עובר ושב

כלים טיפים והתייעצות לניהול נבון של משק הבית וכלכלת המשפחה.
חרם צרכנים. חסכנות והתייעלות פיננסית. וכל מה שיעזור לכם לגמור את החודש בתוך מסגרת התקציב.
מנהל הפורום: הון ובית

מאמרים אחרונים באתר

שלום לכולם,


כמשתמש RiseUp, אני יכול להעיד על ההשפעה המשמעותית של השירות על התנהלות כלכלית נכונה. הנתונים מדברים בעד עצמם:


  • 81% מהלקוחות מדווחים על ניהול טוב יותר של הכסף
  • שיפור חודשי ממוצע של 2,473 ₪ אחרי שלושה חודשים
  • 75% מרגישים יותר אופטימיים לגבי עתידם הכלכלי
  • 89% מעידים שהשירות עזר להם להבין מה צריך לשפר

לצערי, ציבור גדול של משתמשי טלפונים כשרים לא יכול ליהנות מהשירות המצוין הזה. דיברתי עם הנהלת RiseUp, והם הביעו נכונות לשקול פיתוח מערכת המותאמת לטלפונים כשרים (קבלת קוד באמצעות שיחה קולית) - בתנאי שיהיו 5,000 משתמשים שמוכנים להתחייב מראש.


חשוב לציין שמדובר בשירות מפוקח על ידי רשות ניירות ערך, העומד בסטנדרטים גבוהים של אבטחת מידע, ופועל במסגרת חוק הבנקאות הפתוחה.


אם גם אתם מעוניינים להנגיש את היתרונות של RiseUp לציבור משתמשי הטלפונים הכשרים, אנא הצטרפו לעצומה
כאן


כל חתימה תקרב אותנו למטרה של 5,000 המתחייבים הנדרשים. נשמח לשיתוף בקבוצות ופורומים רלוונטיים.

מידע נוסף על השירות אפשר למצוא כאן

בברכה.
שלום לכולם!
בהמשך לאשכול של
הוצאות משפחה זוג + 3 ילדים
ראינו שהמליצו על האקסל של @דניאל נבון לחישוב הוצאות.
גם אנחנו התרשמנו מהאקסל ואף התחלנו להשתמש בו (תודה רבה לך @דניאל נבון !)
הקובץ מאפשר בקרה על התזרים החודשי
שאלתינו היא איפה למעשה מנהלים את התכנון החודשי ואת התכנון השנתי כגון חגים, חופשות, ועוד.
כלומר-זה שאנחנו יודעים מה התזרים החודשי שלנו, זה לא אומר שזה מה שאנחנו יכולים להוציא בחודש, על מנת שנצליח לעמוד בהוצאות תקופתיות.
איך מגיעים לסכום אותו באמת אנחנו יכולים להוציא בחודש?
נגיד שלפי הקובץ אנחנו מסיימים חודש רגיל ללא גרעון, אך גם ללא חיסכון
מה יקרה בחודשים של חגים?
מה יקרה בחופש?
מקוים ששאלתינו הובנה...
תודה מראש לעונים
  • תודה
Reactions: דניאל נבון1 //
9 תגובות
לחיות בחשבון: השקט הנפשי שבא עם ניהול נכון של הכסף

רבי נחמן מברסלב אמר פעם: "עדיף שיהיה חייב לעצמו מאשר לאחרים". המשפט הזה נושא בתוכו תובנה עמוקה על איך אנו מנהלים את חיינו, ובמיוחד את משאבינו הכספיים. זה לא רק עניין של כסף – זה עניין של שלוות נפש, תחושת חירות, ואיכות החיים שלנו.

בתרבות המודרנית, שבה החומריות חוגגת והרשתות החברתיות מציגות בפנינו תמונה מושלמת של חיים נוצצים, רבים מאיתנו מרגישים צורך "לחיות כמו כולם" – לצאת למסעדות, לטוס לחופשות, לקנות מותגים. אבל כמה פעמים שאלנו את עצמנו: האם אנחנו באמת יכולים להרשות לעצמנו את זה? האם המחיר של "החוויה" שווה את תחושת הכבדות שנשארת אחר כך, כשאנחנו מביטים על חשבון הבנק?


המחיר האמיתי של חובות

אנשים רבים מצדיקים הוצאות גדולות בכך שזה "בשביל המשפחה" או "בשביל הזוגיות". אבל האם זוגיות באמת מתחזקת כשנכנסים למינוס? הלחץ הכלכלי הוא בין הגורמים המרכזיים למתחים בזוגיות. התחושה ש"כבר אי אפשר להסתדר", ההבנה שחובות נערמים, עלולות להפוך את המסעדה ההיא, שהייתה אמורה להיות חוויה כיפית, לעול שמלווה אותנו זמן רב.

כשאנחנו בוחרים לחיות מעבר ליכולתנו הכלכלית, אנחנו בעצם בוחרים להיות חייבים – לא רק לאחרים, אלא לעצמנו. חייבים לעצמנו שקט נפשי, חייבים לעצמנו יציבות. במקום לנסות "ליישר קו" עם אחרים, אולי כדאי לנו לחשוב איך אנחנו יכולים ליצור מציאות שבה אנחנו חיים בשלום עם מה שיש לנו, ומצליחים לחסוך למטרות שבאמת חשובות לנו.


החיים בחשבון – רגע לנשום

כשאנחנו בוחרים לנהל את הכסף שלנו בחשבון, אנחנו לא מוותרים על החוויות, אלא דוחים אותן לרגע הנכון. לדוגמה, במקום לצאת למסעדה כשאין תקציב, אפשר להחליט לשים בצד סכום קטן מדי חודש – וכשהוא מצטבר, לחגוג בגדול, בלי רגשות אשמה ובלי דאגה.

חיים בחשבון לא רק נותנים לנו שקט כלכלי – הם נותנים לנו רגע לעצור, לחשוב, ולבחור במה שבאמת חשוב לנו. כשאנחנו חיים מתוך איזון, אנחנו לא מפחדים לפתוח את האפליקציה של הבנק או את כרטיס האשראי. התחושה הזו, שאין "הפתעות" בסוף החודש, שווה יותר מכל ארוחה במסעדה.


הפלוס שבחיים מאוזנים

אחד היתרונות הגדולים של חיים בחשבון הוא שאפשר, בסופו של דבר, ליהנות מהדברים שאנחנו אוהבים – אבל בלי הלחץ. כשיש לנו תוכנית כלכלית, וכשאנחנו חיים בהתאם ליכולתנו, אנחנו מגלים שדווקא יש לנו כסף לדברים כמו מסעדות, חופשות או מתנות. ההבדל הוא שזה קורה בלי חובות, בלי חרדות ועם הרבה יותר רוגע.

לדוגמה, במקום לצאת למסעדה יקרה באמצע חודש כשאין כסף, אפשר– לבשל יחד, להנות ! ולשמור את החיסכון לארוחה חגיגית באמת כשיש זמן ומשאבים לכך. החוויה הזו הופכת ליותר מספקת, בדיוק משום שהיא מגיעה מתוך מקום של שלווה ולא של לחץ.


סיכום: חשבון נפש כלכלי

לחיות בחשבון זה לא רק לחסוך כסף – זה לבחור בשקט נפשי, בביטחון וביכולת לחיות מתוך שליטה על חיינו. הבחירה הזו לא קלה, במיוחד בעולם שבו הלוואות זמינות והלחץ החברתי גבוה. אבל דווקא הבחירה להישאר בפלוס – לא רק בבנק, אלא גם במחשבות וברגש – נותנת לנו את הכוח ליהנות באמת מהחיים.

אז בפעם הבאה שאתם עומדים בפני החלטה כלכלית – חשבו, האם זה משרת אתכם בטווח הארוך? האם החוויה הזו שווה את המחיר של חיים במינוס? התשובה הנכונה, כך נראה, היא להישאר נאמנים לעצמכם ולחיות מתוך חכמה – גם בכסף וגם בלב.
זוהי שאלה שמפריעה לי, שלחתי אותה במכתב לאחד מארגוני הכלכלה החרדיים הגדולים, ולא קבלתי תשובה.
אז אולי כאן מישהו יענה.

וזה לשון המכתב שלי


שלום לך הרב אריה,
נדמה שאתה הכתובת המתאימה ביותר לשאלה שמציקה לי זמן רב, שאלה שמן הסתם אין מי שניסה לנהל תקציב והיא לא חלפה במוחו, גם אם רק במעורפל.
אנחנו משפחה ברוכה ועליזה השבח לא-ל, עם השנים צברנו חובות כמו כל משפחת אברך שאין לו אבא יהלומן, ושאת דפי הבנק הוא משליך לפח מבלי אפילו לנסות לפתוח את המעטפה.
רשימת הגמחים בקריה היתה ארוכה ארוכה, ואפשרה לגלגל ולגלגל בלי לחשוב יותר מידי קדימה, כמו שאומר הפתגם "הכנסות אין והוצאות כהרף עין והעתיד עדיין, דאגה מנין".
בהמשך נפרצו גבולות הקריה והתחלתי לצאת ולארגן אספקת מזומנים מירושלים ומבני ברק, ואותות ראשוניים של חוסר נוחות החלו לערער את השאננות שלי.

ואז התחלנו ברוך השם לחתן, ונורה אדומה מאד התחילה להבהב.
גיליתי להפתעתי שדרך הגלגול אינה משתרעת לאופק לנצח אלא יש לה קצה, ובקצה תהום עמוקה פעורה, תהום שאני דוהר אליה בלי בלמים.
והבנתי שבמקום לנסות לאתר גמחים בטבריה, או גרוע מזה- לפנות לבנקים, עלי לגשת לעזרה מקצועית.
פניתי לכמה ארגוני יעוץ כלכלי, וגם עברתי סדנה ארוכה, והתחלנו לנסות לנהל תקציב.
כל זה לא שייך ישירות לשאלה שלי, רק ספרתי קצת על עצמי למען הנמוס.

הבעיה שמטרידה אותי, ר' אריה, היא זו.
מה היית אומר למשל על משפחה שלקחה את ענין התקציב המסודר ברצינות רבה מביטים על כל שקל בזכוכית מגדלת, כל פעולה פיננסית מתועדת בשלשה עתקים והיד אינה מתקרבת לארנק בלי אישור של תוכנת התקציב הממוחשבת המשקללת את כל ההוצאות הצפויות והבלתי צפויות בחמש השנים הבאות.
יופי.
אה, חוץ מענין פעוט אחד שאינו ממש לפי הכללים, את אחד משמונת כרטיסי האשראי (ההוא התכלת עם התמונה של עננים המתפזרים ברוח החפשית) הם מחליטים להשאיר מחוץ לחוק, בו הם קונים בלי לחשוב פותחים הוראות קבע בשפע מרביצים עסקאות תשלומים מלבלבות וכמובן לא בוחנים דפי חשבון ולא יודעים איזו חברת אשראי זו בכלל.
אבל חוץ מהכרטיס הזה, הכל פיקס.

חייכת לעצמך?

או קיי בא נראה מה קורה במציאות.
לאזן תקציב זה תהליך לא קל אבל אפשרי בהחלט גם למשפחת אברך, גם אם היא ברוכת נפשות, עם קצת טריקים של הגדלת הכנסות והקטנת הוצאות מצליחים להגיע מתנשמים בכבדות לסוף החודש עם חלומות בלתי מוגשמים ועם שפתים נשוכות עד דם.

אבל

אז מגיעות החתונות!

מול החתונות כולם נופלים כזבובים, חיוכי המומחים הכלכליים נמחקים כלא היו, מלווי המשפחות מחוירים, והמחשבונים הדיגיטליים נתקעים. שום ניהול תקציב לא יושיע גם אם המשפחה תסתפק בפרוסת לחם יבשה ביום ותשתה רק מהברז של הגינה הסמוכה.

לבן שלנו שהתחתן לא מזמן הצעתי להתחיל כבר מעכשיו לחסוך לחתונות ילדיו.
"שים בצד 500 שח כל חודש, ובעוד עשרים שנה יהיה לך, הממ, יהיה לך....
אפשרות לחתן רבע בת בערך.

ובשביל שאר 9.75 הילדים, נשתמש בכרטיס התכלת".

אז אחת מן השתים, או שעושים חלוקה ברורה בין תקציב המשפחה המפוקח באדיקות לבין תקציב החתונות הפוחז והפרוע ותהא ססמתינו "חיים ממה שיש ומחתנים ממה שאין"
ואז יהיה גורלנו כגורל בעל כרטיס האשראי המוחרג מהתקציב שספרנו עליו, נרכיב בכניסה פלדלת עם רב בריח מוגן ירי ומצלמות במעגל סגור ושני כלבי בולדוג אכזריים, אך את דלת המרפסת נשאיר פתוחה.

או

שלא מחתנים מבלי תכנית ברורה וברת השגה עד האגורה האחרונה של האוטובוס חזור מהשבעברוכעס האחרון.
ואז תשבנה בנותינו עד שילבינו קוקואיהן או עד שאיל נפט סעודי ישתגע ויוריש לנו חמישה מליון, או שתיבנה שכונת חרדית מצריפי קרטון ליד אום אל פאחם שיהיה ניתן לרכוש שם דירת חצי חדר במשכנתא נטולת רבית בהחזר של שבעים שנה.
אל מול רעם תותחי הנישואים צלצולי ה'פעמונים' נדמו, גבורת 'יד שמשון' נעשית דלילה, ומושיטי ה'סייעתא' מקבלים סיוטא.

זה בסדר, אני יודע.
אני יודע מה שאומרים בשם הרבנים, שבענין החתונות מתרחשים ניסים.
ושכל נושא נשואי הילדים מתנהל מעל הטבע.
ומכיון שניכר שזו ההנהגה כיום משמים עם צבור היראים, הרי שאפשר להצטרף לטרנד ולהתחייב בלי לחשוב יותר מדי.

רק שאם כך הם פני הדברים, יש מקום להרהורים, האמנם הנסים הללו מתרחשים רק בשטח החתונות ולא בשאר שטחי הכלכלה הביתית? מה ההגיון בזה?

אם יש נסים אז הכל נסים. והלא הדברים קל וחומר, אם המליונים נוצרים יש מאין, אז הכמה מאות שקלים החודשיים הם בעיה? מי שאמר לחומץ שידלק לא יאמר לשמן לדלוק?!

וחוץ מזה הן ברור שיש זליגה פיננסית בין התחומים ואיפה בדיוק נציב את הגבול?

נניח שבסוף חודש אנו מגלים חריגה שלילית של מאתים שח מתקציב המזון (נו, בגלל ההתפרעות ההיא בחנות הבאגטים הבשריים), אין בעיה! נשלוף מאתים מתקציב הפרחים לכלה ונכניס לסעיף המזון, ודי. והפרחים? תקציב הפרחים הן יתמלא אוטומטית מהאנרגיה הניסית השופעת ואופפת את תחום החתונות, ובא לציון גואל. ואנחנו נבא בשלום לבאגטוסט פעמיים בשבוע לפחות עם כל המשפוחה.

ואם לדבר בלשון פילוסופית, חבל שקצהו האחד אינסופי וקצהו השני בידינו, גם אם נחתוך ממנו עוד ועוד, האורך שלו ישאר תמיד אינסופי.
נמצא שמכיון שכל הוצאות ה'כלולות' הן כלולות בתקציב הרגיל, אין טעם שלא לשלח רסן ולגהץ ביד קלה עם כל שמונת הכרטיסים המבריקים.
או שאתה מחליט לחיות בשליטה מלאה, ולחכות לזכיה בלוטו או שסבא יתמנה לשר השיכון, ועד אז להשתמש בצבעי-שער לקוקואים המכסיפים.

כתבתי קצת בהומור כי בלעדיו אי אפשר לנהל תקציב משפחתי או כל מערכת רווית רגשות אחרת, אבל ההומור הזה מסתיר מאחוריו המון כאב תסכול ובלבול שאני בטוח שהרבה מהצבור שותפים לו, והייתי שמח לשמוע ממך אם והיכן טעיתי.

תודה
ומהעשירי שלאחריו ושלאחרי אחריו.

כחלק מהפחדים התחלתי לחשוב וזה מה שיצא לי בינתיים


לפני הכל נתונים:

יש לי דירה
מחולקת באחת מערי הצפון ששווה כיום בין 1,300,000 ל-1,500,000

נקנתה ושופצה וחולקה במיליון לפני 3 שנים.

ההכנסות שלי ממנה נטו במידה וכל היחידות מושכרות: 5600

עכשיו לדוגמא אחת היחידות (1800) ריקה כמעט חודשיים.

וזה לא כולל תיקונים שנצרכים מידי תקופה.

המשכנתא
שלי כיום עומדת על 460 אלף ש''ח, נותרו לי 12 שנה לרוב התשלום ו17 שנה לחלק קטן ממנו ואני מסיים אותה.

בנוסף יש לי הלוואות:

1. 120 אלף ל10 שנים בריבית שנתית של 7.5 אחוז
2. 50 אלף בריבית של 7 אחוז ל3 שנים בערך
3. 18 אלף בריבית של 12.5 אחוז ל9 שנים (אני יודע שזה נורא...)
4. 12 אלף בריבית של 10.5 אחוז ל3 שנים (גם זה)

ההחזר החודשי שלי הוא:
משכנתא - 4000
הלוואה 1 - 1400
הלוואה 2 1400
הלוואה 3 - 300
הלוואה 4 - 450

סך הכל 7550



ההכנסות שלי ושל אשתי הן 7500 בחודש בערך (יש לי עסק בהקמה שעדיין לא מכניס לי הכנסה יציבה לכן אני עדיין לא מכליל אותו בחישוב כעת).

הוצאות: שכירות אני משלם 3900.
גנים: 1300.
מחיה ורכב ושונות: 4000 בערך.
ארנונה מים: 300
חשמל: 400


כיום אני גר בשכירות ולא רואה באופק אפשרות או מציאות שאני גר בדירה משלי כי אני רק אפסיד מזה.

אני מאוד לא רגוע בחיים בקשר לדירה המחולקת, ואי הוודאות של השכירות משגעת אותי וכן של ההוצאות על הדירה ההיא.

השאלה האם לא כדאי למכור את הדירה ולהחזיר את המשכנתא ואת ההלוואות ולהוריד החזר חודשי של 7550 לפחות (לא כולל התיקונים וחודשים ריקים)
ולקחת את ה700 הון עצמי שנשאר לי ולעשות איתו משהו אחר - מחכה לרעיונות.
ולנסות להגדיל הכנסות כדי להסתדר עם הגירעון התקציבי של בערך 2000 ש''ח שישאר לי ללא העסק החדש?

אשמח מאוד לשמוע עצות והערות והארות
אשמח גם לשמוע האם יש אדם ממש חכם שעוסק בתחומים הללו בתשלום שהוא יוכל להיכנס לקישקע של התקציב והנתונים ולייעץ בצורה אובייקטיבית מה לעשות.

אולי מעניין אותך גם...

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כד

אלְדָוִד מִזְמוֹר לַיי הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ:בכִּי הוּא עַל יַמִּים יְסָדָהּ וְעַל נְהָרוֹת יְכוֹנְנֶהָ:גמִי יַעֲלֶה בְהַר יי וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ:דנְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב אֲשֶׁר לֹא נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשִׁי וְלֹא נִשְׁבַּע לְמִרְמָה:היִשָּׂא בְרָכָה מֵאֵת יי וּצְדָקָה מֵאֱלֹהֵי יִשְׁעוֹ:וזֶה דּוֹר (דרשו) דֹּרְשָׁיו מְבַקְשֵׁי פָנֶיךָ יַעֲקֹב סֶלָה:זשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:חמִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי עִזּוּז וְגִבּוֹר יי גִּבּוֹר מִלְחָמָה:טשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:ימִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי צְבָאוֹת הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד סֶלָה:
נקרא  2  פעמים
למעלה