לא תאמינו למה לכל הגברים החרדים כואבות העיניים מידי יום בשעה אחת בצוהריים

השאלה בכותרת לא באמת שאלה, שתדעו.
כולנו יודעים את התשובה:
כי אף אחד מתוכנו לא מעז ללכת עם משקפי שמש.
וכשאין לכם כאלו - כואבות לכם העיניים. לא רק בשעה אחת, אלא לאורך כל היום. פשוט, לא?

בואו נדבר על זה רגע.
anton-be-ODhxNCO8XHY-unsplash.jpg

למה אנחנו לא אוהבים משקפי שמש? אפילו שונאים אותם? מתביישים בהם?
זה מוזר, באמת.
מישהו החליט משקפי שמש הם מחוץ לגדר, לא יראה ולא יימצא. ס'פאסט נישט כזה. געוואלד. אסור!

חרדי נורמטיבי, הגון וישר, כזה שהולך בתלם, לא חס וחלילה מקולקל או נצר למשפחה שהסבא של הסבא היה פעם דתי לאומי רחמנא ליצלן - לא יהין לעולם להימצא ברשות הרבים עם הבושה השחורה על אפו.
נשים חרדיות עוד איכשהו מרשות לעצמן. וויבער'ס חסרות כבוד. אבל גברים? לא ולא ולא ולא!
לא, רק לא זה בבקשה, ילל האברך לאדון אופטומטריסט. אני מוכן לעשות ניתוח לייזר שיעלה עוד אלפיים שקלים, רק ותר לי על חובת החבישה של המשקפיים בימים שלאחר מכן.

איש לא מעז.
ולא רק ראשי ישיבות בפונוביז' או חכמת שלמה או תורת מתיתיהו.
אפילו אברכים רגילים, כאלו שלומדים בכוללים בקראוונים במודיעין עילית וחיים בניסי ניסים ממלגה פתטית של אלפיים מאה שקלים בחודש וממשכורת מצומקת של שלושת אלפים שלוש מאות שהאשה מקבלת עבור מילויי מקום בסמינר אוהל יענטי.
כן, גם אותה שכבת אוכלוסיה - לא מרשה לעצמה להשתמש במשקפי השמש.
נו, תאמרו, אלו העוסקים בתורה. אבל העובדים לפרנסתם - וודאי מרשים לעצמם. מה, השמש מסנוורת. איה. אח. זה מציק.
לא היא!
גם בקרב אלו שיוצאים לשוק העבודה, אין בהם את אומץ הלב להסתובב עם משקפי השמש.

תשאלו:
מה אתה רוצה, נודניק. מה העניין. מי צריך בכלל משקפי שמש? למי הם חסרות?

שאלה טובה.
מזכיר לי סיפור נהדר על רבי יהושע העשיל מאפטא זצ"ל, שישב אל שולחן המטבח ואכל דייסה, בילדותו.
ודייסה, כמו שיודעים קוראינו דוברי האידיש, נקראת גם 'קאשע'.
טפח אביו על שכמו הצנום של הינוקא הממולח, ואמר בבידחותא: יהושעק'ה, מה התירוץ על ה'קאשע'?
נשא הילד עיניו ואמר: תיכף אגמור ואענה.
אכל, גמר, ואמר: עכשיו כבר אין 'קאשע'...

ומהמשל - לנמשל.
אחרי שפעם אחת, פעם אחת בלבד! תרכיבו על אפכם את משקפי השמש המביכים, לא תוכלו עוד לעולם להסירם מפניכם. הם ייצמדו לאפכם כמו פלומפה, כמו עלוקה לדם, כמו עיתונאי ללשון הרע, כמו כוס קפה לשולחן הבוס. קשר בל יינתק.
וכן - לנצח נצחים לא תצליחו ללכת עוד ברחובה של עיר בשעת צהרים קייצית לוהטת, כאשר עיניכם אינן מוגנות על ידי משקפי הזהב.
לא תצליחו, זהו, אתם מהמכורים.

כי באמת, הבעיה עם משקפי שמש, על יד על הלב - שהן ממכרות.
אחרי שפעם אחת מניחים אותם על האף, ורואים את העולם דרכם - כבר אי אפשר לסגת, אין שום דרך.
פתאום אפשר ללכת בצוהריים בלי למצמץ... בלי לסבול... ימות משיח של ממש.

ועכשיו הדרא קושיא לדוכתא.
אם המוצר הנ"ל כה מועיל, וכה מקסים, וכה משפר את איכות החיים, ולא קשור כלל למראה רחובי, אלא סתם קיבל סטיגמה מעליבה של 'ספאט נישט' - מדוע למען השם הוא מודר מציבורינו?
למה איש מאיתנו, איש נורמלי, לא איזה גייס חמישי או גייס לצבא הרשעים עם אייפון בגודל של שולחן - לא שובר את האופנה המטופשת?
אה?

*

pineapple-supply-co-NgDapgpAiTE-unsplash.jpg


ובזמן שאתם חושבים, הנה תגובה שכתב תלמיד חכם אחד שעבר על השורות לפניכם:
"נכון מאוד. עברתי כעת ניתוח להסרת משקפיים ואני חייב לצאת עם משקפי שמש, לא מסוגל לעשות את זה!
לי אישית אין בעיה (ביומיים הראשונים שלא הייתי מסוגל, כן הלכתי), אני לא יכול לעשות את זה לאשה ולילדים שלי..."

הבנתם?
על המחבר
Natan Galant

תגובות

ברור. הרי משקפי השמש הם מותרות - המותרות רק לחילונים יושבי קרנות לועסי מסטיק. :( עצוב לאן הגיע הציבור שלנו עם הסטיגמות. אי אפשר לשים משקפי שמש כי זה 'חילוני מדי'...
 
נערך לאחרונה ב:
ברור. הרי משקפי השמש הם מותרות - המותרות רק לחילונים יושבי קרנות לועסי מסטיק. :( עצוב לאן הגיע הציבור שלנו עם הסטיגמות. אי אפשר לשים משקפי שמש כי זה 'חילוני מדי'...
זה לא סטיגמות ואין בזה איסור, רק לפעמים מי שבדווקא אתה מוצא אותו לרוב נוהג שלא בהתאם לקודי הלבוש וההתנהגות הקהילתיים זה מסמל משהו לא בריא, ללא כל קשר לעצם הבעיה בנוהג או בלבוש
 
בדברים אלו אתה בעצם אומר שהכנסת האופנה הזו פסולה ביסודה, אולם לאחר שכבר נכנסה, שוב הותרה לכולם אפילו לכתחילה.
השאלה היא למה להכניס מראש את האופנה הזו?

ממש לא העניין. אין בזה פסול וכשר כעיקרון.
הדוגמא הטובה ביותר לזה היא ההלכה של 'דרכי האמורי' שבתקופות מסוימות ובאיזורים מסוימים ללבוש ז'קט אירופאי מחויט היה אסור מן הדין וכעת אין ויכוח על כך שאין איסור של' דרכי האמורי' אלא לכל היותר 'אל תטוש תורת אמך' למי שאין זה מנהג אבותיו.

באופן אישי אודה למי שיהפוך את:
חבישת משקפי שמש ברחוב (לגברים) ,
חבישת כובע צמר בחורף (כנ"ל) ,
סנדלים בקיץ (כנ"ל),
חלבי בליל שבת קייצי,
ריצת ערב,
רכיבת אופניים לא חשמליים,
מנגל בחצר הבניין,
ללגיטימי ומקובל בכלל חלקי החברה החרדית.
 
ממש לא העניין. אין בזה פסול וכשר כעיקרון.
הדוגמא הטובה ביותר לזה היא ההלכה של 'דרכי האמורי' שבתקופות מסוימות ובאיזורים מסוימים ללבוש ז'קט אירופאי מחויט היה אסור מן הדין וכעת אין ויכוח על כך שאין איסור של' דרכי האמורי' אלא לכל היותר 'אל תטוש תורת אמך' למי שאין זה מנהג אבותיו.

באופן אישי אודה למי שיהפוך את:
חבישת כובע צמר בחורף (כנ"ל) ,
סנדלים בקיץ (כנ"ל),
אולי שילכו עם ז'קט ולא חליפה וכדו'? סגנון הלבוש החרדי מסמל רצינות וכובד ראש הנעליים הם חלק מזה...
חלבי בליל שבת קייצי,
זה נוגד את המסורת בסעודות השבת וזה ממש לא עניין סמנטי הבשר ושאר המאכלים בסעודת שבת
ללגיטימי ומקובל בכלל חלקי החברה החרדית.
 
@ב.א.
איך הגעת מנושא הלכתי טהור, שמדד שלו הוא המקובלות
לנושא חברתי של "מה יגידו?".

זה ברור שבציבור החרדי כמו בכל ציבור, יש את התופעת העדר
אבל בשונה מציבורים אחרים שהעופות המוזרים לא סופרים אף אחד,
אצלנו זה עלול לעלות ביוקר, בעיקר במוסדות של הילדים.

ובשונה מציבורים אחרים
יש כאן נקודה רגישה
שב100 שנים האחרונות החומת מגן של הציבור החרדי הוא ה"מה יאמרו?"
וזה מתבטא בעיקר בלבוש
ולכן גדולי עולם עמדו בתוקף על כל שינוי קטן.

אבל לצערנו השיטה פחות אפקטיבית כשציבור גדול מחליט לשנות משהו
למשל איכשהו נכנס הענין של אופניים באנטוורפן (מי היה הראשון?)
אבל בארץ כמעט אברכים שמעיזים לליסוע עם אופניים לא חשמליות.

נראה לי שיש מכתב מהסטייפרלר לבחור שהעיפו אותו מהישיבה על נסיעה באופניים
והוא מסביר לו שאסור לעבור על חוקי הישיבה לא משנה מה הם אומרים (לא זוכר במדויק אבל זה היה הכיוון).

ושוב אין בעיה הילכתית באופניים
אבל יש בעיה בחוסר משמעת לישיבה
ויש בעיה בחוסר משמעת לתכתיבים של הציבור החרדי
כי מי שלא נשמע לעדר, אין לנו ערובה שלא יפתיע אותנו עם "רעיונות" חדשים
ולכן מנהל מוסד יעדיף מישהו עם פחות "הפתעות"
ושוב לא בגלל שהאבא עבר על הלכה, אלא בגלל שהוא מוזר ולא צפוי.

נ.ב. יש לי הרגשה שהשרשור ימחק עקב גלישה לנושאי "השקפה"
אבל זה לא יהיה פייר, כי הנושא הוא השקפתי מלכתחילה
ואם הוא במגזין? כנראה הוא מאושר.
 
נערך לאחרונה ב:
זה לא סטיגמות ואין בזה איסור, רק לפעמים מי שבדווקא אתה מוצא אותו לרוב נוהג שלא בהתאם לקודי הלבוש וההתנהגות הקהילתיים זה מסמל משהו לא בריא, ללא כל קשר לעצם הבעיה בנוהג או בלבוש
זוהי הסטיגמה בהתגלמותה.
 
אולי שילכו עם ז'קט ולא חליפה וכדו'? סגנון הלבוש החרדי מסמל רצינות וכובד ראש הנעליים הם חלק מזה...
אני מכיר כאלו מבני הישוב הישן
שהולכים עם סנדלים סגורות
זה נוגד את המסורת בסעודות השבת וזה ממש לא עניין סמנטי הבשר ושאר המאכלים בסעודת שבת
תביא מקור הלכתי. (לפי מה שאני מכיר יש עניין לאכול מה שאוהבים, ובמג"א בשם הזוהר שתי תבשילים)
אני שמעתי על כאלו שלא אוכלים סלטים חיים בשבת
כי זה המסורת.
 
זוהי הסטיגמה בהתגלמותה.
זה לא סטיגמה
זו בעיה של חוסר מחויבות לכללים הקהילתיים והיא מסמנת חוסר מחויבות גם בדברים אחרים כעת או בעתיד
במידה וישבו ויחליטו פה אחד שאפשר אכן לא תהיה שום בעיה כי אין בעיה בעצם המעשה

ודרך אגב ביהדות יש שם לדברים שמשתנים בהתאם לנוהג זה נקרא "דת יהודית" התלויה במנהגים ובדור למול "דת משה" שזה המצוות הברורות ושניהם מוציאים ללא כתובה,

כמו"כ יש דין שבשעת השמד נהרגים אפי' על צבע השרוך בסנדל, אז כנראה שיש משמעות לסטיגמה לפי איך שאת קוראת לזה
 
אני מכיר כאלו מבני הישוב הישן
שהולכים עם סנדלים סגורות

תביא מקור הלכתי. (לפי מה שאני מכיר יש עניין לאכול מה שאוהבים, ובמג"א בשם הזוהר שתי תבשילים)
אני שמעתי על כאלו שלא אוכלים סלטים חיים בשבת
כי זה המסורת.
מסורת זה לא מקור,
מסורת זה מנהג רב שנים
 
מסורת זה לא מקור,
מסורת זה מנהג רב שנים
אני יודע מה זה מסורת
שאלתי מה המקור לשמור על המסורת בכל מקום?
האם לאשכנזי אסור להכין מטבוחה לשבת?

אגב מי היה הראשון ש"העיז" לקרוא לבן שלו על שם חיות?
 
מתנצל מראש על החריפות היחסית:


אני רציני לחלוטין.
שמעתי את הטענה שלך כבר הרבה פעמים, ומחילה - כל מי שטען את זה לא חשב פעמיים לפני.
מה הקשר שבגלל שגדול מישראל הלך בצורה כזו או אחרת, אני לא יכול ללכת ככה רק בגלל שאני לא עושה את כל מה שהוא עשה? פשוט לא מצליח להבין את ההיגיון מאחורי הדברים!
הרעיון בהבאת הדוגמה מאותו גדול היא שאין סיבה שיהיו דברים שאינם מקובלים בציבור, אם אותו גדול כן התנהג ככה (והציבור הרי הולך לאורו). ואני לא מדבר על מנהגים מסוימים, כדוגמת הגרח"פ שיינברג זצ"ל שהלך עם המון ציציות, משום ששם מדובר על הנהגה שיסודה בדרגה מסוימת, ומי שלא אוחז בדרגה הזו אין טעם שינהג כך. אני מדבר על הנהגות "אופנתיות", שאין טעם להשריש אותם בציבור אם אפילו מנהיגיו אינם הולכים לאורו...
אני לא אומר שכל אחד צריך ללכת עם משקפי שמש או לרכב על אופניים, אבל למען ה' - למה אברך שכן רוצה לנהוג כך חייב להתבייש כי זה לא מקובל? מה ההבדל בין הרכבת משקפי שמש לבין לבישת חולצה? למה אברך חייב להשתרך באוטובוסים או ללכת ברגל בשמש הקופחת, ואינו יכול לחסוך 90 אחוז מהזמן ולרכב על אופניים חשמליות - כי זה לא מקובל והוא מתבייש?!
בהחלט יש דברים שטוב שנכנסו לציבור, כגון לבוש שחור-לבן, כובע וחליפה, ועוד, כי מדובר בדברים שמבדילים אותנו מהשאר, ואין כאן מקום להאריך, אבל בנתונים מטופשים כמשקפי שמש או אופניים חשמליות - למה לא?!
אתה יודע למה לא?
בגלל מה שנקרא תופעת העדר. זה מה שזה. שטות מוחלטת שאי מי הכניס, וכולם הולכים כעיוורים לאורו. (אה, אולי הם עיוורים בגלל שהעיניים נהרסו מהשמש...).
[בדברי אני מתייחס לציבור החרדי, אבל העיקרון נכון לכל ציבור בעולם. תופעת העדר היא תופעה מצויה, ובדיוק בגלל זה היא נקראת תופעת העדר...]



אשמח שתבאר את יסוד ומקור התחושה העמומה הזו.


בדברים אלו אתה בעצם אומר שהכנסת האופנה הזו פסולה ביסודה, אולם לאחר שכבר נכנסה, שוב הותרה לכולם אפילו לכתחילה.
השאלה היא למה להכניס מראש את האופנה הזו?
למשל בנוגע לתיקי הגב, אפשר להניח שקראת בכל סיפורי הצדיקים שהחסידים היו הולכים וצקלונם על גבם, וכך גם מצטיירים להם יוצאי מצרים...


צריך להשריש בציבור דברים נכונים המושתתים על סברות נכונות ובפרופורציות הנכונות, ולא להכניס שטויות חסרות פשר שאין להם מקור ושחר.
ויש עוד מה להאריך בהשלכות של ההשרשות הללו.
עדיין לא הסברת לי מה בוער לך שכולם ילכו עם משקפי שמש, הרי אמרת שאתה מרכיב כאלו, לא???
 
זה לא סטיגמה
זו בעיה של חוסר מחויבות לכללים הקהילתיים והיא מסמנת חוסר מחויבות גם בדברים אחרים כעת או בעתיד
במידה וישבו ויחליטו פה אחד שאפשר אכן לא תהיה שום בעיה כי אין בעיה בעצם המעשה

ודרך אגב ביהדות יש שם לדברים שמשתנים בהתאם לנוהג זה נקרא "דת יהודית" התלויה במנהגים ובדור למול "דת משה" שזה המצוות הברורות ושניהם מוציאים ללא כתובה,

כמו"כ יש דין שבשעת השמד נהרגים אפי' על צבע השרוך בסנדל, אז כנראה שיש משמעות לסטיגמה לפי איך שאת קוראת לזה
אההה. אז מהיום יש כלל קהילתי - אסור ללכת ברחוב - כי חילונים הולכים ברחוב - אסור להגיד את המילה תקשורת כי זה משהו של חילונים - אסור לאכול במבה כי חילונים אוכלים במבה. אהה - ותזכרו - זאת לא סטיגמה. אלו כללים קהילתיים.
 
שזה רק מטבוחה וזו סעודה חלבית ללא בשר
אותי לימדו שלכל דבר ביהדות יש מקור
אז בבקשה תביא מקור ברור
בלי חילוקים שצצים לך מהרגע להרגע.

אצלך סעודה זה ההבדל
ואצל אחרים אם לא הביאו חריין לשולחן שבת
זה ממש חילול הקודש.

ואם אתה מתעקש על סעודה
האם חזה מוקפץ עם רוטב תילאנדי
ומלאווח עם ביצים קשות ורסק עגבניות זה בסדר?
 
אההה. אז מהיום יש כלל קהילתי - אסור ללכת ברחוב - כי חילונים הולכים ברחוב - אסור להגיד את המילה תקשורת כי זה משהו של חילונים - אסור לאכול במבה כי חילונים אוכלים במבה. אהה - ותזכרו - זאת לא סטיגמה. אלו כללים קהילתיים.
שוב,
אין איסור
אבל מי שפעם אחר פעם עושה ההיפך מהנורמות זה מראה שמשהו בעייתי אצלו, ודרך אגב לאכול במבה זה נורמה מקובלת
 
אותי לימדו שלכל דבר ביהדות יש מקור
אז בבקשה תביא מקור ברור
בלי חילוקים שצצים לך מהרגע להרגע.

אצלך סעודה זה ההבדל
ואצל אחרים אם לא הביאו חריין לשולחן שבת
זה ממש חילול הקודש.

ואם אתה מתעקש על סעודה
האם חזה מוקפץ עם רוטב תילאנדי
ומלאווח עם ביצים קשות ורסק עגבניות זה בסדר?
את ההבדל אפשר להבין לבד
כל אחד עושה לפי מה שעשו לפניו המתכון המדויק לא משנה (יש כמה סוגי חריין)
 
שוב,
אין איסור
אבל מי שפעם אחר פעם עושה ההיפך מהנורמות זה מראה שמשהו בעייתי אצלו, ודרך אגב לאכול במבה זה נורמה מקובלת
אהה. ומי קבע מהם הנורמות? בגלל שגדולי ישראל שעליהם נשענת הקהילה לא נהגו לחבוש משקפי שמש והחסידים שלהם ממשיכים את המסורת יהיה בעייתי שבחור מהקהילה ילבש משקפי שמש כי חם לו, ולא יכנע לכללים לא כתובים, אז הוא 'בעייתי'.
 
אהה. ומי קבע מהם הנורמות? בגלל שגדולי ישראל שעליהם נשענת הקהילה לא נהגו לחבוש משקפי שמש והחסידים שלהם ממשיכים את המסורת יהיה בעייתי שבחור מהקהילה ילבש משקפי שמש כי חם לו, ולא יכנע לכללים לא כתובים, אז הוא 'בעייתי'.
אם הוא ילבש משקפי שמש לא יקרה כלום רק זה לא מקובל, אבל אם באופן קבוע הוא ולא רק במשקפי שמש הוא הולך ההיפך מהנורמה המקובלת זה בהחלט דבר לא טוב ומסמל ניתוק מהקהילה וערכיה
 
אה, ואגב, מרן הרב עובדיה יוסף נהג לחבוש משקפי שמש. הוא בעייתי? אני משער (ואל תיפגע) שאתה יותר בעייתי ממנו בהרבה תחומים.
 
אם הוא ילבש משקפי שמש לא יקרה כלום רק זה לא מקובל, אבל אם באופן קבוע הוא ולא רק במשקפי שמש הוא הולך ההיפך מהנורמה המקובלת זה בהחלט דבר לא טוב ומסמל ניתוק מהקהילה וערכיה
אה. מסתם כלל לא כתוב נהפכנו ל 'ערכים'... יש הרבה דברים ש 'לא מקובלים' סתם בלי סיבה. למה אנשים צריכים לסבול כי אבא שלהם לא חשב שכדאי לשים משקפי שמש? וזאת לא הדוגמה היחידה.
 
אה, ואגב, מרן הרב עובדיה יוסף נהג לחבוש משקפי שמש. הוא בעייתי? אני משער (ואל תיפגע) שאתה יותר בעייתי ממנו בהרבה תחומים.
כפי שכתבתי ההיצמדות למשקפי שמש היא דוגמא אני מתייחס למישהו שבאופן עקבי נוהג אחרת מכולם,

הגמרא מביאה שלוש הגדרות לשוטה (מצוטט) כל אחד לבד זה לא בעיה אבל כולם יחד אז כנראה שהוא שוטה...
נכתב ע"י חגיגה דף ג עמוד ב:
ת''ר איזהו שוטה היוצא יחידי בלילה והלן בבית הקברות והמקרע את כסותו איתמר רב הונא אמר עד שיהו כולן בבת אחת ר' יוחנן אמר אפי' באחת מהן היכי דמי אי דעביד להו דרך שטות אפי' בחדא נמי אי דלא עביד להו דרך שטות אפילו כולהו נמי לא לעולם דקא עביד להו דרך שטות והלן בבית הקברות אימור כדי שתשרה עליו רוח טומאה הוא דקא עביד והיוצא יחידי בלילה אימור גנדריפס אחדיה והמקרע את כסותו אימור בעל מחשבות הוא כיון דעבדינהו לכולהו הוה להו כמי שנגח שור חמור וגמל ונעשה מועד לכל
 
כפי שכתבתי ההיצמדות למשקפי שמש היא דוגמא אני מתייחס למישהו שבאופן עקבי נוהג אחרת מכולם,

הגמרא מביאה שלוש הגדרות לשוטה (מצוטט) כל אחד לבד זה לא בעיה אבל כולם יחד אז כנראה שהוא שוטה...
השוואה לא מדוייקת בכלל. וישנם 'קהילות רבות' שדואגות שיצמדו לכללים מזוויעים שהם מכתיבים. אני לא חושב שהכרחה להיצמד לכלל לא כתוב ולא הגיוני שונה מהמצב הזה. ומי שלא מוצא חן בעיניו הוא בעייתי ושוטה. ואל תנסה להביא לשטויות האלה אסמכתא מהגמרא כי זה פשוט ביזוי. וגם אני כתבתי שזו לא הדוגמה היחידה. אין סיבה להגיד על אנשים נפלאים, ואולי אפילו יודעי ספר, שבגלל שהם עושים דברים שאבא שלהם לא עושה הם שוטים ובעייתיים.
זה שהם הולכים בדרך קצת שונה - שבטוח אינה מחללת ואיומה לא הופכת אותם לבעייתיים.
 
הכוונה הייתה ברורה
יש הבדל בין לא לאהוב או לשנות מתכון ולהחליף סלט
לבין לשנות את סדר הסעודה
אני באמת קשה הבנה
אבל לא הבנתי איפה הגבול.
בהתחלה כתבת שהבעיה היא שאין בשר.

עכשיו אני מבין שזה סדר הסעודה
ז"א שאם אני רוצה להוציא קודם את הצולנט
ואחר כך את הסלטים (אחרת הילדים מתמלאים על לחם וסלטים)
אז אסור.
 

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קלא

א שִׁיר הַמַּעֲלוֹת לְדָוִד יְהוָה לֹא גָבַהּ לִבִּי וְלֹא רָמוּ עֵינַי וְלֹא הִלַּכְתִּי בִּגְדֹלוֹת וּבְנִפְלָאוֹת מִמֶּנִּי:ב אִם לֹא שִׁוִּיתִי וְדוֹמַמְתִּי נַפְשִׁי כְּגָמֻל עֲלֵי אִמּוֹ כַּגָּמֻל עָלַי נַפְשִׁי:ג יַחֵל יִשְׂרָאֵל אֶל יְהוָה מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם:
נקרא  42  פעמים

אתגר AI

ממה זה עשוי...? • אתגר 16

לוח מודעות

More from נתן גלנט

שתף את המאמר

למעלה