אלוקום זה פצצה של סטראוידים.
אין טעם לתת סטרואידים כי הם לא מרפאים. צריך לתת אותם רק במקרה של פצעים מוגלתיים.
ממליצה לך על קרם אדרמה אקסאומגה למריחה פעמיים ביום, אחרי שבועיים רואים הטבה ואז אסור להפסיק להמשיך תמיד גם במצב טוב.
לקלח כל יום במים נעימים, לא רותחים מדי. עם שמן רחצה ולא עם סבון.
לנגב בעדינות ולמרוח.
להחליף לאבקת כביסה תינוקלין. אין לך מושג עד כמה אבקות כביסה מגרות את העור.
לכבס גם את המצעים שלו והמגבות וכל מה שעלול לגעת לו בעור.
לבדוק אלרגיות אצל רופא אלרולוג.
לקרר לקרר לקרר, העור שלהם כואב כמו כוויה, וחום מגביר את הקושי. להתנהג ההפך מהאינטואיציה האימהית בנושא.
ממליצה לך לעשות הכל בהתחלה, ואחרי שיש חודש של מצב טוב, לראות במה את יכולה לשנות (סבון/שינוי של אבקת כביסה)
עשיתי לייק כמעט על הכל,
ובכל זאת קצת הסתייגות בנושא של הסטרואידים.
סטרואידים אינם מרפאים.
נכון לגמרי.
הם רק מקלים.
שוב נכון. וכאן ההסתייגות: להקל זה לא 'רק'.
מצב עור דלקתי מתמשך בעצמו גורם לעור נזק, ומקשה עליו להחלים.
לאטופיק יש סיכוי לחלוף עם הגיל, כשהמערכת החיסונית מתאזנת, והסיכוי גדל כשהעור במצב סביר.
(זה הגיוני, תחשבו שהגוף צריך לעשות עבודה הרבה פחות קשה כשהעור ממילא די מאוזן, מאשר אם הוא דלקתי ופצוע מאד)
לכן,
כן כדאי להשתמש בסטרואידים במקרה הצורך, בזהירות ובתבונה, לא לשים סטרואידים חזקים אם קלים גם כן מצליחים לעשות את העבודה (למשל להעדיף אפלומיצין על פני אלוקום, כשזה מספיק), ולהפסיק עם סטרואידים
תמיד בהדרגה.
אגב, סטרואידים הם למצב דלקתי לא מזוהם.
כשיש מוגלה, כבר צריך משחה אנטיביוטית (אם לא אנטיביוטיקה דרך הפה).
ולגבי כל מה שכתבת על שימור ומניעה - כל מילה פנינה.
אנשים לא מספיק מודעים לכמה המניעה ושימור קריטיים. הם מרחיקים את ההתפרצויות זו מזו, מאריכים את תקופות השקט, ומגדילים את הסיכוי להחלמה בעתיד.