הסגולה להכתב בספרן של צדיקים
רבי חיים מה קרה לכם שכחתם חז"ל מפורש, בתלמוד בבלי מסכת פסחים דף ח' עמוד א'. "האומר סלע זו לצדקה בשביל שיחיה בני או שאהיה בן העולם הבא הרי זה צדיק גמור".
וברש"י ביאר שם שהוא נחשב לצדיק גמור - בדבר זה, ולא אומרים שלא לשמה עושה, אלא קיים מצות בוראו שציוהו לעשות צדקה, ואף שמתכווין גם להנאת עצמו שיזכה בה לעולם הבא או שיחיו בניו.
והקשו בתוספות שם על מה שאמר שהרי זה צריך גמור - מהמשנה (מסכת אבות פרק א' משנה ג') אל תהיו כעבדים המשמשים את הרב על מנת לקבל פרס. ותירצו שבמשנה באבות הכוונה בכזה אופן שאם לא תבוא לו אותה הטובה שהוא מצפה תוהא הוא ומתחרט על הצדקה שעשה, אבל מי שאינו תוהא ומתחרט הרי זה צדיק גמור.
והגמרא במסכת ראש השנה דף ד עמוד א, מבארת שהכלל שנקרא "צדיק גמור" הוא רק ביהודי ולא בגוי, וכמו שפירש רש"י שם, שישראל לבו לשמים, ואף אם חלילה מריעים לו בחייו, אינו קורא לו תגר [- מתמרמר], אלא תולה היסורים בעוונו, אבל נכרי אם אין מטיבים לו כגמולו קורא תגר.
רק שבמסכת ראש השנה משנה רש"י הק' לשונו בהוספת ג' תיבות על לשון הגמרא "הרי זה צדיק גמור", - "אם רגיל בכך" ולפירושו שם משמע שהרגיל לתת צדקה אפילו עם כוונה של טובת הנאה צדדית – אם הוא רגיל בזה היינו שנותן הרבה צדקה, הרי שהוא נחשב למעלה בשמים לא סתם צדיק אלא צדיק גמור.
ברם אפשר להביא ראיה לטענתך מהסיפור ששמעתי בשם היהודי הקדוש מפרשיסחא זי"ע, שפעם היה אצלו יהודי נכבד עני, ונתן לו הצדיק נדבה הגונה. ובעת שנפרד ממנו לנסוע לביתו - נתן לו שוב נדבה הגונה. ושאלו העני להצדיק, מה זאת שנתן לו פעם שנית?
והשיב לו, שבפעם הראשונה נתן לו בדרך רחמנות, כי לבו לא יכול היה לסבול את עניו ומרודו, וזו מדה שטבועה בלב אחינו בני ישראל רחמנים בני רחמנים. ועכשיו, שלבו שלם עליו וכבר נשקט - נתן לו מצד ציווי השם יתברך. ובזה פירש הפסוק (דברים פרק טו פסוק י
, "נתון תתן לו, ולא ירע לבבך בתתך לו, כי בגלל הדבר הזה יברכך ה' אלוקיך בכל מעשיך ובכל משלח ידך". ופירש הכוונה 'ולא ירע לבבך בתתך לו', שלא תתן צדקה בגלל הכאב לב שיש לך על העני שאינך יכול לסבול דכאונו, אלא תתן לו מצד ציווי השם - 'נתון תתן לו'.
הארכתי בלשון למען יבינו כולם, גם מי שלא רגילים בלשון התלמודית. והעובדה חזקה יותר מכל הפרשנויות שיותר אנשים תרמו תורמים ויתרמו בגלל שנצרכים לישועה. וכך זרמו לועדות הצדקה מיליונים רבים (עדיין אני זוכר את המצב העגום שכל מי שנצרך לתרומה היה שולח מעטפה עם סיפור המקרה, ועל פי רוב הוא לא כיסה את ההוצאות
. ואם מותר להשתטות בפרסום של דברי חול, [- עיין נושאים סמוכים בפורום] אז קל וחומר שכל תעמולה כשרה עבור צדקה.
ונסיים בברכה שיברכך ה' אלוקיך בכל מעשיך ובכל משלח ידיך אמן ונזכה להיכתב בספרן של צדיקים לאלתר לחיים טובים ולשלום.
הנושאים החמים
הנושאים החמים
