכב שלי במוסך או בטסט וכו' ואז מתחילים לתת לי מוסר מה שווה לך להחזיק רכב וכו ומתחילים לחפור לי כמה עולה ביטוח בשנה וכו' וכשהם מקבלים מוצר חשמלי יד שנייה או ריהוט אני הכתובת להובלות ואם אני מסרב אני מקבל קצת מוסר, וכ"ש כשיש איזה נסיעה עם יעד משותף לאברכי הכולל אז פשוט שאפשר להצטרף אתה הרי בכל מקרה נוסע... ואחר כך אני שומע אותם דנים במעלות והחסרונות של הרכב שלי לעומת רכב אחר של אברך בכולל ומי נסע יותר מהר והוויז של מי יותר מדויק והאם היה עדיף לנסוע עם ההוא וכו'
כן, דווקא האברכים השקטים האלה שישבו ולמדו בנסיעה להם היה דרך ארץ והם הציעו לשלם ואני סרבתי, כי אני לא מוכר את מצוות הכנסת אורחים לרכב בפרט של צדיקים כאלה.
לסיכום כנראה שאין לי מידות כמו של אברהם אבינו או של הלל הזקן...
מבקשים ממנו שיק פתוח (עם כיסוי), ושיסע לחיים ולשלום וכל הוצאות התיקונים והמוסך והפחחות והצבע על חשבון השיק. מה הבעיה?מכירים את זה שאיזה גיס צעיר מוציא רישיון, ויום למחרת הוא מבקש את הרכב בהתרגשות
איך מסבירים לינוקות הללו שיש סיכויים לא מעטים שהם ידפקו את האוטו או חיצונית או מכנית
מה גם שהם לוקחים את האוטו כדי להשתעשע ולא לצורך אמיתי
ולומר להם "לא", זה כמו לומר לילד שבסוף לא נוסעים ללונה פארק...
מה אתם הייתם עושים?
לא התכוונתי ספציפית אלייך, יצא על התגובה שלך...לא לקחתי את זה קיצוני.
בתור אמא למשפחה גדולה ב"ה, אני עסוקה ועובדת ואת בעלי אני רואה רק ב11 בלילה או בשבת, כשיוצא לנו לנסוע לבד זה קריטי בשבילי... וברור שאני לא מדברת על נסיעות של רבע שעה משכונה לשכונה אלא על נסיעות ארוכות מעיר לעיר.
וברור שאם כבר לא יהיו אוטובוסים לחזור מהחתונה אני אקח אותה בלי לחשוב לרגע שיש בזה קושי.
וזה לא עניין של שלום בית זה עניין של ניהול הבית... זמן לשיחות שאין לנו תמיד
תודה על הבאת ההלכה הברורהאני לא רוצה להתערב כאן - אך אני מרגיש חובה להדגיש 2 נקודות הלכתיות שראיתי ששגו בזה:
1. איש חייב תמיד בכיבוד אב-ואם בין רווק ובין נשוי,
אשה נשואה פטורה מכיבוד אב-ואם אם זה על-חשבון בעלה - כי היא חייבת יותר בכבודו,
2. ולעצם-העניין - להלכה: כיבוד אב הוא משל-אב - ז''א שהאבא צריך לשלם על כל ההוצאות שהבן מוציא בשביל לכבדו (ובמקרה שלנו - הדלק וכל שאר הנזקים שנגרמים לרכב) - אבל זה רק במה שהבן הוציא - ולא במניעת ריווח (הבן אינו יכול לתבוע מאביו תשלום על הזמן שהוא הפסיד).
שמתי פרצוף כועס על האברכים הרעים האלה !!אין לי סבלנות לקרוא אשכול ארוך כל כך למרות שהוא מרתק.
אבל אני מנצל במה זו לשתף צד נוסף כנהג וכל אחד יסיק את המסקנות שלו.
כבעל רכב וגם כבעל רכב ממונע דו גלגלי (אופניים חשמליות...) אני משתמש ברכב רק כשאני באמת צריך כי הוא רעב מאד לדלק ובפרט בתוך העיר וגם הבלאי שלו בעיר מואץ וכל תקלה שלו מגיעה לאלפי שקלים, הרכב הזה הוא כבד יחסית וטוב בעיקר לנסיעות בין עירוניות שם הוא נוח וחסכוני וכו'
מאז ומתמיד אהבתי לעזור ולהעלות טרמפים כשאני גם כך נוסע עם הרכב, וכשהוצע לי תשלום ע"י טרמפיסט עם דרך ארץ ברוב מוחץ של הנסיעות סירבתי לקבל, חוץ מאם זה היה נסיעה מתוכננת מראש שמתחלקים בדלק וכו'
את הכל הייתי עושה בשמחה בתנאי שאני לבד ברכב, ואם אשתי ברכב הייתי שואל לרצונה כאילו היא בעלת הרכב ונוהג כפי רצונה.
הכל היה טוב ויפה עד המקרה הבא
בתקופה מסוימת לא היו לי אופניים ונסעתי לכולל ברכב יום יום, הפקקים בב"ב לא נסבלים, והרמזורים קצרים, והטרמפסיטים מחכים לך בכל פינה, אתה עוצר והרכב מתמלא בשניה, לאחר רחוב וחצי, אחד שואל אפשר לרדת כאן?.. (הוא נכה? לא יכול ללכת ברגל רחוב וחצי? בשביל זה עוצרים טרמפ?) הוא יורד, עוד 200 מטר והשני שואל ואפשר כאן? ושוב אני עוצר בצד מוריד אותו וכעת מחכה לאופציה להשתלב בתנועה ובפקק שנוצר, כשאני מגיע לרמזור עוד אחד מבקש לרדת, ואני מסביר לו שאני מפסיד את הרמזור... אבל הוא לא מבין לאן אני ממהר רק לעצור שנייה אחת...
בקיצור נסיעה של 15 דקות כשהיא רציפה בלי לפספס רמזורים ועצירות שוב ושוב, כעת לוקחת לי לפחות 25 דקות (על חשבון איחור לכולל כמובן), וזה באופן יום יומי!
ובגלל זה הפסדתי כמה פעמים מלגה של שמירת סדרים המיועדת לאברך שמגיע עד שעה מסוימת בדיוק כל החודש.
כשראיתי שזה המצב שאני משלם כדי לחסוך לאחרים וראיתי בבירור שהדלק נגמר מהר מידי שהרי הרכב מלא בנוסעים + כמה עצירות נוספות והכפלת זמן הנסיעה..
החלטתי לקבוע כללים, אני עושה תחנה אחת רק ברחוב פלוני בסופו עבור אלה שהכולל שלהם באמת רחוק מהשכונה, מי שצריך לרדת לפני שילך ברגליו לכולל או שיחזור טיפה מהתחנה, אני לא מונית ולא משרת של אף אחד.
אלא שזה לא בדיוק עבד, למרות שאמרתי מפורש אני היכן אני עוצר, אברכים מתווכחים איתי עוד לפני שעולים ומעכבים אותי ואח"כ מבקשים לרדת לפני, ושואלים אותי מה אכפת לך? אתה גם כך עובר כאן... אם כבר חסד אז עד הסוף...
החשק שלי להעלות טרמפים החל לרדת פלאים והיצר הרע התחיל לפעפע בי להפסיק עם החסד הזה, ובפרט בסוף חודש כשאני רואה כמה דלק שילמתי החודש שזה חצי משכורת של הכולל בוקר... למרות זאת המשכתי להעלות אברכים רק התאמצתי לא לכעוס ולהעמידם על מקומם בעדינות.
ויום אחד זה קרה אברך שפניו מוכרות בשכונה שם אצבע, עצרתי לו, הוא שאל באיזה דרך אני נוסע אמרתי לו שאני עוצר או בסוף רחוב פלוני או ברחוב בו אני חונה ליד הכולל שלי, הנ"ל במקום לעלות מעכב אותי ומנסה להבין למה אני עושה תחנה רק שם, למה אני כזה אדם רע.. באותה תקופה הייתי נוסע עם חלונות פתוחים ללא מזגן מכמה טעמים, בגלל חיסכון בדלק וגם בגלל כי המזג אויר עדין מתחלף ואני מצטנן מהר בתקופה זו ממזגן, ובחוץ נשבו רוחות נעימים מאד ובפרט בנסיעה.
אחרי כמה דקות מורטות עצבים כשאני ממהר לכולל האברך הנ"ל עולה וסוגר את החלון שלו ומבקש ממני אם אני יכול להדליק מזגן... אמרתי לו שכעת אני מעדיף לא להדליק, הנ"ל ממשיך - בחוף המטורף הזה איך אתה מסוגל? מה שווה נסיעה ברכב במצב כזה? עניתי לו שאני רוצה לחסוך בדלק.. הנ"ל עונה לי אני ברכב תמיד מדליק מזגן וזה לא הגיוני לנסוע ברכב בלי מזגן (תודה על המוסר) שאלתי אותו ומה קרה כעת? הרכב שלך מקולקל? הוא עונה לי, לא אני אף פעם לא נוסע לכולל עם רכב, למה אני מיליונר לשלם דלק? הרכב חונה מתחת לבית.. ( ואני חושב בלב - אהה הבנתי בשביל זה יש טרמפים כדי לחסוך לך כסף? לגלגל את ההוצאות שלך על אדם אחר? ועוד לבקש מזגן? אם זה חסד כל כך גדול אולי גם אתה תיסע ברכב שלך ותעשה חסד עם אלה שאין להם רכב?)
וזה לא נגמר, הוא ביקש לרדת לפני התחנה המדוברת, הסברתי לו שלא מתאים לי לעצור שם ולצאת משורת הרכבים הנוסעים ואחרי זה להשתלב שוב וכבר מראש אמרתי לו היכן אני עוצר, הוא שוב ביקש ולמרות הכל עצרתי לפני התחנה שסוכמה כ 50 מטר אחרי היכן שביקש.. הנ"ל התחיל לסנן משפטים שאם כבר עושים חסד אז צריך לעשות עד הסוף וזהו וחבל שלא אמרתי לו מראש שאני לא מדליק מזגן וכו'
באותו יום הרגשתי שזהו, נמאס לי מהנצלנות הזו של האברכים שמחפשים טרמפ, ולא הייתי רגוע כל היום מההתנהגות הזו של אברך שנראה כבן תורה ירא שמים, ומאז ממש קשה לי להעלות טרמפים ובפרט כשאני נוסע לכולל ובדרך הנ"ל הכל צף לי בראש, וגם כשאני עוצר, רע לי בלב זה לא בשמחה כמו פעם.
וכל זה עומד לזכות אותם נצלנים שחיים בהרגשה שכולם צריכים לעשות להם חסד...
היום על פי רוב אני נוסע באופניים לכולל וכשאני רואה את הנצלן הזה מחכה לטרמפ לפעמים כחצי שעה וכבר יכל להגיע לכולל שלו ברגל אני חושב לעצמי כל כך קשה לו נסיעה של 15 דקות בלי מזגן ולמרות זאת בגלל הקמצנות שלו הוא מתבשל בהמתנה לטרמפ בשמש קופחת חצי שעה ויותר? נס שאין לי מזגן באופניים, אחרת כנראה היה מבקש טרמפ ומבקש שאשב בסבל והוא ישב על הכסא....
ותופעה מוכרת נוספת שהוסיפה אש למדורה, זה אותם אברכים בכולל שלי שמידי פעם מתלהבים כמה כסף הם חוסכים בכך שלא מחזיקים רכב ובפרט כשנודע להם שהרכב שלי במוסך או בטסט וכו' ואז מתחילים לתת לי מוסר מה שווה לך להחזיק רכב וכו ומתחילים לחפור לי כמה עולה ביטוח בשנה וכו' וכשהם מקבלים מוצר חשמלי יד שנייה או ריהוט אני הכתובת להובלות ואם אני מסרב אני מקבל קצת מוסר, וכ"ש כשיש איזה נסיעה עם יעד משותף לאברכי הכולל אז פשוט שאפשר להצטרף אתה הרי בכל מקרה נוסע... ואחר כך אני שומע אותם דנים במעלות והחסרונות של הרכב שלי לעומת רכב אחר של אברך בכולל ומי נסע יותר מהר והוויז של מי יותר מדויק והאם היה עדיף לנסוע עם ההוא וכו'
כן, דווקא האברכים השקטים האלה שישבו ולמדו בנסיעה להם היה דרך ארץ והם הציעו לשלם ואני סרבתי, כי אני לא מוכר את מצוות הכנסת אורחים לרכב בפרט של צדיקים כאלה.
לסיכום כנראה שאין לי מידות כמו של אברהם אבינו או של הלל הזקן...
למה?("הדלק עלי" הוא אמר בנדיבות)
אני במצב כזה אומר בשביל זה יש השכרות רכב אני לא חנות והרכב שלי לא מיועד להשכרה, ואפילו בתשלום שכירות מלא אני לא מסכים לשחרר אותו כ"ש בחינם...אגב, אני עכשיו נזכר ששכן ביקש ממני את הרכב כדי שיסע למירון ("הדלק עלי" הוא אמר בנדיבות)
לך תסביר ללקוח סיטי-קאר הנ"ל מה זה בלאי של רכב שנוסע הלו"ש לצפון בזמני עומס
לכל המתלבטים שווה קריאה...אין לי סבלנות לקרוא אשכול ארוך כל כך למרות שהוא מרתק.
אבל אני מנצל במה זו לשתף צד נוסף כנהג וכל אחד יסיק את המסקנות שלו.
כבעל רכב וגם כבעל רכב ממונע דו גלגלי (אופניים חשמליות...) אני משתמש ברכב רק כשאני באמת צריך כי הוא רעב מאד לדלק ובפרט בתוך העיר וגם הבלאי שלו בעיר מואץ וכל תקלה שלו מגיעה לאלפי שקלים, הרכב הזה הוא כבד יחסית וטוב בעיקר לנסיעות בין עירוניות שם הוא נוח וחסכוני וכו'
מאז ומתמיד אהבתי לעזור ולהעלות טרמפים כשאני גם כך נוסע עם הרכב, וכשהוצע לי תשלום ע"י טרמפיסט עם דרך ארץ ברוב מוחץ של הנסיעות סירבתי לקבל, חוץ מאם זה היה נסיעה מתוכננת מראש שמתחלקים בדלק וכו'
את הכל הייתי עושה בשמחה בתנאי שאני לבד ברכב, ואם אשתי ברכב הייתי שואל לרצונה כאילו היא בעלת הרכב ונוהג כפי רצונה.
הכל היה טוב ויפה עד המקרה הבא
בתקופה מסוימת לא היו לי אופניים ונסעתי לכולל ברכב יום יום, הפקקים בב"ב לא נסבלים, והרמזורים קצרים, והטרמפסיטים מחכים לך בכל פינה, אתה עוצר והרכב מתמלא בשניה, לאחר רחוב וחצי, אחד שואל אפשר לרדת כאן?.. (הוא נכה? לא יכול ללכת ברגל רחוב וחצי? בשביל זה עוצרים טרמפ?) הוא יורד, עוד 200 מטר והשני שואל ואפשר כאן? ושוב אני עוצר בצד מוריד אותו וכעת מחכה לאופציה להשתלב בתנועה ובפקק שנוצר, כשאני מגיע לרמזור עוד אחד מבקש לרדת, ואני מסביר לו שאני מפסיד את הרמזור... אבל הוא לא מבין לאן אני ממהר רק לעצור שנייה אחת...
בקיצור נסיעה של 15 דקות כשהיא רציפה בלי לפספס רמזורים ועצירות שוב ושוב, כעת לוקחת לי לפחות 25 דקות (על חשבון איחור לכולל כמובן), וזה באופן יום יומי!
ובגלל זה הפסדתי כמה פעמים מלגה של שמירת סדרים המיועדת לאברך שמגיע עד שעה מסוימת בדיוק כל החודש.
כשראיתי שזה המצב שאני משלם כדי לחסוך לאחרים וראיתי בבירור שהדלק נגמר מהר מידי שהרי הרכב מלא בנוסעים + כמה עצירות נוספות והכפלת זמן הנסיעה..
החלטתי לקבוע כללים, אני עושה תחנה אחת רק ברחוב פלוני בסופו עבור אלה שהכולל שלהם באמת רחוק מהשכונה, מי שצריך לרדת לפני שילך ברגליו לכולל או שיחזור טיפה מהתחנה, אני לא מונית ולא משרת של אף אחד.
אלא שזה לא בדיוק עבד, למרות שאמרתי מפורש אני היכן אני עוצר, אברכים מתווכחים איתי עוד לפני שעולים ומעכבים אותי ואח"כ מבקשים לרדת לפני, ושואלים אותי מה אכפת לך? אתה גם כך עובר כאן... אם כבר חסד אז עד הסוף...
החשק שלי להעלות טרמפים החל לרדת פלאים והיצר הרע התחיל לפעפע בי להפסיק עם החסד הזה, ובפרט בסוף חודש כשאני רואה כמה דלק שילמתי החודש שזה חצי משכורת של הכולל בוקר... למרות זאת המשכתי להעלות אברכים רק התאמצתי לא לכעוס ולהעמידם על מקומם בעדינות.
ויום אחד זה קרה אברך שפניו מוכרות בשכונה שם אצבע, עצרתי לו, הוא שאל באיזה דרך אני נוסע אמרתי לו שאני עוצר או בסוף רחוב פלוני או ברחוב בו אני חונה ליד הכולל שלי, הנ"ל במקום לעלות מעכב אותי ומנסה להבין למה אני עושה תחנה רק שם, למה אני כזה אדם רע.. באותה תקופה הייתי נוסע עם חלונות פתוחים ללא מזגן מכמה טעמים, בגלל חיסכון בדלק וגם בגלל כי המזג אויר עדין מתחלף ואני מצטנן מהר בתקופה זו ממזגן, ובחוץ נשבו רוחות נעימים מאד ובפרט בנסיעה.
אחרי כמה דקות מורטות עצבים כשאני ממהר לכולל האברך הנ"ל עולה וסוגר את החלון שלו ומבקש ממני אם אני יכול להדליק מזגן... אמרתי לו שכעת אני מעדיף לא להדליק, הנ"ל ממשיך - בחוף המטורף הזה איך אתה מסוגל? מה שווה נסיעה ברכב במצב כזה? עניתי לו שאני רוצה לחסוך בדלק.. הנ"ל עונה לי אני ברכב תמיד מדליק מזגן וזה לא הגיוני לנסוע ברכב בלי מזגן (תודה על המוסר) שאלתי אותו ומה קרה כעת? הרכב שלך מקולקל? הוא עונה לי, לא אני אף פעם לא נוסע לכולל עם רכב, למה אני מיליונר לשלם דלק? הרכב חונה מתחת לבית.. ( ואני חושב בלב - אהה הבנתי בשביל זה יש טרמפים כדי לחסוך לך כסף? לגלגל את ההוצאות שלך על אדם אחר? ועוד לבקש מזגן? אם זה חסד כל כך גדול אולי גם אתה תיסע ברכב שלך ותעשה חסד עם אלה שאין להם רכב?)
וזה לא נגמר, הוא ביקש לרדת לפני התחנה המדוברת, הסברתי לו שלא מתאים לי לעצור שם ולצאת משורת הרכבים הנוסעים ואחרי זה להשתלב שוב וכבר מראש אמרתי לו היכן אני עוצר, הוא שוב ביקש ולמרות הכל עצרתי לפני התחנה שסוכמה כ 50 מטר אחרי היכן שביקש.. הנ"ל התחיל לסנן משפטים שאם כבר עושים חסד אז צריך לעשות עד הסוף וזהו וחבל שלא אמרתי לו מראש שאני לא מדליק מזגן וכו'
באותו יום הרגשתי שזהו, נמאס לי מהנצלנות הזו של האברכים שמחפשים טרמפ, ולא הייתי רגוע כל היום מההתנהגות הזו של אברך שנראה כבן תורה ירא שמים, ומאז ממש קשה לי להעלות טרמפים ובפרט כשאני נוסע לכולל ובדרך הנ"ל הכל צף לי בראש, וגם כשאני עוצר, רע לי בלב זה לא בשמחה כמו פעם.
וכל זה עומד לזכות אותם נצלנים שחיים בהרגשה שכולם צריכים לעשות להם חסד...
היום על פי רוב אני נוסע באופניים לכולל וכשאני רואה את הנצלן הזה מחכה לטרמפ לפעמים כחצי שעה וכבר יכל להגיע לכולל שלו ברגל אני חושב לעצמי כל כך קשה לו נסיעה של 15 דקות בלי מזגן ולמרות זאת בגלל הקמצנות שלו הוא מתבשל בהמתנה לטרמפ בשמש קופחת חצי שעה ויותר? נס שאין לי מזגן באופניים, אחרת כנראה היה מבקש טרמפ ומבקש שאשב בסבל והוא ישב על הכסא....
ותופעה מוכרת נוספת שהוסיפה אש למדורה, זה אותם אברכים בכולל שלי שמידי פעם מתלהבים כמה כסף הם חוסכים בכך שלא מחזיקים רכב ובפרט כשנודע להם שהרכב שלי במוסך או בטסט וכו' ואז מתחילים לתת לי מוסר מה שווה לך להחזיק רכב וכו ומתחילים לחפור לי כמה עולה ביטוח בשנה וכו' וכשהם מקבלים מוצר חשמלי יד שנייה או ריהוט אני הכתובת להובלות ואם אני מסרב אני מקבל קצת מוסר, וכ"ש כשיש איזה נסיעה עם יעד משותף לאברכי הכולל אז פשוט שאפשר להצטרף אתה הרי בכל מקרה נוסע... ואחר כך אני שומע אותם דנים במעלות והחסרונות של הרכב שלי לעומת רכב אחר של אברך בכולל ומי נסע יותר מהר והוויז של מי יותר מדויק והאם היה עדיף לנסוע עם ההוא וכו'
כן, דווקא האברכים השקטים האלה שישבו ולמדו בנסיעה להם היה דרך ארץ והם הציעו לשלם ואני סרבתי, כי אני לא מוכר את מצוות הכנסת אורחים לרכב בפרט של צדיקים כאלה.
לסיכום כנראה שאין לי מידות כמו של אברהם אבינו או של הלל הזקן...
מי שאצלו יש סתירה בינייהם, המצב שלו חמור מאודדדדד...שלום בית קודם לכיבוד הורים.
לא מחייבמי שאצלו יש סתירה בינייהם, המצב שלו חמור מאודדדדד...
לוח לימודים
מסלולי לימוד שאפשר לההצטרף
אליהם ממש עכשיו:
4.06
כ"ז אייר
סילבוס חדש ל-2024!
קורס פיתוח ובניית אתרים
קריירה מתקדמת, ביקוש עצום, וממוצע משכורות גבוה במיוחד!
מלגות גבוהות ומשתלמות!
2.06
כ"ה אייר
פתיחת מסלול
קורס עריכת וידאו
מלגות והנחות משמעותיות!
27.06
כ"א סיוון
פתיחת מסלול
עיצוב ואדריכלות פנים
מלגות גבוהות!
27.06
כ"א סיוון
השקה חגיגית!
עיצוב גרפי ודיגיטל - בסילבוס חדש ומטורף!
מלגות גבוהות!
21.05
י"ג אייר
#רקבפרוג
הרצאה מרתקת:
דיגיטל בגובה העיניים
עם מנדי נאבול
כל האפשרויות הטמונות בעולם הדיגיטל שיגרמו לך להרוויח יותר!
לתלמידים ובוגרים בלבד!
תהילים פרק קמד
א לְדָוִד בָּרוּךְ יְהוָה צוּרִי הַמְלַמֵּד יָדַי לַקְרָב אֶצְבְּעוֹתַי לַמִּלְחָמָה:ב חַסְדִּי וּמְצוּדָתִי מִשְׂגַּבִּי וּמְפַלְטִי לִי מָגִנִּי וּבוֹ חָסִיתִי הָרוֹדֵד עַמִּי תַחְתָּי:ג יְהוָה מָה אָדָם וַתֵּדָעֵהוּ בֶּן אֱנוֹשׁ וַתְּחַשְּׁבֵהוּ:ד אָדָם לַהֶבֶל דָּמָה יָמָיו כְּצֵל עוֹבֵר:ה יְהוָה הַט שָׁמֶיךָ וְתֵרֵד גַּע בֶּהָרִים וְיֶעֱשָׁנוּ:ו בְּרוֹק בָּרָק וּתְפִיצֵם שְׁלַח חִצֶּיךָ וּתְהֻמֵּם:ז שְׁלַח יָדֶיךָ מִמָּרוֹם פְּצֵנִי וְהַצִּילֵנִי מִמַּיִם רַבִּים מִיַּד בְּנֵי נֵכָר:ח אֲשֶׁר פִּיהֶם דִּבֶּר שָׁוְא וִימִינָם יְמִין שָׁקֶר:ט אֱלֹהִים שִׁיר חָדָשׁ אָשִׁירָה לָּךְ בְּנֵבֶל עָשׂוֹר אֲזַמְּרָה לָּךְ:י הַנּוֹתֵן תְּשׁוּעָה לַמְּלָכִים הַפּוֹצֶה אֶת דָּוִד עַבְדּוֹ מֵחֶרֶב רָעָה:יא פְּצֵנִי וְהַצִּילֵנִי מִיַּד בְּנֵי נֵכָר אֲשֶׁר פִּיהֶם דִּבֶּר שָׁוְא וִימִינָם יְמִין שָׁקֶר:יב אֲשֶׁר בָּנֵינוּ כִּנְטִעִים מְגֻדָּלִים בִּנְעוּרֵיהֶם בְּנוֹתֵינוּ כְזָוִיֹּת מְחֻטָּבוֹת תַּבְנִית הֵיכָל:יג מְזָוֵינוּ מְלֵאִים מְפִיקִים מִזַּן אֶל זַן צֹאונֵנוּ מַאֲלִיפוֹת מְרֻבָּבוֹת בְּחוּצוֹתֵינוּ:יד אַלּוּפֵינוּ מְסֻבָּלִים אֵין פֶּרֶץ וְאֵין יוֹצֵאת וְאֵין צְוָחָה בִּרְחֹבֹתֵינוּ:טו אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּכָה לּוֹ אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁיֲהוָה אֱלֹהָיו: