נמשיך להישאר בחיידרים ולא נלך להתפרנס ממקומות אחרים,
פשוט תפסיקו.
די.
זה פשוט נמאס לנו.
אני מוכרח לשתף אתכם הסיפור.
יש לי חבר שלמד בכולל.
במשך השנים הוא נצרך לצאת לפרנסת ביתו.
ההוראה מתאימה לו כמו כפפה ליד.
מדובר על צעיר כשרוני וכריזמטי,
עם יכול הסברה מעולה,
ועם לבר מאד מאד רחב ומכיל.
כל חבריו ומשפחתו דחפו אותו לשם.
והא הלך לשם.
אבל אחרי שנה הוא פרש והלך להיות עורך תורני.
עכשיו בואו תשמעו למה הוא עזב.
באסיפת הורים השניה של השנה, הורה אחד בא בתלונה על כך שהוא צורח על ילדים בלי שליטה.
שאל אותו הרב'ה: מי אמר לך את זה?
ענה לו ההורה שאמא אחת הגיע יום אחד לחיידר ושמעה אותו צורח על התלמידים.
האמא הזו הלכה והפיצה את זה ב"גינה" שהרב'ה הזה צורח על תלמידים.
והאמת....
האמת היא שהרב'ה הזה באמת צורח המון.
הוא צורח את הגמרא.
הוא מלמד בקולות וברקים,
עם המון פרישקייט וברען.
"את והב בסופה".
והאמא הכסילה ההיא הלכה והפסידה לנו את הרבה הכי טוב שהיה אפשר לקבל.
אני כותב זאת לכל מי ששואל מה הבנה לא נכונה של מעשיו של המלמד יכולים לגרום.
ובעיקר מה הלשונות הרעות יכולות לעשות.
ואני כותב זאת כדי להסכים עם פותח האשכול.
אם אנחנו ההורים נמשיך במדיניות הזו של האשכולות מהסוג הזה,
אנחנו נפסיד.
לא הרב'ס.
החבר שלי מרויח בעריכה תורנית 75 שקל לשעה.
בתור רב'ה הוא הרויח בערך 55 שקל לשעה.
הוא רצה להיות רב'ה רק בגלל השליחות שבזה.
ואנחנו הפסדנו..