עובר ושב

כלים טיפים והתייעצות לניהול נבון של משק הבית וכלכלת המשפחה.
חרם צרכנים. חסכנות והתייעלות פיננסית. וכל מה שיעזור לכם לגמור את החודש בתוך מסגרת התקציב.
מנהל הפורום: הון ובית

מאמרים אחרונים באתר

  • 367
    • ח
    כלכלה התנהגותית "חובות וסיוטים"
  • חילך לאורייתא //
    • לחיות בחשבון: השקט הנפשי שבא עם ניהול נכון של הכסף

    רבי נחמן מברסלב אמר פעם: "עדיף שיהיה חייב לעצמו מאשר לאחרים". המשפט הזה נושא בתוכו תובנה עמוקה על איך אנו מנהלים את חיינו, ובמיוחד את משאבינו הכספיים. זה לא רק עניין של כסף – זה עניין של שלוות נפש, תחושת חירות, ואיכות החיים שלנו.

    בתרבות המודרנית, שבה החומריות חוגגת והרשתות החברתיות מציגות בפנינו תמונה מושלמת של חיים נוצצים, רבים מאיתנו מרגישים צורך "לחיות כמו כולם" – לצאת למסעדות, לטוס לחופשות, לקנות מותגים. אבל כמה פעמים שאלנו את עצמנו: האם אנחנו באמת יכולים להרשות לעצמנו את זה? האם המחיר של "החוויה" שווה את תחושת הכבדות שנשארת אחר כך, כשאנחנו מביטים על חשבון הבנק?


    המחיר האמיתי של חובות

    אנשים רבים מצדיקים הוצאות גדולות בכך שזה "בשביל המשפחה" או "בשביל הזוגיות". אבל האם זוגיות באמת מתחזקת כשנכנסים למינוס? הלחץ הכלכלי הוא בין הגורמים המרכזיים למתחים בזוגיות. התחושה ש"כבר אי אפשר להסתדר", ההבנה שחובות נערמים, עלולות להפוך את המסעדה ההיא, שהייתה אמורה להיות חוויה כיפית, לעול שמלווה אותנו זמן רב.

    כשאנחנו בוחרים לחיות מעבר ליכולתנו הכלכלית, אנחנו בעצם בוחרים להיות חייבים – לא רק לאחרים, אלא לעצמנו. חייבים לעצמנו שקט נפשי, חייבים לעצמנו יציבות. במקום לנסות "ליישר קו" עם אחרים, אולי כדאי לנו לחשוב איך אנחנו יכולים ליצור מציאות שבה אנחנו חיים בשלום עם מה שיש לנו, ומצליחים לחסוך למטרות שבאמת חשובות לנו.


    החיים בחשבון – רגע לנשום

    כשאנחנו בוחרים לנהל את הכסף שלנו בחשבון, אנחנו לא מוותרים על החוויות, אלא דוחים אותן לרגע הנכון. לדוגמה, במקום לצאת למסעדה כשאין תקציב, אפשר להחליט לשים בצד סכום קטן מדי חודש – וכשהוא מצטבר, לחגוג בגדול, בלי רגשות אשמה ובלי דאגה.

    חיים בחשבון לא רק נותנים לנו שקט כלכלי – הם נותנים לנו רגע לעצור, לחשוב, ולבחור במה שבאמת חשוב לנו. כשאנחנו חיים מתוך איזון, אנחנו לא מפחדים לפתוח את האפליקציה של הבנק או את כרטיס האשראי. התחושה הזו, שאין "הפתעות" בסוף החודש, שווה יותר מכל ארוחה במסעדה.


    הפלוס שבחיים מאוזנים

    אחד היתרונות הגדולים של חיים בחשבון הוא שאפשר, בסופו של דבר, ליהנות מהדברים שאנחנו אוהבים – אבל בלי הלחץ. כשיש לנו תוכנית כלכלית, וכשאנחנו חיים בהתאם ליכולתנו, אנחנו מגלים שדווקא יש לנו כסף לדברים כמו מסעדות, חופשות או מתנות. ההבדל הוא שזה קורה בלי חובות, בלי חרדות ועם הרבה יותר רוגע.

    לדוגמה, במקום לצאת למסעדה יקרה באמצע חודש כשאין כסף, אפשר– לבשל יחד, להנות ! ולשמור את החיסכון לארוחה חגיגית באמת כשיש זמן ומשאבים לכך. החוויה הזו הופכת ליותר מספקת, בדיוק משום שהיא מגיעה מתוך מקום של שלווה ולא של לחץ.


    סיכום: חשבון נפש כלכלי

    לחיות בחשבון זה לא רק לחסוך כסף – זה לבחור בשקט נפשי, בביטחון וביכולת לחיות מתוך שליטה על חיינו. הבחירה הזו לא קלה, במיוחד בעולם שבו הלוואות זמינות והלחץ החברתי גבוה. אבל דווקא הבחירה להישאר בפלוס – לא רק בבנק, אלא גם במחשבות וברגש – נותנת לנו את הכוח ליהנות באמת מהחיים.

    אז בפעם הבאה שאתם עומדים בפני החלטה כלכלית – חשבו, האם זה משרת אתכם בטווח הארוך? האם החוויה הזו שווה את המחיר של חיים במינוס? התשובה הנכונה, כך נראה, היא להישאר נאמנים לעצמכם ולחיות מתוך חכמה – גם בכסף וגם בלב.
    • תודה
    • שכוייח!
    Reactions: טובבבבבבב, אור אורות, שולחן וכיסא ועוד 14 משתמשים17 //
    3 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    א
    אורי מלאכי
    כי זה טוב לתחילת החיים אבל לאדם שמחליט להשתפר אם זה רק מה שהוא ישמע זה יגרום יותר ליאוש ניקח...
  • 245
    • U
    כלכלה התנהגותית מילגות לגברים חרדים היכן ניתן לקבל חוץ מהמקומות המוכרים
  • urieli //
    • שלום וברכה אני מעוניין לקבל מילגה ללימודי מוזיקה (לימודי תעודה) לא אקדמאיים שאני לומד והייתי רוצה לשמוע ממי שהתנסה בזה או במשהו דומה וכן הצליח לקבל אשמח לשמוע...(מדגיש לא מקרן קמ''ח וכדו' שנותנים רק לדברים שהם מפרסמים ) כמו''כ מי שהתנסה דרך mlgapo אשמח לדעת אם קיבל והאם שווה להגיש דרכם או שזה בזבוז כסף...
    2 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    משכנתאות הפסגה
    משכנתאות הפסגה
    כנ"ל, לא הרווחתי מהם שקל.
    • שאלה
    1K
    • L
    כלכלה התנהגותית מוכר לכם??
  • LITK //
    • אני פותח את החשבון שלי באתר בבנק הפועלים וחשכו עיני... חייבו אותי בסכום גדול. בבדיקה שערכתי מול הבנק וחברת האשראי התברר לי
    שהם חיברו את כל הסכומים שהוצאתי בחודשים האחרונים מהכרטיס(דיירקט)וחייבו אותי בפעם אחת על כל הסכום! -(לקחו הלוואה לעצמם) בטענה שזה בבדיקה וישתחרר עוד כמה ימים בינתיים עבר כמעט שבוע ועדיין לא החזירו את הכסף..בשיחה עם מנהלת הבנק היא אמרה לי שמידי פעם זה קורה ללקוחות נשמע קלוש ולא אמין נתקלתם פעם בהתנהלות הזאת??
    • וואו!
    • כועס
    Reactions: ר.א.א, כסא נח, מימונית ועוד 2 משתמשים5 //
    18 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ב
    בינה מלכותית
    על מה ולמה כזה סכום? אני שמה כבר 5 שנים ומרוצה מאוד חוץ מהנושא של הדיירקט שהפסקתי איתו וזהו
  • 2 2K
    • ש
    כלכלה התנהגותית טכנאי בחינם עולה כסף (והמון)
  • שניאור רובינשטיין //
    • מקובל היום בחברות מוצרי החשמל (ולא רק),
    שהצרכן זכאי לטכנאי להתקנה והדרכה חינם,
    ורובנו אומרים חינם ?! למה לא.
    אמרתי את זה גם לעצמי, כשרכשתי מוצר חשמל של חברה מסויימת,
    המוצר כשלעצמו לא הצריך מתקין באופן עקרוני, אבל מה אכפת לי שיבוא בחינם,
    ואפי' הופתעתי מהשירות המהיר שהעניקה החברה כשהסכימו לדחוף את המתקין ליום קודם מהתאריך שנקבע לי,
    עד כאן הכל טוב ויפה, עד שהגיע הטכנאי...
    אפילוג קצר: אני הייתי אחר יום עמוס בסידורים, היה חם והייתי כבר תשוש פיזית ונפשית,
    כשלקראת הערב הגיע המתקין, אדם נחמד מאוד.
    וכאן מתחיל התכל'ס של הסיפור, המתקין אחז בידו קרטון שבתוכו אל פסק (שמגן על מוצרי החשמל מפני הפסקות חשמל וכיוצ"ב),
    ואמר/קבע שחייבים להתקין את זה וזה עולה 250 ש"ח במקום 350 ש"ח,
    אני כבר הייתי עייף והיה לו כריזמה אישית שהצליחה לעבוד עליי, אמנם עוד ניסיתי למחות בטענה 'שראיתי בטמבור כזה ב 60 שקלים', והוא אמר לי 'כן, זה הפשוט', וכדי שאשתכנע סופית הוסיף ואמר 'תשמע למוצר מסויים באמת מספיק הפשוט, אבל למוצר שרכשת חייבים את המוצר הנ"ל, מכיוון שיש לו מחשב ועוד דברים שלא הבנתי...(ולא בטוח שגם הוא הבין על מה הוא מדבר),
    בקיצ'ר עשה עליי סיבוב ומכר לי לא אחד אלא שתיים. סה"כ 500 ש"ח (במקום 120 ש"ח בטמבור)
    הוא כמעט מכר לי גם אחריות ב 1000 ש"ח אבל פה החושים שלי עדיין קצת עבדו וסירבתי בנימוס,
    את העקיצה הזאתי אחזתי רק לאחר שישנתי לילה והתעוררתי חד כתמיד, ואמרתי לעצמי 'אני לא מאמין שעשו עליי כזה סיבוב'.

    המסקנא שלי 'אין בחינם', מסקנא פשוטה שלא יודע למה לא תפסתי את זה לפני זה,
    ואם יש בחינם תתעקשו שיישאר בחינם,
    ואל תתפתו לשום אחריות או שום מוצר שהטכנאי טוען שחייבים אותו (כי מה שבאמת חייבים נמצא עם המוצר),
    גם אם הוא אומר שרק בביקור מתקין זה בהנחה ואח"כ תפסידו, עדיף להפסיד בשביל להרוויח.

    שיהיה לתועלת
    • תודה
    • וואו!
    • עצוב
    Reactions: תודה על חיים..., רמיזא, טעלזאי ועוד 16 משתמשים19 //
    36 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    א
    אם לא תשאל איך תדע
    מגן ברקים של חברת סופקו הסטנדרטיים עולה בין 100 ל-180 שקלים
  • 2 1K
    • ש
    כלכלה התנהגותית לפינוקים או לכיבוי שריפות,
  • שאטה //
    • מה לדעתכם יותר משכנע בן אנוש לחסוך ולהגדיל הכנסה,
    רצון להתפנק/לקנות משהו חדש(אוטו וכו') או הצורך לכסות חובות???
    נפק"מ להתחיל להתנהל ב2 חשבונות שונים אחד לכלכלת הבית ואחד להחזר חובות (המלצה של חלק מהמומחים)
    לפעמים רואים בן אדם שנכנס לחובות ורק מקטין הכנסות....
    האם לאדם קשה להרוויח בשביל לא להתפנק מהכסף הזה? האם זה לא מספיק חשוב לו לעבור לעו"ש סדיר?
    20 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ש
    שאטה
    כמו שנאמר: כל החיים משלמים את המשכנתא ואת מה...
  • 489
    • מ
    כלכלה התנהגותית הקפאת תשלומי המשכנתא - זה נראה מפתה, האם כדאי?
  • מקצועי בנדל"ן //
    • מדובר בסקירה ארוכה ומקיפה מאוד, ולכן אתחיל דווקא מהמסקנות ולאחר מכן אפרט את כל הפרטים וההשלכות, כך שגם מי שלא יקרא הכל יהיה מודע לשורה התחתונה..
    ככלל, ההמלצה הכללית הייתה: לא לבקש הקפאת משכנתה אם אין צורך בכך.

    על כן ברצוני לתת 3 המלצות חשובות, שלא נאמרו עד היום:
    1. גם מי שנדרש לבצע הקפאת משכנתה, בעקבות בעיית תזרים משמעותית במשק הבית. בהנחה ומדובר בקושי זמני ולא מתמשך, במקום האפשרות של הקפאת משכנתה, נכון לבחון אפשרות של לקיחת הלוואה צרכנית רגילה, ולשלם בעזרתה את התשלומים השוטפים. גם במקרה בו הריבית על ההלוואה הצרכנית גבוהה יותר מהריבית על המשכנתא

    2. מי שכבר נמצא היום בהקפאת משכנתה, שישתדל מאוד שלא להאריך את תקופת ההקפאה. אפילו שעל פי הנחיית בנק ישראל, הבנק מאפשר לו זאת.

    3. האפשרות להקפאת משכנתה גם יוצרת הזדמנות. ובמקרים בהם קיימות התחייבויות נוספות, נכון לפעמים להקפיא את תשלומי המשכנתה לטווח ארוך על מנת 'לעשות סדר' בהלוואות משק הבית. אך רק לאחר ייעוץ מקצועי שיבחן את כלל האלטרנטיבות וההשלכות לעומק.


    על רגל אחת ניתן לומר כי מי שזקוק לתזרים לטווח קצר בלבד, עד 3 חודשים, נכון שייקח הלוואה צרכנית במקום החלופה של הקפאת משכנתה. אך מי שזקוק לתזרים לטווח ארוך, וצריך לדוגמא לעשות הסבה מקצועית, נכון שיקפיא את תשלומי הלוואותיו לתקופה ארוכה, בה יוכל לבנות את עצמו מחדש.

    מתי כדאי להקפיא את תשלומי המשכנתה?

    על מנת שהלווה יוכל לקבל החלטה מושכלת האם נכון עבורו לבצע הקפאת משכנתה או לא, ואם כן, לכמה זמן, עליו לקבל את המידע הרלוונטי, המתחלק ל-3 פרמטרים:


    1. כמה ריביות נוספות ישלם על ההלוואה בעקבות בקשת ההקפאה? ומהן אפשרויות המימון החלופיות שלו?


    2. בכמה יעלה ההחזר החודשי שלו בעקבות בקשת ההקפאה?


    3. האם דירוג האשראי הפנימי שלו בבנק עשוי להיפגע כתוצאה מבקשת ההקפאה? כמה זה עולה לנו?



    הדבר הראשון אותו צריך לבחון לפני שמבקשים להקפיא את המשכנתה, הוא מה המשמעות הכלכלית הישירה מההקפאה. כלומר, בכמה יגדלו תשלומי הריבית בעקבות ההקפאה, וכיצד היא תשפיע על ההחזר החודשי. הבנקים השונים מאפשרים במצטבר 4 מסלולים שונים של הקפאה (מספר האפשרויות לבחירה משתנה בין בנק לבנק):


    1. גרייס חלקי ללא דחיית מועד סיום ההלוואה.
    2. גרייס מלא ללא דחיית מועד סיום ההלוואה.
    3. גרייס חלקי עם דחיית מועד סיום ההלוואה.
    4. גרייס מלא עם דחיית מועד סיום ההלוואה.


    בנוסף לכך רוב הבנקים המאפשרים לבחור איזה מסלולים יוקפאו, ולא מחייבים הקפאה של כלל המשכנתה.
    למרות שמדובר בסקירה מקצועית המיועדת ליועצי משכנתאות, באופן חריג, לפני שאמשיך בהסבר המעמיק על ההבדלים בין האפשרויות, אסביר בקצרה את המונחים השונים.
    תשלום משכנתה רגיל כולל בתוכו תשלום ריבית ותשלום חלק מקרן החוב. לדוגמא, מתוך החזר חודשי של 3,000 ₪: 1,700 ₪ הינם תשלום הריבית שנצברה, ו-1,300 ₪ הינם תשלום על חשבון קרן החוב.
    בדחיית תשלומים חלקית (גרייס חלקי) נדחה רק תשלום הקרן. ואילו תשלום הריבית ממשיך להיות משולם כסדרו.
    בדוגמא שלנו, בזמן ההקפאה, ישלם הלווה 1,700 ₪ בחודש, במקום 3,000 ₪.


    בדחיית תשלומים מלאה (גרייס מלא) מוקפא הן התשלום על חשבון הקרן והן התשלום בגין הריבית. במקרה זה החיוב בגין הריבית שלא שולם יתווסף לקרן החוב, ומרגע זה יחולו גם עליו חיוב ותשלום ריבית. זה מה שנקרא בעגה המקצועית "ריבית דריבית". כלומר, ריבית המשולמת בגין תשלומי ריבית קודמים שלא שולמו.


    מועד סיום ההלוואה

    דבר נוסף שלא הרבה מודעים אליו הינו השפעת הקפאת התשלומים על מועד סיום ההלוואה. ישנם בנקים בהם הקפאת הלוואת המשכנתא אינה משפיעה על מועד סיום ההלוואה המקורי. וישנם בנקים בהם ניתן לבחור באפשרות בה הקפאת הלוואת המשכנתא תאריך את תקופת ההלוואה, בהתאם לתקופת הגרייס. לדוגמא, אם המועד המקורי לסיום ההלוואה היה אמור לחול בינואר 2040, והלווה ביקש עכשיו הקפאת תשלומים למשך שנה – יידחה בהתאם גם מועד סיום ההלוואה לינואר 2041.


    שיפור התזרים באמצעות ההקפאה

    למרות כל החסרונות והבעיות בהקפאת משכנתה, לא ניתן להתעלם מכלי העבודה החשוב שיכול לתת מענה ללקוחות לטווח ארוך, והכוונה היא בעצם לביצוע סוג של "Restart".
    כולנו מכירים את הלקוחות שבאים לייעוץ אבל כל מה שאנחנו רואים בדפי החשבון זה חושך בעיניים, זה יכול להיות החזרי הלוואות בריביות זוועתיות ובהרבה מקרים גם הלוואות חוץ בנקאיות, כאלה שקל לקחת וקשה להחזיר, ויש כמובן את הלקוחות שלא מבינים למה הם לא סוגרים את החודש ואז מתברר שהם מחזירים בחודש להלוואות יותר ממה שהם מרוויחים.


    בימי שגרה כלי העבודה שלנו ללקוחות אלו, זה פריסה מחדש של ההלוואה לדיור, והגדלת האשראי לכל מטרה באמצעות משכנתה ככל שניתן, וזאת על מנת להרוויח פריסה ארוכה והקלה בהחזר החודשי.
    אז מה השתנה עכשיו? במצב הנוכחי מומלץ לבדוק את כלי ההקפאה, במידה וזה יכול לשחרר את הלקוח ולסגור לו התחייבויות מעיקות והסדרת פעילות מחדש, אין סיבה לרוץ לבנק לקבל הלוואה לכל מטרה של 100,000 ₪, אם דרך ההקפאה ניתן להגיע לאותה תוצאה, ועוד בריביות של הלוואה לדיור.


    לדוגמא, לקוח שיש לו משכנתה בהחזר חודשי של 5,000 ₪. ובנוסף גם הלוואה צרכנית שלקח לרכישת רכב, קצת הלוואות דרך כרטיס האשראי, ואוברדרפט של 20,000 ₪. ללקוחות כאלו הרבה פעמים קשה לצאת מ'גלגל הקסמים' אליו הם נכנסו, ודווקא באמצעות הקפאת המשכנתה לטווח ארוך הם יכולים לסגור את כל ההלוואות הנוספות המעיקות על ההתנהלות היום יומית. למשל באמצעות הקפאת המשכנתה לתקופה של שנה, יוכלו ליצור תזרים של 60,000 ₪ שיאפשר להם לסגור את האוברדרפט, את הלוואות כרטיסי האשראי, ולצמצם או לסגור לחלוטין את הלוואת הרכב.
    אך כמובן הכלי הזה מתאים לביצוע רק אחרי ייעוץ ובדיקת אלטרנטיבות, שימוש לא מושכל בהקפאה במקרים כאלה, יכול רק לדרדר את מצב הלקוח.
    • תודה
    • כועס
    Reactions: נחליאלי(ת), המקל והגזר, תאורת חרום ועוד 4 משתמשים7 //
    1 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ת
    תאורת חרום
    אז מה לגבי דירוג אשראי? האם זה משפיע או לא? ואם אני רואה פרסום של בנק (אולי מרכנתיל) שמפרסם...
  • 2 2K
    • הון ובית
    כלכלה התנהגותית בהמשך לסקר כרטיסי אשראי - ניתוח, תובנות, וזהירות ממוקשים..⚠️
  • הון ובית //
    • ראשית, תודה לכל העונים בסקר! שנערך בפוסט הזה
    אשמח שתעזרו לנו גם בסקרים הבאים בעז"ה .
    להלן התוצאות - מבין 366 משיבים עד עכשיו [אני משאיר את הסקר פתוח, כך שייתכן שייהו שינויים מעט בתוצאות הסקר, אבל דיונים נעביר לכאן]:
    1669232789320.png
    שימו לב היטב!!
    לנתון הבא..
    86.6% סבורים - כי האשראי הוא האמצעי תשלום השולט במעל 80% מהמשתמשים!!
    הערב גם לא התאפקתי - וכשהייתי באושר עד באחד הסניפים הגדולים, ניגשתי לקופה הראשית, והראיתי להם את הסקר הזה [אצלי בנייד] התורנית שם מיד טענה שזה 80% אשראי ו20% מזומן! [היא הסתייגה מעט שייתכן וזה מעט פחות מ80%, אבל בגדול התשובה הייתה ברורה!].
    אז מה זה אומר עלינו בעצם?..
    ומה הן הסיבות לכך?
    וגם, האם זה תקין, חכם, נכון?
    בואו נדבר על זה..

    באשכול של הסקר הנ"ל, עלו תגובות של כמה ניקים יקרים, ואני אתייחס גם לכך, כפי שהובטח.
    הסיבות שאנחנו משתמשים בכרטיסי אשראי, מגוונות - חלקן נכונות, אך חלקן מגיעות מנטיות קוגנטיביות, שצריך לדעת להישמר מהן לעיתים מאד!

    בואו נתחיל..
    @kktao העלה את הנקודה שהרשתות מעודדות את השימוש באשראי, מכיוון שזה מקל על המהירות. ובכן, ברור - זה חסכוני להם, פחות קופאים [יותר שטח למוצרים], חיסכון כספי גדול! ברור. אבל למען האמת, זו הסיבה הקטנה. ישנה סיבה רצינית בהרבה..
    @מתן מאור הוסיף, שזה מקל גם עלינו לקנות. אין ספק! כרטיס אשראי נוח לנשיאה ואין צורך להחזיק מזומן בכיס, ניתן לשלם לעיתים אפילו רק בעזרת המספר או הצמדת המכשיר הנייד.. עובר ברגע בלי לספור כסף. מוכר לכולנו!
    @ייעוץ עיסקי ופיננסי ועוד משתמשים [מצטער שלא הזכרתי את כולם, מחילתכם!], דיברו על כך שרכישות באשראי ניתנות למעקב מסודר, וברור. אמת!
    אך האם מעקב - אומר שאנחנו מתנהלים תקציבית נכון?
    הנה @רפ היטיבה לתאר את המצב, שאנחנו בסוף החודש יודעים להצביע היטב להיכן הכסף הלך, אבל זה ממש לא מונע את ה"בום" הגדול שנחטוף! מעבר לזה @אפרים יעקובזון כתב, ודיי בצדק - שלא כולם נוהגים לעשות מעקב, ואני הוסיף מניסיוני עם משפחות, שיש כאלה שגם "שוכחים" לעקוב, או ש"לא מוצאים זמן" בתקופות עומס, וכו' וכו' - דחיינויות [עוד נדבר גם על זה..].

    אבל בעיקר - אני רוצה להצביע על נקודה שלדעתי חשובה מאד, ושבגללה הסקר נערך על הרשתות הגדולות ולא על מכולות קיוסקים, ושאר בזבוזים [שלהערכתי שם נמצא הרבה יותר מזומן בשימוש], והוא "תחושת ההוצאה".
    @ציני בכיר העלה את הנקודה, ולדעתי היא סופר חשובה ואמיתית, ובואו נלמד ממנה! ואני ארחיב..

    בכל שימוש בכרטיסי אשראי [ודיירקט] - אנחנו לא מרגישים את תחושת ההפסד וההוצאה של הכסף!
    מבחינתנו קיבלנו משהו עכשווי-מציאותי-ממשי חוויה שבקבלה שלו כאן-ועכשיו, ואילו התחושה שכנגד - שכסף שהיה שלנו כבר לא יהיה יותר שלנו, לא קיימת. רק בעתיד זה ירד מהחשבון, אז בינתיים בואו נהנה..
    נערוך ניסוי קטן -
    אם יש לנו בארנק 1,000 ש"ח מזומן - וכרטיס אשראי, ויש לנו קנייה סתמית וסטנדרטית באושר עד/שערי רווחה [אוכל, טיטולים, מטרנה, וכדו'] - את מה נעדיף להוציא מן הארנק ולהיפרד ממנו [בלי להתייחס לענין המעקב והרישום], מזומן או אשראי?..
    ככל הנראה הרוב יעדיפו את האשראי. מגהצים - וזהו! לא חבל על הכסף שניתן ליהנות ממנו..?! :D.
    אבל ברור שזו טעות, כי אשראי הוא צורת השתמשות בכסף, ואינו מהווה מימון אלא רק ממון. והתחושה אליו צריכה להיות שווה למזומן לחלוטין.
    זו גם הסיבה שמחקרים מוכיחים - כמו שכתב @ILSK שבתשלומי אשראי - ההוצאות גדלות בכ-30%!
    העניין הזה ממשיך גם בקניה הבאה - כי הרי הזיכרון והתחושה שלנו מהקניה הקודמת שלא הוצאנו אז כסף, אז ניתן להוציא כעת, לא?!..

    זו אגב הסיבה האמיתית והחזקה - מדוע הרשתות כל כך מעודדות קניה בכרטיסי אשראי. לשמור לנו על חווית הקניה. הרי בכל קניה יש גם נקודת כאב של הפסד הכסף, אבל כאן האשראי בא ומחפה - אכול ושתה, כי רק מחר [או יותר נכון בחודש הבא] ירד הכסף.. אז ניתן להסתובב ברשתות הענק חופשי, כמה שנקנה לא נצטרך לשלם (עכשיו). מעולה!
    עוד נקודה חשובה מאד!
    שימו לב, אנחנו נוטים מבלי משים לחשב את גודל היכולות שלנו - בהתאם לגודל המסגרת של הכרטיס.
    זה דיי ברור! אם היינו יוצאים לקניות עם 1,000 ש"ח בארנק, הרי הייתה לנו יכולת קניה של 1,000 ש"ח, אז אם יש לנו מסגרת פנויה בכרטיס של 15,000 ש"ח - זו כנראה יכולת הקניה שלנו, אז למה שלא נהנה ממנה..?!
    וזו כמובן שוב טעות איומה ונוראה!! הכרטיס אינו מימון! הוא אינו כסף בזכות עצמו, אלא יישאב אח"כ את ההוצאה מחשבון הבנק שלנו, ומי יודע מה קורה שם?! שמישמור.. אבל שוב, זו נטייה לחשוב כך ב"חוסנו ואיתנו" של הכרטיס פלסטיק שבידינו.
    רוצים עוד?!
    בואו נדבר על רכישות בתשלומים.
    אני לא מדבר על רכישות אוכל ותצרוכת יומיומית שלפרוס אותן בתשלומים זו קטסטרופה, אלא על רכישות שיש עוד הגיון לשלם אותם בתשלומים, נניח כמו רכישות של מוצר חשמלי לבית, או אפילו ביגוד שזו רכישה 'שנתית' - ואנחנו פורסים אותה למספר תשלומים במשך השנה.
    עכשיו שימו לב!
    נניח שרכשנו ביגוד בסכום כולל של 1,800 ש"ח - ופרסנו ל-6 תשלומים. איזו תחושה יש לנו, סבבה! רק 300 ש"ח ויש לנו כ"כ הרבה בגדים, עסקה מצויינת! שווה ממש!
    שוב נוצרה תחושה מעוותת שלוקחת בחשבון רק איזו מעמסה חודשית נוצרה, ולא איזה צעד ופעולה עשינו בחישוב כללי בתקציב - שהוצאנו 1,800 ש"ח!! אבל החשבון הכללי שלנו עומד להתמודד לא עם 300 אלא עם פי 6, אבל בזיכרון שלנו - זה לא ממש נמצא, כי העדפנו להטות את המחשבה לכיוון התחשיב החודשי שאמר לנו, 'בקטנה! 300 ש"ח, אנחנו יכולים להרשות לעצמנו להוציא'.

    עכשיו תשאלו אותי כולכם - אז מה?!..
    אתה מאלה שממליצים לעבוד רק עם מזומן, ולגזור את כרטיס האשראי?
    אז זהו שלא!! ממש ממש לא! לי אישית גם ישנם 3 כרטיסי אשראי, ואם יודעים להתנהל איתם, הכל בסדר. אבל בפעם הבאה שנצא לקניות מצויידים בכרטיס 'כל יכול' כזה - בואו נזכור, מה חברות האשראי ש"חילקו" לנו את הכרטיס התכוונו באמת שנעשה ונחשוב על הקניות באמצעותו.
    ונחשוב! האם אנחנו מסונוורים מהתחושה שהכסף ירד בעתיד (הרחוק), או מגודלה של מסגרת האשראי, ובפריסת תשלומים - מכך שהצלחנו "למזער" את התשלום.. אם התשובה כן, הגיע הזמן לעצור! מוקש לפניך..!

    וכבר היה מישהו שכתב ש'כל אחד יעשה מה שטוב לו' - ויש בזה אמת וצדק מבחינה מסויימת. אבל אל תשכחו שאם נגיע ליום [2,10,15,20 בחודש] שבו יורד הכרטיס - עם שוקת שבורה, ומבלי שיש לו כיסוי בחשבון הבנק, אז @מחר זה מאוחר ..
    מסקנתי: אם אותו אחד עושה מה שטוב לו - בזהירות הנדרשת, ובהבנה של המשמעות של ההוצאה הזו על התקציב הכללי שלו, הכל באמת בסדר.
    לשאלת @אבא ל6 האם אני בעד דקדוקי חישובים שיכולים לשבש דעת זקנים.? אז התשובה - שגם לא!
    אז מה אני כן, למען ה'..?
    בקצרה [כי עוד חזון למועד, ונרחיב על זה בעתיד הקרוב] - כמו שכתבו כמדומני @מתן מאור ו @רפ - התנהלות מסודרת, מתוכננת, וברורה. האמינו לי, זה קל! זה נהדר! וכשעושים את זה נכון זה הופך להיות הרגל שני. ממש כך.
    היי,
    אבל למה להקדים את המאוחר - בואו נחכה למחר.
    שלכם,
    ינאי
    1669232789320.png
    • תודה
    • שכוייח!
    Reactions: יוסלה הגולם, זהבית87, יוסי ב.ק ועוד 54 משתמשים57 //
    25 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    י
    יוסלה הגולם
    לא ממש..... כשיש מעטפה של קניה שבועית לדוג', העודף, גם הכסף הקטן, נכנס לשם יחד עם השטרות. להמשך...
    התחבר או הירשם כדי לכתוב כאן.

    אולי מעניין אותך גם...

    פרסום בפרוג ←

    הצטרפות לניוזלטר

    מאשר/ת קבלת תוכן חם למייל
    בשליחת הטופס אני מסכים/ה שבית פרוג תשתמש במידע למטרות שיווק, דיוור ישיר ומשלוח פרסומות באמצעי הקשר שמסרתי, ותכלול אותו במאגר המידע של החברה, והכל בכפוף למדיניות הפרטיות של החברה.
    להסרה בעתיד פנה/י לדוא"ל [email protected] או לטלפון: 072-2201430

    איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

    מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

    לוח לימודים

    מסלולי לימוד שאפשר להצטרף
    אליהם ממש עכשיו:

    26.04

    ט' אייר


    קורס עימוד ועיצוב ספרים

    ההרשמה בעיצומה

    30.04

    י"ג אייר


    קורס בוטים ואוטומציות עיסקיות

    ההרשמה בעיצומה

    10.05

    כ"ג אייר


    קורס שיווק ופרסום דיגיטלי

    נפתחה ההרשמה

    14.05

    כ"ז אייר


    קורס שמאות רכוש

    נפתחה ההרשמה

    14.06

    כ"ט סיוון


    קורס אדריכלות עיצוב פנים

    נפתחה ההרשמה
    לכל מסלולי הלימוד

    לוח מודעות

    הפרק היומי

    הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


    תהילים פרק כד

    אלְדָוִד מִזְמוֹר לַיי הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ:בכִּי הוּא עַל יַמִּים יְסָדָהּ וְעַל נְהָרוֹת יְכוֹנְנֶהָ:גמִי יַעֲלֶה בְהַר יי וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ:דנְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב אֲשֶׁר לֹא נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשִׁי וְלֹא נִשְׁבַּע לְמִרְמָה:היִשָּׂא בְרָכָה מֵאֵת יי וּצְדָקָה מֵאֱלֹהֵי יִשְׁעוֹ:וזֶה דּוֹר (דרשו) דֹּרְשָׁיו מְבַקְשֵׁי פָנֶיךָ יַעֲקֹב סֶלָה:זשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:חמִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי עִזּוּז וְגִבּוֹר יי גִּבּוֹר מִלְחָמָה:טשְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:ימִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יי צְבָאוֹת הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד סֶלָה:
    סמן אחרי הקריאה
    לקריאה בפורום
    נקרא  4  פעמים

    אהבת את הפורום? שתף>>

    פיקוח של ועדת הרבנים 'שמור'
    למעלה