שיתוף - לביקורת ממבט אחר...

[מירי11111]

נו, אז מה זה שווה? ריקי חפצה בקולה קרה עם קוביות קרח!! אה, ואם אפשר גם קינוח מתוק בצד.

שתיקח מים



חכה חכה...
אחרי החתונה היא תניקום בך, וב 2 בלילה תידרש לרוץ למצוא לה יזה בקבוק קולה קר

 

[משולש ברמודה]

המרפק שלא ישפוך את ה-
נו באמת, גם להזמין רק מים וגם ללכלך?

אני רץ אליהם עם המגבת. "שכחתי לציין קודם", אני מכחכח בגרוני, נבוך. "אבל יש אצלינו כלל חדש עכשיו. אי אפשר לשבת על מים יותר משעה".
שניהם מהנהנים כאות הסכמה. המבט שלהם אומר: 'תודה רבה, אדוני, הצלת אותנו!!'

חמוד ממש הקטע הזה ואדם בכלל בחור חכם.

הבחורה נראית ממאה שערים, הבחור לובש גרביון.

קצת לא מתאים לדמות לא חרדית לתאר בחורה בתור אחת ממאה שערים, מבחינתו כולם מאותו אזור או מבני ברק...
מצד שני אולי הוא כבר למד כל כך טוב את ההבדלים?

 

[הודיה לוי.]

מצד שני אולי הוא כבר למד כל כך טוב את ההבדלים?

למד, למד טוב. חמישה עשר פגישות בכל יום תכפילי בשלוש מאות שישים וחמש ימים בשנה תכפילי בשבע עשרה שנים שהוא עובד שם....

לדמות לא חרדית

רגע, מי אמר שהוא לא חרדי. אולי הוא מעצמו ממאה שערים

 

[הודיה לוי.]

אחרי החתונה היא תניקום בך, וב 2 בלילה תידרש לרוץ למצוא לה יזה בקבוק קולה קר

סיכמנו שאין חתונה, לא?

 

[מירי11111]

סיכמנו שאין חתונה, לא?

עוד לא החלטתי...

עם הציניות של המלצר, הוא עוד ישפוך עליהם קולה בעצמו כדי שייסגרו

 

[הודיה לוי.]

יוכבד - אמא של ריקי מקווה שאין לאף אחד בעיה עם השם

אזהרה: אתם עלולים לא להבין את הקטע הזה אם לא קראתם את הקודמים.


"שלווםםםם", אני פותחת לריקי את הדלת. היא נכנסת אל הבית, צולעת. אמרתי לה לא לנעול את העקבים הללו.
חבל שלא הקשיבה לי.

אני מחפשת את הכוכבים בעיניה. לא מוצאת. אני מהרהרת לעצמי אם זה סימן לא טוב או שזה סביר לפגישה ראשונה.
"נו, אפשר לשבור צלחת?", אני מנסה להלהיב אותה, המבט שלה עייף משהו.

"ממש מצחיק", היא תולשת את העקבים מהרגליים. מעיפה אחת לימין ואחת לשמאל.
"איך היה?", אני הולכת אחריה. היה ברור שתלך למראה.
"איך יכול להיות? משעמם", היא מעבירה יד על השיער "אוף, הלחות הזאת הרסה לי את ההחלקה".

"מה, לא היה קליק?"
"איזה קליל, אפילו לא כיף-כיף".
"מה?"
"לא היה כיף!", היא הולכת לכיוון החדר.
"אולי תרחיבי קצת יותר", אני הולכת אחריה. ממלמלת תפילה חרישית שריקי לא תלך בעקבות אחיותיה, כל אחת שברה לי את הראש עד שהסכימה לשבור את הכוס.

"את רוצה שאני אשחזר את כל השעה האחרונה??", הגבות שלה מזדקרות בתמיהה.
"תספרי בקצרה".
"בסדר", היא נענית למשימה. "טובי, דבורי, חני, שמעון, ציבי, חלי, יעקוב, מאיר, דוד, שלומציון, רבקי, מיכלי, ציפורה, חדווי-"
"מה זה???", אני קוטעת אותה.
"עשרים ושבעת האחיינים שלו", היא מפהקת.

"נו, אז נראה לך אפשר להמשיך לפגישה שנייה?", בבקשה שתגיד כן. אין לי כוח לבירורים המתישים האלה. שלשום התקשרה חמדי, השכנה הוותיקה. שאלה איזה מידה ריקי בחצאית, האם עלה לה המספר במשקפים בשנה האחרונה.
והאם החליפה טיטולים לתינוקות במעון שעבדה בו לפני כשנתיים.
את האמת, לא ידעתי לענות לה. 'למה זה מעניין אותך?', שאלתי. 'זה מעניין את המשודכים שלך', היא צחקה.

"לא יודעת, אמא, אני צריכה לחשוב על זה לילה", ריקי סוגרת את הדלת, נועלת פעמיים. חשבתי שאין לי עוד בנות בגיל ההתבגרות. כנראה שטעיתי.
ריקי לא בשלה לשידוכים, אני מציינת לעצמי. חייבים לעבור לרותי. חבל שהיא רק בת שנתיים.

********
מה אומרים, יש סיכוי לפגישה שניה

 

[סיפור8]

את כותבת מעולה! אמין אבל מבדר. נהנתי מכל אחד מהקטעים.
רק הייתי ממליצה שאת ההערות שלא קשורות לגוף הסיפור- לא לכתוב בסוף. אולי בהודעה נפרדת... זה קצת מוציא מהטעם הטוב של הפאנץ.
יש לך פה אופציה לסיפור מצוין ומקורי. קחי אותו אולי לעלילה מפתיעה, ואנחנו כולנו נישאר איתך פרק אחרי פרק

 

[משולש ברמודה]

חמוד ממש! והכתיבה זורמת.

יוכבד - אמא של ריקי מקווה שאין לאף אחד בעיה עם השם

לא רק שאין בעיה, זה בדיוק השם המתאים

כל אחת שברה לי את הראש עד שהסכימה לשבור את הכוס.

אהבתי!
רק בגלל הסיבה הפעוטה שהבחור שובר את הכוס ולא הבחורה, הייתי משנה ל:

כל אחת שברה לי את הראש עד שהסכימה לתת לבחיר ליבה לשבור את הכוס.

 

[מירי11111]

אליפות!!!!

אם לא תהייה פגישה שנייה אז על מי נצחק?

(אני מחכה לתגובה של השוויגער... )

 

[רוח פרצים]

מה אומרים, יש סיכוי לפגישה שניה

דווקא אהבתי את השניים.
תנסי להכיר להם אחד את השני (ולא להציג, יש הבדל.) הם דווקא מתאימים. שאמא יוכבד תאכל לריקי את הראש והיא תסכים.
ואחרי שריקי כבר מתלהבת- לצביקה פתאום מגיעים ההיסוסים. ואז הם נפגשים בפגישה הזויה איכנשהו ולאחר שבוע אמא יוכבד שוברת צלחת עם אמא שפרה. (יש בעיה עם השם?)

 

[הודיה לוי.]

את כותבת מעולה! אמין אבל מבדר. נהנתי מכל אחד מהקטעים

חמוד ממש! והכתיבה זורמת.

אליפות!!!!

דווקא אהבתי את השניים.

תודה רבה לכולם!! כיף לכתוב כאן.

רק הייתי ממליצה שאת ההערות שלא קשורות לגוף הסיפור- לא לכתוב בסוף.

את מתכוונת להערות מהסוג הזה?

מה אומרים, יש סיכוי לפגישה שניה

רק בגלל הסיבה הפעוטה שהבחור שובר את הכוס ולא הבחורה, הייתי משנה ל:

תודה על הערה.

(אני מחכה לתגובה של השוויגער... )

איך אפשר בלי.

 

[ליליאן]

את משפרת מקטע לקטע
כל אחד טוב מקודמו בפער.

 

[ביזנסטורי - אילה]

הקטע האחרון טוב יותר מהקודמים
מפני שהוא כבר עובר לשלב הבא אחרי הפגישה.

אם גם האמא הייתה יושבת בזמן הפגישה, צופה בהם מהחלון או יושבת וקוראת תהילים,
זה כבר היה עובר את גבול השיעמום.

זה רעיון מדהים לקחת את ההשתלשלות ולספר אותה כל פעם מזווית אחרת,
אבל שימי לב בכל זווית מבט,
לתת התקדמות נוספת לסיפור.
(ולא כמו הפרקים הראשונים שחזרו על אותן דקות. בכנות? השתעממתי נורא.)

תני לסיפור המשך, שלבים, וכל פעם מזווית אחרת.
זה יכול להיות מדהים!
(נהג מונית שלוקח אותה בחזור מהפגישה השניה, המבט של השדכנית, של השכנה היאכנע, של הראש ישיבה של הבחור, של הגיסה שלה, של... לא חסר.)
בקיצור,
תמשיכי טוב,
אנחנו איתך.

 

[הודיה לוי.]

את משפרת מקטע לקטע
כל אחד טוב מקודמו בפער.

תודה.
חייבת לומר שהפרקים האחרונים (אדם ויוכבד) עלו לגמרי לגמרי בזכותכם...

זה רעיון מדהים לקחת את ההשתלשלות ולספר אותה כל פעם מזווית אחרת,
אבל שימי לב בכל זווית מבט,
לתת התקדמות נוספת לסיפור.
(ולא כמו הפרקים הראשונים שחזרו על אותן דקות. בכנות? השתעממתי נורא.)

האמת שתכננתי לכתוב רק את שני המבטים של צביקה וריקי ואיכשהו מצאתי את עצמי כותבת שני פרקים נוספים...
לכן לא הייתה התפתחות בפרקים הראשונים. הרעיון היה לתת נקודת מבט של אותה סיטואציה מכיוונים שונים.

יש לך פה אופציה לסיפור מצוין ומקורי. קחי אותו אולי לעלילה מפתיעה, ואנחנו כולנו נישאר איתך פרק אחרי פרק

תמשיכי טוב,
אנחנו איתך.

ממשיכה ממשיכה...

סתם מעניין אותי לדעת: איזה מבט הכי אהבתם - אדם, יוכבד, ריקי או צביקה

 

[ליליאן]

תודה.
חייבת לומר שהפרקים האחרונים (אדם ויוכבד) עלו לגמרי לגמרי בזכותכם...

האמת שתכננתי לכתוב רק את שני המבטים של צביקה וריקי ואיכשהו מצאתי את עצמי כותבת שני פרקים נוספים...
לכן לא הייתה התפתחות בפרקים הראשונים. הרעיון היה לתת נקודת מבט של אותה סיטואציה מכיוונים שונים.



ממשיכה ממשיכה...

סתם מעניין אותי לדעת: איזה מבט הכי אהבתם - אדם, יוכבד, ריקי או צביקה

אדם

 

[שועל ספרות.]

סתם מעניין אותי לדעת: איזה מבט הכי אהבתם - אדם, יוכבד, ריקי או צביקה

בריקי היה מצחיק אבל הוא היה המבוא לפתיחה.
בצביקה כבר צפיתי לפרק הבא.
באדם-כיוון אחר ומשעשע. (הייתי מוריד את המשפט על הדודים ששידך)
ביוכבד קטע משובח. השעשוע ירד (היה טיפה ממש) ונזרקנו היישר למציאות.
שאפו! מצפים להמשך בקרוב!

 

[Chaya Lea]

סתם מעניין אותי לדעת: איזה מבט הכי אהבתם - אדם, יוכבד, ריקי או צביקה

את כולם, פשוט כל אחד סגנון אחר כמו שכתב כבר @רודיום
חוץ ממה שהוא אמר על הקטע של צביקה, זה היה דווקא חמוד למרות שזה די חזר על עצמו
הזוויות של אדם ויוכבד ממש מוסיפות ומקדמות.
מחכה לעוד זוויות/ המשך.

 

[לוטם]

אני הכי אהבתי את אדם, מנקודת המבט שלו, זה היה ממש משעשע ויפה איך שהצלחת להעביר את זה...

 

[RACHELIZ]

רעיון ממש מתוק!

רגע, מי אמר שהוא לא חרדי. אולי הוא מעצמו ממאה שערים

לא שדפקתי בכל הדלתות של מאה שערים, אבל לא חושבת שמישהו מהם היה עונה לי "כן" לו קראתי את השם "אדם".

גם עד כמה שהוא צופה בכל הזוגות כל כך הרבה פעמים, לא חושבת שהוא אמור להכיר את המילה שוויגער נניח וכל מיני מושגים מהעולם שלנו.
אולי הייתי לוקחת את המבט מהעולם שלו ומשליכה על העולם שהוא רואה.

 

[לוטם]

רעיון ממש מתוק!


לא שדפקתי בכל הדלתות של מאה שערים, אבל לא חושבת שמישהו מהם היה עונה לי "כן" לו קראתי את השם "אדם".

גם עד כמה שהוא צופה בכל הזוגות כל כך הרבה פעמים, לא חושבת שהוא אמור להכיר את המילה שוויגער נניח וכל מיני מושגים מהעולם שלנו.
אולי הייתי לוקחת את המבט מהעולם שלו ומשליכה על העולם שהוא רואה.

אולי הוא שינה את השם שלו אחרי שעזב את מאה שערים...