סיימתי לדבר עכשיו עם אברך שהיה נראה מדוכדך וסחוט.
שאלתי אותו מה קרה, והוא הזכיר שלי שרק לפני חודש וחצי חיתן ילד ראשון...

פתאום קלטתי את גודל האבסורד: לחתן ילד הפך למשהו מכביד, ואנחנו אפילו לא מרימים גבה מול מי שאומר את זה!

אני יודע, מלל אינסופי כבר נשפך על הנושא הזה, ובכל זאת: האם לא הגיע הזמן לשינוי?

אבל... לא באתי להתלונן. באתי להציע רעיון:

עישרון הרעיון הינו פשוט וקל:

מהיום והלאה, במקום שכל אחד יממן חמש, שש או עשר חתונות - הוא יממן חתונה אחת בלבד!
החתונה של עצמו!!!

לפני החתונה, יקבל החתן הלוואה מכובדת מאחד הבנקים שעימם יבוא הציבור החרדי להסדר. הוא יממן לעצמו את כל ההוצאות, ופירעון ההלוואה תתפרס על פני עשרים וחמש השנים הבאות, כשבשנים הראשונות התשלום יהיה נמוך יותר (כהתחשבות בזוג הצעיר) ומשנה לשנה סך התשלום יגדל, עד לפירעון מלא!

ואז, כשיגדל הילד ויהפוך בעצמו לאב מחותן נרגש, העול היחיד שלו יהיה - להסביר לילדו כיצד לוקחים את ההלוואה...

תועלות:
  • הילד יזכה להורים מאושרים בחתונתו.
  • פחות התקפי לב.
  • הזו"צ יתחיל להבין שבחירה בזמר יוקרתי פירושו עוד חודשיים פירעון הלוואה, ואוטומטית יסתפק בפחות מרשים.
  • חינוך לכלכלה נבונה מגיל צעיר.
  • אין צורך שעשירי ארה"ב יממנו את חתונות ארץ ישראל.
  • והתועלת הכי גדולה, כמובן: כל אחד משלם בחייו חתונה אחת בלבד!!!

שאלות שעולות מול הפתרון האמור:
  • זה אמור להיות החלטה משותפת של כלל הציבור ביחד, אחרת - זה לא יעבוד!
  • גם עשירים, או כאלה שממש חשוב להם לתת לילדיהם את הכי הכי, יצטרכו להתאפק ולתת לילדיהם להתמודד כמו כל החברים.
  • איך מארגנים שינוי כזה? זה צריך להגיע ממש מלמעלה, ולחלחל אל כל שכבות הציבור, כולל כנסים בישיבות ובסמינרים.
  • האם צריך גוף אחד שיתכלל את כל הרעיון הזה?
  • והאם הבנקים ישמחו לשתף פעולה?

אשמח לתגובות, או לכל רעיון שיקדם את הפתרון הנ"ל.

ואגב, תגובה כמו 'זה לא יילך', ו'אין סיכוי' אין צורך לרשום, פשוט כי את זה כבר שמעתי מארבעים איש בערך.
אני רוצה לדעת, איך ומה בכל זאת יגרום לשינוי הזה להתחולל!