מה שאף אחד לא יספר לכם

בזמן שהרחוב סוער סביב חיסונים כן או לא, נמשכים באין מפריע הייצור וההפצה של הכימיקל Dihydrogen monoxide (דו מימן חד חמצני).
הסיפור הזה התפוצץ ונחשף כבר לפני כמעט 30 שנה. שלושה סטודנטים מאוניברסיטת קליפורניה בסנטה קרוז פרסמו את המאמר שעורר הדים רבים וממשיך לעורר הדים מתחת לפני השטח עד עצם היום הזה.
לא שמשהו השתנה מאז.

photo-1581340151765-7ac189960bc9.jpg



כל הנתונים שיובאו לקמן הם נכונים ובדוקים במאה אחוז. מדענים רבים אישרו את נכונותם, במרוצת השנים הטענות נבחנו ונמצאו נכונות על ידי עשרות גופי מחקר אובייקטיביים ובלתי תלויים.

כמה מילים על ה-Dihydrogen monoxide (או בקיצור HDMO):
ה- DHMO הינו חומר חסר צבע, חסר ריח וחסר טעם, אך מדי שנה הוא רוצח אין ספור אנשים.
רוב המיתות נגרמות על ידי שאיפה מקרית של DHMO, אך סכנותיו של החומר אינן מסתיימות בכך. חשיפה ממושכת למצב המוצק של החומר, גורמת להרס רקמות. סימפטומים של הכנסה לגוף של DHMO יכולים לכלול הזעה מופרזת, הפרשות נוזליות, הרגשת נפיחות, בחילה, הקאה ורמת אלקטרוליטים לא מאוזנת בגוף. גמילת אנשים מהתלות ב-DHMO, פירושה מוות בטוח.

הנה עוד כמה נתונים מפחידים על ה-DHMO:
• הוא ידוע כחומצת הידרוקסיל ומהווה מרכיב עיקרי בגשם החומצי.
• תורם לאפקט החממה.
• מסוגל לגרום לכוויות חמורות.
• גורם לארוזיה של הנוף הטבעי שלנו.
• מאיץ קורוזיה והחלדה של מתכות רבות.
• יכול לגרום לכשלים רבים במערכות חשמל.
• עלול לגרום לירידה משמעותית ביעילות מעצורי הרכב.
• מצוי בגידולים של חולי סרטן סופניים.

איפה נמצא הכימיקל?
כמויות של DHMO נמצאים כמעט בכל נחל, אגם או מאגר בעולם. אך הזיהום ממנו הוא גלובאלי ונמצא אפילו בקרח האנטרקטי. ה- DHMO גורם לנזקים במיליוני דולרים בחלקי עולם שונים.

למרות הסכנות הנשקפות ממנו, השימושים בו תכופים ורבים.
• ה-DHMO משמש כממס וכחומר מקרר תעשייתי.
• משמש בכורים גרעיניים.
• משמש בייצור של חומרי קצף.
• משמש כחומר מעכב בעירה.
• משמש במחקרים אכזריים ביותר בחיות ניסוי.
• משמש להפצה של חומרי הדברה. ואפילו לאחר שטיפה, התוצרת החקלאית נשארת
מזוהמת בכימיקל זה.
• משמש כתוסף בג'אנק פוד ובמוצרי מזון אחרים.

חברות משליכות פסולת של DHMO לתוך נהרות או ימים ולא ניתן לעצור אותן על כך, כי זה עדיין נוהל חוקי. ההשפעה על חיי הבר היא קיצונית ולא נוכל להרשות לעצמנו להתעלם עוד.

photo-1575503802870-45de6a6217c8.jpg


ההשתקה חוגגת
ממשלות בכל העולם מסרבות לאסור את הייצור, ההפצה או השימוש בכימיקל מזיק זה, הודות ל'חשיבותו לרווחת האוכלוסייה בעולם'. למעשה, ציי העולם וארגונים צבאיים אחרים עורכים ניסויים ב- DHMO, מקצים מיליוני דולרים במטרה לשלוט בו ולנצל אותו במצבים של לוחמה. מאות מתקני מחקר צבאיים מקבלים טונות של החומר דרך רשתות חלוקה תת-קרקעיות מתוחכמות. רבים מהארגונים אוגרים כמויות DHMO לשימוש מאוחר יותר.

כאמור, הנתונים הללו פורסמו לראשונה כבר לפני שלושים שנה, מאז כמעט ולא נעשה דבר בנידון.
בשנת 2007 הפנתה חברת הפרלמנט של ניו זילנד, ג'אקי דין (Jacqui Dean) מכתב לשר הבריאות דאז ג'ים אנדרטון, ושאלה האם בכוונתו לאסור את השימוש ב-DHMO. למותר לציין שהיא אפילו לא קיבלה תשובה.

עד היום אנשים ומפעלים מכל העולם, לרבות במפעלי החברות מודרנה ופייזר המפתחות את החיסונים נגד נגיף הקורונה, ממשיכים להשתמש ללא כל פיקוח ובקרה בכימיקל הדו מימן חד חמצני, או בשמו העממי - מים - - -
About author
הדוויג
כתיבת תוכן | עריכה לשונית | עריכה ספרותית

פרטי יצירת קשר: textil.contactus @ gmail.com

תגובות

דחוווווווףףףף!!!!!!!!!
הפיצו לכל אנשי הקשר שלכם!
על כל מייל שתשלחו את ההודעה הזו, תקבלו 3.5 סנט,
ועל כל מי שישלח בעקבותכם תקבלו עוד 2.18 סנט.

ואם לא תשלחו, יש סיכוי סביר, שהכימיקל הזה יפגע בכם בשבוע הקרוב היישר מהשמיים! ראו הוזהרתם!
 
מומלץ לקרוא עד המילה האחרונה לפני שמגיבים תגובה לא עניינית...
תותח!
כמי שמכיר אותך ככותב נבון, תהיתי לעצמי עם כל שורה לאן אתה חותר.
מסתבר שבסך הכל חתרת נגד הזרם!
(גונז את השאלה שעמדה לי על קצה הלשון: אז מה אתה רוצה שנעשה עם המידע הזה? :) )
 
לשם האיזון, @שפרה כהנא הזכורה לטוב (שהוציאה ספר על חויותיה כמושתלת כליה) סיפרה על הרעלת מים, כך שהפרזה בצריכת דו מימן חד חמצני למשק הגוף הפרטי גם עלולה להיות מסוכנת עד מוות.
בהחלט.
אבל מקרים כה חריגים, טוב לדעת שהם קיימים ואסור להציף אותם מדי לתודעה.
לפעמים הנזק מהחרדה עושה את מה שלא יעשו אלף הרעלות.
"אשר יגורתי" וכו'...
 
@הדוויג זה חומר מקורי שלך? כי המאמר הזה ברובו מסתובב במיילים וברחבי הרשת כבר לפחות מ2008...
כפי שצוין במאמר, התוכן אינו שלי. כתבתי בעיקר את הפתיח והסיומת, וערכתי קמעא את התוכן עצמו. המאמר המקורי נכתב בשנת 1989 על ידי שלושה סטודנטים מאוניברסיטת קליפורניה: אריך לכנר, לארס נורפצ'ן ומאת'יו קאופמן.
ע"פ ויקיפדיה המאמר מסתובב באינטרנט כבר מתחילת שנות התשעים. כשב-1994 כבר הוקם אתר אינטרנט שקרא להחרמת החומר ה'מסוכן'.
 
כפי שצוין במאמר, התוכן אינו שלי. כתבתי בעיקר את הפתיח והסיומת, וערכתי קמעא את התוכן עצמו. המאמר המקורי נכתב בשנת 1989 על ידי שלושה סטודנטים מאוניברסיטת קליפורניה: אריך לכנר, לארס נורפצ'ן ומאת'יו קאופמן.
ע"פ ויקיפדיה המאמר מסתובב באינטרנט כבר מתחילת שנות התשעים. כשב-1994 כבר הוקם אתר אינטרנט שקרא להחרמת החומר ה'מסוכן'.
אהה
בקריאת המאמר לא הבנתי שהחלק הזה הוא ברצינות, חשבתי שהתוספת ששלושה סטודנטים פרסמו את המאמר, נוסף כדי להגחיך אותו יותר.
 

המספרים של פרוג:

337,452

משתמשים נכנסו לפרוג בחודש האחרון

687

משתמשים מבקרים ברגע זה באתר

4,986

הודעות נכתבו בממוצע ליום בחודש האחרון

לוח נדל"ן | למכירה והשכרה

לוח מודעות | קניה מכירה

לוח דרושים

Article information

נכתב ע"י
הדוויג
צפיות
1,819
תגובות
27
Last update

More in טור דעה

למעלה