סיפורים שלא מסתבר שהיו

[פינחס רוזנצוויג]

לכו"ע אינה בסקילה אלא בלאו וליף לה מאל יצא ולהדיא אמר (שבת סט) דידעה בתחומין ואליבא דרבי עקיבא .

 

[חכימא]

ידוע שהסיפור עם ר' מאיר בעל האקדמות לא היה מעולם וכולו המצאה דמיונית
והמפורסמות אינם צריכים ראיה

 

[צפור]

ידוע שהסיפור עם ר' מאיר בעל האקדמות לא היה מעולם וכולו המצאה דמיונית
והמפורסמות אינם צריכים ראיה

השאלה היא האם ידוע ג"כ מהו מקורו ה'אמיתי' של הפיוט??

 

[מאיר למברגר]

אבל הסיפור האמיתי שהגרש"ז היה הולך כל ליל שבת לפני קידוש לעודד את אחותו האלמנה ויושב שם זמן רב
והדבר היה מציק לאשתו מאוד. ודעתו היתה שגם אשתו חייבת במצות שמחת אלמנה
ואחרי פטרתה בקשו הבנים שיבקש מחילה ממנה על זה
והוא אמר שלא צריך לבקש מחילה על זה.

אני שמעתי מנכדו של הגרשז"א שנכח במקום בשעת הלוייה, איש ח"ק אמר לו לבקש מחילה, והוא הפטיר לעצמו "איך האב נישט אף וואס". אם תרצה טלפון שלו לבירור אתן בפרטי.
וצ"ל בכוונתו, שלא זכר בו ברגע איזה מקרה ידוע של פגיעה. מן הסתם אח"כ כן ביקש מחילה

 

[אפכא מסתברא]

לפני שנתיים-שלוש הגהתי ספר של - אהמ, איך להגדיר בלי להסגיר - יהודי שעומדים בתור כדי לקבל את ברכותיו. הספר הכיל סיפורים רבים, שבהקדמתו העיד עליהם המחבר כי הוא מדייק בהם מאוד וכתבם כפי ששמעם מאנשים נאמנים/מבעלי המעשה עצמם וכד'. היו שם כמה וכמה עובדות בלתי הגיוניות או שגויות בעליל - הן מבחינה היסטורית, הן מבחינה ביולוגית/רפואית/פיזיקלית. סיפור אחד, שהגדיל לעשות ולא התאפקתי וסיפרתי באזני ב"ב את תכנו, אמרו לי נכדותי שהוא משל ידוע (לא 'מעשה שהיה') מדרשן ידוע מהדור האחרון - לא ברור לי מי הוסיף בו 'ציצים ופרחים' שעשוהו בלתי הגיוני אפילו למשל. ניסיתי להניא את מי שהביא לי את העבודה מלשלב כמה סיפורים כאלה בספר, אבל הוא טען כי הבעל מחבר עומד על כך ששמע זאת במפורש מ'אנשים נאמנים'... (לאחר הערותי הרבות - לא קיבלתי את עבודת ההגהה על שאר הכרכים...)

 

[yonatanr]

1. כשהשמש חצה את הסמבטיון בשבת רצו להביאו לבי"ד לסוקלו ואיני יודע מאמתי העובר על איסור שיוט בשבת נסקל

וכיצד היה בדורם בית דין מומחים שיכולים לדון בארבע מיתות, לפי מה שנפסק שאין סמיכה אלא בארץ ישראל? אלא מאי? היו להם הלכות אחרות...

2. כשהגיע המתנדב הביא עמ את הפיוט ומי התיר לו להוציא מרשות לרשות בלא פיקוח נפש.3

שינן את זה בעל פה.

3. טוב, סתם, היכן הסמבטיון הזה? זה מקום שהנצרות הגיע אליו זאת אומרת שהוא מהעולם המוכר לנו.

נו טוב, הוא לא באמת קיים...

יציאה מחוץ לשנים עשר מיל לדעת חלק מהראשונים היא איסור דאורייתא

שאין עליו סקילה.

 

[מוישה]

אודות האקדמות מומלץ לקרוא מאמרים יפים אלו:

 

[2u2]

סיפורי הגולם..

 

[מוישה]

סיפורי הגולם..

ריכוז של כל החומר בנושא:

הגולם מפרג - פורום אוצר החכמה

 

[yonatanr]

ואם מדברים על סיפורים שלא מסתבר שהיו -
מוכר הסיפור על הקהילה ששלחה שאלות פילוסופיות לרמב"ם, שנזף בהם שהם בוודאי אוכלים נבילות וטריפות, ולכן הם שואלים שאלות אפיקורסיות שכאלו...
ובכן - נראה שהרמב"ם הוא האחרון שאפשר 'להפיל' עליו סיפורים שכאלו...
הרי אריסטו ללא ספק אכל בלי סוף נבילות וטריפות, ואף על פי כן הרמב"ם התייחס לדבריו בהערצה, וטען שדבריו הם פסגת החכמה של המין האנושי.
למה בכלל הרמב"ם כתב את ספרו 'מורה הנבוכים' המיועד לאלו שנבוכים בסתירה בין פשוטי המקראות להוכחות הפילוסופיות? היה צריך לומר 'תפסיקו לאכול נבילות וטריפות, ולא יהיו לכם יותר שאלות'...

ולגבי סיפור האקדמות - הרי די ברור שנהר הסמבטיון שגלו אליו 'בני משה' הוא אי שם באפריקה או באסיה, ומנין ליהודים יושבי וורמייזא שבגרמניה, איך הולכים עד לנהר הסמבטיון?

 

[net13]

ישנו המעשה שבאו להתרים את הח"ח שיתן מחייו לפלוני שחולה (עשו מגבית שעות), חשב וחשב ואחרי כמה דקות החליט לתת דקה. יש לכאורה לתמוהה על הזמן שחשב? או שכיוון שזאת עבודת השם להבין את רצון השם, ואולי אפילו למד בזמן הזה וניסה להביא ראיות לכאן או לכאן אז זה בסדר. לעיונכם

 

[ואנוהו]

מוכר הסיפור על הקהילה ששלחה שאלות פילוסופיות לרמב"ם, שנזף בהם שהם בוודאי אוכלים נבילות וטריפות, ולכן הם שואלים שאלות אפיקורסיות שכאלו...
ובכן - נראה שהרמב"ם הוא האחרון שאפשר 'להפיל' עליו סיפורים שכאלו...
הרי אריסטו ללא ספק אכל בלי סוף נבילות וטריפות, ואף על פי כן הרמב"ם התייחס לדבריו בהערצה, וטען שדבריו הם פסגת החכמה של המין האנושי.
למה בכלל הרמב"ם כתב את ספרו 'מורה הנבוכים' המיועד לאלו שנבוכים בסתירה בין פשוטי המקראות להוכחות הפילוסופיות? היה צריך לומר 'תפסיקו לאכול נבילות וטריפות, ולא יהיו לכם יותר שאלות'...

עיין דגל מחנה אפרים פרשת עקב ד"ה ומלתם את ערלת לבבכם.
והמשך המעשה סיפר רבי חיים בריסק'ער זצ"ל

 

[פינחס רוזנצוויג]

עיין דגל מחנה אפרים פרשת עקב ד"ה ומלתם את ערלת לבבכם.
והמשך המעשה סיפר רבי חיים בריסק'ער זצ"ל

מהו המשך המעשה שסיפר ר' חיים בריסקער?

 

[ואנוהו]

מהו המשך המעשה שסיפר ר' חיים בריסקער?

 

[מוישה]

[בדיוק לאחרונה שמעתי שבישיבת מחנכים אצל הרב וולבה זצ"ל, אחד הרמי"ם שאל מה עושים עם בחור ששואל שאלות אפיקורסיות. הרב וולבה ענה שאין דבר כזה 'שאלות אפיקורסיות', יש 'תשובות אפיקורסיות'.]

 

[פינחס רוזנצוויג]

[בדיוק לאחרונה שמעתי שבישיבת מחנכים אצל הרב וולבה זצ"ל, אחד הרמי"ם שאל מה עושים עם בחור ששואל שאלות אפיקורסיות. הרב וולבה ענה שאין דבר כזה 'שאלות אפיקורסיות', יש 'תשובות אפיקורסיות'.]

סיפור מעניין אבל לא מתאים לאשכול, כי זה סיפור שמסתבר שכן היה.

 

[yonatanr]

סיפור מעניין אבל לא מתאים לאשכול, כי זה סיפור שמסתבר שכן היה.

זו היתה תגובה להודעה הזו-

ואם מדברים על סיפורים שלא מסתבר שהיו -
מוכר הסיפור על הקהילה ששלחה שאלות פילוסופיות לרמב"ם, שנזף בהם שהם בוודאי אוכלים נבילות וטריפות, ולכן הם שואלים שאלות אפיקורסיות שכאלו...
ובכן - נראה שהרמב"ם הוא האחרון שאפשר 'להפיל' עליו סיפורים שכאלו...
הרי אריסטו ללא ספק אכל בלי סוף נבילות וטריפות, ואף על פי כן הרמב"ם התייחס לדבריו בהערצה, וטען שדבריו הם פסגת החכמה של המין האנושי.
למה בכלל הרמב"ם כתב את ספרו 'מורה הנבוכים' המיועד לאלו שנבוכים בסתירה בין פשוטי המקראות להוכחות הפילוסופיות? היה צריך לומר 'תפסיקו לאכול נבילות וטריפות, ולא יהיו לכם יותר שאלות'...

 

[למאי נפקא מינה]

על כל תגובה יש לי שתיים להגיב, לא אאריך, רק אבקש:
היות ואנו רוצים להנות מהאשכול [- שכאן המקום להודות להגאון רבי @פינחס רוזנצוויג שפתח אותו, איך כתבת? איזה כיף וכו'], אזי הבה לא נערב את 'השכל הישר' שלנו, ולו משום שלכל כביש יש שני כיווני ניסעה, ושניהם ישרים...
יש לך פירכה? כתוב.
יש לך השגה? כתוב בעדינות.
מכאן ועד: לא יכול להיות שהרמב"ם אמר כך, כי במקום אחר הוא אמר אחרת, ולעניות דעתי הרחבה מני ים זה לא נראה'?
קצת ענווה...

זאת ועוד: עלינו לזכור שקיים חילוק בין מה שכתב סופר שוחר כסף ותהילה לבין מה שהועבר ע"י אנשי מחשבה רציניים, וביותר - ע"י גדולי ישראל.

דומה שאין מתאים כאן מאמרתם של ותיקי חסידי פולין על כל מעשיות נפלאות הצדיקים:
המאמין לכולם פתי, הכופר בכולם אפיקורוס. אז מה? להאמין שיכולים היו להיות!

למשל בעניין הרמב"ם - לדעתי יש פער עצום בין השגת אמיתות האמונה בנפש האלוקית - שנחסמת ע"י מאכלות אסורות, לחכמה אנושית גאונית ומופלאה, שאין סתירה בינה למאכלות אסורות.
או למשל להוא שהפריך מעשה על רעק"א ממכתב אחר - אני הכרתי יהודי ענק [שנפטר לאחרונה], שיכול היה לחלות על מקרים אצל ילדיו רח"ל, אבל כשלמד - פשוט לא שם לב לכלום.

 

[חכימא]

בענין סיפור בעל האקדמות
עיינו כאן

 

[yonatanr]

למשל בעניין הרמב"ם - לדעתי יש פער עצום בין השגת אמיתות האמונה בנפש האלוקית - שנחסמת ע"י מאכלות אסורות, לחכמה אנושית גאונית ומופלאה, שאין סתירה בינה למאכלות אסורות.

הרמב"ם מדבר על השקפותיו של אריסטו בנושאים שהם עיקרי האמונה ממש.