אני חושבת שזו ההגדרה הקולעת ביותר למיוחדות של הכתיבה.
בספר הנ"ל - כמו בשאר ספריה של הסופרת - זה כמו לצאת למסע מרתק. אנחנו נשאבות עמוק לתוכו ולכן, כמעט לא משנה מה הסיפור, אנחנו שם בעצמנו, מתלבטות, כועסות, חושדות ומחליטות. ואיתנו - גם גיבור הסיפור - ולא במליצה....
ולגבי רוח גדולה וחזק, בלי לגלוש לנושאים רגישים שלא מתאימים - אני דווקא לא בעד (בלשון המעטה...).
אי אפשר לתת לגיטמציה לדמות שנוהגת בצורה כל כך שלילית ולא מוסרית!!!
מותר שלגיבור הסיפור יהיה נפילות, הוא לא ייה מושלם, ואפילו ידרדר למקומות גרועים. אבל אי אפשר שהדרך שלו רק תגונה - ולא יראו את תוצאתה ההרסנית!!!
בספרים - הכול יותר קיצוני מהמציאות, ולכן בן בנו של קל וחומר שאי אפשר להקל החומרת ההתנהגות להוכיח שצריך לנהוג אחרת בכל דרך אפשרית!!!