סיפורים שלא מסתבר שהיו

פינחס רוזנצוויג

משתמש מקצוען
עריכה תורנית
בעקבות האשכול הזה:
אני נזכר בהרבה סיפורים שמי שבקי בענינים קצת יודע שהם לא היו
כגון הסיפור הנ"ל שהאמא הרי לא נאמנת שאין זה בנה (בסיפור על הרבי מלובביטש שמובא בקישור שם) וגם האב במקרה הנ"ל.

כך ישנם עוד הרבה ספורים כאלה ואני אזכיר מידי פעם כמה סיפורים, הציבור מוזמן להוסיף מאוצריו.

הסיפור הידוע על בעל האקדמות, למרות שמקורו בספר די מוסמך, מכל מקום ישנם עליו הרבה תמיהות קיימות.
1. כשהשמש חצה את הסמבטיון בשבת רצו להביאו לבי"ד לסוקלו ואיני יודע מאמתי העובר על איסור שיוט בשבת נסקל
2. כשהגיע המתנדב הביא עמ את הפיוט ומי התיר לו להוציא מרשות לרשות בלא פיקוח נפש.3
3. טוב, סתם, היכן הסמבטיון הזה? זה מקום שהנצרות הגיע אליו זאת אומרת שהוא מהעולם המוכר לנו.

זה היה קל כולם מכירים את הסיפור הזה ושהוא לא לענין.


הסיפור הידוע על הנודע ביהודה שהגויים רצו להרעיל את הלחם יום אחרי פסח והוא הודיע לכולם שטעו בחשבון ופסח ממשיך עוד יום אחד,
האמת שהחשבון הוא לא כזה סודי וכל אחד יכול לחשבו בקלות ואם הרב אומר שטעו בחשבון, במחילה מכבוד תורתו, יש לפטרו מלהיות רב ולא ללכת אריו בענים עצומות, לא שייך בזה שמאל שהוא ימין כידוע.

אלא מה, שהסיפור המקורי (שיתכן שהיה) מדבר על זה שהרב אסר פת עכו"ם יום אחרי פסח שהיו נוהגים בו היתר, למרות שכל השנה החמירו בזה, אבל משום מה הסופרים מבלבלים את המח עם טעות בלוח, ומטעים את הקוראים שבמקרה כזה צריך לשמוע לרב.
 

stars

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
עריכה תורנית
כוונתך לכל סיפורי הצדיקים שאנחנו מכירים ממוחם הקודח של הסופרים רעבי המופתים והסיגופים אפופי ההוד? או דווקא לסיפורים שלא ייתכנו מצד ההלכה?
 

צפור

משתמש פעיל
עריכה תורנית
1. כשהשמש חצה את הסמבטיון בשבת רצו להביאו לבי"ד לסוקלו ואיני יודע מאמתי העובר על איסור שיוט בשבת נסקל
2. כשהגיע המתנדב הביא עמ את הפיוט ומי התיר לו להוציא מרשות לרשות בלא פיקוח נפש
אולי יש ליישב:
1. עשו זאת כהוראת שעה וכגדר בכדי שלא ייפרץ האיסור.
2. אולי למד את הפיוט בעל פה...
 

stars

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
עריכה תורנית
אכן, תמיד תמהתי היכן הנהר הזה,
האם הוא קיים בכלל???
חסרים הנוסעים המתמידים שטוענים שמצאו את זה?
היתה כתבה שלמה ב'זמן' על נהר איפשהו בפאתי סין או משהו כזה, שזורק חול צהוב בכל ימי השבוע. לא זוכר פרטים.
 

אבק

משתמש מקצוען
עריכה תורנית
הסיפור הידוע על בעל האקדמות, למרות שמקורו בספר די מוסמך, מכל מקום ישנם עליו הרבה תמיהות קיימות.
1. כשהשמש חצה את הסמבטיון בשבת רצו להביאו לבי"ד לסוקלו ואיני יודע מאמתי העובר על איסור שיוט בשבת נסקל
2. כשהגיע המתנדב הביא עמ את הפיוט ומי התיר לו להוציא מרשות לרשות בלא פיקוח נפש.3
3. טוב, סתם, היכן הסמבטיון הזה? זה מקום שהנצרות הגיע אליו זאת אומרת שהוא מהעולם המוכר לנו.

זה היה קל כולם מכירים את הסיפור הזה ושהוא לא לענין.
אין לי זמן כעת להכנס לכל פרטי מעשה בעל האקדמות
כבר הרבה קולמוסין נשתברו עליו להקשות וליישב
בנוגע לסמבטיון
ראה בהמכלול
בתלמוד בבלי מסופר כי טורנוסרופוס שאל את רבי עקיבא מנין ליהודים ש"ביום השביעי" המוזכר בתורה חל ביום השבת, ורבי עקיבא השיב לו: "נהר סבטיון יוכיח".[3] במדרש בראשית רבה אומר רבי עקיבא לטורנוסרופוס: "נהר סמבטיון יוכיח שמושך אבנים כל ימות השבת, ובשבת הוא נח".[4]

בשאילתות דרב אחאי (בראשית שאילתא א) מבואר שטורנוסרפוס לא השתכנע מטענה זו מאחר שלא יכל לאמתה: "אמר לו ממאי נילף (=ממה נלמד). מנהר סמבטיון שהוא רץ כל הימים ובשבת הוא עומד. אמר ליה אף בנהר הזה איני מאמינך שאיני יודע את מקומו"
 

פינחס רוזנצוויג

משתמש מקצוען
עריכה תורנית
תחליט לבד, הפורום הזה הוא ציבורי.
אני התכוונתי לסיפורים שאינם תואמים את ההלכה או את המציאות הפשוטה.
אני מתכונן להוסיף סיפורים ששונו בכוונה כדי שיתאימו לילדים וזה גרם לשינוי מהתי בסיפור.
 

פינחס רוזנצוויג

משתמש מקצוען
עריכה תורנית
למשל, בתשעה באב ראיתי עלון לילדים שאסף סיפורי חורבן.
הוא רצה להוסיף את הסיפור הזה:
אספסיאנוס מלא ג' ספניות מגדולי ירושלים להושיבן בקלון של רומי, עמדו ואמרו לא דיינו שהכעסנוהו במקדשו אלא אף בחוצה לארץ, אמרו לנשים מבקשות אתון לכך אמרו להם לאו, אמרו מה שדרכן לכך אינן רוצות אנו עאכ"ו, תאמרו אם משליכים אנו עצמנו לים אנו באים לחיי העוה"ב מיד האיר הקדוש ברוך הוא את עיניהם בפסוק הזה וכו'.

אני הייתי משמיט את הסיפור ודי.
הסופר בחר להכניס את הסיפור ומחר את המילים קלון של רומי, ואת הק"ו שנשאו אנשים בעצמם, ונתקבל הסיפור כדלהלן:
אספסיאנוס מלא ג' ספניות מגדולי ירושלים, עמדו ואמרו לא דיינו שהכעסנוהו במקדשו אלא אף בחוצה לארץ, אמרו אם משליכים אנו עצמנו לים אנו באים לחיי העוה"ב מיד האיר הקדוש ברוך הוא את עיניהם בפסוק הזה וכו'. וכל המסר בסיפור נעלם.
 

stars

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
עריכה תורנית
סתם זורק שתיים שעלו לי הרגע לראש:

1. מה שמספרים על רעק"א שהגיע לבקר את חתנו החת"ס, וכיון שבתו של רעק"א נפטרה, החליט החת"ס שידבר עמו בלימוד למן הרגע שירד מהרכבת ועד שיעזוב את העיר כדי שלא יצער אותו. ואכן, רעק"א לא חשב על בתו כלל ולא שאל עליה, וכך לא הוצרכו לבשרו בבשורה המרה.
הסיפור הזה מופרך מיסודו מהשכל הישר. אבל מלבד זאת, יש מכתב של רעק"א בו הוא כותב שהוא נעשה חולה מכיון שלא קיבל זה זמן מה מכתב מבתו. אבא שנעשה חולה מדבר כזה, לא "שוכח" את בתו כשהוא מגיע לבקרה...

2. יש סיפור על השאגת אריה, שלפני שנפטר הביאו לו את מעבר יבוק, אבל הוא אמר שאין לו על מה להתוודות.
אין לי שיג ושיח בדרכם של גדולים, אני רק מכיר פסוק אחד "כי אדם אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא".
נו, קושיה על שלמה המלך...
 

פינחס רוזנצוויג

משתמש מקצוען
עריכה תורנית
האמת, לא הכרתי את הסיפור השני.

יש סיפור על ר' שלמה זלמן אוירבך שאמרו עליו שאינו צריך לבקש מחילה מאשתו
וכמה מבעלי המוסר שפכו על הסיפור דייק
שהרי הגאון ר"י בלאזר היה מבקש מחילה מכל מי שהיה משוחח עמו וכו'
ואיך אחרי כל כך הרבה שנים אינו רוצה לבקש מחילה מאשתו

אבל הסיפור האמיתי שהגרש"ז היה הולך כל ליל שבת לפני קידוש לעודד את אחותו האלמנה ויושב שם זמן רב
והדבר היה מציק לאשתו מאוד. ודעתו היתה שגם אשתו חייבת במצות שמחת אלמנה
ואחרי פטרתה בקשו הבנים שיבקש מחילה ממנה על זה
והוא אמר שלא צריך לבקש מחילה על זה.
 

stars

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
עריכה תורנית
האמת, לא הכרתי את הסיפור השני.
קראתי את זה בספר שנקרא "המתמידים". ספר עם כוונות מצוינות, אבל מדומיין לחלוטין, שלא הייתי נותן אותו לבחור בישיבה קטנה לקרוא, כיון שאינו יודע לקיים את "תוכו אכל קליפתו זרק".

אבל הסיפור האמיתי שהגרש"ז היה הולך כל ליל שבת לפני קידוש לעודד את אחותו האלמנה ויושב שם זמן רב
והדבר היה מציק לאשתו מאוד. ודעתו היתה שגם אשתו חייבת במצות שמחת אלמנה
ואחרי פטרתה בקשו הבנים שיבקש מחילה ממנה על זה
והוא אמר שלא צריך לבקש מחילה על זה.
לראשונה אני שומע את הגירסה הזאת. גירסה שאכן מסתברת הרבה יותר, ולא ממש צריכה מקור, אבל בכל זאת מעניין אותי מה המקור של זה.
 

דיונון

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
איור וציור מקצועי
עריכה תורנית
1. כשהשמש חצה את הסמבטיון בשבת רצו להביאו לבי"ד לסוקלו ואיני יודע מאמתי העובר על איסור שיוט בשבת נסקל
כך כתוב במקור? מהו המקור?
2. כשהגיע המתנדב הביא עמ את הפיוט ומי התיר לו להוציא מרשות לרשות בלא פיקוח נפש.
הביאו בעל פה.

בכלל, אתה נוגע בנקודה כאובה שמעוררת זלזול ובוז להרבה חלקים במסורת, אבל צריך לזכור לחלק בין בסיס וגוף הסיפור לבין חלקים שייתכן וכנראה שנוספו לו.
יש לי בראש עוד כמה דוגמאות, אולי בהמשך.
אבל הנה אחד - הגירסה המסופרת בברסלב למסע הבעש"ט לארה"ק. שרצו לזרוק את בתו לים וכו'. לא נראה לי שמישהו שם היה רוצח, גם במחיר קדושת הכתבים.
בזהירות אומר, שכנראה במהלך הדורות נוספו חלקים פיקנטיים לצרכים מסוימים וד"ל.

ישנו סיפור על הישמח משה שאמר על מי שמנע ממנו להגיע להר"ר אלימלך זיע"א ש'אין לו מחילה בזה ובבא'.
כשהרבי מבאבוב זצ"ל היה מספר את הסיפור, היה מוסיף - לא ייתכן שכך אמר, אבל כך הולך הסיפור...' אמר והסתייג בלי למחוק.
 

פינחס רוזנצוויג

משתמש מקצוען
עריכה תורנית
איזה כיף שבין הזמנים, ויש זמן לשוטט קצת...
מבואר שרצו לסקלו.
 

חושב! כותב

משתמש רשום
עריכה תורנית
מהגירסה המובאת ב'תבונה' משמע שהגזירה הנ"ל נודעה בשבת, ומפני הצורך הדחוף עשו הכל בו ביום [ולכן לא כתבו גיטין אף בחול], ולאו דוקא על השיוט. ויתכן שרצו לחייב אותו על הוצאת האגרת מרשות לרשות.
 

פינחס רוזנצוויג

משתמש מקצוען
עריכה תורנית
ובזה אתי שפיר היטב רק צריל לומר שהם גרו ממש ליד הנהר הנעלם הנ"ל.
עוד צריך לומר שהיתה שם רשות הרבים דאורייתא.
 

2u2

משתמש מקצוען
כתיבה ספרותית
עריכה תורנית
עימוד ספרים
יציאה מחוץ לשנים עשר מיל לדעת חלק מהראשונים היא איסור דאורייתא
 

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קיט ב'

ט בַּמֶּה יְזַכֶּה נַּעַר אֶת אָרְחוֹ לִשְׁמֹר כִּדְבָרֶךָ:י בְּכָל לִבִּי דְרַשְׁתִּיךָ אַל תַּשְׁגֵּנִי מִמִּצְוֹתֶיךָ:יא בְּלִבִּי צָפַנְתִּי אִמְרָתֶךָ לְמַעַן לֹא אֶחֱטָא לָךְ:יב בָּרוּךְ אַתָּה יְהוָה לַמְּדֵנִי חֻקֶּיךָ:יג בִּשְׂפָתַי סִפַּרְתִּי כֹּל מִשְׁפְּטֵי פִיךָ:יד בְּדֶרֶךְ עֵדְוֹתֶיךָ שַׂשְׂתִּי כְּעַל כָּל הוֹן:טו בְּפִקֻּדֶיךָ אָשִׂיחָה וְאַבִּיטָה אֹרְחֹתֶיךָ:טז בְּחֻקֹּתֶיךָ אֶשְׁתַּעֲשָׁע לֹא אֶשְׁכַּח דְּבָרֶךָ:
נקרא  5  פעמים

לוח מודעות

למעלה