לפני השואה, וגם אחריה, לא היה לחרדים 'קוד לבוש' אחיד וחד משמעי.
דוגמא קטנה:
במקרה הבוקר התפרסמה כתבה על ייסודה של בני ברק, בעיתון 'ילדים'. קבוצת המייסדים, קבוצת 'בית ונחלה'. למיטב ידיעתי, כולם יהודים מפולין, מורשא, חסידי גור. הם לובשים כובעים וחליפות אבל מעט שונים זה מזה. שניים עם 'קנייטש' ושפיץ (כנראה היו יותר 'מודרנים'), אחד עם קסקט, שניים עם כובעים שיותר מזכירים (לי) חבדיים, וחאד עם כובע עגול ופאות מסולסלות.
זו דוגמא מקרית שהתגלגלה לידיי הבוקר, אך על אותו עקרון אפשר לראות תמונות של יהודים מארופה שלפני המלחמה, יש קוד לבוש כללי אבל הרבה פחות מדויק ומהודק מהיום.
גם בתמונות של חרדים מלפני 40-50 שנה, כאן בארץ ישראל, תראו שקוד הלבוש מתחיל להיות אמנם יותר חד, אבל עדיין פחות חד משמעי.
איכשהו, בתהליך חברתי לא מוכתב מגבוה, נוצרו כאן בארץ כללים מאד מאד ברורים ומדויקים מי חובש מה ומי לובש מה, כל קהילה ומנהגה.
ומספיק שתגרוב גרב לא מתאימה בשביל שתשדר לכל הסביבה שאתה לא באמת 'משלנו'.
אגב, לגבי הכפתורים שפתחו את האשכל -
שני חובשי הכובעים המחודדים לובשים חליפה קצרה עם שורת כפתורים אחת. כך גם חובש הקסקט. שני אלו שלובשים כובעי קנייטש פחות מודרניים לובשים חליפות ארוכות עם 2 טורי כפתורים. לכאורה ניתן להסיק שנכון ל 1922 2 טורי כפתורים היו פחות מודרניים מטור אחד.