חברה ביקשה ממני להעלות את הנושא שלה (היא לא רוצה לכתוב)
התחלתי טיפול בשביל להרגיש שאני שווה משהו ולטפל בעוד כמה דברים שאני סוחבת איתי מהילדות, הזוגיות שלי עם עליות וירידות והרבה מישור....
אני כבר בפגישה חמישית ומרגישה שאין כלום, המטפלת חמודה ונחמדה מאוד, אך לא מספיק מרגישה פתוח להציף בעיות אישיות מאוד (שלא תמיד אוהבים לדבר עליהם במגזר החרדי) מרגיש לי שהיא מאוד מהמינסטרים החרדי ואני מפחדת לחשוף בפניה שמא זה יפגע בעתיד ילדי וכו'
בנוסף אמרתי לה מראש שאני כעת לא באה לטיפול זוגי (אולי זה יקרה בהמשך) אני באה לטפל בעצמי ובהרגשתי אבל משום מה תמיד השיחה איתה נגררת לזוגיות, נכון שזה רכיב משמעותי בחיים אך לעניות דעתי אני צריכה לפתור קודם את מצוקותיי ואז להיות פנויה לטפל בזוגיות.
עוד דבר שמפריעה לי באחד הימים הרגשתי צורך לדבר איתה ולפרוק מעלי דבר מה התקשרתי אליה והיא לא ענתה היא חזרה אלי יום למחורת שעתיים וחצי לפני שבת....- זה מתאים???? וכשדברנו היא בס"ה התקשרה כדי להזיז את הפגישה שלנו בשבוע הבא ואז היא אמרה לי את בוודאי חשובה ואני רוצה לשמוע אותך אך בסוף אחרי שקבענו זמן להיפגש היא פשוט אמרה לי כל טוב חמודה וניתקה , אפילו לא שאלה למה התקשרתי....
וקרה עוד פעם שהתקשרתי והיא לא ענתה וגם לא חזרה....
מתלבטת מאוד האם להפסיק את הטיפול עד שהתחלתי ועם כל הקושי למצוא משהי חדשה ונורמלית
אשמח לשמוע את דעתכם
תודה
לא קראתי את כל התגובות כאן, די מעייף לקרוא 6 עמודים בבת אחת.(במיוחד שיש הרבה דברים שחוזרים על עצמם).
בכ''א תרשי לי להעלות נקודה שנראה לי שלא עלתה כאן.(אולי פספסתי..)
האם אחת הבעיות היותר מרכזיות של אותה חברה היא קושי בבניית אימון?
אם היא תענה בכנות בחיוב על השאלה הזו.
היא בעצם ענתה לעצמה תשובות כמעט על כל.
גם בעניין המטפלת צריך לבדוק אם היא כשירה ומומחית לעבוד מול אדם שכזה. צריך לזה התמחות מיוחדת.
זה בערך כמו לעבוד עם ילד בעל אילמות סלקטיבית, רק תכפילו את זה פי כמה וכמה, כי כאן זה מבוגר ומשטח העבודה כבר לא כ''כ חלק...
וזה לא שהיא בעייתית, וגם לא המטפלת, לפעמים המטפלת יכולה להיות מעולה אבל היא פשוט לא מתאימה לאותה אחת.
לא כל מטפל/ת יכול/ה לטפל בכל הבעיות כולן.
וכן, מצטרפת לכל שטענו שיש צורך במטפלת מוסמכת, אבל כן גם להיות ערניים ולא להתעוור מתעודה אקדמאית ככל שתיהיה.