דרוש מידע מדוע לא גדלנו על תודעת שפע?

[ניק 147254]

לפי זה חובה לחסוך כל שקל (עד היום האחרון של השנה), כי הכל קצוב לו ואם יוציא עכשיו עוד שקל יגמר לו מחר!

הרעיון הוא שחיים ממה שיש, לא צריך לחשוש שבניסן הכסף יגמר, לקב"ה יש הרבה ומשביע לכל חי רצון "ידך המלאה הפתוחה" וכו', תודעת השפע אכן אין לה מקור בתורה.....
אבל כן שמעתי פעם בשם האדמו"ר מליובאוויטש שסגולה לפנסה להתחיל לחיות בהרחבה מעט, לא מצאתי לעת עתה את המקור.... להלן קטע מ "בית משיח" "
בזמנים שונים דיבר הרבי על תודעת השפע כשאדם צריך לחיות תמיד במחשבה קדימה קראתי אמרה שהרבי התבטא שהרבי הריי"צ לא אהב שחסידים נמצאים במצב של צמצום אלא להיות במחשבה על הרחבה בשיעור הראשון שלי" באוניברסיטה

 

[גימפעל]

רק מציין
החזו״א באמונה וביטחון יוצא נגד השיטה הזו מכל וכל

ספוילר: הציטוט

צפה בקובץ המצורף 2166154
גם ר׳ ישראל מסלנט שאחז שאפר לקבל משהו על סמך ביטחון בלבד
וודאי שלא התכוון לאיזשהו ״תודעת שפע״
אלא לביטחון מוחלט שה׳ ימלא רצונו, ובלי הביטחון המוחלט, זה לא היה מגיע

אז כדאי פעם הבאה לכתוב ג.נ. או משהו בסגנון

לא יודע למה אתה מצפה כשכתבת גילוי נאות.
ציינתי מקור מפורש,
כמו"כ כתבתי שיש שתי גישות,
ונהרא נהרא ופשטיה.

 

[אינסוף]

אנחנו גדלנו על אמונות אחרות.
שעיקר השפע הוא בעוה"ב.
שהעולם הזה הוא רק פרוזדור.
על אשתו של רבי חנינא שירדה רגל של זהב מן השמים
והיא כעסה על בעלה שלקחה כי בעוה"ב שולחננו יהיה חסר
והסכימו איתה מן השמים
ובנס גדול מן הראשון נלקחה הרגל חזרה.
על בקעה בקעה התמלאי דינרי זהב
ותלמידיו של רשב"י שלא נטלו ממנה מאומה....
כעת כנראה נחלשו הדורות והתרגלנו לקבל הכל, כאן ועכשיו
ולכן אמצנו בחום תודעות שפע נוכריות.
הן אומנם לא סותרות אמונה כי בודאי
שהבורא יתברך הוא מקור השפע ובלתי מוגבל
אבל הדגש שאנחנו נותנים לשפע החומרי הלזה
נראה ששיך לירידת הדורות ולא לעליתם.

 

[סימה המקסימה]

@חרש עץ
תודה על ההשקעה בכתיבת ההשקפה הבהירה והנכונה

 

[ynf]

שהעולם הזה הוא רק פרוזדור.

אם אפשר להסביר מה הכוונה במשפט הזה?
האם כמו שהתכוון אחד מגדולי הדור זיע"א שהיה חי אתנו עד לפני מס' שנים
ותמיד אמר שאנחנו בפרוזדור ולא הסכים שיצבעו את הקירות של הבית שלו
והיה חי בפשטות קיצונית כי הרי אנחנו בפרוזדור
ואפילו שמתחת ידיו התגלגלו סכומי כסף גדולים כמובן שהשתמש בזה לצדקה לתורה ולחסד
וגם אז היה אומר שאנחנו בפרוזדור וגם ראו והרגישו את זה עליו.

או כוונתכם למשהו אחר במשפט הזה?

 

[נאר חסידות]

מובא כאן צילום קטע מה"מאור עיניים" בענין
נא לקרוא בעיון ואז להסיק מסקנות

 

[אינסוף]

@ynf נראה שהבנת מצוין.
פותחת האשכול שאלה למה לא גדלנו על תודעת שפע
ועניתי לה שלדעתי פעם זכרו יותר על מה לשים דגש
ואיפה עיקר השפע והתענוג של האדם.
כמובן, כאז כן היום כל אחד ודרגתו
אבל המקום המרכזי ששפע גשמי תופש היום
מבלבל אותנו יותר.

 

[אינסוף]

ועוד הבדל
נראה שפעם השתדלו לספוג השקפה נכונה
מאנשים גדולים באמת
לא מבינה מלאכותית

 

[נאר חסידות]

מובא כאן צילום קטע מה"מאור עיניים" בענין
נא לקרוא בעיון ואז להסיק מסקנות

תמצית דברי המאור עיניים (כפי הבנתי)
הקב"ה משפיע פרנסה לכל אחד בלי גבול ושיעור
אבל כבן אדם בוטח בעצמו ובפרנסתו אזי הוא מצמצם במחשבתו את השפע שמקבל מהקב"ה למה שהוא חושב
ומעשר הוא המבחן,
אם בן אדם בוטח בכספו או בתבואתו ולכן זה סיבה למה לא לתת מעשר (כי הוא צריך זאת לפרנסתו) אזי פרנסתו מצומצמת
אבל כשנותן מעשר מראה הוא שבוטח בהקב"ה שהוא זן ומפרנס ואין זה קשור לעבודתו
והרי הקב"ה אין שיעור להשפעתו פרנסה
ולכן "עשר" "בשביל שתתעשר" -שהרי אינך מצומצם בהשגותיך אלא מתרפנס מהקב"ה ולזה אין גבול.

 

[אדריכלית מתחילה]

לא,
הכוונה היא שהמציאות תשתנה,
זה נושא ארוך בספרי מחשבה וחסידות.
יש באמת אסכולה שגורסת שביטחון זה פרט של המושג אמונה,
ויש אסכולה שלמדה שביטחון הכוונה הוא שה' יעשה את מה שאנחנו רוצים.

בלת"ק חלקי
"טעות נושנה נתאזרחה בלב רבים במושג 'בטחון'. שם 'בטחון', המשמש למדה מהוללה ועיקרית בפי החסידים, נסתובבה (=נתחלפה) במושג "חובה להאמין" - בכל מקרה שפוגש האדם והעמידתו לקראת עתיד בלתי מוכרע ושני דרכים בעתיד, אחת טובה ולא שניה - כי בטח יהיה הטוב, ואם מסתפק וחושש על היפוך הטוב הוא מחוסר בטחון. ואין הוראה זו בבטחון נכונה, שכל שלא נתברר בנבואה גורל העתיד, אין העתיד מוכרע, כי מי יודע משפטי ד' וגמולותיו ית'? אבל ענין הבטחון הוא האמון שאין מקרה בעולם וכל הנעשה תחת השמש הכל בהכרזה מאתו ית'" (חזון איש, אמונה ובטחון, פרק ב).
באמת מצינו שהראשונים נחלקו איך לבאר מהות הבטחון. החובת הלבבות בפרק הראשון אכן כותב "מהות הבטחון - היא מנוחת נפש הבוטח ושיהיה לבו סמוך על מי שבטח עליו, שיעשה הטוב והנכון לו, בעניין אשר יבטח עליו כפי יכולתו ודעתו בְּמַה שמפיק טובתו". מדברים אלו מוכח שאין הבטחון וודאות שהתוצאות יהיו כזה או כאחרת, כי הרי אנו לא יודעים מה שבאמת הוא טוב לנו (כמבואר בדבריו בפרק שני). הוודאות הוא שיהיה טוב בטווח הארוך, כי רק ה' ית' יודע מהו אכן טוב, והוא עושה אך ורק טוב. אולם ראשונים אחרים מבארים אשר הבטחון הוא שבודאי יהיה טוב גלוי. שהטוב בודאי לא יהי' סתום ונעלם, אלא יתגלה לנו. ואיך ניתן להיות בטוח שיהיה טוב גלוי? הרי הרבה פעמים נקרה לנו שהטוב לא היה גלוי בשעת מעשה, ונתגלה רק לאחר זמן. על זה בא התשובה, שהבטחון עצמו - הוא הזכות והכלי שיהיה טוב גלוי. כשה' ית' רואה שאנו מאמצים במידת הבטחון, ובוטחים בו באמת ובלב שלם, עד שלא נשאר לנו שום צד בעולם לחשוב שיקרה דבר לא טוב. זה עצמו מעורר למעלה השפעה אלקית שיביא להעולם טוב גלוי. כך כותב העיקרים (מאמר רביעי, פרק מ"ו) "אמר הכתוב (תהילים לב, י) והבוטח בה' חסד יסובבנו, כלומר אף אם אינו ראוי מצד עצמו, מדרך הבטחון להמשיך חסד חנם על הבוטחים בהשם". מה הכוונה שהאדם "אינו ראוי מצד עצמו", הרי החובת הלבבות בפרק ב מסביר בארוכה שהשם ית' עושה טוב לכל אחד, אם כן למה נצרך מידת הבטחון. אלא הכוונה שהאדם אינו ראוי שיהיה טוב נראה ונגלה, ולכן צריך הזכות של מידת הבטחון שזה יביא טוב נראה ונגלה.
כך גם כותב המדרש (ילקוט שמעוני ישעי' רמז תעג) "יש ביניכם ירא שמים כו' בטחו בשמי והוא עומד לכם כו' שכל מי שבוטח בשמי אני מצילו". כך גם כותב רבי יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק על הפסוק "בטח בה' ועשה טוב שכון ארץ ורעה אמונה והתענג על ה' ויתן לך משאלות לבך" (מקור: תהילים לז): "הכתוב מעיד כי על ידי מידת הבטחון יכולים להשיג כל דבר, כעניין שנאמר 'והתענג על ה' ויתן לך משאלות לבך'. ביאור הדבר שאם יהיה בטחונך בה' כל כך חזק עד שתתענג על ידי זה, אז יתן לך משאלות לבך... הכול לפי ערך שלימות הבטחון, ככה ישלם מאיתו יתברך שמו לפי אותה מידה, וישיג כל משאלות ליבו בהרחבה" (בביאורו לתהילים כז, יד). גם רבי לוי יצחק מברדיצ'וב, הידוע בכינויו 'סנגורם של ישראל', כותב בעניין הפסוק "ה' צלך על יד ימינך" (מקור: תהילים קכ"א, ה'): "ולכן אם אדם בטוח בה' שהשם יתברך יעשה לו כל צרכיו, גם למעלה ממלאין לו כל משאלותיו. אבל אם אדם דואג תמיד על פרנסתו ופרנסת אנשי ביתו, אזי גם למעלה יחסר פרנסתו. ולכן אשרי איש שלא ישכחך ושם בטחונו בה', כי אז ה' צלך ומכין פרנסתו. כמו שהוא בוטח בה' שהא-ל עושה כל צרכיו, כן הא-ל נותן לנו כל צרכינו" (מקור: קדושת לוי, פרשת בשלח). אם כן למה לפעמים אנו בוטחים בה' ולא רואים הישועה? על זה עונה רבי לוי יצחק מברדיטשיוו: "ברוך הגבר אשר יבטח בה' והיה ה' מבטחו. העניין שאנו רואין שיש אדם שיש לו ביטחון ואף על פי כן אינו מצליח? אבל כל זה מפני שהביטחון שלו לא היה בשלימות, שעושה מה שעושה, וכשרואה שאינו מצליח אומר הביטחון אינו מועיל, וזה שכתוב והיה ה', וכל מקום שנאמר והיה הוא לשון שמחה (מקור: ויקרא רבה י"א, ז') שבשמחה יהיה לו ביטחון ודו"ק".

 

[ד. פריד]

זה הרעיון הבסיסי וזה נכון!
מה שפותחת האשכול מדברת וזה מה שבדרך כלל רוב האנשים מתכוונים כשמדברים על תודעת שפע זה איזושהי 'דת' שמאמינה שאם תחשוב חיובי 'היקום' יחזיר לך טובה, ואם תדמיין שזכית בפיס זה יגדיל את הסיכויים שלך לזכות וכו'.
לפי מאמיני השיטה הזאת אסור לדבר שלילי, אסור 'לחסום' שפע, אם אתה רוצה משהו - תקנה אותו.
יש מרצה מפורסם דתי שמדבר גם לחרדים שזה ממש הנושא הזה השם לו אורי שכטר. הוא מספר שכל פעם שקיווה לטוב זה אכן עזר לו.
עוד מישהו שקצת מדבר על זה - 'הרב' פנגר.

כמדומני שרבי יהודה פתייה (מגדולי תלמידי הבן איש חי, ומגדולי המקובלים בדורו) כתב שמי שמדמיין יותר מידי על עשירות וכד'
גם אם נגזר שמגיע לו עשירות, אז ההנאה שלו מהדמיונות יכולה לכלות לו את הזכות לעשירות.
ואז הוא לא יקבל את העשירות בפועל שהיה ראוי לקבל.

 

[נופשים עם מפתחות]

היה פעם באבא שקילל בחור ישיבה שהרגיז אותו בפורים שהוא לא ישלים שנתו, במוצאי פורים שנה אח"כ בא אליו הבחור ואמר לו הנה אני חי.
אמר לו הבאבא כי לא האמנת....
כמו שלשפע צריך להאמין.
אז גם לקללה צריך להאמין

 

[צילומנציה]

כעת כנראה נחלשו הדורות והתרגלנו לקבל הכל, כאן ועכשיו
ולכן אמצנו בחום תודעות שפע נוכריות.
הן אומנם לא סותרות אמונה כי בודאי
שהבורא יתברך הוא מקור השפע ובלתי מוגבל
אבל הדגש שאנחנו נותנים לשפע החומרי הלזה
נראה ששיך לירידת הדורות ולא לעליתם.

לא "כנראה" נחלשו הדורות אלא בטוח
ולא כי התרגלנו לקבל הכל כאן ועכשיו - אלא כי אנו במצבנו ובדרגתנו הפחותה באמת באמת זקוקים ליותר
ואנחנו ראויים לכל הטוב שיש בעולמו של הקב"ה
וכל אדם ואדם בנקודת הבחירה האישית ששם הוא נמצא- ששונה בין איש לרעהו
שם הוא יכול לבחור בטוב- ולהעדיף רוחני על גשמי- עוה"ב על פני עוה"ז
ובודאי שכל בחירה כזו תעלה אותו יותר גבוה
מנגד- להכריח עצמנו להצטמצם במקום שהוא יותר גבוה מאיתנו (עם כל הצער שבדבר- שאנו נמוכים)
זה לא עושה כלום. לא מעלה את האדם לשום מקום
אדם שמתוסכל מזה שמצטצמצם- לא התקדם רוחנית לשום מקום.

 

[צילומנציה]

כלומר, לפי המשתמע מזה, בחור ישיבה שיש לו כושר ציור והוא מעדיף לשבת וללמוד ולא לאייר, יתבע על כך בשמים???

אני שואלת את השאלות האלה כי להרגשתי יש כאן באשכול מידי הרבה הפרחת ססמאות וכותרות בלי באמת לחשוב רגע מה עומד מאחוריהם...
בשם מי מה שהבאת? מה ההקשר שלו? ולמה הוא התכוון בדיוק?

יש הרבה דברים לעשות עם כשרון ציור שהם חלק מעבודת ה'...
קודם כל לא חייב להיות שזה נועד לשמש אותו בבחרותו, אולי דווקא בהמשך החיים?
אולי זה יאפשר לו להשתמש כהכנסה צדדית בשעות הערב כשיחתן ילדים?
אולי הוא ילמד תלמידים ויעזר בכשרונו להבהרת סוגיות מסובכות?
ברור, שאפשר לנפנף בתירוצים לכל בחירה לא נכונה שעושים, היצה"ר לא בטלן.

 

[המיינסטרימית]

פותחת האשכול שאלה למה לא גדלנו על תודעת שפע

אני אסביר,
לפי הלך הרוח כאן באשכול אני מבינה שלא הצליחו לרדת לסוף דעתי,
אני כמובן לא מתכוונת לזה שהאדם חושב מחשבה והופ! קסם! הקב"ה כפוף לרצונותינו ועובד אצלינו..

כוונתי היא שאדם לא אמור לפחד מלחשוב בגדול, מלעשות צעדים משמעותיים הדורשים אומץ.
תעשו צעד קטן תראו אם ה' פותח לכם דלת, כל מה שצריך זה לא לפחד! תאמינו!

אנחנו הרגשנו בחוש איך ה' איתנו יד ביד בכל הצעדים הגדולים. ממש "השלך על ה' יהבך והוא יכלכלך"

אבל אם היינו מסתפקים במועט ואומרים טוב אין לנו מספיק אז נמתין שה' ישלח ואז נקנה דירה / נעבור לדירה מרווחת יותר, וכו'.. זה לא היה קורה..

ראינו שהשפע גדל רק אחרי שעשינו צעד- אחרי שלקחנו משכנתא.. קיבלתי עבודה מתאימה שתכסה..
עברנו לדירה יקרה יותר - ה' סידר לי עבודה טובה יותר עם שכר גבוה יותר. כמובן לא בפזיזות - "אנחנו עוברים ומה שיהיה יהיה." קודם סגרתי עבודה אח"כ היתה ס"ד גם בענין מציאת הדירה המתאימה .

זה באמת נושא רגיש מורכב ועמוק,
אני מקווה שהצלחתי להבהיר יותר את המושג תודעת שפע - יכול להיות שזה לא הביטוי הנכון, זה בכל אופן התודעת שפע היהודית שלי.

זכרו- הקב"ה האריך את ידה של בתיה רק משום שהיא הושיטה אותה!

 

[פוינט]

זו שאלה שהיא אחת ממכלול,
מדוע לא גדלנו על שיחרור ריגשי, על חיים מתוך חיבור אמיתי לעצמנו ומשם לבורא, על חיים ללא מאמץ, על אמונה שהשם זן ומפרנס לכל בחן בחסד בריווח ושולחנו ערוך לכל.

התשובה לעניות דעתי היא, כי מציאות בעולם השתנתה,

הדורות הקודמים עסקו מצד אחד בהשרדות, ומצד שני היה להם חיבור טבעי ומוחשי לבורא
היה צמצום וקושי גדול, אבל הם הסתפקו במה שיש להם, היה להם נחת בחיים, והודו לה' על כל דבר כלא מובן מאליו.

ולכן, מעצם השוני הגדול, הדור הקודם, לא יכול היה להכין את הדור הנוכחי,
וחלק מאנשי הדור הנוכחי, סוחבים איתם עדיין דפוסי חשיבה והתנהגות קודמים.

הדור שלנו משופע, בשפע וברכה, בכל התחומים, אוכל, מידע, ביגוד, מיכשור, איבזור ומה לא
(אגב, גם ברוחני יש שפע גדול: אינספור ספרים, הרצאות, דרשות, מרצים, מרצות, עלונים כמו שלא היה אף פעם)
גם הרגש מפותח כמו שלא היה פעם, ילדים היום מדבררים את רגשותיהם באופן מעורר השתאות.

אבל העבודה הקשה בדור הזה היא החיבור הפנימי של כל אחד להשם - זה כבר לא טבעי ומוחשי כמו בדורות עברו,
כמובן שהחיבור להשם נעשה באמצעות הרגש שנשפך לעולם
אפשר לראות היום בחורים ובחורות מתפללים ברגש מופלא.

אלא שכל אחד צריך לעבוד בעצמו על החיבור הזה, אין כאן ירושות, אולי נקודת פתיחה טובה יותר
אבל כולם מתמודדים בזה איך ליצור קשר וחיבור אמיתי להשם וממילא חיבור נכון וטוב לעצמינו.


וכמענה לשאלה הפותחת, גם תודעת השפע היא חיבור להשם וההבנה שיש ביכולתו לתת לנו הכל בכל מכל,
ומנגד אם כרגע אין לנו את כל מה שרצינו, היא כי כך רצונו וכך נכון עבורנו,
זה אכן לא סותר תפילה ובקשה מעומק הלב למילוי רצונותינו ומשאלותינו, אך בהחלט מהווה עצירה והבנה מה הצורך והרצון האמיתי שלנו מתוך חיבור פנימי, ולא מתוך השוואה לאחרים!
ואולי זו תודעת השפע האמיתי, כשיש חיבור פנימי אמיתי, ואדם לא עסוק בהשוואה לאחרים, ובמעקב אחר שוק ההון ועל כל אלה שעושים כסף, ומבזבזים אותו על להוציא את העיניים לאחרים, לא צריך הרבה כדי להיות מרוצה. כסף לא מביא אושר.

 

[שמח-לעזור]

כמו כל נושא הלכתי שלא כל אחד מחליט לעצמו מתי הוא פוסק כך ומתי אחרת
כך גם בנושאי השקפה ומוסר

לעניות דעתי האשכול היה צריך להימחק ממזמן ע״י @הכלבויניק
אבל רק שלא יצא טעות מהאשכול ממגוון המקורות שהובאו

אין באשכול שום דבר שלא דובר רבות בחז״ל ועד אחרוני זמננו
תשאלו את הדמות התורנית שקרובה אליכם והיא תענה לכם מצויין

לסמוך בכאלה נושאים על ניקים אנונימיים שמצטטים מקורות שרוב גדולי ישראל נח׳ עליהם כדברים מוסכמים
זה כמו שתסמכו עליהם בשאלות בהלכות שבת או להבדיל במינון תרופות…

(@גימפעל פספסתי איפה כתבת שזה שני גישות, ואגב האם להקפיד על זמן תפילה או לא זה גם שני גישות?)