הנושאים החמים
בזמן שהרחוב סוער סביב חיסונים כן או לא, נמשכים באין מפריע הייצור וההפצה של הכימיקל Dihydrogen monoxide (דו מימן חד חמצני).
הסיפור הזה התפוצץ ונחשף כבר לפני כמעט 30 שנה. שלושה סטודנטים מאוניברסיטת קליפורניה בסנטה קרוז פרסמו את המאמר שעורר הדים רבים וממשיך לעורר הדים מתחת לפני השטח עד עצם היום הזה.
לא שמשהו השתנה מאז.
כל הנתונים שיובאו לקמן הם נכונים ובדוקים במאה אחוז. מדענים רבים אישרו את נכונותם, במרוצת השנים הטענות נבחנו ונמצאו נכונות על ידי עשרות גופי מחקר אובייקטיביים ובלתי תלויים.
כמה מילים על ה-Dihydrogen monoxide (או בקיצור HDMO):
ה- DHMO הינו חומר חסר צבע, חסר ריח וחסר טעם, אך מדי שנה הוא רוצח אין ספור אנשים.
רוב המיתות נגרמות על ידי שאיפה מקרית של DHMO, אך סכנותיו של החומר אינן מסתיימות בכך. חשיפה ממושכת למצב המוצק של החומר, גורמת להרס רקמות. סימפטומים של הכנסה לגוף של DHMO יכולים לכלול הזעה מופרזת, הפרשות נוזליות, הרגשת נפיחות, בחילה, הקאה ורמת אלקטרוליטים לא מאוזנת בגוף. גמילת אנשים מהתלות ב-DHMO, פירושה מוות בטוח.
הנה עוד כמה נתונים מפחידים על ה-DHMO:
• הוא ידוע כחומצת הידרוקסיל ומהווה מרכיב עיקרי בגשם החומצי.
• תורם לאפקט החממה.
• מסוגל לגרום לכוויות חמורות.
• גורם לארוזיה של הנוף הטבעי שלנו.
• מאיץ קורוזיה והחלדה של מתכות רבות.
• יכול לגרום לכשלים רבים במערכות חשמל.
• עלול לגרום לירידה משמעותית ביעילות מעצורי הרכב.
• מצוי בגידולים של חולי סרטן סופניים.
איפה נמצא הכימיקל?
כמויות של DHMO נמצאים כמעט בכל נחל, אגם או מאגר בעולם. אך הזיהום ממנו הוא גלובאלי ונמצא אפילו בקרח האנטרקטי. ה- DHMO גורם לנזקים במיליוני דולרים בחלקי עולם שונים.
למרות הסכנות הנשקפות ממנו, השימושים בו תכופים ורבים.
• ה-DHMO משמש כממס וכחומר מקרר תעשייתי.
• משמש בכורים גרעיניים.
• משמש בייצור של חומרי קצף.
• משמש כחומר מעכב בעירה.
• משמש במחקרים אכזריים ביותר בחיות ניסוי.
• משמש להפצה של חומרי הדברה. ואפילו לאחר שטיפה, התוצרת החקלאית נשארת מזוהמת בכימיקל זה.
• משמש כתוסף בג'אנק פוד ובמוצרי מזון אחרים.
חברות משליכות פסולת של DHMO לתוך נהרות או ימים ולא ניתן לעצור אותן על כך, כי זה עדיין נוהל חוקי. ההשפעה על חיי הבר היא קיצונית ולא נוכל להרשות לעצמנו להתעלם עוד.
ההשתקה חוגגת
ממשלות בכל העולם מסרבות לאסור את הייצור, ההפצה או השימוש בכימיקל מזיק זה, הודות ל'חשיבותו לרווחת האוכלוסייה בעולם'. למעשה, ציי העולם וארגונים צבאיים אחרים עורכים ניסויים ב- DHMO, מקצים מיליוני דולרים במטרה לשלוט בו ולנצל אותו במצבים של לוחמה. מאות מתקני מחקר צבאיים מקבלים טונות של החומר דרך רשתות חלוקה תת-קרקעיות מתוחכמות. רבים מהארגונים אוגרים כמויות DHMO לשימוש מאוחר יותר.
כאמור, הנתונים הללו פורסמו לראשונה כבר לפני שלושים שנה, מאז כמעט ולא נעשה דבר בנידון.
בשנת 2007 הפנתה חברת הפרלמנט של ניו זילנד, ג'אקי דין (Jacqui Dean) מכתב לשר הבריאות דאז ג'ים אנדרטון, ושאלה האם בכוונתו לאסור את השימוש ב-DHMO. למותר לציין שהיא אפילו לא קיבלה תשובה.
עד היום אנשים ומפעלים מכל העולם, לרבות במפעלי החברות מודרנה ופייזר המפתחות את החיסונים נגד נגיף הקורונה, ממשיכים להשתמש ללא כל פיקוח ובקרה בכימיקל הדו מימן חד חמצני, או בשמו העממי - מים - - -
הסיפור הזה התפוצץ ונחשף כבר לפני כמעט 30 שנה. שלושה סטודנטים מאוניברסיטת קליפורניה בסנטה קרוז פרסמו את המאמר שעורר הדים רבים וממשיך לעורר הדים מתחת לפני השטח עד עצם היום הזה.
לא שמשהו השתנה מאז.
כל הנתונים שיובאו לקמן הם נכונים ובדוקים במאה אחוז. מדענים רבים אישרו את נכונותם, במרוצת השנים הטענות נבחנו ונמצאו נכונות על ידי עשרות גופי מחקר אובייקטיביים ובלתי תלויים.
כמה מילים על ה-Dihydrogen monoxide (או בקיצור HDMO):
ה- DHMO הינו חומר חסר צבע, חסר ריח וחסר טעם, אך מדי שנה הוא רוצח אין ספור אנשים.
רוב המיתות נגרמות על ידי שאיפה מקרית של DHMO, אך סכנותיו של החומר אינן מסתיימות בכך. חשיפה ממושכת למצב המוצק של החומר, גורמת להרס רקמות. סימפטומים של הכנסה לגוף של DHMO יכולים לכלול הזעה מופרזת, הפרשות נוזליות, הרגשת נפיחות, בחילה, הקאה ורמת אלקטרוליטים לא מאוזנת בגוף. גמילת אנשים מהתלות ב-DHMO, פירושה מוות בטוח.
הנה עוד כמה נתונים מפחידים על ה-DHMO:
• הוא ידוע כחומצת הידרוקסיל ומהווה מרכיב עיקרי בגשם החומצי.
• תורם לאפקט החממה.
• מסוגל לגרום לכוויות חמורות.
• גורם לארוזיה של הנוף הטבעי שלנו.
• מאיץ קורוזיה והחלדה של מתכות רבות.
• יכול לגרום לכשלים רבים במערכות חשמל.
• עלול לגרום לירידה משמעותית ביעילות מעצורי הרכב.
• מצוי בגידולים של חולי סרטן סופניים.
איפה נמצא הכימיקל?
כמויות של DHMO נמצאים כמעט בכל נחל, אגם או מאגר בעולם. אך הזיהום ממנו הוא גלובאלי ונמצא אפילו בקרח האנטרקטי. ה- DHMO גורם לנזקים במיליוני דולרים בחלקי עולם שונים.
למרות הסכנות הנשקפות ממנו, השימושים בו תכופים ורבים.
• ה-DHMO משמש כממס וכחומר מקרר תעשייתי.
• משמש בכורים גרעיניים.
• משמש בייצור של חומרי קצף.
• משמש כחומר מעכב בעירה.
• משמש במחקרים אכזריים ביותר בחיות ניסוי.
• משמש להפצה של חומרי הדברה. ואפילו לאחר שטיפה, התוצרת החקלאית נשארת מזוהמת בכימיקל זה.
• משמש כתוסף בג'אנק פוד ובמוצרי מזון אחרים.
חברות משליכות פסולת של DHMO לתוך נהרות או ימים ולא ניתן לעצור אותן על כך, כי זה עדיין נוהל חוקי. ההשפעה על חיי הבר היא קיצונית ולא נוכל להרשות לעצמנו להתעלם עוד.
ההשתקה חוגגת
ממשלות בכל העולם מסרבות לאסור את הייצור, ההפצה או השימוש בכימיקל מזיק זה, הודות ל'חשיבותו לרווחת האוכלוסייה בעולם'. למעשה, ציי העולם וארגונים צבאיים אחרים עורכים ניסויים ב- DHMO, מקצים מיליוני דולרים במטרה לשלוט בו ולנצל אותו במצבים של לוחמה. מאות מתקני מחקר צבאיים מקבלים טונות של החומר דרך רשתות חלוקה תת-קרקעיות מתוחכמות. רבים מהארגונים אוגרים כמויות DHMO לשימוש מאוחר יותר.
כאמור, הנתונים הללו פורסמו לראשונה כבר לפני שלושים שנה, מאז כמעט ולא נעשה דבר בנידון.
בשנת 2007 הפנתה חברת הפרלמנט של ניו זילנד, ג'אקי דין (Jacqui Dean) מכתב לשר הבריאות דאז ג'ים אנדרטון, ושאלה האם בכוונתו לאסור את השימוש ב-DHMO. למותר לציין שהיא אפילו לא קיבלה תשובה.
עד היום אנשים ומפעלים מכל העולם, לרבות במפעלי החברות מודרנה ופייזר המפתחות את החיסונים נגד נגיף הקורונה, ממשיכים להשתמש ללא כל פיקוח ובקרה בכימיקל הדו מימן חד חמצני, או בשמו העממי - מים - - -
