כפי שמצאו מחברי הדו"ח, הקמת מנגנונים לעידוד הכשרה מקצועית בקרב האוכלוסיה החרדית והערבית, תתרום רבות לעובדים ולרמת השכר שלהם. אך למעשה, התרומה של הכשרות מקצועיות תהיה משמעותית לא רק לאוכלוסיות חלשות אלה, אלא גם למשק כולו, להגדלת שיעור ההשתתפות בעבודה ולהגדלת פריון העבודה.
בדיון העקרוני על לימודים אקדמיים לציבור החרדי, יש להניח את האמת על השולחן ולומר כי במקצועות רבים, שוק העבודה המודרני והמעסיקים אינם דורשים תארים אקדמיים ולא רואים בכך כל ערך מוסף. אפילו במקצועות היי-טק - מבוססי מתמטיקה והנדסה, יש מעסיקים גדולים שמעדיפים בוגרי בוטקמפים על פני בוגרי תארים אקדמיים. קל וחומר כאשר מדובר על מקצועות בתחום העיצוב והתקשורת החזותית.
כמי שמכשירים מאות סטודנטים וסטודנטיות חרדים בתחומים העיצוב והתקשורת החזותית מידי שנה, אנו עדים לכך שהמעסיקים לא מתעניינים בתעודת הלימודים או במוסד הלימודים אלא בודקים אך ורק את תיקי העבודות והניסיון בתחום האמנות הספציפי. הדבר בא לידי ביטוי אפילו בקרב מרצים באקדמיה בתחומי עיצוב ותקשורת חזותית שלא מחזיקים באף תואר אקדמי, ובוודאי לא בתחום אותו הם מלמדים אלא אך ורק בידע עשיר מאוד וניסיון תעסוקתי רחב. חלקם הגדול אף מלמד אצלנו במכללת 'פרוג', לצד עבודתם כמרצים באקדמיה.
אך גם חסידי הלימודים האקדמיים מסכימים שהכשרה מקצועית איכותית מעניקה לבוגרים אפשרות להשתלב בצורה מכובדת בשוק העבודה. בוגרי הכשרות מקצועיות מותאמים יותר לצרכי המשק, ונותנים למעסיקים את המענה המושלם בשאלת העלות מול תועלת.
לכן הפיגור של ישראל בתחום ההכשרות המקצועיות והקשיים שמערימה המדינה על סטודנטים להכשרות מקצועיות ועל מלגות בתחום, מעידות על קבעון מחשבתי ומעשה חלמאות שמונע התפתחות של צעירים רבים ומונע סיפוק של צרכי השוק.
כיום, מתוך התפיסה המיושנת שרואה בלימודים אקדמאים דרך חיים ושער הכרחי לעולם התעסוקה, המדינה מתעדפת את הסטודנטים באקדמיה גם בתחומים שבהם קיימת עדיפות ברורה להכשרות מקצועיות, על פני אלה שעשו את הבחירה הנכונה ופנו להכשרה מקצועית כמנוף לפיתוח עסקי.
בבחירה זו של המדינה, היא עושה עוול כפול הן לסטודנטים למקצועות העיצוב שמוסללים לאקדמיה, מבזבזים משאבים וזמן יקר לשווא, יוצאים לשוק שנתיים אחרי עמיתיהם מהמוסדות להכשרה מקצועית כשהם חסרי ניסיון והתאמה תעסוקתית לדרישות השוק, והן לבוחרים בהכשרה מקצועית שלא זוכים לתמיכה והשתתפות מצד המדינה. מה גם שהיעדר תמיכה זה משפיע על חלק מהקרנות הפרטיות שגם הן לא מבצעות את החלוקה בין תחומי הלימודים המתאימים יותר לאקדמיה, לבין תחומי הלימודים בהם קיימת עדיפות ברורה להכשרה מקצועית.
אם המדינה תאמץ את מסקנות והמלצות הועדה לקידום התעסוקה, ותתמרץ את תחום ההכשרות המקצועיות במטרה לעודד את השתלבות הנשים החרדיות בתעסוקה ולשפר את רמות השכר שלהן, זאת תהיה התחלה מבורכת. בהמשך המדינה תיאלץ להבין את המגמה הכלל עולמית שרואה יתרון ברור בהכשרה מקצועית איכותית על פני תארים אקדמיים, לפחות בכל הנוגע לתחומי העיצוב והתקשורת החזותית.