לדוג' נשתמש באחד מסברות המתירים להשתמש בכספי מדינה:
על פי ההלכה אין דין "דינא דמלכותא דינא" בא"י, ולפיכך כספי הציבור שמגיע למדינה נחשב לכספי ציבור.
והיא אינה רשאית להחליט למי מגיע וע"פ איזה קריטריונים מחולקים הכספים.
ולכן, אם יש לי ציבור שע"פ חוקי התורה ופסקי ההלכה מחויבים לתת לו כסף כגון נתמכים (אלו שאין להם דירה משלהם! אפילו אם הם משלמים משכנתה), ת"ח, וכל אלו מצווה להחזיק אותם - הדין הוא שאפשר לו לקחת מכסף שמגיע לו!
הוא אשר אמרתי בהודעה הקודמת.
שמקרה זה החברה אוסרת לגמרי.
ולכן, רק חברה פרטית הי איכולה לקבוע כללים כאלה אבל לא חברה ממשלתית
וזוהי כוונתי משתנה מאוד מחברה לחברה.
לא תמיד זה בכלל תלוי אם החברה מקפידה וכמה היא מקפידה אלא יש עוד גורמים כמו כספי מדינה ועוד, שאע"פ שהם מאוד! מקפידים הם לא בר סמכא באזורינו.
אגב, חשוב שידעו שלפי שיטה זו בחו"ל שאומרים את הדין "דינא דמלכותא דינא" זה חמור ממש כמו גזל/אונאת גוי ואכמ"ל.