אני יודע שבעקרון אסור לתת התייעצות למי שאין לו רישיון,
אין זה בתור יעוץ אלא בבחינת איזהו חכם הלומד מכל אדם,
אני יודע שיש כאן המון אשכולות ונושאים שקשורים לנושא הזה אבל זה מתבלגן מרוב תגובות ולא ניתן כ"כ להתחכם מזה,
(לכן אשמח שלא לפזר את אשכול),
אין מדבר כאן על השקעות של סכומי ענק, אלא על סכום מנמלי כל חודש וזה לא משנה כמה (100-5000)
(סכום שלא ניתן לקנות אתו דירה וגם אין אופציה לעשות מינוף לנדל"ן הקיים)
,אני לא מבקש עזרה לשליחה לקרנות גמל אלא איך להתנהל לבד,
ואני מדבר כאן על השקעה ולא בפק"ם והשקעה לטווח ארוך, וכמובן השקעה פסיבית בלבד
ואני יודע שאני מאלה שאינם יודעים לאן מועדות פני השוק ולכן אני מעדיף לא להתעסק במסחר יומי,
א. איך אפשר ללמד את הנושא בצורה מסודרת מא' עד ת' (אני אישית קראתי על זה המון והנושא לא מסודר לי בכלל)
אשמח שכל אחד ישתף איך הוא התחיל ללמוד על שוק ההון ומה הוא עשה מההתחלה שעזר לו באמת להבין את העולם הזה?
ב. לקבל ידע על מוצרים (קרנות סל, מניות, אגחים, זהב)
ג. כלים (בתי השקעות, בנק, פנסיה, ביטוחים, קרן השתלמות)
ד. עלויות (עמלות דמי ניהול מסים)
ה. ומאיזה סכום אפשר
בקיצור מה קונים, איך קונים, לצמצם עלויות
לגבי מוצרים מניות ואגחים ומדדים אני יודע מה זה, ובשביל הציבור אני יביא כאן סיכום של זה (לא אני כתבתי)
מניות
הן ניירות ערך המקנים למחזיק בעלות חלקית בחברה מסוימת. אם חברת “x בע"מ” מעוניינת לגייס כסף, היא יכולה להנפיק מניות לציבור – וכל מי שירכוש אותן יהנה מהזכות להנות מרווחיה דרך קבלת תשלום שוטף המכונה דיבידנד
ערכה האמיתי של מניה מבוסס על הדיבידנדים שהחברה תשלם בבוא העת לבעלי המניות. הדיבידנדים נגזרים מרווחי החברה, אולם איש לא יכול לדעת מראש כמה חברה מסוימת תרוויח. על השאלה הזו “מתווכחים” הסוחרים בשוק המניות – שוק שבו נסחרות מניות של מאות ואלפי חברות ציבוריות מכל הסוגים והגדלים.
אם המשקיעים צופים שרווחי חברה מסוימת יעלו – הביקוש למנייתה יגדל, ומחירהּ בבורסה יגדל בהתאם. מנגד, אם המשקיעים צופים שרווחיה יקטנו – הביקוש יקטן וכך גם המחיר. כבכל שוק, המוכרים מנסים למכור את מניותיהם במחיר הגבוה ביותר, ואילו הקונים מנסים לקנות במחיר הזול ביותר. העסקה מתבצעת כשהם נפגשים באמצע.
מדדים
כדי לייצג את שוק המניות כולו, משתמשים במדדים (אינדקסים). מדד ת”א 100, לדוגמה, מייצג את שערי המניות המשוקללים של 100 החברות הציבוריות בעלות שווי השוק הגדול ביותר הנסחרות בבורסת תל-אביב. מדד S&P 500 עושה את אותו הדבר עם 500 החברות הציבוריות הגדולות ביותר בשוק המניות האמריקני. מדד MSCI World מייצג את ביצועיהן של אלפי חברות מכלל השווקים המפותחים ברחבי העולם, וכן הלאה.
השקעה במניות מסוכנת. כמה מסוכנת? אתם לא מתארים לעצמכם. שוק המניות עלול להתרסק בכל עת בשיעור דו-ספרתי. המפולת עלולה להתרחש תוך יום אחד יום שני השחור, להתפרס על פני מספר שנים משבר 2007-2009 ובמקרים חריגים אף עשורים שלמים.
אלא שלמרות (וליתר דיוק בגלל) נטייתו לתנודתיות עזה ואקראית בטווח הקצר, היסטורית, זהו נכס ההשקעה שהניב את התשואה הגבוהה ביותר למשקיעים. בטווח הארוך נטייתו היא לטפס מעלה, ככל שבני אדם מוסיפים להתרבות, לצרוך ולפתח טכנולוגיות חדשות.
לכן, ההסכמה בספרות היא שהימנעות מהשקעה במניות, למרות הסיכון הכרוך בהן, היא מהלך מסוכן לכשעצמו. באופן פרדוקסלי, סלידה מסיכון חושפת את המשקיע לסיכון ארוך טווח המכונה סיכון אינפלציה — שחיקה הדרגתית של כוח הקנייה של הכסף. ללא נכס השקעה שישמש כ”מנוע צמיחה”, המשקיע צפוי להתקשות להגשים את מטרותיו לטווח הארוך, אלא אם יחסוך סכומים בלתי מציאותיים.
אגרות חוב
אגרות חוב הן, בתמצית, הלוואות. כשגורם מסוים מעוניין לגייס כספים, הוא יכול להנפיק אגרת חוב, כלומר, ללוות כסף מהציבור. מחזיק האג”ח יהיה זכאי לתשלומי ריבית קבועים עד מועד פירעון ההלוואה והחזר סכום ההלוואה הראשוני (הקרן). בשונה ממניות, שם התשואה היא באופן תאורטי בלתי מוגבלת, באגרת חוב התשואה המרבית “חסומה” על ידי תנאי האג”ח.
אגרות חוב נבדלות אלה מאלה בשני היבטים מרכזיים – דירוג האשראי של המנפיק ומשך ההלוואה. ככל שדירוג האשראי של הלווה יהיה נמוך יותר, כך האג”ח תניב תשואה גבוהה יותר, משום שהמלווה ידרוש פיצוי גבוה עבור נכונותו לקחת סיכון. כך, אג"ח ממשלתי, שהונפק בערבות ממשלת ישראל, יניב בדרך כלל תשואה נמוכה יותר מאג"ח קונצרני , שהונפק על ידי חברה ציבורית. אג"ח שהונפק על ידי חברה הנמצאת בקשיים פיננסיים, יניב תשואה גבוהה בהרבה מאג”ח קונצרני של חברה שדירוג האשראי שלה גבוה יותר.
כל שמשך ההלוואה ארוך יותר, כך היא נעשית רגישה יותר לשינויים בריבית הבנק המרכזי. אם ריבית בנק ישראל עולה, מחירי האג”חים הארוכים ירדו בשיעור ניכר ממחירי האג”חים הקצרים, ולהיפך. לכן, ככל שהאג”ח ארוך יותר (ולפיכך תנודתי יותר) התשואה שלו תהיה גבוהה יותר.
אגרות חוב, מעצם הגדרתן, נחשבות למסוכנות פחות בהשוואה למניות. ראשית, כל חברה מחויבת (משפטית ומוסרית) להחזיר תחילה את חובותיה למחזיקי האג”ח, ורק לאחר תשלום זה, וכיסוי כל יתר הוצאות החברה, בוחנים אם החברה ברווח – אותו מחלקים לבעלי המניות. שנית, בנוסף, בעוד שמחזיקי האג”ח זכאים מבחינה משפטית לקבל תשלום ריבית במועד מוסכם, בין אם החברה רווחית ובין אם לאו, בעלי המניות זכאים לקבל רווחים עתידיים — אך אין להם כל שליטה על גובהם או על אופן השימוש בהם. במילים אחרות, השקעה במניות כרוכה במידה גבוהה של אי ודאות.